רבה בר רב הונא – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
[[קטגוריה:אמוראים]] |
[[קטגוריה:אמוראים]] |
||
[[קטגוריה:ראשי ישיבת סורא]] |
[[קטגוריה:ראשי ישיבת סורא]] |
||
[[en:Raba bar Rav Huna]] |
|||
גרסה מ־01:30, 19 באפריל 2010
רבה בר רב הונא היה אמורא בבלי מהדור השני והשלישי של התקופה - במאה ה-3 וה-4. שימש כראש ישיבת סורא לאחר מות רב חסדא.[1]
ביוגרפיה
רבה בר רב הונא היה בנו של האמורא הנודע רב הונא, שהיה גם רבו המובהק, וכונה על ידו "אבי מורי".[2] בצעירותו עוד הספיק ללמוד מהאמוראים המפורסמים רב,[3] ושמואל.[4]
בבית מדרשו של אביו, רב הונא, הוא הכיר את רב חסדא - תלמיד נודע אחר של אביו - והם הפכו לחברים קרובים, ובילו יחד רבות, טיילו, למדו ואף דנו יחדיו.[5] רבה בר רב הונא העריך את רב חסדא וכינה אותו "בקיא בדבר הלכה".[6]
הערכה
רבה בר רב הונא נודע כעניו; כך לדוגמה הוא לא חשש לקבל ביקורת מחברו רב חסדא, שהעיר לו פעם אחת כאשר טעה בדבר הלכה, והוא עצמו הלך ופרסם ברבים את טעותו.[7] בנוסף הוא קיבל על עצמו את מינויו של רב חסדא, שהיה לו חבר, כממלא מקום רב הונא שהיה אביו בראשות הישיבה, ומחל על כבודו. כהמחשה לעוצמת ענוותנותו התלמוד מספר כי האמורא הגדול רבא התפלל שיזכה למידת הענווה של רבה בר רב הונא - אך לא זכה להגיע לדרגה זו.[8]
כאשר נפטר העלו את ארונו לארץ ישראל, והספידו אותו במילים: ”גזע ישישים עלה מבבל ועמו ספר מלחמות... רוכב ערבות שש ושמח בבוא אליו נפש נקי וצדיק.”[9]
הערות שוליים
- ^ החל משנת 309; על פי איגרת רב שרירא גאון, עמ' 87.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מעילה, דף ט"ז, ב'; מסכת גיטין, דף כ"ט, ב'.
- ^ כך לדוגמה הוא מוסר כמה אמרות בשמו; תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קל"ו, ב'; מסכת ברכות, דף כ"ה, א'; ומסכת שבת, דף צ"ז, א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף מ"ט, א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ"ט, א'; מסכת נזיר, דף ל"ב, א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף פ"ו, ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף מ"ג, א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ח, א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ה, ב'.
קישורים חיצוניים
- רבה בר רב הונא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
