אחווה (קיבוץ) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־05:56, 7 במאי 2010

אחווה היה קיבוץ ערבי-ישראלי שהתקיים בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל.

רעיון הקמת הקיבוץ עלה לאחר סיומה של מלחמת העצמאות, כאשר פועלים ערבים התרכזו בלוד כתוצאה מן המלחמה, והקמתו נועדה לפתור את מצוקתם. הרוח החיה מאחורי הרעיון, עמר אל–זנאתי, היה בעל קשרי עם אנשי ההסתדרות ואנשי מפלגות ציוניות סוציאליסטיות עוד לפני הקמת המדינה, ועתה ניצל קשרי אלו כדי לקדם את רעיון הקמת הקיבוץ הערבי.

אל-זנאתי הצליח לגבש גרעין של 35 חברים שהקים את הקיבוץ ב-1949, על אדמה בקרבת נמל התעופה לוד. חברי הקיבוץ התפרנסו מחקלאות; הם עיבדו את אדמות הקיבוץ וכן התפרנסו עבודת חוץ במשקים חקלאים מחוץ לקיבוץ, אולם בהדרגה עברו רוב החברים לעבוד בפרדסי הסביבה, וכך כלכלת הקיבוץ התבססה על הכנסה מעבודת חוץ.

אט אט החל הקיבוץ להתפרק, כתוצאה מחוסר האמון של החברים באל-זנאתי, שעמד בראש הקיבוץ, וחוסר סיפוק מעקרון השיתוף שעמד בבסיסה של התנועה הקיבוצית; וכך, כשנה לאחר הקמתו נותרו בקיבוץ מספר מצומצם של חברים. לתהליך זה תרם סירובם של ארגוני התנועה הקיבוצית לקבל את הקיבוץ לשורותיהם וקיבוצים אחרים סירבו לפניות לסייע לקיבוץ.

הקיבוץ התפרק ב-1951.

קישורים חיצוניים

ראובן אהרני ושאול משעל, קיבוץ ערבי: עלייתו ונפילתו של ’אחווה', עיונים בתקומת ישראל, 15, 2005

תבנית:אין בינוויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{אין תמונה}}
-'''אחווה''' היה [[קיבוץ]] [[ערביי ישראל|ערבי-ישראלי]] שהתקיים בשנות המדינה הראשונות.
+'''אחווה''' היה [[קיבוץ]] [[ערביי ישראל|ערבי-ישראלי]] שהתקיים בשנותיה הראשונות של [[מדינת ישראל]].
-רעיון הקמת הקיבוץ עלה לאחר סיומה של [[מלחמת העצמאות]] כאשר פועלים ערבים התרכזו ב[[לוד]] כתוצאה מן המלחמה והקמתו נועדה לפתור את מצוקתם של הפועלים הערביים. עמר אל–זנאתי היה הרוח החיה מאחורי הרעיון, אל-זנאתי היה בעל קשרי עם אנשי [[ההסתדרות]] ואנשי מפלגות [[ציונות סוציאליסטית|ציוניות סוציאליסטיות]] עוד לפני הקמת המדינה ועתה ניצל קשרי אלו כדי לקדם את רעיון הקמת הקיבוץ הערבי.
+רעיון הקמת הקיבוץ עלה לאחר סיומה של [[מלחמת העצמאות]], כאשר [[פרולטריון|פועלים]] [[פלסטינים|ערבים]] התרכזו ב[[לוד]] כתוצאה מן המלחמה, והקמתו נועדה לפתור את מצוקתם. הרוח החיה מאחורי הרעיון, עמר אל–זנאתי, היה בעל קשרי עם אנשי [[ההסתדרות]] ואנשי מפלגות [[ציונות סוציאליסטית|ציוניות סוציאליסטיות]] עוד [[המנדט הבריטי|לפני הקמת המדינה]], ועתה ניצל קשרי אלו כדי לקדם את רעיון הקמת הקיבוץ הערבי.
-אל-זנאתי הצליח לגבש גרעין של 35 חברים שהקים את הקיבוץ ב-1949, על אדמה בקרבת [[נמל התעופה לוד]], חבריו התפרנסו מחקלאות, גם של עיבוד אדמות הקיבוץ וגם של עבודת חוץ במשקים חקלאים מחוץ לקיבוץ אולם בהדרגה רוב החברים עברו לעבוד בפרדסי הסביבה וכך כלכלת הקיבוץ התבססה על הכנסה מעבודת חוץ.
+אל-זנאתי הצליח לגבש גרעין של 35 חברים שהקים את הקיבוץ ב-1949, על אדמה בקרבת [[נמל התעופה לוד]]. חברי הקיבוץ התפרנסו מ[[חקלאות]]; הם עיבדו את אדמות הקיבוץ וכן התפרנסו עבודת חוץ במשקים חקלאים מחוץ לקיבוץ, אולם בהדרגה עברו רוב החברים לעבוד ב[[פרדס]]י הסביבה, וכך כלכלת הקיבוץ התבססה על הכנסה מעבודת חוץ.
-אט אט הקיבוץ החל להתפרק כתוצאה מחוסר האמון של החברים באל-זנאתי שעמד בראש הקיבוץ וחוסר סיפוק מעקרון השיתוף שעמד בבסיסה של התנועה הקיבוצית וכך כשנה לאחר הקמתו נותרו בקיבוץ מספר מצומצם של חברים. תרם לתהליך הזה סירובם של ארגוני [[התנועה הקיבוצית]] לקבל את הקיבוץ לשורותיהם וקיבוצים אחרים סירבו לפניות לסייע לקיבוץ.
+אט אט החל הקיבוץ להתפרק, כתוצאה מחוסר האמון של החברים באל-זנאתי, שעמד בראש הקיבוץ, וחוסר סיפוק מעקרון השיתוף שעמד בבסיסה של התנועה הקיבוצית; וכך, כשנה לאחר הקמתו נותרו בקיבוץ מספר מצומצם של חברים. לתהליך זה תרם סירובם של ארגוני [[התנועה הקיבוצית]] לקבל את הקיבוץ לשורותיהם וקיבוצים אחרים סירבו לפניות לסייע לקיבוץ.
 הקיבוץ התפרק ב-1951.
 ==קישורים חיצוניים==
-* ראובן אהרני ושאול משעל, [http://web.bgu.ac.il/NR/rdonlyres/2078C115-2DF5-4371-BE67-E49B6E5BA5B1/88520/9.PDF קיבוץ ערבי: עלייתו ונפילתו של ’אחווה'], עיונים בתקומת ישראל, 15, 2005
+* ראובן אהרני ושאול משעל, [http://web.bgu.ac.il/NR/rdonlyres/2078C115-2DF5-4371-BE67-E49B6E5BA5B1/88520/9.PDF קיבוץ ערבי: עלייתו ונפילתו של ’אחווה'], '''עיונים בתקומת ישראל''', 15, 2005 {{PDF}}
 [[קטגוריה:קיבוצים לשעבר]]
 [[קטגוריה:יישובים ערביים בישראל]]
+{{אין בינוויקי|05:56, 7 במאי 2010 (IDT)}}