מחזור שתי פעימות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←אופן הפעולה: תקלדה, הגהה, עריכה |
מ הגהה: אם הגוזם חשמלי מדוע יש בו מנוע בעירה פנימית? |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ |
[[קובץ:Two-Stroke Engine.gif|שמאל|ממוזער|250px|מחזור הפעולה של מנוע דו פעימתי]] |
||
'''מנוע שתי פעימות''', (או '''דו"פ''') - הינו [[מנוע בעירה פנימית]] המשמש ברוב המקרים כאשר נדרשת הוצאת [[הספק]] גבוה ממנוע קטן יחסית, כגון ב[[קטנוע|קטנועים]] קטני נפח, [[מכסחת דשא|מכסחות דשא]], גוזמי ענפים |
'''מנוע שתי פעימות''', (או '''דו"פ''') - הינו [[מנוע בעירה פנימית]] המשמש ברוב המקרים כאשר נדרשת הוצאת [[הספק]] גבוה ממנוע קטן יחסית, כגון ב[[קטנוע|קטנועים]] קטני נפח, [[מכסחת דשא|מכסחות דשא]], גוזמי ענפים, [[אופנוע ים|אופנועי ים]] וכיוצא בזה. |
||
==מבנה== |
==מבנה== |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
*'''פעימה שנייה''': הבוכנה יורדת למטה לאחר פעימת הבעירה, תוך שהיא פותחת את פתח הפליטה ומכסה את פתח היניקה (פעימת פליטה); בו-בזמן התערובת הדליקה נדחפת על ידי הבוכנה ממכל הארכובה אל תוך צינור הבירוץ ומשם אל מעל לבוכנה (התחלת פעימת דחיסה). |
*'''פעימה שנייה''': הבוכנה יורדת למטה לאחר פעימת הבעירה, תוך שהיא פותחת את פתח הפליטה ומכסה את פתח היניקה (פעימת פליטה); בו-בזמן התערובת הדליקה נדחפת על ידי הבוכנה ממכל הארכובה אל תוך צינור הבירוץ ומשם אל מעל לבוכנה (התחלת פעימת דחיסה). |
||
ה[[מפלט]] במנוע דו פעימתי הינו קריטי - מאחר שאין שסתומים, הלחץ המוחזר מהמפלט משמש כתחליף לשסתום ומסייע בדחיסת תערובת דלק/אוויר/שמן לפני הצתתה. זו למעשה הסיבה שמנועי [[רכב]] דו |
ה[[מפלט]] במנוע דו פעימתי הינו קריטי - מאחר שאין שסתומים, הלחץ המוחזר מהמפלט משמש כתחליף לשסתום ומסייע בדחיסת תערובת דלק/אוויר/שמן לפני הצתתה. זו למעשה הסיבה שמנועי [[כלי תחבורה|כלי רכב]] דו פעימתיים (כגון [[קטנוע]]ים) מצויידים ב"[[מפלט לחץ]]". |
||
==יתרונות== |
==יתרונות== |
||
גרסה מ־00:48, 23 בנובמבר 2010
מנוע שתי פעימות, (או דו"פ) - הינו מנוע בעירה פנימית המשמש ברוב המקרים כאשר נדרשת הוצאת הספק גבוה ממנוע קטן יחסית, כגון בקטנועים קטני נפח, מכסחות דשא, גוזמי ענפים, אופנועי ים וכיוצא בזה.
מבנה
המנוע עצמו דומה במבנהו למנוע ארבע פעימות, עם מספר הבדלים. ראשית, במנוע שתי פעימות אין שסתומים, ובמקומם יש פתח יניקה ופתח פליטה, שהבוכנה מכסה ומגלה לסירוגין בתנועתה. שנית, קיים במנוע שתי פעימות "צינור בירוץ", שדרכו התערובת הדליקה נכנסת מ"מכל הארכובה" שמתחת לגליל אל מעל לבוכנה לפני פעימת הדחיסה.
אופן הפעולה
- פעימה ראשונה: הבוכנה עולה למעלה בשל עקרון ההתמדה מהמהלך הקודם (ובאין מהלך קודם – בשל הדחף מהמתנע) ודוחסת את התערובת הדליקה (פעימת דחיסה), תוך שהיא מכסה את פתח הפליטה ומגלה את פתח היניקה; בו-בזמן תערובת דליקה חדשה נשאבת מהמאייד אל תוך מכל הארכובה שמתחת לגליל (פעימת יניקה).
- בין הפעימות: התערובת הדליקה ניצתת והבוכנה מתחילה לנוע כלפי מטה (פעימת בעירה).
- פעימה שנייה: הבוכנה יורדת למטה לאחר פעימת הבעירה, תוך שהיא פותחת את פתח הפליטה ומכסה את פתח היניקה (פעימת פליטה); בו-בזמן התערובת הדליקה נדחפת על ידי הבוכנה ממכל הארכובה אל תוך צינור הבירוץ ומשם אל מעל לבוכנה (התחלת פעימת דחיסה).
המפלט במנוע דו פעימתי הינו קריטי - מאחר שאין שסתומים, הלחץ המוחזר מהמפלט משמש כתחליף לשסתום ומסייע בדחיסת תערובת דלק/אוויר/שמן לפני הצתתה. זו למעשה הסיבה שמנועי כלי רכב דו פעימתיים (כגון קטנועים) מצויידים ב"מפלט לחץ".
יתרונות
- המנוע הדו פעימתי מפיק יותר כוח יחסית לנפח ממנוע ארבע פעימות מאחר שהוא מבצע יותר פעולות בפרק זמן נתון - אין במנוע זה שסתומים, ולפיכך היניקה והפליטה מתבצעות במקביל ל"פעימות" המרכזיות - דחיסה ושריפה.
- המנוע הדו פעימתי מפיק יותר כוח יחסית למשקל מכיוון שהוא פחות מסורבל, לכן מקובל להשתמש בו לטיסנים.
- המנוע הדו פעימתי מאפשר עבודה בכל זווית ואפילו הפוך (מכיוון שאין בו אגן שמן) ולכן שכיח מאוד בכלי עבודה קטנים שנוטים להפוך אותם תוך כדי עבודה (מסורי שרשרת, חרמשים, גוזם גדר חיה, טיסנים ועוד).
חסרונות
- מבנה המנוע מחייב תערובת הכוללת גם שמן, אשר שריפתו יוצרת נזק לסביבה יותר מאשר שריפת תערובת דלק/אוויר המשמשת במנוע ארבע פעימות, ולכן בשנים האחרונות יש נטייה להפסיק את השימוש בו, עקב לחץ מארגוני איכות הסביבה ושינוי תקנות פליטת גזים לאטמוספירה באירופה.
- יעילות המנוע יחסית נמוכה מכיוון שהמחזור אינו מושלם במלואו לפני תחילת המחזור הבא. למשל: מתבזבז דלק אשר לא סיים לבעור, הדולף עקב חוסר קיומם של השסתומים.