טקס שבועת אמונים – הבדלי גרסאות
מ עיצוב |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מפנה|שבועת אמונים|נובלה מאת ש"י עגנון|שבועת אמונים (נובלה)}} |
{{מפנה|שבועת אמונים|נובלה מאת ש"י עגנון|שבועת אמונים (נובלה)}} |
||
[[תמונה:Charles d'Orléans.png|שמאל|ממוזער| |
[[תמונה:Charles d'Orléans.png|שמאל|ממוזער|250px|[[שארל הראשון, דוכס אורליאן]] מקבל שבועת [[הומגיום]] מאחד ה[[וסאל|ווסאלים]] שלו]] |
||
'''טקס שבועת אמונים''' (מלטינית, commendatio) הוא הטקס הרשמי שהתפתח בראשית [[ימי הביניים]] ליצירת קשר הנאמנות שבין [[אדון פיאודלי|אדון]] וה[[וסאל|ווסאל]] שלו. הטקס המוכר הראשון נערך ב[[צרפת]] ב[[המאה ה-7|מאה השביעית]], אך שורשיו קודמים לכך, כטקס שבו הילד (מקורה של המילה "וסאל" במילה ה[[קלטית]] gwas) הופך ממשועבד למשוחרר. |
'''טקס שבועת אמונים''' (מלטינית, commendatio) הוא הטקס הרשמי שהתפתח בראשית [[ימי הביניים]] ליצירת קשר הנאמנות שבין [[אדון פיאודלי|אדון]] וה[[וסאל|ווסאל]] שלו. הטקס המוכר הראשון נערך ב[[צרפת]] ב[[המאה ה-7|מאה השביעית]], אך שורשיו קודמים לכך, כטקס שבו הילד (מקורה של המילה "וסאל" במילה ה[[קלטית]] gwas) הופך ממשועבד למשוחרר. |
||
גרסה מ־13:08, 2 בינואר 2011
טקס שבועת אמונים (מלטינית, commendatio) הוא הטקס הרשמי שהתפתח בראשית ימי הביניים ליצירת קשר הנאמנות שבין אדון והווסאל שלו. הטקס המוכר הראשון נערך בצרפת במאה השביעית, אך שורשיו קודמים לכך, כטקס שבו הילד (מקורה של המילה "וסאל" במילה הקלטית gwas) הופך ממשועבד למשוחרר.
הומגיום
מטרת טקס שבועת האמונים הייתה להפוך אדם מסוים לווסאל של האדון. הטקס כלל שני חלקים של שבועת אמונים: הומגיום ופידליטס. בתחילתו של הטקס היה הזוטר, זה שיועד להפוך וסאל, מופיע חשוף ראש ונטול נשק, כסימן לכניעותו בפני האדון וכורע בפניו. הווסאל היה מניח את כפותיו בתנוחת תפילה,[1] המסמלת הכנעה מוחלטת, ומושיטן אל האדון.
האדון היה תופס את ידיו של הווסאל בין ידיו, ובכך מפגין את עליונותו, ואז היה הווסאל מכריז על בקשתו להפוך "האדם" והאדון היה מכריז על קבלת בקשתו. בכך הושלם חלק ההומגיום (homagium) של הטקס.
פידליטס
במסגרת טקס הפידליטס שבא אחרי כן היה מניח הווסאל את ידיו על התנ"ך או על שרידי קדוש, ונשבע כי לעולם לא יפגע באדון בדרך כלשהי וישאר נאמן לו. נוסח טיפוסי של השבועה היה: "אני מבטיח באמונה כי אהיה בעתיד נאמן לאדון, לעולם לא אגרום לו נזק ואשמור על ההומגיום שלי לו כנגד כל אדם באמונה שלמה ובלא רמייה".
אחרי השלמת שתי השבועות כונן קשר בין האדון והווסאל והם נחשבו כבולים זה לזה בשבועת האמונים הפיאודלית.
הערות שוליים
- ^ למעשה, סדר ההתפתחות הוא הפוך: לפני כינון טקס ההומגיום נהגו נוצרים להתפלל בתנוחה המקובלת בה המתפלל עומד ומושיט את ידיו אחורה. תנוחת התפילה הנוצרית המוכרת התפתחה בעקבות תנוחת טקס ההומגיום.