מזורקה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט מוסיף: vi:Mazurka |
Weidenfeld (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מזורקה''' (ב[[פולנית]]: '''mazurek'''), [[ריקוד]] [[פולנים|פולני]] [[לאום|לאומי]] עליז וקליל |
'''מזורקה''' (ב[[פולנית]]: '''mazurek'''), [[ריקוד]] [[פולנים|פולני]] [[לאום|לאומי]] עליז וקליל במשקל משולש של 3/4 או 3/8. |
||
הריקוד הפך לפופולרי באולמות הריקודים ברחבי [[אירופה]] במהלך [[המאה ה- |
הריקוד הפך לפופולרי באולמות הריקודים ברחבי [[אירופה]] במהלך [[המאה ה-18]]. הריקוד קרוי על שם ה[[מזורים]], פולנים תושבי [[מזוריה]] שבצפון מזרח [[פולין]]. ל[[המנון פולין]] מקצב של מזורקה ושמו הרשמי הוא "מזורק דאנברוווסקייגו" (Mazurek Dąbrowskiego - "מזורקת דאנברוווסקי"). |
||
מבחינה מוזיקלי המשקל הוא, כאמור, משולש עם דגש על התו השני או השלישי והטמפו איטי יותר מאשר ה[[ולס]]. מבחינת המבנה המזורקה מורכבת משנים או ארבעה קטעים של 8 תיבות כל אחד. כל חלק חוזר פעמיים, פעם בצורה מאג'ורית ופעם בצורה מינורית. |
|||
כיאה למוזיקה שמקורה פולני היו מלחינים פולנים שפיתחו צורה מוזיקלית זו. ידוע מכולם הוא [[שופן]] שחיבר למעלה מ-50 מזורקות לפסנתר. מפולין עברה צורה זו למלחינים רוסיים כמו [[גלינקה]] ו[[צ'איקובסקי]]. |
|||
מקור |
|||
* אנציקלופדיה למוסיקה, ישראל שליטא, 1965, ע' 495-494. |
|||
[[קטגוריה:מחול]] |
[[קטגוריה:מחול]] |
גרסה מ־02:08, 25 בינואר 2011
מזורקה (בפולנית: mazurek), ריקוד פולני לאומי עליז וקליל במשקל משולש של 3/4 או 3/8.
הריקוד הפך לפופולרי באולמות הריקודים ברחבי אירופה במהלך המאה ה-18. הריקוד קרוי על שם המזורים, פולנים תושבי מזוריה שבצפון מזרח פולין. להמנון פולין מקצב של מזורקה ושמו הרשמי הוא "מזורק דאנברוווסקייגו" (Mazurek Dąbrowskiego - "מזורקת דאנברוווסקי"). מבחינה מוזיקלי המשקל הוא, כאמור, משולש עם דגש על התו השני או השלישי והטמפו איטי יותר מאשר הולס. מבחינת המבנה המזורקה מורכבת משנים או ארבעה קטעים של 8 תיבות כל אחד. כל חלק חוזר פעמיים, פעם בצורה מאג'ורית ופעם בצורה מינורית. כיאה למוזיקה שמקורה פולני היו מלחינים פולנים שפיתחו צורה מוזיקלית זו. ידוע מכולם הוא שופן שחיבר למעלה מ-50 מזורקות לפסנתר. מפולין עברה צורה זו למלחינים רוסיים כמו גלינקה וצ'איקובסקי.
מקור
- אנציקלופדיה למוסיקה, ישראל שליטא, 1965, ע' 495-494.