וולדמאר, נסיך ליפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וולדמאר, נסיך ליפה
Woldemar zur Lippe
לידה 18 באפריל 1824
דטמולד, נסיכות ליפה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 במרץ 1895 (בגיל 70)
דטמולד, הקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Günther Friedrich Woldemar zur Lippe עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה Principality of Lippe עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Mausoleum Büchenberg עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג סופיה, נסיכת באדן
שושלת בית ליפה
תואר נסיך ליפה
אב לאופולד השני, נסיך ליפה
אם אמיליה, נסיכת שוורצבורג-זונדרסהאוזן
נסיך ליפה
8 בדצמבר 187520 במרץ 1895
(19 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וולדמאר, נסיך ליפהגרמניתWoldemar Fürst zur Lippe;‏ 18 באפריל 182420 במרץ 1895) היה השליט של נסיכות ליפה משנת 1875 עד מותו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וולדמאר נולד ב-18 באפריל 1824 בדטמולד, והיה הילד השלישי של לאופולד השני, נסיך ליפה ואמיליה, נסיכת שוורצבורג-זונדרסהאוזן, בתם של גינטר פרידריך הראשון, נסיך שוורצבורג-זונדרסהאוזן וקרולינה, נסיכת שוורצבורג-רודולשטדט.[1]ב-9 בנובמבר 1858 התחתן וולדמאר בקרלסרוהה עם סופיה, נסיכת באדן, בתם של וילהלם, נסיך באדן ואליזבת אלכסנדרינה, דוכסית וירטמברג, אך לא היו להם ילדים.

בשנת 1875 מת אחיו לאופולד השלישי, נסיך ליפה, ווולדמאר עלה לשלטון במקומו.[2] בשנת 1892 השתתף וולדמאר ממפגש בברלין יחד עם וילהלם השני, קיסר גרמניה ושאר שליטי גרמניה. אחרי שהקיסר תיאר את הריבונים האחרים כווסלים שלו, קטע וולדמאר את נאומו באופן חריג ואמר, "לא, אדוני, לא וסלים שלך, אלא בעלי הברית שלך, אם אתה רוצה". זה נראה כמו קטילת שאיפות הקיסר להיות "קיסר גרמניה" במקום "הקיסר הגרמני".[3]

ב-20 במרץ 1895 מת וולדמאר בדטמולד, ואחיו אלכסנדר, נסיך ליפה עלה לשלטון במקומו. מאחר שאחיו היה חולה נפש, הוקמה עוצרות בליפה, בשל המגבלות החוקיות משנת 1870.[4] וולדמאר הורה בצוואתו כי העוצרות תינתן לאדולף, נסיך שאומבורג-ליפה, גיסו של קיסר גרמניה.

בעקבות כך פרץ מאבק ירושה בין אדולף, נסיך שאומבורג-ליפה מבית שאומבורג-ליפה לבין ארנסט השני, רוזן ליפה-ביסטרפלד מבית ליפה-ביסטרפלד. בשנת 1897 הכריע בית המשפט הקיסרי בלייפציג, בראשות אלברט, מלך סקסוניה, שהנסיכות תעבור להיות תחת העוצרות של ארנסט. בשנת 1904 מת ארנסט, ובנו לאופולד, רוזן ליפה-ביסטרפלד ירש את נחלותיו ותאריו, וכמו כן ירש את העוצרות על נסיכות ליפה. בשנת 1905 מת אלכסנדר, נסיך ליפה, וכמה חודשים לאחר מכן החליט בית המשפט הקיסרי שלאופולד יקבל את הנסיכות.

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

זימון אוגוסט, רוזן ליפה-דטמולד
 
מריה לאופולדינה, נסיכת אנהלט-דסאו
 
פרידריך אלברכט, נסיך אנהלט-ברנבורג
 
לואיזה, נסיכת שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-פלן
 
כריסטיאן גינטר השלישי, נסיך שוורצבורג-זונדרסהאוזן
 
שרלוטה ווילהלמינה, נסיכת אנהלט-ברנבורג
 
פרידריך הראשון, נסיך שוורצבורג-רודולשטדט
 
פרדריקה, נסיכת שוורצבורג-רודולשטדט
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לאופולד הראשון, נסיך ליפה
 
 
 
 
 
פאולינה, נסיכת אנהלט-ברנבורג
 
 
 
 
 
גינטר פרידריך הראשון, נסיך שוורצבורג-זונדרסהאוזן
 
 
 
 
 
קרולינה, נסיכת שוורצבורג-רודולשטדט
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לאופולד השני, נסיך ליפה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אמיליה, נסיכת שוורצבורג-זונדרסהאוזן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
וולדמאר, נסיך ליפה


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וולדמאר, נסיך ליפה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Huberty, Michel; Giraud, Alain; Magdelaine, F. and B. (1979). L'Allemagne Dynastique, Tome II. France: Laballery. p. 337. ISBN 2-901138-02-0.
  2. ^ "Death of Prince of Lippe". New York Times. 1895-03-21. p. 5.
  3. ^ "The Indiscretions Of The Many Sided Kaiser". New York Times. 1909-04-12. p. SM9.
  4. ^ Beéche, Arturo E. (באוקטובר 2006). "A Headless House? The Dynastic Dispute of the House of Lippe". European Royal History Journal (LIII): 13. {{cite journal}}: (עזרה)