כרטיס אדום

בכדורגל, כרטיס אדום הוא כרטיס פלסטיק בצבע אדום ששולף שופט במשחק ספורט על מנת לסמן ששחקן כלשהו מורחק מן המגרש.

הכרטיס האדום נשלף כעונש על עבירה חמורה במיוחד, שתי עבירות בינוניות בחומרתן או התנהגות בלתי נאותה (קללות, אלימות וכו'). כאשר השחקן מורחק מן המגרש, לא יכול שחקן אחר למלא את מקומו והקבוצה שממנה הורחק השחקן נאלצת להמשיך לשחק בלי שחקן. להרחקה בכרטיס אדום במסגרת תחרותית נלווים לרוב גם עונשים משמעתיים: הרחקה ממשחק נוסף והעמדה בפני ועדת משמעת שעשויה לפסוק הרחקה ממשחקים נוספים או קנס. השימוש בכרטיסים אדומים וצהובים הונהג בכדורגל החל משנות ה-70 של המאה ה-20.

ניתן להעניק כרטיס אדום לשחקן השותף במשחק. לאחרונה שונו החוקים וניתן להעניק כרטיסים אדומים גם לאנשי צוות (מאמנים עוזרי מאמנים וכו') בגין התנהגות בלתי ספורטיבית כמו מחאה לא לגיטימית על החלטת שופט. כמו אצל שחקנים החוק של כרטיס צהוב שני שווה אדום תופס גם אצל אנשי צוות.

עם השנים, המונח הפך לביטוי שמשמעותו הרחקת אדם מזירת האירועים עקב התנהגות קלוקלת או טעות שביצע. כך דווח למשל כי הממשל האמריקאי הוציא כרטיס אדום ליאסר ערפאת^[1].

סיבות להרחקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכללים להנפת כרטיס אדום רשומים בחוקת משחק הכדורגל שנכתבה על ידי ארגון ה-IFAB, תחת חוק מספר 12: עבירות והתנהגות בלתי הולמת:

שחקן מורחק מהמשחק ומונף בפניו כרטיס אדום אם הוא מבצע אחת משבע העבירות הבאות:

אשם בעבירה רצינית.

אשם בהתנהגות אלימה.

יורק על שחקן מן הקבוצה היריבה או על כל אדם אחר.

נוגע בכדור בידיו באופן מכוון, כדי למנוע מן הקבוצה הנגדית הזדמנות ברורה להבקעת שער (למעט השוער בתוך רחבת העונשין).

מונע מהיריב הזדמנות בטוחה להבקעת שער, כאשר הוא נע כלפי השער בעבירה אשר עליה מענישים בבעיטה חופשית או בעיטת עונשין.

משתמש בשפה תוקפנית, פוגעת או מעליבה ו/או מלגלג.

מקבל אזהרה^[2] שנייה באותו המשחק.

שחקן שהורחק חייב לעזוב את תחום הראייה של שדה המשחק והאזור הטכני.

— תרגום ההתאחדות לכדורגל בישראל לחוק מספר 12