תקרית אוקטובר

תקרית אוקטובר (1931) הייתה ניסיון הפיכה ביפן אשר תוכנן על ידי ארגון בשם "אגודת פרחי הדובדבן", ההפיכה לא יצאה לפועל בשל גילויה המוקדם.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בסוף המאה ה-19 הייתה יפן מושפעת מרעיונות לאומניים ושאיפות אימפרילאליסטיות, דבר זה הביא אותה למלחמות רבות עם שכנותיה ולכיבושים רבים (כגון מלחמת סין יפן, מלחמת רוסיה יפן וכיבוש מנצ'וריה) על אף פעולות אלו עדיין היו יפנים רבים שחשו כי ארצם אינה עושה מספיק וכי על מנת להפוך למעצמה בקנה מידה עולמי עליה להמשיך בעוד פעולות בזירה הבינלאומית. המשבר הכלכלי הגדול בתחילת שנות ה-30 הביא לאכזבת התושבים מהמשטר הקיים, אותו ראו כמשטר מושחת. חוסר יכולתו של המשטר לספק פרנסה לכל התושבים גרם להתפתחות עוינות מסוימת לפוליטיקאים המושחתים והעשירים. כך התפתחו ביפן תנועות לאומיות רבות שקראו להחליף את המשטר בטוב או ברע, ביניהן הייתה גם "אגודת פרחי הדובדבן".

במרץ 1931 ניסתה האגודה לראשונה לבצע הפיכה, הפיכה זו נכשלה והיא נודעה בשם תקרית מרץ, עם זאת חיזקה ההפיכה את המורדים בכך שהמחישה להם כי העונש על הפיכות מהסוג הזה אינו חמור, שכן בתקרית מרץ איש מהקושרים לא נענש.

התכנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית הייתה בשלושה שלבים:

מטוסים מפציצים את משרד ראש הממשלה והורגים את חברי הממשלה.

קבוצה של חיילים משתלטת על טוקיו בדרישה למנות את הגנרל אגאקי לראשות הממשלה.

מה שהכשיל את ההפיכה היה גילויה המוקדם בידי הגנרל מינאמי שהסתייג ממנה לחלוטין ושללה. כך נכשלה גם התוכנית השנייה של אגודת פרחי הדובדבן.

השלכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם מתכנני מבצע זה לא נענשו כמעט בכלל, אמנם מספר אנשים נחקרו אך לא נענשו כמעט כלל. התנהלות זו המשיכה את התנהלות הרשויות ביפן מתקרית מרץ דבר שהזמין מרידות נוספות.