מיקום לפי כיוון השעון
מיקום לפי כיוון השעון היא שיטה לציון מיקומם של שני אנשים ו/או עצמים זה ביחס לזה. השיטה מבוססת על אנלוגיה ללוח של שעון בן 12 שעות, הממוקם במישור אופקי. כאשר אדם או עצם מצוי במרכז לוח השעון הדמיוני כשהוא פונה אל השעה 12, מצוין מיקום האדם או העצם האחר ביחס אליו לפי השעות שעל הלוח:
- כשהאדם/העצם האחר ממוקמים ממול לאדם/העצם שבמרכז הלוח, נאמר שהם נמצאים "בשעה 12 שלו"
- מיקום שלהם בשעה 6 שלו משמעו שהם נמצאים ישר מאחוריו
- מיקום שלהם בשעה 3 שלו משמעו שהם נמצאים מימינו
- מיקום שלהם בשעה 9 שלו משמעם שהם נמצאים משמאלו.
מיקום בכל שעה אחרת יהיה לאדם/עצם שאינם נמצאים באחד מארבעת הכיוונים העיקריים ביחס לאדם/עצם שבמרכז הלוח.
שיטת ציון מיקום לפי כיוון השעון נפוצה בעיקר בתעופה. בהקשר זה ניתן להשלים אותה על ידי תוספת "מלמעלה", "ממול" או "מלמטה". כך, ציון שעה 12 מלמטה מכוונת למיקום הנמצא מול המטוס ומתחת למישור האופקי, וציון שעה 8 מלמעלה פירושו מיקום הנמצא מאחורי המטוס ומשמאלו ומעל למישור האופקי.
שיטה זו משמשת גם מפעילי כלים משוריינים, כמו טנקים. הטנק הוא כלי סגור, ומלבד המפקד שראשו בחוץ, שאר אנשי הצוות לא רואים את המתרחש בחוץ, לכן שיטת ציון מיקום לפי כיוון שעון משמש את חברי הצוות כדי ליצור שפה משותפת ביחס לכיוונו של התותח, כאשר השעה 12 מייצגת את כיוון החזית.
שמו של סרט הקולנוע Twelve O'Clock High (נקרא בעברית טייסי השחקים) נגזר מהשיטה האמורה. הוא מתייחס שם למיקומו של מפציץ, אשר מטוסי קרב עוינים האומרים להתקיפו נמצאים מולו ומעל למישור האופקי.