טייסי השחקים
 | |
| כרזת הסרט טייסי השחקים | |
| בימוי |
הנרי קינג  |
|---|---|
| הופק בידי | דריל זאנוק |
| תסריט |
ספר: סי ברטלט בירן ליי ג'ונ. תסריט: סי ברטלט בירן ליי ג'ונ. |
| עריכה |
ברברה מקליין |
| שחקנים ראשיים |
גרגורי פק מילארד מיטשל גרי מריל יו מרלו דין ג'אגר |
| מוזיקה |
אלפרד ניומן |
| צילום |
לאון שמרוי |
| מדינה |
ארצות הברית |
| חברת הפקה |
פוקס המאה ה-20 |
| חברה מפיצה | פוקס המאה ה-20 |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 21 בדצמבר 1949 |
| משך הקרנה | 132 דקות |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט מלחמה, סרט דרמה |
| מקום התרחשות |
לונדון |
| הכנסות | 3,225,000 $ |
| הכנסות באתר מוג'ו |
 twelveoclockhigh |
| פרסים |
|
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
טייסי השחקים (באנגלית: Twelve O'clock High[1]) הוא סרט מלחמה אמריקאי משנת 1949 על כנף מפציצים אמריקאית באירופה במלחמת העולם השנייה.
התסריט נכתב על ידי סי ברטלט ובריאן ליי והוא מבוסס על ספרם Twelve O'clock High משנת 1948. שניהם שירתו במטה חיל האוויר השמיני של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה. העלילה של הספר והסרט מגוללת את סיפורה של כנף מפציצים אמריקאית בשנת 1942. הגנרל פרנק סַבֵג' מקבל פיקוד על הכנף, הסובלת ממורל נמוך בעקבות אבדות קשות שספגה בשמי גרמניה. על אף התנגדותם הראשונית מלמד אותם הגנרל הקשוח והעקשן להתגאות בתפקידם החשוב ולעמוד בסטנדרטים הגבוהים של חיל האוויר. בניגוד לסרטי מלחמה הרואיים, הסרט מתרכז ביחסים נפשיים בין המפקד לפקודיו ומדגיש את תפקידה המכריע של אישיות המפקד בעת משבר.
יפתח ספקטור כותב בספרו רם וברור כי בתחילת 1967 עבר קורס מובילים בכירים (מב"נים) בפיקודו של רן פקר. בסיום הקורס הוצג להם הסרט וכי התרשם מדמותו של המפקד פרנק סבג' בגילומו של גרגורי פק וכי לאחר מכן רצה גם הוא להיות מפקד. הוא משווה את סבג' לרן פקר ולאיתן בן אליהו ששניהם שיקמו את טייסת 201 בשעותיה הקשות ביותר[2].
בשנים 1964–1967 הפיקה ABC סדרת טלוויזיה המבוססת על הסרט.
סצנות קרבות האוויר הן מקוריות וצולמו בעת קרב על ידי חיל האוויר האמריקאי והלופטוואפה.
הסרט זכה בשני פרסי אוסקר:
- פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר - דין ג'אגר
- פרס אוסקר לסאונד הטוב ביותר
גרגורי פק היה מועמד לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר
ב-1998 נבחר הסרט לשימור בארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית של ספריית הקונגרס על "היותו בעל ערך תרבותי, היסטורי ואסתטי".
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט מתחיל בלונדון ב-1949 כאשר שליש כנף 918 לשעבר (דין ג'אגר) מגיע לחופשה. הוא רואה באחת החנויות ספל גדול שהיה מוצב על האח בבר של הכנף, רוכש אותו ונוסע לשדה התעופה הנטוש של הכנף. אז מתחילת העלילה בפלאשבק.
כנף 918 מוצבת בשדה התעופה ארצ'ברי (שם פיקטיבי) בדרום אנגליה. היא כנף מפציצים כבדים מסוג B-17 ושייכת לפיקוד המפציצים ה-8 של חיל האוויר של ארצות הברית. הם עוסקים בהפצצת מטרות צבאיות בצרפת אך סובלים אבדות כבדות. מורל אנשי הכנף ירוד והוא משפיע גם על מפקדם, קולונל קית' דוונפורט (גרי מריל). דוונפורט מגיע למפקדו של גנרל פריצ'רד, מפקד הכוח האווירי האמריקאי בבריטניה (מילארד מיטשל), נפגש עם סגנו בריגדיר גנרל פרנק סבג' ואומר כי לכנף יש "מזל רע" וכי יש להקטין את הלחץ על האנשים. סבג' מבחין שדוונפורט לפני שבירה ומדווח על כך לגנרל פריצ'רד.
פריצרד וסבג' מגיעים לכנף ומתחקרים את דוונפורט וטייסיו על כישלון הפעולה. פריצ'רד רואה בדוונפורט את האשם בכישלון מחליט להדיח אותו ולמנות במקומו את סבג'.
סבג' מגיע לכנף ומוצא אותה במצב מוזנח. הש"ג נותן לו להיכנס, לא מצדיע ולא מבקש ממנו זיהוי וננזף קשה.
סבג' נפגש עם השליש של הכנף מייג'ור הארווי סטובל (דין ג'אגר), עורך דין מבוגר ששירת עוד במלחמת העולם הראשונה והתנדב לשרת גם בשנייה. סטובל מודיע לו כי קצין המבצעים לוטננט קולונל בן גייטלי (יו מרלו), יצא מהכנף והלך להשתכר באחד הכפרים. סבג' מבקש לעצור אותו ולהביאו אליו.
סבג' מכנס את אנשי הכנף ובנאום קצר ותקיף הוא אומר להם את "האני מאמין" שלו. אין הוא מאמין במושג "מזל רע" והכל תלוי בהם. אין מקום לרחמים עצמיים או לחשוב על משפחה או חופשה. מבחינתו כולם צריכים לחשוב את עצמם ל"מתים" ולהתרכז רק בדבר אחד - במלחמה.
כאשר גייטלי מובא אליו הוא מוכיח אותו על תפקודו המביש, מוריד אותו לתפקיד מפקד מטוס ודורש כי אנשי צוותו יהיו מהגרועים ביותר בכנף ועל חרטום המטוס יהיה כתוב "מושבת מצורעים".
פעולותיו של סבג' מעוררות תרעומת קשה עד כי רוב האנשים מבקשים העברה. סבג' מבקש מהשליש להשהות את הבקשות לעשרה ימים ובתקופה זו הוא מצטרף לאימונים ולתקיפות. הביצועים של הכנף משתפרים ובאחת ההפצצות מקבל סבג' הוראת לחזור אך הוא לא עונה בקשר וממשיך בביצוע ההפצצה בהצלחה. כאשר חוקר אותו גנרל פריצ'רד ורוצה להדיח אותו על התעלמות מפקודה הוא טוען שהיה קלקול ברשת הקשר ובמקום נזיפה הוא "סוחט" מהגנרל מכתב ציון לשבח לכנף.
נציב הקבילות מגיע לכנף לברר מדוע לא נשלחו בקשות ההעברה. סבג' מתחיל לארוז את חפציו אבל לפתע מודיעים לו שהחיילים ביטלו את מכתביהם ונציב הקבילות הסתלק.
סבג' רוכש את אמון אנשי הכנף והם מקבלים משימה להתקיף בראשונה את מערכת החימוש של גרמניה. הוא יוצא עם אנשיו ומשתתף בהפצצה, בקרב עם מטוסי הקרב של הלופטוופה ואש הנ"מ הכבדה. הוא חוזר תשוש ומתבשר שכמה מהטייסים האהובים עליו לא חזרו.
סבג' מתכונן לקראת ההתקפה המכרעת אך אינו יכול לעלות על המטוס. גופו בוגד בו והוא אינו מסוגל לטפס למטוס. ברגע האחרון הוא מוסר את הפיקוד לגייטלי שהוא כעת טייס מצטיין ונכנס למצב קטטוני. רק לאחר שהוא שומע שהמפציצים חזרו בשלום הוא קם מקפאונו ונשכב על המיטה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"טייסי השחקים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"טייסי השחקים", באתר נטפליקס
"טייסי השחקים", באתר AllMovie (באנגלית)
"טייסי השחקים", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"טייסי השחקים", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"טייסי השחקים", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- טייסי השחקים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- טייסי השחקים, באתר TCM
- קדימון לסרט עם הסבר של גרגורי פק, באתר יוטיוב
- הפגישה הראשונה של פרנק סבג' עם אנשי הכנף, באתר יוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ המונח "שעה שתים עשרה ממעל" מתייחס למצב בו נמצא חרטום המטוס באמצע מעגל השעון בשעה שמטוס האויב נמצא ממעל לו בשעה שתים עשרה שזה מצב מסוכן
- ^ יפתח ספקטור:רם וברור, הוצאת ידיעות אחרונות, 2007.