טייסי השחקים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טייסי השחקים
Twelve O'clock High
כרזת הסרט טייסי השחקים
בימוי הנרי קינג עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי דריל זאנוק
תסריט ספר:
סי ברטלט
בירן ליי ג'ונ.
תסריט:
סי ברטלט
בירן ליי ג'ונ.
עריכה ברברה מקליין עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים גרגורי פק
מילארד מיטשל
גרי מריל
יו מרלו
דין ג'אגר
מוזיקה אלפרד ניומן עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום לאון שמרוי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה פוקס המאה ה-20
הקרנת בכורה 21 בדצמבר 1949
משך הקרנה 132 דקות
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט מלחמה, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות 3,225,000 $
פרסים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

טייסי השחקים (באנגלית: Twelve O'clock High[1]) הוא סרט מלחמה אמריקאי משנת 1949 על טייסת מפציצים אמריקאית באירופה במלחמת העולם השנייה.

התסריט נכתב על ידי סי ברטלט ובריאן ליי והוא מבוסס על ספרם Twelve O'clock High משנת 1948. שניהם שירתו במטה חיל האוויר השמיני של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה. העלילה של הספר והסרט מגוללת את סיפורה של טייסת מפציצים אמריקאית בשנת 1942. הגנרל פרנק סַבֵג' מקבל פיקוד על הטייסת, הסובלת ממורל נמוך בעקבות אבדות קשות שספגה בשמי גרמניה. על אף התנגדותם הראשונית מלמד אותם הגנרל הקשוח והעקשן להתגאות בתפקידם החשוב ולעמוד בסטנדרטים הגבוהים של חיל האוויר. בניגוד לסרטי מלחמה הרואיים, הסרט מתרכז ביחסים נפשיים בין המפקד לפקודיו ומדגיש את תפקידה המכריע של אישיות המפקד בעת משבר.

יפתח ספקטור כותב בספרו רם ברור כי בתחילת 1967 עבר קורס מובילים בכירים (מבני"ם) בפיקודו של רן פקר. בסיום הקורס הוצג להם הסרט וכי התרשם מדמותו של המפקד פרנק סבג' בגילומו של גרגורי פק וכי לאחר מכן רצה גם הוא להיות מפקד. הוא משווה את סבג' לרן פקר ולאיתן בן אליהו ששניהם שיקמו את טייסת 201 בשעותיה הקשות ביותר[2].

בשנים 19641967 הפיקה ABC סדרת טלוויזיה המבוססת על הסרט.

סצנות קרבות האוויר הן מקוריות וצולמו בעת קרב על ידי חיל האוויר האמריקאי והלופטוואפה.

הסרט זכה בשני פרסי אוסקר:

גרוגורי פק היה מועמד לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר

ב-1998 נבחר הסרט לשימור בארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית של ספריית הקונגרס על "היותו בעל ערך תרבותי, היסטורי ואסתטי.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מתחיל בלונדון ב-1949 כאשר שליש טייסת 918 לשעבר מגיע לחופשה. הוא רואה באחת החנויות ספל גדול שהיה מוצב על האח בבר של הטייסת, רוכש אותו ונוסע לשדה התעופה הנטוש של הטייסת. אז מתחילת העלילה בפלאשבק.

טייסת 918 מוצבת בשדה התעופה ארצ'ברי (שם פיקטיבי) בדרום אנגליה. היא טייסת מפציצים כבדים מסוג B-17 ושייכת לפיקוד המפציצים ה-8 של חיל האוויר של ארצות הברית. הם עוסקים בהפצצת מטרות צבאיות בצרפת אך סובלים אבידות כבדות. מורל אנשי הטייסת ירוד והוא משפיע גם על מפקדם, קולונל קית' דוונפורט (גרי מריל). דוונפורט מגיע למפקדו של גנרל פריצ'רד, מפקד הכוח האווירי האמריקאי בבריטניה (מילארד מיטשל), נפגש עם סגנו בריגדיר גנרל פרנק סבג' ואומר כי לטייסת יש "מזל רע" וכי יש להקטין את הלחץ על האנשים. סבג' מבחין שדוונפורט לפני שבירה ומדווח על כך לגנרל פריצ'רד.

פריצרד וסבג' מגיעים לטייסת ומתחקרים את דוונפורט וטייסיו על כישלון הפעולה. פריצ'רד רואה בדוונפורט את האשם בכישלון מחליט להדיח אותו ולמנות במקומו את סבג'.

סבג' מגיע לטייסת ומוצא אותה במצב מוזנח. הש"ג נותן לו להיכנס, לא מצדיע ולא מבקש ממנו זיהוי וננזף קשה.

סבג' נפגש עם השליש של הטייסת מייג'ור הארווי סטובל (דין ג'אגר), עורך דין מבוגר ששירת עוד במלחמת העולם הראשונה והתנדב לשרת גם בשנייה. סטובל מודיע לו כי קצין המבצעים לוטננט קולונל בן גייטלי (יו מרלו), יצא מהטייסת והלך להשתכר באחד הכפרים. סבג' מבקש לעצור אותו ולהביאו אליו.

סבג' מכנס את אנשי הטייסת ובנאום קצר ותקיף הוא אומר להם את "האני מאמין" שלו. אין הוא מאמין במושג "מזל רע" והכל תלוי בהם. אין מקום לרחמים עצמיים או לחשוב על משפחה או חופשה. מבחינתו כולם צריכים לחשוב את עצמם ל"מתים" ולהתרכז רק בדבר אחד - במלחמה.

כאשר גייטלי מובא אליו הוא מוכיח אותו על תפקודו המביש, מוריד אותו לתפקיד מפקד מטוס ודורש כי אנשי צוותו יהיו מהגרועים ביותר בטייסת ועל חרטום המטוס יהיה כתוב "מושבת מצורעים".

פעולותיו של סבג' מעוררות תרעומת קשה עד כי רוב האנשים מבקשים העברה. סבג' מבקש מהשליש להשהות את הבקשות לעשרה ימים ובתקופה זו הוא מצטרף לאימונים ולתקיפות. הביצועים של הטייסת משתפרים ובאחת ההפצצות מקבל סבג' הוראת לחזור אך הוא לא עונה בקשר וממשיך בביצוע ההפצצה בהצלחה. כאשר חוקר אותו גנרל פריצ'רד ורוצה להדיח אותו על התעלמות מפקודה הוא טוען שהיה קלקול ברשת הקשר ובמקום נזיפה הוא "סוחט" מהגנרל מכתב ציון לשבח לטייסת.

נציב הקבילות מגיע לטייסת לברר מדוע לא נשלחו בקשות ההעברה. סבג' מתחיל לארוז את חפציו אבל לפתע מודיעים לו שהחיילים ביטלו את מכתביהם ונציב הקבילות הסתלק.

סבג' רוכש את אמון אנשי הטייסת והם מקבלים משימה להתקיף בראשונה את מערכת החימוש של גרמניה. הוא יוצא עם אנשיו ומשתתף בהפצצה, בקרב עם מטוסי הקרב של הלופטוופא ואש הנ"מ הכבדה. הוא חוזר תשוש ומתבשר שכמה מהטייסים האהובים עליו לא חזרו.

סבג' מתכונן לקראת ההתקפה המכרעת אך אינו יכול לעלות על המטוס. גופו בוגד בו והוא אינו מסוגל לטפס למטוס. ברגע האחרון הוא מוסר את הפיקוד לגייטלי שהוא כעת טייס מצטיין ונכנס למצב קטטוני. רק לאחר שהוא שומע שהמפציצים חזרו בשלום הוא קם מקפאונו ונשכב על המיטה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המונח "שעה שתים עשרה ממעל" מתייחס למצב בו נמצא חרטום המטוס באמצע מעגל השעון בשעה שמטוס האויב נמצא ממעל לו בשעה שתים עשרה שזה מצב מסוכן
  2. ^ יפתח ספקטור:רם וברור, הוצאת ידיעות אחרונות, 2007.