הצגת המקור של הדף "מכון ויצמן למדע"

{{מוסד לימודי
| סמל = [[קובץ:Weizmann new logo 2023.png|250px]]
| תמונה = [[קובץ:Weizmann Institute of Science Aerial View.jpg|250px]]
| כיתוב = תצלום אוויר של מכון ויצמן
| סוג = מכון מחקר
| צוות = 952
| נשיא = [[אלון חן]]
| סגן נשיא = [[זיו רייך]]
| מנכ"ל = 
| סטודנטים לתואר שני = {{השכלה גבוהה בישראל|ויצמן|2}}{{השכלה גבוהה בישראל|הערה אוניברסיטה}}
| סטודנטים לתואר שלישי = {{השכלה גבוהה בישראל|ויצמן|3}}{{השכלה גבוהה בישראל|הערה אוניברסיטה}}
| סטודנטים מתוקצבים = 390{{הערה|[http://che.org.il/wp-content/uploads/2012/04/תקציב-לשנת-הלימודים-תשעג-יולי-2012_2.pdf התקציב הרגיל של ות"ת לשנת הלימודים תשע"ג נספח 4]}}
| מיקום = {{סמל|רחובות|15|+}}
| מפה = {{לשוניות2|רוחב=100%|זיהוי=1|שם1=מפת מיקום|שם2=מפה דינמית|תוכן1={{ממי}}|תוכן2={{מפה דינמית/רחובות|סמל סמן=college}}}}
| אתר אינטרנט = [http://www.weizmann.ac.il weizmann.ac.il]
| תאריך ייסוד = [[1949]]
| תלמידים = {{השכלה גבוהה בישראל|ויצמן|TOTAL}}{{השכלה גבוהה בישראל|הערה אוניברסיטה}}
| סגל אקדמי בכיר = 433
}}
'''מכון ויצמן למדע''' הוא [[מכון מחקר]] [[ישראל]]י העוסק בתחומי [[מדעי הטבע]] וה[[מתמטיקה]], ונמצא ב[[רחובות]]. כמו כן, המכון משמש כ[[אוניברסיטה|מוסד אוניברסיטאי]] [[אוניברסיטה ציבורית|ציבורי]] בשם '''בית הספר למחקר''' (בעבר "[[מדרשת פיינברג]]") ללימודים אקדמיים ל[[תואר שני]] ו[[תואר שלישי|שלישי]] ([[דוקטורט]]).

המכון דורג בשנת [[2024]] כאוניברסיטה מספר 69 בעולם ומקום ראשון בארץ, ב[[דירוג שאנגחאי]], המהווה את [[דירוג אקדמי של אוניברסיטאות בעולם|הדירוג האקדמי של אוניברסיטאות בעולם]].

האתר הוכר כ[[אתר מורשת בישראל|אתר מורשת]] על ידי [[המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל]].{{הערה|הקוד המזהה של האתר בתחרות "[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת/אתרי מורשת במרכז הארץ/תחרות 2018#רחובות|ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת]]" הוא 9-8400-100}}

==היסטוריה==
[[קובץ:C M L 1944 WIOS.jpg|ימין|ממוזער|180px|ד"ר חיים ויצמן במעבדתו, [[1944]]]]
[[קובץ:Weizmann Institute of Science cornerstone laying ceremony 1946 - David Rittenberg.jpg|ממוזער|פרופסור דייוויד ריטנברג בטקס הנחת אבן הפינה למכון ויצמן, 1946]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 2740 Zalman Shazar ביקור הנשיא שזquot;ר במכון וייצמן.jpg|ממוזער|250px|ביקור של הנשיא [[זלמן שזר]] במכון ויצמן. בתמונה, מימין לשמאל: [[אבא אבן]], [[מאיר וייסגל]], זלמן שזר, [[יצחק כץ (ראש עיריית רחובות)|יצחק כץ]]]]
[[קובץ:מכוןויצמן 1150.JPG|ממוזער|250px|הכניסה הראשית לבניין המכון הראשון בקמפוס, 2009]]
מכון ויצמן הוא המוסד השלישי להשכלה גבוהה שהוקם בישראל (לאחר הקמת ה[[הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל|טכניון]] ב[[חיפה]] ו[[האוניברסיטה העברית]] ב[[ירושלים]]). המכון, שנקרא עם ייסודו בשנת [[1934 במדע|1934]] '''מכון דניאל זיף''' (כתיב ארכאי של "זיו"), הוקם ביזמתו של [[חיים ויצמן]]. ויצמן שאף להקים מכון מחקר שימצא תהליכים כימיים ליצירת דשנים שיאפשרו גידולים באזורים צחיחים, וכן יחקור תהליכים כימיים אשר יהוו בסיס ל[[תעשייה]] כימית ב[[ארץ ישראל]]. המימון למכון המחקר הגיע מידידיו של ויצמן, ה[[לורד]] [[ישראל זיו (לורד)|ישראל]] ו[[רבקה זיו]], ממייסדי רשת החנויות "[[מרקס אנד ספנסר]]", והוא נקרא על שם בנם, דניאל זיו, שנפטר בגיל צעיר.

המכון הוקם ברחובות בסמוך ל[[תחנת מחקר]] [[חקלאות|חקלאית]] "המכון לחקר החיטה". מכון זיף נוהל בראשיתו על ידי פרופסור [[ארנסט דוד ברגמן]]. חיים ויצמן היה מעורב רבות באיתורם והשמתם של כעשרה מדענים שעבדו במכון בשנים הראשונות; וגם פעל לגיוס הכספים והאמצעים הדרושים לפעילותו.

במהלך [[מלחמת העצמאות]] פעלה במכון יחידה של [[חיל המדע]] בעידודו של ברגמן וחרף התנגדותו של ויצמן. רבים מראשי יחידה זאת, הכוללים את האחים [[אפרים קציר|אפרים]] ו[[אהרן קציר]], [[ישראל דוסטרובסקי]] ו[[עמוס דה-שליט]], היו מאוחר יותר ממקימי מכון ויצמן.

לקראת יום הולדתו ה-70 של ויצמן שחל ב-[[1944]], פעילים [[ציונות|ציוניים]] מ[[ארצות הברית]] בראשותו של [[מאיר וייסגל]] הקימו ועדה לשם גיוס כספים שיאפשרו הרחבה משמעותית של המכון, תוך שינוי שמו, בהסכמת משפחת זיו, ל"מכון ויצמן למדע". לשם כך נאסף סכום עתק באותם הימים, מיליון דולר. ב-[[3 ביוני]] [[1946]] הניח ויצמן את [[אבן פינה|אבן הפינה]] למכון החדש, והחלו עבודות הבנייה. הבניין תוכנן על ידי ה[[אדריכל]]ים [[אריה אלחנני]], [[ישראל דיקר]] ו[[אוריאל שילר]].

לאחר [[הקמת המדינה]] ב-[[2 בנובמבר]] [[1949]], יום הולדתו ה-75 של ויצמן, נחנך הבניין הראשון של המכון (כיום בניין זיסקינד). מכון זיף, בראשותו של ברגמן, הפך לאחת מחמש המחלקות של המכון החדש. תפקידי ראשי המחלקות הנוספות של המכון החדש הוצעו למדענים בעלי שם מרחבי העולם, ואולם רק אחד מהם, [[חיים לייב פקריס]] הסכים לתפקיד ו[[עלייה לארץ ישראל|עלה]] לשם כך ארצה. בראש המחלקות האחרות הועמדו, תחילה כמינוי זמני, מדענים אשר חונכו בישראל: ישראל דוסטרובסקי בראשות המחלקה ל[[איזוטופ]]ים, [[אהרן קציר]] בראשות המחלקה ל[[פולימר]]ים, ו[[אפרים קציר]] (לימים הנשיא הרביעי של מדינת ישראל) בראשות המחלקה ל[[ביופיזיקה]]. [[מאיר וייסגל]], [[פעיל ציוני]] ומפיק מחזות זמר בעברו, הפך למנהל הטכני של המכון ולימים הוגדר תפקידו כיושב ראש חבר הנאמנים של המכון.

בשנת [[1958]] הותקן במכון [[מאיץ חלקיקים]] מסוג [[מחולל ואן-דה-גראף]]. בשנת 1965 הותקן מאיץ חלקיקים מתקדם יותר, מסוג [[טאנדם ואן-דה-גראף]].{{הערה|{{למרחב||מאיץ חלקיקים חדש ייחנך בחודש הבא במכון ויצמן|19650326|89}}{{ש}}{{הבוקר||מאיץ־חלקיקים מהמשוכללים בעולם ייחנך היום רשמית במכון וייצמן|19650405|72}}}} בשנים 1976–2010 פעל במכון המאיץ ע"ש קופלר, במגדל שהפך לסימן היכר אדריכלי של המכון.{{הערה|[https://heb.wis-wander.weizmann.ac.il/n-4969 המאיץ על-שם קופלר במרכז קנדה לפיזיקה גרעינית], באתר של מכון ויצמן למדע}}

== מבנה המכון ותקציבו==
[[קובץ:Israel_Hiking_Map_מגדל_קופלר.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|מגדל ה[[מאיץ חלקיקים|מאיץ]] ע"ש קופלר, בתכנון האדריכל משה הראל]]
[[קובץ:HPIM4821.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[בית חיים ויצמן]] בתכנון האדריכל [[אריך מנדלסון]] המצוי במתחם המכון]]
[[קובץ:אריהאלחנני.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ספרית ויקס בתכנון האדריכל [[אריה אלחנני]], 2005]]
[[קובץ:WeizmannInstitute (9).JPG|ממוזער|250px|בניין המנהלה]]
[[קובץ:WI-11.jpg|ממוזער|250px|מרכז למחקר טרום קליני]]
המכון מנוהל על ידי מועצה בינלאומית שבראשה עומד יושב ראש נבחר, וכן על ידי [[מועצת מנהלים]] שבראשה עומד יו"ר נבחר. מועצת המנהלים בוחרת את נשיא המכון שממנה את סגן הנשיא, וכן סגן נשיא לפיתוח משאבים, סגן נשיא למינהל ולכספים, וסגן נשיא ליישומים טכנולוגיים. לצדם פועלים [[דיקן|הדיקנים]], וכן ראש המועצה המדעית של המכון הכוללת את כל מדעני המכון, ויושב ראש מועצת הפרופסורים, המחליטה על קבלתם של מדענים למכון ועל קידומם.

מכון ויצמן כולל חמש [[פקולטה|פקולטות]]: ל[[ביולוגיה]], ל[[ביוכימיה]], [[הפקולטה לכימיה במכון ויצמן למדע|לכימיה]], ל[[פיזיקה]] ול[[מתמטיקה]] ו[[מדעי המחשב]]. הפקולטות נחלקות ל-17 מחלקות מדעיות. לאלה נוספים מדרשת פיינברג, שהיא הגוף האוניברסיטאי של המכון, המכשיר תלמידי מחקר ל[[תארים מתקדמים]] בלבד. בתחילת דרכה למכון לא הייתה הסמכה לתת תואר אקדמי לכן תלמידים כמו [[אברהם בלאוגרונד]] עשו מחקר במכון אך תואר אקדמי קיבלו מאוניברסיטה אחרת. כמו כן, במכון ישנה מחלקה להוראת המדעים ויחידה ל[[ארכאולוגיה]] מדעית.

תקציב התפעול השנתי של המכון עומד על יותר ממיליארד שקלים. [[ממשלת ישראל]] מקציבה למכון כרבע מסכום זה. השאר מכוסה ממענקי מחקר, תרומות, וכן מתמלוגים על העברת ידע טכנולוגיה מפיתוחי עובדי המכון. חברת "[[ידע חברה למחקר ופתוח|ידע]]" של מכון ויצמן, העוסקת בקידום יישומים תעשייתיים על בסיס המצאותיהם של מדעני המכון הוקמה בשנת [[1959]]. מאז הייתה מעורבת ברישום של כ-1,400 משפחות פטנטים. מאז שנת [[1973]] חתמה "ידע" על 169 הסכמים עם חברות ישראליות לניצול הפטנטים השונים, והקימה 42 חברות (21 מתוכן הוקמו משנת [[2000]] ואילך).

בזכות זאת, שיעור הכנסות המכון המגיע מ[[תקציב המדינה (ישראל)|תקציב המדינה]] הוא הנמוך ביותר (בהפרש ניכר) מכל האוניברסיטאות בישראל, ועומד על 25%. (האוניברסיטה בעלת המימון המזערי אחריו היא [[אוניברסיטת ת"א]] אשר 56.8% מתקציבה נובע מהמדינה, ושיאנית התקצוב היא [[האוניברסיטה העברית]] אשר 71.2% מתקציבה מקורו במדינה).{{הערה|שם=גלובס העברית|{{גלובס|[[אלי ציפורי]]|פשיטת הרגל של האוניברסיטה העברית: 12.6 מיליארד ש' לפנסיה תקציבית, חבילות פנסיה של 8–10 מ' ש' לבכירים ותמיכה ממשלתית גדולה מהנדרש|1000986251|13 בנובמבר 2014}}}}

נכון ל-2017 עמד תיק ההשקעות של המכון על כ-9.5 מיליארד שקל.{{הערה|{{גלובס|אלי ציפורי|בלעדי: כך הפך מכון ויצמן למוסד האקדמי העשיר ביותר בישראל|1001214504|5 בדצמבר 2017}}}} המכון מחזיק מלבד קמפוס המכון המשתרע על פני כ-1,000 דונם גם יותר מ-100 דירות ברחובות למגורי מדענים וסטודנטים. בתחילת שנות ה-60 בנה המכון גם שיכון המיועד לחברי הסגל הטכני והמינהלי ומשפחותיהם (נהרס ב-2024).
[[קובץ:Weizmann Institute of Science Symbol.svg|ממוזער|סמלילו הקודם של מכון ויצמן למדע, שהיה בשימוש עד 2023]]

==השכלה וחינוך מדעי==
[[סטודנט]]ים לתארים מתקדמים לומדים במכון ויצמן במסגרת "מדרשת פיינברג". עבודת המחקר שלהם מבוצעת במחלקות השונות של המכון. מכון ויצמן הוא האוניברסיטה היחידה בישראל ששפת ההוראה הרשמית בה היא [[אנגלית]], וקיים בה מספר גבוה יחסית של תלמידים זרים. עם זאת, במקרה שכל התלמידים וגם המרצה שולטים בשפה ה[[עברית]], ניתן לערוך את הקורס בשפה זו.

מכון ויצמן פעיל גם בתחום ה[[חינוך מדעי|חינוך המדעי]] לילדים, לבני נוער ולמבוגרים. מחלקה מדעית נפרדת במכון, הקרויה "המחלקה להוראת המדעים", עוסקת בחקר ההוראה ובפיתוח תוכניות לימודים. המחלקה נוטלת חלק מרכזי בפיתוח מקצועי של מורי מדע ומתמטיקה בארץ. המחלקה מפעילה 3 מרכזי מורים ארציים – המרכז הארצי למורי הכימיה, המרכז הארצי למדע וטכנולוגיה בחטיבות הביניים והמרכז הארצי למורי הפיזיקה. בנוסף, מגיעים למכון ציבור רחב של ילדים, בני נוער, מבוגרים וכן מורי מדעים, לפעילויות בתחום החינוך המדעי.

פעילות זו נעשית במסגרת [[מכון דוידסון לחינוך מדעי]], המאגד את הפעילות החינוכית של מכון ויצמן למדע. התוכניות המגוונות של מכון דוידסון עוסקות בפיתוח מקצועי למורים, בהעשרת הידע המדעי של תלמידים בבתי-הספר, בטיפוח מצטיינים, בקידום אוכלוסיות חלשות, בפיתוח יישומים טכנולוגיים מתקדמים ופעילויות אינטראקטיביות מתוקשבות למורים ולתלמידים, ובקירוב צעירים ומבוגרים כאחד לנושאי המדע השונים. במסגרת מכון דוידסון מתקיימות תוכניות רבות, בהן גם פרויקט החונכות הלאומי [[פר"ח]], שנולד במכון ויצמן למדע, ושבמסגרתו חונכים סטודנטים תלמידים משכבות מצוקה בכל רחבי הארץ, וכן [[גן המדע על שם קלור]] – מוזיאון מדע ייחודי הפועל תחת כיפת השמיים בקמפוס מכון ויצמן למדע. בנוסף, מכון ויצמן למדע מפעיל ומארגן, באמצעות מכון דוידסון, את פסטיבל המדע.

==הישגים ופיתוחים==
מכון ויצמן למדע עוסק במחקר בקשת רחבה של נושאים הנמצאים בחזית המדע. בין המחקרים גם כאלה שהם בעלי משמעות מיוחדת לישראל, כמו [[הידרולוגיה]], ניצול [[מחצב]]ים, [[אנרגיה]], [[צומח|צמח]]ים עמידים בתנאי יובש ו[[התפלת מי ים]].

המכון מגיש סיוע לתעשיות עתירות מדע אשר הוקמו בסמוך לו, ותמלוגים שהוא מקבל בתמורה לתגליות של חוקרי המכון הם חלק נכבד מתקציבו.

"[[ויצק]]", [[מחשב]] שנבנה במכון ויצמן והחל לפעול בשנת [[1955]], הוא המחשב הראשון בישראל. רק שש שנים לאחר מכן הגיע ארצה המחשב השני, שנרכש ל[[ממר"ם]]. לאחר ויצק נבנו במכון שלושה מחשבי "[[גולם (מחשב)|גולם]]".

ב-[[1983]] פיתח ה[[אסטרופיזיקה|אסטרופיזיקאי]] [[מרדכי מילגרום]] את MOND – [[דינמיקה ניוטונית מתוקנת]] – החלופה העמידה ביותר לתאוריות ה[[חומר אפל|חומר האפל]]. ל-MOND הצלחה אמפירית גדולה בהסברת עקומות סיבוב של גלקסיות.

באפריל [[2004]] הגיע לסיומו פרויקט במכון ויצמן במסגרתו פותח ה[[מחשב ביולוגי|מחשב הביולוגי]] הראשון בעולם, על ידי פרופ' [[אהוד שפירא (מדען מחשב)|אהוד שפירא]].

ב-2022 הושק המחשב הקוונטי הראשון בישראל ושמו "WeizQC" ([[פרפרזה]] על השם "ויצק"), פרי עבודתו של פרופ' [[רועי עוזרי]].<ref>{{ynet|רועי האן|WeizQC: הכירו את המחשב הקוונטי הראשון בישראל|digital/technews/article/r1n7y4vm5|22 במרץ 2022}}</ref>

יישומים רפואיים וטכנולוגיות מתקדמות שנולדו כתוצאה ממחקר בסיסי של מדעני מכון ויצמן למדע:
* [[בדיקת מי שפיר]] המשמשת לבדיקת מאפיינים גנטיים של [[עובר]]ים.
* מערכות לייזר מתקדמות ל[[חיתוך (מכניקה)|חיתוך]] עדין ומדויק של [[יהלום|יהלומים]].
* שיטה לגידול [[זרעי מכלוא]] שאינם מעבירים מחלות מדור לדור. שימוש בזרעים אלה מאפשר להגן על צמחי מאכל מפני מזיקים שונים.
* [[כרומטוגרפיית זיקה]] – שיטה להפרדת חומרים ביולוגיים, המשמשת כלי מרכזי בתעשיית ה[[ביוטכנולוגיה]].
* [[פולימר]]ים חיים – [[טכניקה]] העומדת בבסיס תעשיית הפולימרים המודרנית.
* גילוי מבנה ה[[ריבוזום]], בית חרושת לחלבונים של התא, המחקר והבנת עקרונות פעילותו, זיכו את פרופ' [[עדה יונת]], מהמכון, בפרס נובל לכימיה. מחקר זה עשוי לאפשר פיתוח תרופות אנטיביוטיות שיהיו יעילות גם נגד [[חיידק]]ים שפיתחו [[עמידות לאנטיביוטיקה|עמידות]] לתרופות קיימות.
* מספר תרופות שפותחו במכון נמצאות בשימוש בארצות ברחבי העולם; בהן תרופת ה[[גלטירמר אצטט|קופקסון]], המיוצרת על ידי חברת "[[טבע תעשיות פרמצבטיות|טבע]]", פותחה בידי צוות חוקרים במכון ויצמן, ונחשבת לאחת הטובות ביותר המצויות כנגד מחלת ה[[טרשת נפוצה|טרשת הנפוצה]]; [[ארביטוקס]] – [[תרופה]] אנטי [[סרטן (מחלה)|סרטנית]] המיועדת לטיפול בסרטן [[גרורה|גרורתי]] של [[סרטן המעי הגס|המעי הגס]] וב[[סרטן ראש צוואר]].{{הערה|{{הארץ|יורם גביזון|שלושה חוקרים ממכון ויצמן יתחלקו בעשרות מיליוני דולרים|1.1464747|12 בדצמבר 2007}}}} הם המציאו את התרופה "[[רביף]]", המיוצרת ומשווקת על ידי חברת "סרונו"; ותרכיב חיסון חדש ל[[דלקת כבד]] נגיפית ([[הפטיטיס B]]), שיוצר ושווק על ידי "ביוטכנולוגיה כללית".
* שיטה מקורית להשתלת [[לשד עצם]] מתורם לא תואם, מיושמת במספר [[בתי חולים בישראל]] ומחוצה לה, וכך גם שיטה מתקדמת, ולא [[בדיקה חודרנית|חודרנית]], להבחנה בין [[גידול סרטני|גידולים סרטניים]] לבין [[גידול שפיר|גידולים שפירים]], באמצעות [[דימות תהודה מגנטית|תהודה מגנטית]].
* מדעני המכון פיתחו זנים שונים של גידולים חקלאיים משופרים: [[חיטה]] עשירה ב[[חלבון]] ועתירת [[יבול]]ים, [[מלון (פרי)|מלונים]] שמקדימים להבשיל, [[מלפפון|מלפפוני]] דלילה עמידים כנגד מחלות.
* מערכות [[הצפנה]] ופיענוח שפותחו על ידי מדעני המכון, מיוצרות בישראל ומשמשות, בין היתר, להצפנה ופיענוח של שידורי [[טלוויזיה]].

רוב המוצרים האלה מיוצרים בישראל, נמכרים ברחבי העולם בהיקף של מיליארדי דולרים בשנה, ומכניסים למדינה מטבע זר רב.{{מקור|נושא=ישראל|נושא2=מדע וטכנולוגיה}}

מדעני המכון יזמו הקמת [[חממה טכנולוגית|חממות טכנולוגיות]], במטרה לאפשר לכוח האדם המדעי והטכנולוגי שהגיע בשנות ה-90' ממדינות חבר העמים לממש רעיונות מדעיים וטכנולוגיים חדשניים, ולסייע ליזמים ולממציאים בצעדיהם הראשונים. אחת החממות הראשונות הוקמה ב[[פארק המדע קריית ויצמן]] הסמוך למכון<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://heb.wis-wander.weizmann.ac.il/magazine/n-6318|כותרת=האבא של הממציאים - מסע הקסם המדעי - חדשות מדע, תגליות ומידע לציבור|אתר=מסע הקסם המדעי - חדשות מדע, תגליות ומידע לציבור מבית מכון ויצמן למדע|תאריך=2000-03-01|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-12-10}}</ref>, ובראש הדירקטוריון שלה כיהנה פרופ' [[רות ארנון]]. כמו כן, מדענים רבים מהמכון מילאו, ועדיין ממלאים תפקידים שונים בשירות הציבור.

דובר המכון לשעבר, [[יבשם עזגד]], יזם ב-2010 את מיזם הנגשת המדע לציבור, "[[מדע על הבר]]", שממשיך לפעול והתרחב מאז לתחומים נוספים.

==סגל המכון==
במכון ויצמן כ-2,700 עובדים. מתוכם כ-1,000 מדענים וחברי קבוצות מחקר, כ-1,100 תלמידי מחקר, כ-220 חוקרים בתר-דוקטוריאליים וכ-400 עובדי מינהלה.

כמו כן, פועלות במסגרת מכון ויצמן כ-250 קבוצות מחקר, בראשות חוקרים בכירים ופרופסורים. כ-100 מתוכן נולדו בישראל. השאר הגיעו לישראל ולמכון מ-27 מדינות: [[אוסטריה]], [[אוקראינה]], [[אורוגוואי]], [[איטליה]], [[אפגניסטן]], [[ארגנטינה]], [[ארצות הברית]], [[ארמניה]], [[בלגיה]], [[גרמניה]], [[דרום אפריקה]], [[הולנד]], [[הונגריה]], [[הממלכה המאוחדת]], [[טורקיה]], [[מקסיקו]], [[מרוקו]], [[עיראק]], [[פולין]], [[צ'ילה]], [[צרפת]], [[קולומביה]], [[קזחסטן]], [[קנדה]], [[רומניה]], [[רוסיה]] ו[[שווייץ]].

מדי שנה מבקרים ועובדים במכון כ-500 מדענים אורחים, מעשרות מדינות ברחבי העולם. במכון מתקיימים מדי שנה כ-50 [[כנס מדעי|כנסים מדעיים]] בינלאומיים.

=== נשיאי מכון ויצמן למדע ===
{| class="wikitable sortable"
|- bgcolor="#F0F0F0"
!למניין
! תמונה !! שם !! שנות כהונה
!הערות
|-
|'''1'''
|[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - President Chaim Weizmann.jpg|80px]] || [[חיים ויצמן]] ||1949–1952
|בשנים 1934–1949 עמד בראש מכון דניאל זיף;

במשך רוב כהונתו כנשיא מכון ויצמן, כיהן במקביל גם כ[[נשיא מדינת ישראל]]
|-
|'''2'''
|[[קובץ:Abba Eban 1970.jpg|80px]] || [[אבא אבן]] || 1959–1967
|לימים שר החוץ
|-
|'''3'''
|[[קובץ:Meyer Weisgal and his wife - 19571002.jpg|80px]] || [[מאיר וייסגל]] || 1967–1970
|פעיל ציוני
|-
|'''4'''
|[[קובץ:Albert Sabin.jpg|80px]] || [[אלברט סייבין]] || 1970–1972
|רופא יהודי-אמריקאי, מפתח החיסון הפומי לשיתוק ילדים
|-
|'''5'''
| [[קובץ:Male no free image yet-II.he.svg|80x80 פיקסלים]]|| [[ישראל דוסטרובסקי]] || 1973–1975
|פיזיקאי, ממייסדי חיל המדע
|-
|'''6'''
| [[קובץ:Sela Michael.jpg|102x102 פיקסלים]]|| [[מיכאל סלע]] || 1975–1985
|ביוכימאי, ממציא תרופת הקופקסון
|-
|'''7'''
|[[קובץ:Dvoretzky.jpg|80px]] || [[אריה דבורצקי]] || 1985–1988
|מתמטיקאי, ממייסדי [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]]
|-
|'''8'''
|[[קובץ:Haim harari.jpg|80px]] || [[חיים הררי (פיזיקאי)|חיים הררי]] || 1988–2001
|פיזיקאי, חתן פרס ישראל
|-
|'''9'''
|[[קובץ:Ilan khat.jpg|80px]] || [[אילן חת]] || 2001–2006
|מיקרוביולוג, חתן פרס ישראל
|-
|'''10'''
|[[קובץ:Daniel-Zajfman.jpg|80px]] || [[דניאל זייפמן]] || 2006–2019
|פיזיקאי
|-
|'''11'''
| [[קובץ:Alon Chen, October 2021 (GPO ZAC 20211010151556 4) (cropped).jpg|103x103 פיקסלים]]|| [[אלון חן]] || 2019–מכהן
|נוירוביולוג
|}
[[קובץ:שיכון עובדי מכן וייצמן ברחובות.jpg|ממוזער|שיכון עובדי מכון ויצמן ברחובות]]

=== חברים נוספים בהנהלה הבכירה של המכון ===
==== סגני הנשיא ====
{| class="wikitable"
|-
! colspan="2" |סגן הנשיא
! colspan="2" |סגן הנשיא למנהל וכספים
! colspan="2" |סגן הנשיא לחדשנות ויישומים טכנולוגיים
! colspan="2" |סגן הנשיא לפיתוח משאבים ותקשורת
! colspan="2" |סגני נשיא נוספים
|-
|[[מיכאל סלע]]
|1970–1971
|יעקב נען
|1999–2004
|דוד מירלמן
|1993–1998
|דוד שלכט
|שנות ה-90
|חנן בר-און (קשרי חוץ)
|1987–2001
|-
|[[ישראל דוסטרובסקי]]
|1971–1973
|גד קובר
|2004–2010
|צבי ארטשטיין
|1999–2002
|חנן אלון
|2000–?
|רות ארנון (קשרים אקדמיים בינלאומיים)
|1995–1997
|-
|[[רות ארנון]]
|1988–1993
|יצחק שריב
|2010–2012
|חיים גרטי
|2002–2006
|ישראל בר-יוסף
|2006–2019
|[[זאב לוז]] (עניינים אקדמיים)
|1987–1999
|-
|יורם גרונר
|1993–2001
|שולמית גרי
|2012–2019
|מרדכי שבס
|2007–2019
|רועי עוזרי
|2019–מכהן
|[[יוסף ירדן]] (עניינים אקדמיים)
|1999–2001
|-
|שמואל שפרן
|2001–2007
|אלון הרמלין
|2019–2023
|אירית שגיא
|2019–מכהנת
| colspan="2" rowspan="4" |
| colspan="2" rowspan="4" |
|-
|[[חיים גרטי]]
|2007–2014
|אלון ויינגרטן
|2023–מכהן
| colspan="2" rowspan="3" |
|-
|מיכל נאמן
|2014–2019
| colspan="2" rowspan="2" |
|-
|זיו רייך
|2019–מכהן
|}

==== יו"ר המועצה המדעית ====
{| class="wikitable"
|-
|[[יגאל תלמי]]
|1965
|[[מיכאל פלדמן]]
|1962–1964
|נתן שרון
|1988–1990
|מנחם רובינשטיין
|2006–2008
|-
|אריה ברגר
|1966
|[[גדעון יקותיאלי]]
|1970–1971
|[[לי סגל]]
|1990–1992
|[[רון נעמן]]
|2008–2010
|-
|[[גבירול גולדרינג]]
|1967
|[[נתן שרון]]
|1972–1973
|[[זאב לוז]]
|1992–1994
|איתן דומאני
|2010–2013
|-
|מרדכי אברון
|1968
|[[גבירול גולדרינג]]
|1974–1975
|[[יורם סלומון]]
|1994–1996
|[[מיכל אירני]]
|2013–2016
|-
|[[יוסף גיליס]]
|1969
|אוריאל ליטואר
|1978–1979
|[[אשר פריזם]]
|1996–1998
|זבולון אלעזר
|2016–2019
|-
|שמואל שאלתיאל
|1976
|יואל גת
|1980–1981
|יעקב קליין
|1998–2000
|[[דניאלה גולדפרב]]
|2019–2022
|-
|[[אברהם בלאוגרונד]]
|1977
|[[אשר פריזם]]
|1982–1984
|מיכאל אייזנבך
|2000–2002
|[[מאיה שולדינר]]
|2022–2024
|-
|[[יוסף גיליס]]
|1958–1959
|[[עדה זמיר]]
|1984–1986
|מיכאל קירסון
|2002–2004
|ניר דודזון
|2024–מכהן
|-
|[[שניאור ליפסון]]
|1960–1961
|זאב וגר
|1986–1988
|[[יחיעם פריאור]]
|2004–2006
| colspan="2" |
|}

== פרסים בינלאומיים ==
שלושה מחוקרי המכון זכו ב[[פרס טיורינג]], הפרס הבינלאומי החשוב ביותר לחוקרים ב[[מדעי המחשב]]: [[אמיר פנואלי]] (בשנת [[1996]]), [[עדי שמיר]] (בשנת [[2002]]) ו[[שפי גולדווסר]] (בשנת [[2012]]).

בשנת [[2009]] הוכתרה פרופ' [[עדה יונת]] ממכון ויצמן כאחת משלושת הזוכים ב[[פרס נובל לכימיה]] לאותה שנה.

בשנת [[2013]] הוכתרו [[אריה ורשל]] ו[[מיכאל לויט]] כשניים משלושת הזוכים ב[[פרס נובל לכימיה]] לאותה שנה. ורשל הוא ישראלי-אמריקאי, שאת ה[[תואר שני|תואר השני]] שלו וכן את ה[[דוקטורט]] עשה במכון ויצמן, ולויט הוא ישראלי-אמריקאי ששימש פרופסור במכון ויצמן ואף כיהן בו כראש המחלקה ל[[כימיה פיזיקלית]].

בשנת 2022 נמנה [[יעקב סגיב]] עם הזוכים ב[[פרס קוולי]] ל[[ננוטכנולוגיה]].

== דירוג ==
בשנת 2019 דורג המכון בין 25 מוסדות המחקר המובילים בעולם בשתי קטגוריות: שיעור הציטוטים של מחקרים ושיעור [[פטנט|הפטנטים]] שרשמו מדעניו, לפי מדד [[:en:College and university rankings#U-Multirank|U-Multirank]].<ref name=UM>{{cite web|title=U-Multirank Weizmann Institute of Science|url=https://www.umultirank.org/study-at/weizmann-institute-of-science-rankings/|accessdate=3 June 2020}}</ref>

נכון ל-2021, מדורג מכון ויצמן במקום השביעי באירופה ובמקום הראשון בישראל במספר הכולל של מענקי מחקר מטעם [[מועצת המחקר האירופית]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://data.europa.eu/doi/10.2828/064534|כותרת=European Commission, European Research Council Executive Agency, Annual report on the ERC activities and achievements in 2021, Publications Office of the European Union, 2022}}</ref>

בשנת 2023 איבד לראשונה את מקומו בדירוג 100 האוניברסיטאות המובילות ב[[דירוג אקדמי של אוניברסיטאות בעולם|מדד שאנגחאי]] במדעי המחשב<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.shanghairanking.com/rankings/gras/2023/RS0210|כותרת=ShanghaiRanking's Global Ranking of Academic Subjects|אתר=www.shanghairanking.com|תאריך_וידוא=2024-03-27}}</ref>.

==תכנון אדריכלי במכון ויצמן למדע==
קריית המכון משתרעת על 1,250 [[דונם]]. היא כוללת יותר מ-100 בניינים בשטח כולל של כ-155 אלף מ"ר, וכן כמאה יחידות דיור למדענים. כ-120 תלמידי מחקר מתגוררים במעונות הסטודנטים של המכון. למכון עתודות קרקע ("אתר הפקולטה") המצויות בסמוך למכון דוידסון, ואשר נרכשו מבעוד מועד על ידי תורמים.

ברחבי המכון מצויים מספר מבנים בעלי ערך [[ארכיטקטורה|ארכיטקטוני]] רב. גדולי ה[[אדריכל]]ים הישראלים הותירו את חותמם ברחבי המכון ובראשם האדריכל [[אריך מנדלסון]] שתכנן מספר מבנים ובהם [[בית חיים ויצמן]] המצוי בשולי המכון. [[אריה אלחנני]] תכנן את בניין הספרייה ע"ש ויקס (כיום אודיטוריום סלע; נחנך ב-1957) ו[[יעקב רכטר]] תכנן את הספרייה ע"ש גולדשלגר (1991) ושני מבני מעונות סגל. [[בנימין אידלסון]] ו[[גרשון צפור]] תכננו קרוב ל־20 מבנים במכון, כשהבולט שבהם באיכויותיו הוא "המדרשה למוסמכים" (מדרשת פיינברג).

למכון ויצמן ארבעה שערים עיקריים – השער הראשי הממוקם ברחוב הרצל מול דרך יבנה ברחובות, שער בלוך הממוקם ברחוב הרצל מול השער הראשי של [[הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית|הפקולטה לחקלאות]] של [[האוניברסיטה העברית]] ברחובות, שער דרום ברחוב הנשיא הראשון, ושער דוידסון ברחוב הכרמל. שער סגור הוא "שער הארמון" המוביל ל[[בית חיים ויצמן]].

=== מקבץ תמונות ===
לתמונות נוספות בקרו ב[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אלף מילים/מכון ויצמן|מיזם אלף מילים]]

<gallery>
WIS-Physics01.jpg|הפקולטה ל[[פיזיקה]] (הבניינים ע"ש וייסמן ובנוזיו)
Weizmann Institute of Science.JPG|מראה כללי של המכון ממרומי מגדל המאיץ, 2009
מכוןויצמןבנייןוולפסון 1153.JPG|בניין ביולוגיה ע"ש וולפסון בתכנון [[בנימין אידלסון]] ו[[גרשון צפור]] (1965), 2009
כיפהגאודזית 1161.JPG|[[כיפה גאודזית]] במתחם גן המדע ע"ש קלור, 2009
Weizmann Institute IMG 2321.JPG|שדרת עצים ב"שער הפקולטה"
Weizman16.jpg| [[מגדל שמש|מגדל השמש]], 2009
מעונותבמכוןויצמןלמדע 1225.JPG|מעונות במכון
Iwixkolker.jpg|אולם ויקס, 2012
</gallery>

==מסע הקסם המדעי==
"מסע הקסם המדעי"{{הערה|{{אתר רשמי|https://heb.wis-wander.weizmann.ac.il|מסע הקסם המדעי}}}} הוא [[אתר אינטרנט|אתר]] חדשות [[מדע]] של מכון ויצמן למדע, ומביא לציבור הרחב מידע על מחקרים הנערכים במכון.

מאז השקתו פורסמו באתר כ-3,000 כתבות מדע פופולרי, אלפי דימויים מדעיים ממעבדות מכון ויצמן למדע, וכן מאות סרטונים המתארים בפשטות מחקרים עכשוויים. מלבד מדע, מקדיש האתר מקום נרחב לתרבות ובפרט לחיבור בין מדע לאמנות עכשווית. לצד האתר בעברית, פועל גם אתר מדע פופולרי בשפה האנגלית – Weizmann Wonder Wander.{{הערה|[https://wis-wander.weizmann.ac.il/ Weizmann Wonder Wander - דף הבית בשפה האנגלית]}}

"מסע הקסם המדעי" הוא הזרוע הדיגיטלית של המחלקה לתקשורת במכון ויצמן למדע, המפעילה מערכת של עורכים, כתבים, צלמים ואנשי תוכן והפקה נוספים בקמפוס של המכון ברחובות. מייסד האתר הוא [[יבשם עזגד]], לשעבר מנהל המחלקה לתקשורת, דובר מכון ויצמן למדע וכיום אוצר האמנות של המכון. האתר מתבסס בחלקו על תוכני רבעון המדע הפופולרי "המכון" אשר מביא חדשות ודיונים על מדע ותרבות בשפה ידידותית, חדשות על המצאות מדעיות ויישומים תעשייתיים ורפואיים שלהן, דיווחים על פעילויות ומגמות בתחום החינוך המדעי, מאמרים על ה[[היסטוריה של המדע]] וכן [[קומיקס]] מדעי. באתר משולבות גם כתבות וסקירות מ"שירת המדע" – שנתון לספרות, אמנות ומדע – ומפרסומים נוספים מבית מכון ויצמן למדע.

כל ה[[הודעה לעיתונות|הודעות לעיתונות]] של מכון ויצמן למדע מתפרסמות באתר בעברית ובאנגלית, ובהמשך מתורגמות גם לשפות נוספות, ובהן צרפתית, ספרדית, גרמנית ופורטוגזית.

== ראו גם ==
{{קישורי פורטל|אתרי מורשת בישראל}}
* [[מדרשת פיינברג]]
*[[אוניברסיטאות בישראל]]
*[[אוניברסיטה ציבורית#ישראל|אוניברסיטה ציבורית]]

==לקריאה נוספת==
* אורי כהן, '''מעבדה, מכון מחקר, עיר מדע: ממכון דניאל זיו למכון ויצמן למדע 1934–1949''', [[מוסד ביאליק]], 2016.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים}}
* {{אתר רשמי|https://www.weizmann.ac.il/}}
{{רשתות חברתיות}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007265230305171|מכון ויצמן למדע}}
* [http://www.weizmann.ac.il/campus_map/ מפת מכון ויצמן]
* [https://web.archive.org/web/20070822170809/http://wis-wander.weizmann.ac.il/site/HE/homepage.asp חדשות מכון ויצמן למדע]
* [http://visitors-center.weizmann.ac.il/ אתר מרכז המבקרים]
* [https://web.archive.org/web/20151214054428/http://d3.coi.co.il/רחובות.htm רחובות 3D] תמונות תלת־ממד של מכון ויצמן באתר "המימד השלישי"
* {{דבר|מכון וולף|רחובות|19391207|5}}
* {{ynet|יהלי מורן זליקוביץ'|אקדמאי? הכי כדאי לעבוד במכון ויצמן ובעברית|3623753|16 בנובמבר 2008}}
* {{הידען|מגזין מכון ויצמן|מכון ויצמן במקום הראשון בארץ בקבלת מענקי מחקר מבוססי מצוינות מאירופה|weizmann-institute-leads-in-grants-2601113|26 בינואר 2011}}
* שי שמש, [https://lbscience.org/2017/11/27/חיים-ויצמן-המדען-הציוני/ חיים ויצמן] ה[[מדען]] הציוני באתר [[מדע גדול, בקטנה]], 27 בנובמבר 2017
* {{הארץ|נועם דביר|ספריית ויקס - מודרניזם ישראלי בסכנת הכחדה|0000017f-f85b-d044-adff-fbfb25ef0000|3 בפברואר 2010}}
* {{הארץ|ליטל לוין|מכון ויצמן - מכון המחקר הטוב לעבוד בו מחוץ לארצות הברית|1.1179240|4 ביולי 2011}}
* {{xnet|[[מיכאל יעקובסון]]|השימור הלא קדוש: ספריית ויקס הופכת למרכז כנסים|3094440|22 באפריל 2012}} - על בניין "מרכז דוד לופאטי" (לשעבר, "ספריית ויקס")
* {{סרטונים}} [https://jfc.org.il/news_journal/27534-2/92784-2/ הנחת אבן הפינה למכון ויצמן, ספטמבר '''1946'''], באתר [[ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים]]
* {{סרטונים}} [https://youtu.be/r915zYWjWns?t=560 חנוכת המכון למדע הגרעין], במעמד [[בן-גוריון]], [[רוברט אופנהיימר]] ו[[עמוס דה שליט]], [[ארכיון ספילברג]], '''1958''' <small>(התחלה 9:20)</small>

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{אוניברסיטאות בישראל}}
{{חיים ויצמן}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:מכון ויצמן למדע|*]]
[[קטגוריה:מכוני מחקר בישראל|ויצמן]]
[[קטגוריה:רחובות: מוסדות חינוך]]
[[קטגוריה:רחובות: חינוך]]
[[קטגוריה:הנצחת חיים ויצמן]]
[[קטגוריה:אתרי מורשת במחוז מרכז]]
[[קטגוריה:היישוב: מדע וטכנולוגיה]]