מנחם בנית
לידה | 3 באוגוסט 1914 |
---|---|
פטירה | 24 בפברואר 2007 (בגיל 92) |
שם לידה | Max Berenblut |
ענף מדעי | בלשנות |
מקום מגורים | בלגיה, ישראל |
מקום קבורה | בית העלמין ירקון |
מוסדות | |
פרסים והוקרה | חתן פרס ישראל לחקר לשונות היהודים לשנת 1999, קיבל את אות לגיון הכבוד של ממשלת צרפת |
תרומות עיקריות | |
חקר תרבות צרפת והשפה הצרפתית. | |
מנחם בנית (בכתיב לועזי: Menachem Banitt; 3 באוגוסט 1914 – 24 בפברואר 2007) היה חוקר תרבות צרפת והשפה הצרפתית. חתן פרס ישראל לחקר לשונות היהודים לשנת 1999.[1]
בנית נולד בשם מקס ברנבלוט באנטוורפן שבבלגיה. הוא למד בבית הספר היהודי "תחכמוני" והיה פעיל כמדריך בתנועת "בני עקיבא". בשנת 1938 סיים לימודי תואר ראשון באוניברסיטה החופשית של בריסל, ואחר-כך נשלח על ידי הקהילה היהודית לבית המדרש לרבנים "École des Hautes Études Rabbiniques" בפריז שבצרפת. פעילותו בתנועת בני עקיבא הומרה בתקופה זו בפעילות במסגרת "הצופים היהודיים".
עם פלישת גרמניה הנאצית לצרפת נמלט לאזור צרפת החופשית, היה פעיל במסגרת "הצופים היהודיים הצרפתיים" ונמנה עם ראשי ההכשרה באזור Taluyers של תנועת ההתנגדות הצרפתית. בתקופה זו יצא את גבולות המדינה, תחילה לספרד ולקובה ולאחר מכן היגר לארצות הברית. בשנת 1943 החל לעבוד במשרד ממשלתי ועסק בהסברה אנטי-נאצית, מאוחר יותר כאחראי על שידורי החדשות של ארצות הברית לצרפת, הולנד ובלגיה. במקביל, הוסמך לרבנות בישיבת רבנו יצחק אלחנן (1948) וסיים לימודי דוקטורט מאוניברסיטת קולומביה (1949) בנושא "תרגומי התנ"ך לאיטלקית בימי הביניים".
לאחר הקמת מדינת ישראל עלה עם רעייתו, רבקה, והתיישב בעין חרוד. בנית עסק בהוראה בבית הספר התיכון של הקיבוץ, עד הפילוג בתנועה הקיבוצית ומעבר המשפחה לירושלים. בשנת 1950 החל לעבוד כמורה במכון למדריכי חו"ל של הסוכנות היהודית ובשנת 1953 היה למפקח הארצי על הוראת השפה הצרפתית מטעם משרד החינוך והתרבות. בשנת 1959 הצטרף לסגל החוג לתרבות צרפת של האוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנת 1965 עבר לייסוד חוג מקביל באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1967 מונה לדקאן הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב.
עבודתו האקדמית כללה את חקר השפה הצרפתית וחקר יהדות צרפת. בין פרסומיו המילון הצרפתי-עברי, ספר אודות רש"י וכתביו בצרפתית עתיקה, והוצאת סדרת "ספרי הפתרונות" שבהם ערך כתבי יד של פרשני מקרא מצרפת בימי הביניים.
בנית זכה בפרס ישראל לחקר לשונות היהודים (1999) ובתואר "איש השנה" של המכון הביוגרפי האמריקאי (2000). הוא נמנה עם האישים הבולטים במאה העשרים מטעם המרכז הביוגרפי הבינלאומי. קיבל את אות לגיון הכבוד של ממשלת צרפת על תרומתו להידוק קשרי התרבות בין המדינות.
נפטר בישראל בשנת 2007, בגיל 93.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קורות חייו(הקישור אינו פעיל) בעלון עמותת יוצאי בלגיה בישראל (עמ' 14 - 15)
- מנחם בנית, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בלשנים ולשונאים ישראלים
- זוכי פרס ישראל לבלשנות
- מחברי ספרי עיון יהודים
- מקבלי אות לגיון הכבוד
- בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת קולומביה
- סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: שפה וספרות צרפתית
- סגל אוניברסיטת תל אביב: צרפתית
- עולים לאחר קום המדינה: 1948–1950
- עובדי משרד החינוך, התרבות והספורט
- צרפת: תרבות
- ישראלים ילידי בלגיה
- חוקרי יהדות צרפת
- אישים הקבורים בבית הקברות ירקון
- ישראלים שנולדו ב-1914
- ישראלים שנפטרו ב-2007