הצגת המקור של הדף "מצפה רמון"

<!-- שימו לב: בערך זה שתי תבניות (בשם "בוט יישובים") המשמשות את בוט היישובים על מנת שיוכל לבצע עדכון אוטומטי, ולכן אין להסירם. לפרטים נוספים ראו [[תבנית:בוט יישובים]]. תודה. -->{{בוט יישובים/0099
|סמל=[[קובץ:MitzpeRamon.svg|80px|סמל העיר]]{{ש}}סמל המועצה המקומית מצפה רמון
---- [[קובץ:MitzpeRamonNew.png|80px|סמליל ממותג של המועצה]]{{ש}}[[סמליל]] מ[[מותג]] של המועצה המקומית - בשימוש ב{{ה|עשור השלישי של המאה ה-21}}
| תמונה = [[קובץ:Mitzpe Ramon 2009 מצפה רמון.jpg|350px]]
| כתובית = תצפית על מצפה רמון מהר גמל - 2009
| ראש העיר = [[אליה וינטר]]
| מקור קואורדינטות = תבנית
| מפה דינמית={{מפה דינמית/מצפה רמון}}
}}
'''מִצְפֵּה רָמוֹן''' היא [[מועצה מקומית]] ב[[מחוז הדרום]] ב[[ישראל]].

מצפה רמון שוכנת במרכז [[הר הנגב]] על שפת [[מכתש רמון]] הצפונית, כ-80 ק"מ דרומית ל[[באר שבע]] וכ-150 ק"מ צפונית ל[[אילת]]. [[תחום שיפוט (רשות מקומית)|תחום השיפוט]] שלה הוא 64,500 [[דונם]] ומתגוררים בה כ-5,047 תושבים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.cbs.gov.il/he/subjects/Pages/אוכלוסייה.aspx|הכותב=הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה|כותרת=אוכלוסייה ביישובים שבהם 2,000 תושבים ויותר - אומדנים ארעיים לסוף פברואר 2024|אתר=הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה|תאריך=20.3.2024}}</ref>. היא הוקמה בשנת [[1951|1953]] כמחנה עבודה לפועלים שסללו את הדרך לאילת, והפכה ליישוב קבע בשנת [[1956]]. סיסמת העיר היא: "מצפה רמון-מרחב השראה"

== היסטוריה ==
[[קובץ:Mitzpe 1957.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצפה רמון בשנת 1957]]
[[קובץ:Ramon Crater 1960.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעלה העצמאות ממצפה רמון בשנת 1960]]
בשנת 1953 החלה סלילת הכביש לאילת, ועל שפת [[מכתש רמון]], הוקם מחנה העצמאות, אשר שירת את סוללי הכביש, פועלים, אנשי צבא ובדואים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://mitzpe-ramon.muni.il/מצפה-רמון/הסיפור-שלנו/|הכותב=המועצה המקומית מצפה רמון|כותרת=הסיפור שלנו, הר החלומות}}</ref>{{הערה|{{מעריב|מנחם תלמי|הקואופרטיב שקיבל... מכתש|19570222|25}}}}.

ב-[[26 במאי]] [[1956]] הגיעו המתיישבים הראשונים למקום, בהנהגת [[חגי אבריאל]], וייסדו יישוב קואופרטיבי של עובדי מפעל לניצול מחצבים מ[[מכתש רמון]]{{הערה|{{דבר||במצפה רמון יוקם בקרוב מרכז עירוני|19570722|78}}}}. לאחר כשנה פורק הקואופרטיב, תוך שהמוסדות המיישבים לקחו עליהם את חובותיו{{הערה|{{דבר|משולם עד|מצפה רמון - יישוב שכולו עתיד|19591001|43}}}}, ומצפה רמון הייתה לעיירה{{הערה|{{דבר|יצחק לבנון|החבל של מצפה רמון|19570722|78}}}}.
משרד הביטחון מינה את דב הרשקוביץ (1930-2013) לראש הוועד המקומי ב-1957{{הערה|https://www.facebook.com/photo.php?fbid=823703869193010&id=100046602137691&set=a.620309466199119&locale=he_IL}}.
בשנותיו הראשונות הובאו ליישוב מים במכליות והיו בעיות באספקת החשמל, המים ובפינוי האשפה. בנוסף לעבודה במכתש בכריית [[חרסית]] ו[[גבס]], התושבים התפרנסו מעבודות בנייה במקום, משירותים וממסחר (בין השאר עם הנוסעים בדרך ל[[אילת]]).

לאחר חמש שנים התגוררו במקום 370 תושבים ובהם 160 ילדים, רובם ותיקים בישראל. באותה תקופה נבנו במקום 180 יחידות דיור במטרה לקלוט עולים חדשים{{הערה|{{דבר||חמש שנים למצפה רמון|19610616|140}}}}. אף על פי שהעיירה הייתה בתחום [[מועצה אזורית רמת הנגב|המועצה האזורית רמת הנגב]], היא נוהלה על ידי [[משרד הביטחון]]{{הערה|שם=לא לעיר|1=[http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1961%2F06%2F18&id=Ar00406&sk=21A6C8EF מתנגדים להקמת עיר חדשה בקרבת מקום למצפה רמון, משולם ער, דבר, יום ראשון, יוני 18, 1961; עמוד 4]}}. בשנת 1959 תיאר [[יאיר קוטלר]] את המקום:
:{{ציטוט|תוכן=אין זה מן הדברים הקלים להתקבל למגורים במצפה רמון. זהו יישוב אקסקלוסיבי שכל תושב בו עובר סלקציה קפדנית לפני שמאשרים לו מגורי קבע בעיירה. ... להזרים למצפה רמון צעירים בריאים בעלי כושר עבודה וקצת חזון. הסייג הביטחוני הוא קפדני ביותר. מצפה רמון מיושבת בעיקר על ידי חברי מפא"י שגילם הממוצע בין 25 ל-35.|מקור={{חרות|א. שמאי|הדיקטטורה האדומה בנגב|19591223|30}}|מירכאות=כן}}

בסוף שנת [[1961]] הגיעה למקום חבורה של כ-80 צעירים שביקשו להקים בקרבת מקום עיר{{הערה|שם=לא לעיר}} [[קואופרטיב]]ית, אך קיבלו אישור להצטרף רק ליישוב הקיים. לאחר כשנה, הקבוצה התפרקה ועזבה את המקום{{הערה|{{מעריב|שלמה גבעון|החלוצים מדיזינגוף נוטשים את רמון|19621226|22}}}}.
ב-30 ביולי [[1964]] הפכה מצפה רמון ל[[מועצה מקומית]] וראש הוועד המקומי, דב הרשקוביץ (איש משרד הביטחון ששימש בתפקידו למעלה מ-6 שנים), נבחר בהמשך פה אחד כראש המועצה. על רקע אכזבה קשה מטיפול מוסדות המדינה ביישוב, התפטר הרשקוביץ מתפקידו באוקטובר, יחד עם עוד שניים מחברי המועצה ועזב את היישוב לקראת סוף אותה שנה.{{הערה|{{מעריב|שלמה גבעון|אכזבה ושמה מצפה רמון|19641211|45}}}}
באותן שנים הגיעו ליישוב עולים חדשים מ[[צפון אפריקה]] ומ[[רומניה]], וב-[[1972]] התגוררו בו כ-1,400 תושבים בכ-300 משקי בית.

היישוב ספג מהלומה כלכלית עם סיום סלילת [[כביש 90|כביש הערבה]] בספטמבר 1967, ומעבר התנועה לאילת לכביש זה. לאחר חתימת [[הסכם השלום בין ישראל למצרים]] תוכננה העברת הבסיסים הצבאיים מ[[סיני]] ו[[פתחת רפיח]] למצפה רמון. לצורך כך הוקמו שכונות חדשות צמודות קרקע למאות אנשי קבע. בעקבות [[מלחמת לבנון הראשונה|מבצע שלום הגליל]] השתנו פני הדברים ורוב אנשי הקבע נשלחו צפונה, אולם בסיס חיל האוויר [[בסיס איתם|איתם]] שפונה מסיני והוקם בקרבת מקום כבסיס חיל האוויר [[בסיס רמון| רמון]] הביא להגדלת האוכלוסייה ביישוב.

בשנת [[1988]] מנתה מצפה רמון כ-3,000 תושבים. החל בשנת [[1990]], עם קליטת העלייה מחבר העמים, המשיך היישוב להתרחב.

בשנת [[2000]] הוקמה במצפה רמון [[ישיבת מדברה כעדן]], בראשות הרב [[צבי קוסטינר]], שעברה ליישוב מ[[דימונה]].

ב-[[2013]] פורסם על תוכנית המתאר של מצפה רמון, במסגרתה תוכננה הקמת שמונה בתי מלון חדשים, כפר נופש חדש ואף [[שיפוץ]] מרכז ההנצחה ל[[אילן רמון]].{{הערה|{{ynet|ynet|על מפת התיירות? תוכנית מתאר למצפה רמון|4340325|3 בפברואר 2013}}}}.
מרכז ההנצחה נפתח מחדש לאחר שיפוץ מקיף בפברואר 2013{{הערה|{{ynet|זיו ריינשטיין|בין שמיים וארץ: ביקור במרכז ההנצחה לאילן רמון|4341703|7 בפברואר 2013}}}}.

ב-[[2018]] פורסם כי קיימת תוכנית להקמת שכונה חדשה במקום, בשכונה יוקמו כ-1,200 יחידות דיור{{הערה|{{ynet|צור שיזף|מנהטן על גדות מכתש רמון|5066096|6 בינואר 2018}}}}.

בקרבת מצפה רמון נמצא [[בית הספר לקצינים של צה"ל|בית הספר לקצינים של צה״ל]], וכן [[יב"א 509|יחידת הבקרה האווירית 509]], האחראית על חציה הדרומי של הארץ.

== אוכלוסייה ==
{{בוט יישובים/0099|2}}

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:
<timeline>
ImageSize = width:500 height:220
PlotArea = left:70 right:40 top:20 bottom:20
TimeAxis = orientation:vertical
AlignBars = justify
Colors =
 id:gray1 value:gray(0.9)
DateFormat = yyyy
Period = from:0 till:6000
ScaleMajor = unit:year increment:1000 start:0 gridcolor:gray1
PlotData =
 bar:1961 color:gray1 width:1
 from:0 till:331 width:15 text:331 textcolor:red fontsize:8px
 bar:1972 color:gray1 width:1
 from:0 till:1382 width:15 text:1382 textcolor:red fontsize:8px
 bar:1983 color:gray1 width:1
 from:0 till:2865 width:15 text:2865 textcolor:red fontsize:8px
 bar:1995 color:gray1 width:1
 from:0 till:4495 width:15 text:4495 textcolor:red fontsize:8px
 bar:2011 color:gray1 width:1
 from:0 till:4917 width:15 text:4917 textcolor:red fontsize:8px
 bar:2015 color:gray1 width:1
 from:0 till:5185 width:15 text:5185 textcolor:red fontsize:8px
 bar:2019 color:gray1 width:1
 from:0 till:5191 width:15 text:5191 textcolor:red fontsize:8px
 bar:2024 color:gray1 width:1
 from:0 till:5308 width:15 text:5308 textcolor:red fontsize:8px
</timeline>
אוכלוסיית היישוב מורכבת מקהילות רבות ומגוונות: קהילת המייסדים - ותיקי היישוב, עולים מצפון אפריקה, עולים מ[[ברית המועצות]], קהילת [[העבריים מדימונה|העבריים]], משפחות אנשי צבא קבע מבסיסי צה"ל באזור, גרעין תורני וקיבוץ עירוני. לצד אלו, בעשרים השנים האחרונות, קיימת הגירה חיובית של צעירים ומשפחות שבוחרים להתיישב במצפה רמון.

הגרעין התורני "ועליתם בנגב" הוקם סביב [[ישיבת מדברה כעדן]], בראשות הרב [[צבי קוסטינר]]. הגרעין פעיל ביישוב בתחומי החינוך והתרבות התורנית וכן בתחום הרווחה. בסוף שנת תשפ"ב חנך הגרעין התורני את בית הכנסת "משכן אהוד". לפי תחקיר שפורסם בספטמבר [[2023]], כחמישית מבעלי זכות הבחירה ביישוב הם אנשי הגרעין התורני אשר צברו כוח פוליטי, הובילו לשינוי ציביונה של מצפה רמון ופועלים נגד קהילת הלהט"ב וסמליה{{הערה|{{mako|עמרי מניב|היישוב הראשון של מפלגת נעם: כך משתלטת המפלגה של אבי מעוז על מצפה רמון|fea7e7b5b1c7a81027|news-israel/2023_q3|10 בספטמבר 2023}}}}.

בשנת תשס"ג הוקמה במצפה רמון קהילת "עץ חיים" לבעלי תשובה (המקושרת גם היא לגרעין התורני{{הערה|[https://nettiot.org/קהילת-עץ-חיים-מצפה-רמון/ קהילת "עץ חיים"], באתר "נטיעות - קהילות של תשובה}}). הקהילה היא חלק מרשת הקהילות "נטיעות".

הקיבוץ העירוני של [[תנועת דרור-ישראל]] פועל ביישוב משנת 2006 ומונה כמה עשרות אנשי חינוך<ref>{{מקור ראשון|אלישיב רייכנר|מפוצצים את הבועה|shabbat/161667|10 באוגוסט 2019}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://drorisrael.org.il/עשור-להקמת-קיבוץ-המחנכים-מצפה-רמון/|כותרת=להיות רחוק ועדיין להרגיש קרוב – תנועת דרור ישראל|אתר=drorisrael.org.il|תאריך_וידוא=2021-10-05}}</ref>.

== גאוגרפיה ואקלים ==
היישוב מצפה רמון ממוקם בלב הר הנגב כ־80 ק"מ מדרום לבאר שבע ו-150 ק"מ צפונית לאילת על שפת מכתש רמון הצפונית בגובה של כ-850 מטר מעל פני הים. חלקו המזרחי של מכתש רמון נכלל בתחום השיפוט של המועצה. תחום זה הוא מובלעת בתוך שטחי המועצה האזורית רמת נגב. רק כ-3,500 דונם מתוך 64,500 דונם שבתחום השיפוט של המועצה מיועדים למגורים, תיירות ותעשייה. נכון ל-2017, הגובה הממוצע של השטח העירוני הכלול בתחום השיפוט של המועצה הוא 714 מטר. קו פרשת המים עובר בקרבת מצפה רמון מערבית לה.

המיקום והגובה מעניקים למצפה רמון אקלים מדברי מיוחד בכל עונות השנה- מזג האוויר בקיץ חם ויבש כאשר בשעות אחר הצהריים מתחילות לנשב רוחות עזות. בחורף קר מאוד ואחת לכמה שנים אף יורד [[שלג]]. כמות ה[[גשם]] השנתית הממוצעת היא כ-80 מ"מ.

 {{אקלים
|רוחב=
|ללא מרכוז=
|שנה_מקס=
|שנה_מינ=
|שנה_מקס_שיא=
|שנה_מינ_שיא=
|שנה_משק=
|ינו_מקס=13.3
|פבר_מקס=14.6
|מרץ_מקס=18.8
|אפר_מקס=22.9
|מאי_מקס=26.9
|יונ_מקס=29.3
|יול_מקס=31
|אוג_מקס=30.7
|ספט_מקס=28.4
|אוק_מקס=25.1
|נוב_מקס=19.9
|דצמ_מקס=15.5
|ינו_מקס_שיא=
|פבר_מקס_שיא=
|מרץ_מקס_שיא=
|אפר_מקס_שיא=
|מאי_מקס_שיא=
|יונ_מקס_שיא=
|יול_מקס_שיא=
|אוג_מקס_שיא=
|ספט_מקס_שיא=
|אוק_מקס_שיא=
|נוב_מקס_שיא=
|דצמ_מקס_שיא=
|ינו_מינ=6.6
|פבר_מינ=6.9
|מרץ_מינ=8.8
|אפר_מינ=11.8
|מאי_מינ=15.4
|יונ_מינ=17.6
|יול_מינ=19.7
|אוג_מינ=19.3
|ספט_מינ=17.6
|אוק_מינ=15.5
|נוב_מינ=12.2
|דצמ_מינ=8.7
|ינו_מינ_שיא=
|פבר_מינ_שיא=
|מרץ_מינ_שיא=
|אפר_מינ_שיא=
|מאי_מינ_שיא=
|יונ_מינ_שיא=
|יול_מינ_שיא=
|אוג_מינ_שיא=
|ספט_מינ_שיא=
|אוק_מינ_שיא=
|נוב_מינ_שיא=
|דצמ_מינ_שיא=
|ינו_משק=18.6
|פבר_משק=13.2
|מרץ_משק=11.5
|אפר_משק=2.9
|מאי_משק=1.5
|יונ_משק=0
|יול_משק=0
|אוג_משק=0
|ספט_משק=0.1
|אוק_משק=4.1
|נוב_משק=5.7
|דצמ_משק=11.6
|מקור=[https://www.israelweather.co.il/week_Archives.asp?tbSelCity=20&tbSelYear=2020&tbSelMonth=8 Israel Weather]
|מיקום=מצפה רמון}}

== חינוך ==
במצפה רמון ישנם ארבעה בתי-ספר יסודיים: [[בית ספר ממלכתי]] "רמון", בית ספר ממלכתי דתי "הראל", דמוקרטי - רותם ותורני-סביבתי. בנוסף קיימים [[תיכון "השלום" למדעים ואמנויות מצפה רמון ע"ש יצחק רבין|בית ספר על יסודי "השלום"]], התיכון החברתי מצפה רמון, [[פנימייה]] בשם חברת הנוער מצפה רמון, [[ישיבה תיכונית מצפה רמון]], ישיבה גבוהה [[ישיבת מדברה כעדן|מדברה כעדן]] וה[[ישיבה קטנה לאומית|ישיבה הקטנה]] מדברה כעדן לצעירים. בנוסף, ישנה גם מכינה קדם צבאית ״אשר רוח בו״.

כמו כן ביישוב פועלות שלוש תנועות נוער המהוות מרכזי פעילות לנוער ביישוב: קן של תנועת [[הנוער העובד והלומד]]{{הערה|[https://noal.org.il/branch/קן-מצפה-רמון/ קן מצפה רמון - הנוער העובד והלומד]}}, סניף [[בני עקיבא]], וסניף של [[תנועת אריאל]]. בנוסף קיימת תנועה יישובית בשם לב רמון.

== מרכז הצעירים ==
[[קובץ:MitzpeRamon090109.jpg|290px|ממוזער|מצפה רמון במבט ממרכז המבקרים שעל שפת מכתש רמון]]
מרכז הצעירים במצפה רמון הוקם בשנת 2011. במרכז מוצעים מגוון שירותים בהם מתן ייעוץ ללא עלות בנושאי יזמות, השכלה גבוהה, מעבר ליישוב, דיור ותעסוקה. בנוסף, המרכז מארגן, מארח ומלווה מפגשים ומיזמים חברתיים, קהילתיים וסביבתיים ביישוב. במקום קיים חדר מחשבים, חדר ישיבות וכיתת לימוד לשימוש הציבור.

=== השכלה גבוהה ===
במרכז הצעירים פועלת תוכנית "הישגים"{{הערה|[http://www.hesegim.org.il/?CategoryID=162&SearchParam=מצפה+רמון הרכזים בארץ]. באתר "תוכנית השגים"}}, שמטרתה קידום תחום ההשכלה הגבוהה ביישובי ה[[פריפריה]]. התוכנית מספקת ייעוץ וליווי לצעירי היישוב, החל משלב ההתלבטות בבחירת תחום לימודים, דרך ההכנה והקבלה ללימודים ועד למציאת מלגות לסיוע ומימון. במרכז מתקיימים קורסי הכנה לבחינה הפסיכומטרית ולמבחן אמי"רם, אירועי העשרה לסטודנטים ולמועמדים ללימודים.

בשנים האחרונות, מספר הסטודנטים תושבי היישוב גדל - נכון לשנת 2014 ישנם 228 סטודנטים תושבי מצפה רמון. בעקבות נתון זה, בשנת 2015 נפתחו לראשונה לימודי תואר ראשון של [[האוניברסיטה הפתוחה]] במצפה רמון במדעי הרוח והחברה. כמו כן, במטרה לעודד השכלה גבוהה וכלכלה מקומית, בשנת 2016 הושק מיזם "ביזנסטודנט" - מיזם הטבות לסטודנטים תושבי היישוב בעסקים מקומיים. נכון ל-2016, 30 עסקים מקומיים מעניקים הטבות ייחודיות לסטודנטים, כנגד הצגת כרטיס סטודנט מצפאי.

=== יזמות ופיתוח עסקי ===
במרכז הצעירים קיימת שלוחה של מרכז כא"ן- כלכלה אזורית בנגב. רכז כא"ן אחראי על קידום ופיתוח כלכלה מקומית מקיימת לרווחת תושבי היישוב. זאת נעשה באמצעות עידוד יזמות ועסקים מקומיים ושיתופי פעולה בין הגופים הציבוריים, העסקיים והחברתיים הפועלים במצפה רמון. במרכז מתקיימים קורסים וסדנאות ליזמים ולבעלי עסקים בנושאים ממוקדים.

== תעסוקה ==
[[קובץ:HaagalaMitzpeRamon2.JPG|230px|ממוזער|קואופרטיב "העגלה" הפועל ביישוב]]
בעבר היה אחוז ה[[אבטלה|מובטלים]] במצפה רמון גבוה יחסית ליישובים אחרים בישראל. סלילת [[כביש הערבה]] (באמצע [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]]) בדרך ל[[אילת]] פגעה בהתפתחות הכלכלית של מצפה רמון, שכן עד אז הנסיעה לאילת הייתה ב[[כביש 40]] העובר ליד היישוב.

בשנים האחרונות התיישבו במצפה אמנים ויזמים מרחבי הארץ.  אזור התעשייה הישן הוסב לאזור תיירות ("רובע דרכי הבשמים") ונפתחו בו חנויות של תוצרת מקומית, מסעדות, בתי קפה וגלריות. בשנת 2004 נפתח ב"רובע דרכי הבשמים" מפעל ניחוח טבע [[FARAN]], המעסיק נכון ל-2015, כ־20 עובדים מקומיים.

בשנת 2011 נפתח מלון היוקרה "[[מלון בראשית|בראשית]]" על ידי רשת [[ישרוטל]], המספק תעסוקה לעשרות מתושבי המקום.

ב-2013 קמה במצפה רמון מקאן ואלי, סוכנות פרסום דיגיטלית המהווה שלוחה של משרד הפרסום [[מקאן]] אריקסון, כיוזמה של היזמת החברתית-עסקית [[חנה רדו]]. במקאן ואלי מועסקים כמה עשרות עובדים, רובם תושבי מצפה רמון והנגב.  

== תיירות ותרבות ==
[[קובץ:HarHanegevFieldSchoolMar262022 01.jpg|240px|ממוזער|[[בית ספר שדה הר הנגב]]]]
[[קובץ:CamelHillMitzpeRamonMar262022 02.jpg|240px|ממוזער|הר גמל ומצפה רמון]]
[[קובץ:MakhteshRamonMar262022 01.jpg|240px|ממוזער|[[מכתש רמון]] ליד מצפה רמון]]
[[קובץ:Mitzpe Ramon Llama (7704065594).jpg|240px|ממוזער|[[חוות האלפקות]]]]
במצפה רמון [[פאב]]ים, מסעדות, בתי קפה, מתנ"ס המספק אירועי תרבות, חוגים, הצגות וסרטים, ומרכז הצעירים ביישוב נותן מענה למפגשים קהילתיים רבים. ליישוב יש [[מקומון]], "המצפה", [[ירחון]] שעוסק בנושאי חברה, איכות סביבה, תרבות וקהילה, וסוקר את המתרחש בשטח המועצה המקומית. הירחון יוצא לאור מאז שנת [[2014]]. בנוסף, ישנה [[תחנת רדיו]] מקומי (אינטרנטי) בשם "רדיו סבתא".

מצפה רמון שוכנת על שפתו של [[מכתש רמון]] – המכתש הטבעי הגדול ביותר בעולם. על שפת המכתש הוקם שביל הזמן הגאולוגי, מיזם של מרכז המחקר והפיתוח ערבה וים המלח. ה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.adssc.org/שביל-הזמן-הגיאולוגי-נחנך-על-מצוק-מכתש/|כותרת=“שביל הזמן הגיאולוגי” נחנך על מצוק מכתש רמון {{!}}|תאריך=2022-10-31|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2024-06-26}}</ref>נוף הנשקף ממנה הפך אותה למרכז [[תיירות]] וחוויה מדברית. ביישוב שוכן [[מרכז מבקרים]] מכתש רמון{{הערה|שם=אילן רמון|[http://www.parks.org.il/News/Pages/ramon.aspx מרכז מבקרים מצפה רמון נפתח לקהל, אתר רשות הטבע והגנים] פברואר 2013}}, הצופה אל מכתש רמון. במרכז, שהיה בשיפוצים משנת [[2010]] ועד סוף שנת [[2012]], פועלים מרכז הדרכה וגן זואולוגי מדברי קטן בשם [[חי רמון]], שבו תצוגה של כ-40 [[מין (טקסונומיה)|מיני]] בעלי-חיים מדבריים קטנים ובהם [[נחשים]], [[לטאה|לטאות]], [[מכרסמים]], [[קיפודיים|קיפודים]], [[דרבן (מכרסם)|דרבנים]], [[עקרבאים|עקרבים]] ועוד. מרכז המבקרים מפעיל גם את חניון בארות במכתש רמון ואת הגן הגאולוגי והגן הארכאולוגי. כמו כן משלב מרכז המבקרים את סיפור חייו של האסטרונאוט הישראלי הראשון [[אילן רמון]] לצד הסברים על תופעות הנוף ו[[המכתש הגדול]].

[[קובץ:WiseObservatory.jpg|240px|ממוזער|[[מצפה הכוכבים על שם וייז]]]]
התפתחות [[ענף התיירות]] ביישוב הביאה לפתיחת [[צימר]]ים רבים, ומספר בתי הארחה ובתי מלון, שהידועים בהם הם מלונות [[ישרוטל]], [[ישרוטל פונדק רמון]] ומלון [[בראשית (מלון)|בראשית]]. [[פונדק]] רמון הוקם בשני בתי מגורים מוארכים רגילים במרכזו של היישוב אשר חוברו זה לזה בקומת המסד ולצידם הוקמו [[חדר אוכל]] ו[[בריכת שחייה]], ואילו מלון בראשית שנחנך בשנת [[2012]] צופה אל מכתש רמון{{הערה|{{xnet|מיכאל יעקובסון|קו ראשון למכתש: מלון ''בראשית'' במצפה רמון|3082594|21 במאי 2011}}}}.

בשנת [[2011]] נפתח במצפה רמון מרכז מטיילים ובית הארחה על ידי [[שליח חב"ד]], הרב צבי סלונים, המתפעל גם בית חב"ד במרכז העיר. ייחודיותו של המבנה הוא בכך שהוא העתק חיצוני מדויק לבית [[מרכז חב"ד העולמי – 770]] שב[[ניו יורק]].

חלק נכבד מענף התיירות במצפה רמון מתבסס על תיירות אקטיבית עם מפעילים רבים המציעים מגוון פעילויות שטח, אשר רובן מתקיימות במכתש רמון ובמדבר סביבו. ביישוב נמצאת [[חוות האלפקות]], המגדלת [[למה מצויה|למות]] ו[[אלפקה|אלפקות]] והיא מהגדולות מסוגה בעולם. עוד שוכן ליד היישוב [[בית ספר שדה הר הנגב]].

ב-[[24 במרץ]] [[2013]] אישרה [[רשות התעופה האזרחית]] את הפעלתו של [[מנחת מצפה רמון]] שמצפון ליישוב.

במצפה רמון נמצא [[מצפה הכוכבים על שם וייז]] שהוא הגדול בארץ (ה[[טלסקופ]] הממוקם בו בעל קוטר של מטר אחד). הוא שייך ל[[אוניברסיטת תל אביב]] שמיקמה אותו שם בגלל מספר הימים הבהירים הרבים בשנה באזור (כ-250).

בינואר 2017 נפתח על יסודו של האנגר אדמה שנסגר, 'מֵעֵבֶר'- משכן ליצירה תרבותית וחברתית, ביוזמתם של צעירים תושבי המקום, שנועד להוות בית למפגשי תרבות ופסטיבלים. המקום נסגר בשנת 2020 עקב [[מגפת הקורונה]]{{הערה|{{ynet|ריקי כרמי|"סוגרים כי המצב חרבנא": הקורונה ריסקה את החלום שהתגשם במצפה רמון|57654530|15 ביולי 2020}}}}.

==ספורט==
מאז תחילת [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה־60 של המאה ה־20]] החלו לפעול קבוצות ספורט תחרותיות בעיירה. בענף ה[[כדורגל]] קבוצת "הפועל מצפה רמון" שהתקיימה עד אמצע [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]], ומעולם לא הצליחה להעפיל מעל ל[[ליגה ג' בכדורגל|ליגה ג']]. וכן בענף ה[[כדוריד]] התקיימה קבוצה בשם "הפועל מצפה רמון" באמצע [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] ב[[ליגה א' (כדורגל)|ליגה א']]. נכון ל-2017 לא קיימות בעיירה קבוצות ליגה תחרותיות.

== ראשי הרשות המקומית ==
* דב הרשקוביץ – 1957–1964
* [[אורי וולטש]] – 1964–1968
* צבי הזן – 1969–1973{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.tsofit.org.il/qnf/|כותרת=צופית {{!}} הזן צבי|אתר=www.tsofit.org.il|תאריך_וידוא=2022-09-26}}}}
* אליהו שפירא – 1974–1978
* שמואל כהן – 1978–1993
* שלמה (סמי) שושן – 1993–1998
* דרור דבש – 1998–2003
* שלמה (סמי) שושן – 2003–2006
* [[פלורה שושן]] – 2006–2013
* [[רוני מרום]] (מרציאנו) – 2013– 2024
* אליה וינטר – 2024- הווה

==גלריה==
<gallery widths="200" heights="200" perrow="4">
קובץ:Mitzpe Ramon 1964.jpg|מצפה רמון בשנת 1964
קובץ:View of the Ramon Crater from Mitzpe Ramon Visitors Center.JPG|תצפית אל מכתש רמון מכיוון מרכז המבקרים במצפה רמון
קובץ:Beresjit183.JPG|סוויטות [[בראשית (מלון)|מלון בראשית]] על-שפת [[מכתש רמון]]
קובץ:Mizpe Ramon.jpg|שכונה במצפה רמון
קובץ:מצפהרמון01.JPG|בניין המועצה המקומית לשעבר (כיום מלון צוקים), המרכז המסחרי והכיכר האזרחית, ינואר [[2010]].
קובץ:Mitzpe Ramon Snow-covered.JPG|מצפה רמון בשלג, ינואר [[2014]]
קובץ:מצפהרמון02.JPG|בתים בשכונת המגורים "עין עופרים" הבנויה מ[[אשקובית|אשקוביות]], ינואר [[2010]].
קובץ:מצפהרמון03.JPG|שיכון טיפוסי ביישוב, ינואר [[2010]].
קובץ:Mitzpe Ramon, tourist center 01.jpg| "מרכז המבקרים-מכתש רמון" על-שפת המכתש
</gallery>

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Mitzpe Ramon|שם ויקישיתוף=מצפה רמון|ויקימסע=מצפה רמון}}
* {{אתר רשמי}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007312706105171|מצפה רמון (ישראל)}}
{{רשתות חברתיות}}
* {{בוט יישובים/0099|פרופיל}}
* [http://www.parks.org.il/ParksAndReserves/ramon/Pages/default.aspx שמורת טבע ומרכז מבקרים מכתש רמון], באתר [[רשות הטבע והגנים]]
* {{ידיעות אחרונות|[[עודד שלום]]|המדבר יעבור לנוח|5727120|7 במאי 2020}}
* {{TheMarker|קישור מחבר=ללא|עדי כהן|"כדי להרשות לעצמי לגור כאן, אני נאלץ לעבוד 4 ימים בשבוע בתל אביב"|1.8862929|22 במאי 2020}}
* {{ידיעות אחרונות|אסי חיים|נווה צדק של המדבר|5742428|4 ביוני 2020}}
* {{תנועת אור}}
* [https://www.nli.org.il/he/maps/NNL_ALEPH002367423/NLI#$FL25562234 מפת אזור מצפה רמון, 1959] (סימון היישוב במערב הגיליון), אוסף המפות ע"ש ערן לאור, [[הספרייה הלאומית]]
* {{הארץ|איתן לשם|מצפה רמון הפכה למוקד תיירות|00000186-53c4-d603-a7bf-dff7c0e50000|16 בפברואר 2023}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|הערות=9. המדבר 19 - יזמות חברתית}}

[[קובץ:Ramon Crater 1.jpg|מרכז|600px|מצפה רמון מימין ומעלה העצמאות היורד למכתש רמון]]

{{מחוז הדרום}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:מצפה רמון|*]]
[[קטגוריה:ישראל: מועצות מקומיות]]
[[קטגוריה:הר הנגב]]
[[קטגוריה:עיירות פיתוח]]
[[קטגוריה:ישראל: מועצות מקומיות במחוז הדרום]]
[[קטגוריה:יישובים שהוקמו ב-1956]]
[[קטגוריה:שביל ישראל]]