מצפה רמון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מצפה רמון
מועצה מקומית מצפה רמון - לוגו חדש
Mitzpe Ramon 2009 מצפה רמון.jpg
תצפית על מצפה רמון מהר גמל - 2009
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה רוני מרום
גובה ממוצע ‎714‏ מטר
תאריך ייסוד 1956
סוג יישוב יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2015:
  - אוכלוסייה 4,998 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-0.2%‏ בשנה עד דצמבר 2015
  - צפיפות אוכלוסייה 65 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 77,070 דונם
(למפת צפון הנגב רגילה)
BeershebaNorthNegev.svg
 
מצפה רמון
מצפה רמון
30°36′46″N 34°48′06″E / 30.6128°N 34.8018°E / 30.6128; 34.8018קואורדינטות: 30°36′46″N 34°48′06″E / 30.6128°N 34.8018°E / 30.6128; 34.8018
דירוג חברתי-כלכלי 4 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4131
לאום ודת
יהודים: 88.3% ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0% ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0% דרוזים: 0% אחרים: 11.7%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2014
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 10.7%
גילאי 5 - 9 9.5%
גילאי 10 - 14 8.5%
גילאי 15 - 19 11.4%
גילאי 20 - 29 17.6%
גילאי 30 - 44 18.3%
גילאי 45 - 59 12.8%
גילאי 60 - 64 3.8%
גילאי 65 ומעלה 7.3%
לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2014
חינוך
סה"כ בתי ספר 6
–  יסודיים 3
–  על-יסודיים 3
תלמידים 1,149
 –  יסודי 655
 –  על-יסודי 494
מספר כיתות 55
ממוצע תלמידים לכיתה 21
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ד (2013‏-2014)
פרופיל מצפה רמון נכון לשנת 2014 באתר הלמ"ס
אתר המועצה המקומית

מִצְפֵּה רָמוֹן היא מועצה מקומית במחוז הדרום בישראל.

מצפה רמון שוכנת במרכז הר הנגב על שפת מכתש רמון, כ-70 ק"מ דרומית לבאר שבע וכ-120 ק"מ צפונית לאילת. תחום השיפוט שלה הוא 64,500 דונם. היא הוקמה בשנת 1956, כמחנה עבודה לפועלים שסללו את הדרך לאילת, והפכה ליישוב קבע. מצפה רמון הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1964.

היישוב הוא הנקודה הדרומית ביותר בארץ שמקבלת מים מהמוביל הארצי מהכנרת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1951 הוקם במקום מחנה עובדים לפועלים שעסקו בסלילת כביש 40 לאילת. ב-26 במאי 1956 הגיעו המתיישבים הראשונים למקום, בהנהגת חגי אבריאל, וייסדו יישוב קואופריטיבי של עובדי מפעל לניצול מחצבים ממכתש רמון[1]. לאחר כשנה פורק הקואופרטיב, תוך שהמוסדות המיישבים לקחו עליהם את חובותיו[2], ומצפה רמון הייתה לעיירה[3]. בשנותיו הראשונות הובאו ליישוב מים במכליות והיו בעיות באספקת החשמל, המים ובפינוי האשפה. בנוסף לעבודה במכתש בכריית חרסית וגבס, התושבים התפרנסו מעבודות בנייה במקום, משירותים וממסחר (בין השאר עם הנוסעים בדרך לאילת).

לאחר חמש שנים התגוררו במקום 370 תושבים ובהם 160 ילדים, רובם ותיקים בישראל. באותה תקופה נבנו במקום 180 יחידות דיור במטרה לקלוט עולים חדשים[4]. בשנת 1959 תיאר יאיר קוטלר את המקום[5]:

"אין זה מן הדברים הקלים להתקבל למגורים במצפה רמון. זהו יישוב אקסקלוסיבי שכל תושב בו עובר סלקציה קפדנית לפני שמאשרים לו מגורי קבע בעיירה. ... להזרים למצפה רמון צעירים בריאים בעלי כושר עבודה וקצת חזון. הסייג הביטחוני הוא קפדני ביותר. מצפה רמון מיושבת בעיקר על ידי חברי מפא"י שגילם הממוצע בין 25 ל-35."

בסוף שנת 1961 הגיעה למקום חבורה של כ-80 צעירים שביקשו להקים במקום עיר קואופרטיבית. לאחר כשנה, הקבוצה התפרקה ועזבה את המקום[6]. באותן שנים הגיעו ליישוב עולים חדשים מצפון אפריקה ומרומניה, וב-1972 התגוררו בו כ-1,400 תושבים בכ-300 משקי בית.

היישוב ספג מהלומה כלכלית עם סיום סלילת כביש הערבה בספטמבר 1967, ומעבר התנועה לאילת לכביש זה. לאחר חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים תוכננה העברת הבסיסים הצבאיים מסיני ופתחת רפיח למצפה רמון. לצורך כך הוקמו שכונות חדשות צמודות קרקע למאות אנשי קבע. בעקבות מבצע שלום הגליל השתנו פני הדברים ורוב אנשי הקבע נשלחו צפונה, אולם בסיס חיל האוויר איתם שפונה מסיני והוקם בקרבת מקום כבסיס חיל האוויר רמון הביא להגדלת האוכלוסייה ביישוב. בשנת 1988 מנתה מצפה רמון כ-3,000 תושבים.

החל בשנת 1990, עם קליטת העלייה מחבר העמים, המשיך היישוב להתרחב.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2015, מתגוררים במצפה רמון 4,998 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎-0.2%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2014, המועצה המקומית מדורגת 4 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ד (2013‏-2014) היה 68.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2013 היה 6,357 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,247 ש"ח).[7]

אוכלוסיית היישוב מורכבת מקהילות רבות ומגוונות: קהילת המייסדים - ותיקי היישוב, עולים מצפון אפריקה, עולים מברית המועצות, קהילת העבריים, משפחות אנשי צבא קבע מבסיסי צה"ל באזור וגרעין תורני. לצד אלו, בעשרים השנים האחרונות, קיימת הגירה חיובית של צעירים ומשפחות שבוחרים להתיישב במצפה רמון.

הגרעין התורני נוצר סביב ישיבת מדברה כעדן והוא פעיל מאד ביישוב בתחומי החינוך והתרבות התורנית. בשנת תשס"ג הוקמה במצפה רמון קהילת "עץ חיים" לבעלי תשובה. הקהילה היא חלק מרשת הקהילות "נטיעות".

גאוגרפיה ואקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב מצפה רמון ממוקם בלב הר הנגב כ- 80 ק"מ מדרום לבאר שבע ו- 150 ק"מ צפונית לאילת על שפת מכתש רמון בגובה של כ- 900 מטר מעל פני הים. חלקו המזרחי של מכתש רמון נכלל בתחום השיפוט של המועצה. תחום זה הוא מובלעת בתוך שטחי המועצה האזורית רמת נגב. רק כ-3,500 דונם מתוך 64,500 דונם שבתחום השיפוט של המועצה מיועדים למגורים, תיירות ותעשייה. המיקום והגובה מעניקים למצפה רמון אקלים מדברי מיוחד בכל עונות השנה- מזג האוויר בקיץ חם אך לא מעיק במיוחד ובחורף קר מאוד ואחת לכמה שנים אף יורד שלג. כמות הגשם השנתית הממוצעת היא כ-80 מ"מ.


מזג אוויר במצפה רמון
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 12.7 13.7 16.9 23.0 26.8 29.3 30.7 30.6 28.6 24.9 19.3 14.8
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 5.9 5.9 7.7 11.8 14.7 16.8 18.4 18.5 17.2 15.2 11.4 7.8

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

במצפה רמון ישנם ארבעה בתי-ספר יסודיים: ממלכתי רמון, ממ"ד הראל, דמוקרטי - רותם ותורני-סביבתי. בנוסף קיימים בית ספר על יסודי "השלום", פנימיית חברת הנוער מצפה רמון וישיבה תיכונית מצפה רמון וישיבת הסדר/גבוהה ישיבת מדברה כעדן.

כמו כן ביישוב פועלות שלוש תנועות נוער המהוות מרכזי פעילות לנוער ביישוב: קן של תנועת הנוער העובד והלומד, סניף בני עקיבא, וסניף של תנועת אריאל. בנוסף קיימת תנועה יישובית בשם לב רמון.

מרכז הצעירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז הצעירים במצפה רמון הוקם בשנת 2011 .

במרכז מוצעים מגוון שירותים לתושבים בגילאי 18-40 ולמבוגרים צעירים ברוחם, בהם מתן ייעוץ ללא עלות בנושאי יזמות, השכלה גבוהה, מעבר ליישוב, דיור ותעסוקה. בנוסף, המרכז מארגן, מארח ומלווה מפגשים ומיזמים חברתיים, קהילתיים וסביבתיים ביישוב. במקום קיים חדר מחשבים, חדר ישיבות וכיתת לימוד לשימוש הציבור. 

השכלה גבוהה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרכז הצעירים פועלת תוכנית "הישגים", שמטרתה קידום תחום ההשכלה הגבוהה ביישובי הפריפריה. התוכנית מספקת ייעוץ וליווי לצעירי היישוב, החל משלב ההתלבטות בבחירת תחום לימודים, דרך ההכנה והקבלה ללימודים ועד למציאת מלגות לסיוע ומימון. במרכז מתקיימים קורסי הכנה לבחינה הפסיכומטרית ולמבחן אמי“רם, אירועי העשרה לסטודנטים ולמועמדים ללימודים.

בשנים האחרונות, מספר הסטודנטים תושבי היישוב גדלה- נכון לשנת 2014 ישנם 228 סטודנטים תושבי מצפה רמון. בעקבות נתון זה, בשנת 2015 נפתחו לראשונה לימודי תואר ראשון של האוניברסיטה הפתוחה במצפה רמון במדעי הרוח והחברה.

כמו כן, במטרה לעודד השכלה גבוהה וכלכלה מקומית, בשנת 2016 הושק מיזם "ביזנסטודנט" - מיזם הטבות לסטודנטים תושבי היישוב בעסקים מקומיים. נכון ל-2016, 30 עסקים מקומיים מעניקים הטבות ייחודיות לסטודנטים, כנגד הצגת כרטיס סטודנט מצפאי.

יזמות ופיתוח עסקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרכז הצעירים קיימת שלוחה של מרכז כא"ן- כלכלה אזורית בנגב. רכז כא"ן אחראי על קידום ופיתוח כלכלה מקומית מקיימת לרווחת תושבי היישוב. זאת נעשה באמצעות עידוד יזמות ועסקים מקומיים ושיתופי פעולה בין הגופים הציבוריים, העסקיים והחברתיים הפועלים במצפה רמון. במרכז מתקיימים קורסים וסדנאות ליזמים ולבעלי עסקים בנושאים ממוקדים. 

אסיף מצפאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אסיף מצפאי" הינה תוכנית התומכת במיזמים חברתיים- סביבתיים של תושבי היישוב. מטרת התוכנית היא לחזק את הקשר אדם-סביבה, הקהילה והשלומות (wellbeing).

החל משנת 2014  התוכנית תומכת בעשרות מיזמים מקומיים בתחומים שונים, בהם אומנות ותרבות מקומית, תיירות, שמירת טבע, ועוד.   

תעסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואופרטיב "העגלה" הפועל ביישוב

אחוז האבטלה במצפה רמון גבוה מאוד יחסית למקומות אחרים בארץ. גם סלילת כביש הערבה (באמצע שנות ה-60) בדרך לאילת פגעה בהתפתחות הכלכלית של מצפה רמון, שכן עד אז הנוסעים לאילת היו עוברים בכביש 40 העובר ליד היישוב.

למרות כך, בשנים האחרונות מתחיל שינוי בתחום זה. ביישוב התיישבו אמנים מרחבי הארץ ובהם להקת המחול "אדמה", אמנים אלו פתחו גלריות ומקומות אמנות רבים, הם יצרו תרבות של לקיחת יוזמה ויצירתיות עסקית.

אזור התעשייה הישן הוסב לאזור תיירות ("רובע דרכי הבשמים") ובו נפתחו חנויות בתוצרת מקומית, מסעדות, בתי קפה וגלריות. מצפה רמון בכלל ו"רובע דרכי הבשמים" בפרט, מנוהלים ברוח כלכלה מקומית מקיימת, רוב מקומות התעסוקה אינם רשתות גדולות, אלא עסקים המנוהלים ומתוחזקים בידי תושבי היישוב.

בשנת 2004 נפתח ב"רובע דרכי הבשמים" מפעל ניחוח טבע- FARAN, המעסיק נכון ל 2015, כ- 20 עובדים מקומיים.

בשנת 2011 נפתח מלון "בראשית" על ידי רשת ישרוטל. המלון צפוי לספק תעסוקה לעשרות מתושבי המקום.

McCann Valley[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקאן ואלי הינה סוכנות פרסום דיגיטלית הממוקמת במצפה רמון . המשרד הינו שלוחה של משרד הפרסום מקאן אריקסון ונוסד ב-2013 כיוזמה עסקית-חברתית, אשר התחייבה לפיתוח הנגב בעיקר מצפה רמון. וכיום מועסקים במקאן ואלי למעלה מ-40 עובדים, מחציתם העתיקו את מקום מגוריהם למצפה-רמון.

מדבר תשעֶשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדבר תשעֶשרה הינו מרחב תעסוקה חברתי שהוקם במצפה רמון באפריל 2016, ומתמחה במתן שירותים מקצועיים מרחוק במספר תחומים: כספים והנהלת חשבונות, טלמרקטינג, מזכירות מרחוק ואישורי הגעה לחברות ועסקים מכל הארץ.

מדבר תשעֶשרה פועלת כעסק חברתי כאשר רווחיה יוחזרו לעובדים, לקהילה ולפיתוח עתידי של מצפה-רמון. החברה דוגלת במודל המשלב משפחה ותעסוקה, שואפת להוות בית וקהילה תומכת לעובדיה, ומשקיעה מאמצים רבים בפיתוח והכשרה מקצועית של העובדים.

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במצפה רמון ישנם חיי תרבות עשירים ומגוונים: פאבים, מסעדות, בתי קפה, מתנ"ס המספק אירועי תרבות, חוגים, הצגות וסרטים, ומרכז הצעירים ביישוב נותן מענה למפגשים קהילתיים רבים.

ליישוב יש מקומון, "המצפה", ירחון שעוסק בנושאי חברה, איכות סביבה, תרבות וקהילה, וסוקר את המתרחש בשטח המועצה המקומית. הירחון יוצא לאור מאז שנת 2014. בנוסף, ישנה תחנת רדיו מקומי (אינטרנטי): "רדיו סבתא",

מצפה רמון שוכנת על שפתו של מכתש רמון – המכתש הטבעי הגדול ביותר בעולם. הנוף הנשקף ממנה הפך אותה למרכז תיירות וחוויה מדברית. ביישוב שוכן מרכז המבקרים על-שם אילן רמון, הצופה אל מכתש רמון. במרכז, שהיה בשיפוצים משנת 2010 ועד סוף שנת 2012, פועלים מרכז הדרכה וגן זואולוגי מדברי קטן בשם "חי רמון", שבו תצוגה של כ-40 מיני בעלי-חיים מדבריים קטנים ובהם נחשים, לטאות, מכרסמים, קיפודים, דרבנים, עקרבים ועוד. מרכז המבקרים מפעיל גם את חניון בארות במכתש רמון ואת הגן הגאולוגי והגן הארכיאולוגי.

התפתחות ענף התיירות ביישוב הביאה לפתיחת צימרים רבים, ומספר בתי הארחה ובתי מלון, שהידועים בהם הם מלונות ישרוטל, ישרוטל פונדק רמון ומלון בראשית. פונדק רמון הוקם בשני בתי מגורים מאורכים רגילים במרכזו של היישוב אשר חוברו זה לזה בקומת המסד ולצידם הוקמי חדר אוכל ובריכת שחייה, ואילו מלון בראשית שנחנך בשנת 2012 צופה אל מכתש רמון ומציע חדרים יוקרתיים. בשנת 2011 נפתח במצפה רמון מרכז מטיילים ובית הארחה על ידי שליח חב"ד, הרב צבי סלונים, המתפעל גם בית חב"ד במרכז העיר. ייחודיותו של המבנה הוא בכך שהוא העתק חיצוני מדויק לבית מרכז חב"ד העולמי - 770 שבניו יורק.

חלק נכבד מענף התיירות במצפה רמון מתבסס על תיירות אקטיבית עם מפעילים רבים המציעים מגוון פעילויות שטח, אשר רובן מתקיימות במכתש רמון ובמדבר סביבו. עם הפעילויות נמנים טיולי ג'יפים במכתש רמון, טיולים רגליים מודרכים, סנפלינג ממצוק המכתש, ארוחות בטבע, סדנאות יוגה מדברית, תצפיות כוכבים, טיולי גמלים וסוסים, טיולי RZR ורכבי באגי, סדנאות גיבוש וימי כיף לחברות ועוד. ביישוב נמצאת חוות האלפקות, המגדלת למות ואלפקות והיא מהגדולות מסוגה בעולם. עוד שוכן ליד היישוב בית ספר שדה הר הנגב.

ב-24 במרץ 2013 אישרה רשות התעופה האזרחית את הפעלתו של מנחת מצפה רמון שמצפון ליישוב[8].

במצפה רמון נמצא מצפה הכוכבים על שם וייז שהוא הגדול בארץ (הטלסקופ הממוקם בו בעל קוטר של מטר אחד). הוא שייך לאוניברסיטת ת"א שמיקמה אותו שם בגלל מספר הימים הבהירים הרבים בשנה באזור (כ-250).

שלטון מקומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצפה רמון במבט ממרכז המבקרים שעל שפת מכתש רמון

ב-18 באוקטובר 2006 נבחרה פלורה שושן, אחותו של עמיר פרץ, לתפקיד ראש המועצה. שושן החליפה בתפקיד את בעלה, סמי שושן, שהתפטר מראשות המועצה לטובת משרה אחרת. בבחירות הצביעו 2,200 תושבים מתוך 3,511 בעלי זכות הצבעה. שושן גרפה 1,155 קולות – שהם 50.8% מסך קולות המצביעים. בבחירות שנערכו ב-11 בנובמבר 2008 נבחרה שושן בשנית, עם 50% מקולות הבוחרים. ב-22 באוקטובר 2013 נבחר אל"מ במיל' רוני מרום לתפקיד ראש המועצה והחליף את שושן.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצפה רמון מימין ומעלה העצמאות היורד למכתש רמון