מריה תרזה, ארכידוכסית אוסטריה-אסטה (1817–1886)
 | |||||||
| מריה תרזה, ארכידוכסית אוסטריה-אסטה | |||||||
| לידה |
14 ביולי 1817 מודנה, דוכסות מודנה  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
25 במרץ 1886 (בגיל 68) גרץ, האימפריה האוסטרו-הונגרית  | ||||||
| מדינה | אוסטריה, צרפת | ||||||
| מקום קבורה |
Annunciation Parish Church (Nova Gorica)  | ||||||
| בן זוג | אנרי, רוזן שאמבור | ||||||
| שושלת בית הבסבורג – לורן | |||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
|
מסדר תרזה | |||||||
  | |||||||
מריה תרזה, ארכידוכסית אוסטריה-אסטה (בגרמנית: Maria Theresia von Österreich-Este; 14 ביולי 1817 – 25 במרץ 1886), הייתה בתו של פרנץ הרביעי, דוכס מודנה, ואשתו של אנרי, רוזן שאמבור.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מריה תרזה נולדה ב-14 ביולי 1817 במודנה, לפרנץ הרביעי, דוכס מודנה ולמריה ביאטריצ'ה, נסיכת סבויה בתם של ויטוריו אמנואלה הראשון, מלך סרדיניה ומריה תרזה מאוסטריה-אסטה, מלכת סרדיניה.
ב-16 בנובמבר 1846 התחתנה מריה תרזה עם אנרי, רוזן שאמבור, נכדו של שארל העשירי, מלך צרפת, אך לא נולדו לה ילדים ממנו.
לאחר מותו של לואי פיליפ, מלך הצרפתים שהודח במהפכת אביב העמים בשנת 1848, נותרו שני טוענים לכתר "מלך צרפת". בעלה "אנרי החמישי", ונכדו של לואי פיליפ, פיליפ, רוזן פריז. לאחר נפילת הקיסרות השנייה בשנת 1870 הציעה האספה הלאומית את הכתר לאנרי, ומכיוון שהוא היה חסר ילדים, סוכם בין המלוכנים כי כתרו יעבור לאחר מותו אל רוזן פריז, נציג בית אורליאן, וכך תיפתר המחלוקת בין שני בתי המלוכה המתחרים. אך להפתעת המלוכנים סירב אנרי לקבל את המלוכה אלא אם כן תזנח צרפת את דגל הטריקולור, ותחליפו בדגלה של צרפת שלפני המהפכה. תנאי זה לא התקבל על דעת האספה הלאומית, וסוכם על הקמת הרפובליקה הצרפתית השלישית כרפובליקה זמנית עד למותו של אנרי, שאז יוכל הרוזן מפריז לקבל את המלוכה, מבלי להעלות תנאים מסוג זה. אך לאחר מותו בשנת 1883, הייתה כבר הרפובליקה מבוססת, והעם סירב להחליפה במלוכה.
בשנת 1883 מת אנרי במעונו שבפרוהסדורף ללא ילדים, וכל נחלותיו עברו לאחיינו רוברטו הראשון, דוכס פארמה. לאחר מותו מריה תרזה ומיעוט מתומכיו הכירו בחואן, רוזן מונטיסון כטוען לכתר של ממלכת צרפת וכראש בית בורבון, וב-25 במרץ 1886 מתה מריה תרזה בגרץ.
אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
