מריו לוי (סופר)
 | |
| לידה |
25 בפברואר 1957 איסטנבול, טורקיה  |
|---|---|
| פטירה |
31 בינואר 2024 (בגיל 66) איסטנבול, טורקיה |
| מדינה |
טורקיה, ספרד |
| מקום קבורה |
Acıbadem Jewish Cemetery |
| מקום לימודים |
הפקולטה לספרות של אוניברסיטת איסטנבול |
| שפות היצירה |
טורקית, לאדינו, צרפתית |
| מספר צאצאים |
3 |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
מריו לוי (בטורקית: Mario Levi; 25 בפברואר 1957 – 31 בינואר 2024) היה סופר יהודי-טורקי, מחבר רומנים וסיפורים ופובליציסט בשפה הטורקית, איש רדיו וקופירייטר.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מריו לוי נולד באיסטנבול למשפחה יהודית דוברת לדינו וטורקית. סיים לימודי תיכון בבית הספר סן מישל בעיר הולדתו ואחר כך למד שפה וספרות צרפתית בחוג לשפות רומאניות באוניברסיטת איסטנבול עד לסיום התואר בשנת 1980. את מאמריו הראשונים פרסם בעיתון הקהילתי היהודי "שלום" ("Şalom"). בהמשך פרסם מאמרים בעיתונים בשפה הטורקית.
ספרו הראשון משנת 1986 היה "Jacques Brel: Bir Yalnız Adam" ("ז'אק ברל: אדם בודד"), ספר ביוגרפי, גרסה ספרותית של עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטה. בשנת 1990 פרסם לוי קובץ ראשון של סיפורים קצרים Bir Şehre Gidememek (אי היכולת ללכת לעיר). אלו סיפורים אוטוביוגרפיים שבהם הביא המחבר זכרונות מילדותו, נעוריו ואהבותיו. הספר זכה בפרס הלדון טאנר לסיפורים של אותה שנה. ספר הסיפורים השני Madam Floridis Dönmeyebilir ("ייתכן כי מאדאם פלורידיס לא תחזור") (1991) דן בקשיי שייכות והסתגלות של אנשים בני מיעוטים באיסטנבול. בשנת 1992 פרסם מריו לוי את הרומן הראשון שלו En Güzel Aşk Hikayemiz (סיפור אהבתנו היפה ביותר). אחרי הפוגה ארוכה יצא לאור בשנת 1999 רומן נוסף שלו בן 800 עמודים, Istanbul Bir Masaldı (איסטנבול הייתה אגדה), סיפור חייה של משפחה יהודית באיסטנבול החל משנות ה-1920 ועד לשנות ה-1980. גם ברומן זה משתקפים חיי בני המיעוטים השונים באיסטנבול.
בנוסף לעיסוקו בכתיבה ספרותית, התפרנס מריו לוי לאורך השנים מהוראת צרפתית, עסקי יבוא, כתיבה בעיתונים, עבודות קופירייטר ועריכת תוכניות רדיו. הוא לימד בפקולטה למדעי התקשורת באוניברסיטת ידיטפה וניהל סדנאות לכתיבה יוצרת.
בשנת 2009 פרסם את הרומן Karanlık Çökerken Neredeydiniz ("איפה היית כשירדה החשיכה?") שזכה לבקורות חיוביות מאוד. בשנת 2013 מריו לוי ביקר בישראל כדי להשתתף בפסטיבל כנס כיסופים לספרות ושירה יהודית בירושלים.
מריו לוי נפטר ב-31 בינואר 2024. הותיר אחריו אישה ושתי בנות תאומות. התגורר ברובע קדיקיי באיסטנבול.
פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1990 - פרס הלדון טאנר לסיפורים, עבור הקובץ Bir Şehre Gidememek
- 1999 - פרס יונוס נאדי לספרות, עבור הרומן Istanbul Bir Masaldı
ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספריו של מריו לוי תורגמו למעל 20 שפות, כולל גרמנית ואיטלקית.
- Jacques Brel: Bir Yalnız Adam 1986 ("ז'אק ברל: אדם בודד"), ביוגרפיה
- Bir Şehre Gidememek 1990 ("אי היכולת ללכת לעיר"), סיפורים
- Madam Floridis Dönmeyebilir 1991 ("ייתכן כי מאדאם פלורידיס לא תחזור"), סיפורים
- En Güzel Aşk Hikayemiz 1992 ("סיפור אהבתנו היפה ביותר"), רומן
- İstanbul Bir Masaldı 1999 ("איסטנבול הייתה אגדה"), רומן
- Lunapark Kapandı 2005 ("הלונה-פארק נסגר"), רומן
- Bir yaz Yağmuruydu 2005 ("ידר גשם קיץ"), רומן
- Karanlık Çökerken Neredeydiniz? 2009 ("איפה היית כשירדה החשיכה?"), רומן
- 2013 Size Pandispanya Yaptım ("הכנתי לכם פנדיספניה")
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האתר הרשמי של הסופר (אורכב 27.01.2020 בארכיון Wayback Machine)
- פרטים באתר ההוצאה לאור הגרמנית זורקמפ
- "להיות יהודי זאת תחושה טבעית עבורי", ריאיון עם הסופר מאת עומר למנוביץ', "ישראל היום" 21 בפברואר 2013, עודכן ב-19 במרץ 2013
קציעה עלון, מריו לוי מת לפני שהספקנו להוציא לאור את סיפוריו בתרגום לעברית, באתר הארץ, 13 בפברואר 2024
מכּתביו:
- התוגות בפעולה, קטע מהסיפור, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2019
- סיפור: לא אני הרגתי את מֶסְיֶה מואיז, תירגם מטורקית משה קמחי, באתר הארץ, 13 בפרואר 2024