טורקית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טורקית (Türkçe)
מדינות בהן מדוברת: טורקיה, צפון קפריסין, בולגריה, מקדוניה, יוון, גרמניה
אזורים בהם מדוברת: אסיה ואירופה
סך כל הדוברים: 85,000,000
דוברי שפת אם: 65,000,000
כתב: אלפבית לטיני
סיווג משפחתי: אלטאית (במחלוקת)
טורקית
דרום-מערבית
טורקית
מעמד רשמי
שפה רשמית במדינות: Flag of Turkey.svg טורקיה
Flag of Cyprus.svg קפריסין
Flag of the Turkish Republic of Northern Cyprus.svg צפון קפריסין
שפה רשמית בארגונים: -
גוף מפקח: Türk Dil Kurumu - המוסד לשפה טורקית
ראו גם: שפהרשימת שפות

טורקית (Türkçe) היא שפה טורקית דרום-מערבית המדוברת כשפת אם בפי 70 מיליון איש בטורקיה, בקפריסין, בבולגריה, במקדוניה וביוון. ניב הטורקית המדובר בפי משכילי איסטנבול נחשב כמאפיין את השפה התקנית.

מאז התאסלמות הטורקים ועד 1928 נכתבה הטורקית באמצעות גרסה של האלפבית הערבי ונקראה "טורקית עות'מאנית", אך מאז ועד היום נכתבת הטורקית באלפבית טורקי המבוסס על האלפבית הלטיני עקב הרפורמה במערכת הכתב שהנהיג מוסטפא כמאל[1].

הרפורמה בכתב הונהגה במטרה לייצג את צלילי השפה הטורקית ביתר נאמנות, להרפות מאחיזתו של האסלאם בטורקיה ובאופן כללי להנהיג את טורקיה אל הקידמה. כיום, רק חוקרים או אנשים שלמדו קרוא וכתוב לפני 1928 - מסוגלים לקרוא טורקית עות'מאנית.

במהלך השנים הושפעה הטורקית מהערבית ומהפרסית עד ש-20 אחוז מאוצר המילים שלה היו שאולים משתי שפות אלו. עם זאת, במהלך שנות ה־30 ניסו הטורקים "לטהר" את שפתם ולהוציא משימוש מילים ממקור זר – בעיקר מילים שאולות מהשפות הערבית והפרסית – מה שפישט מאוד את הסגנון הספרותי של השפה הטורקית והפך אותה דומה יותר לטורקית העממית. גם כיום, כ-10% מאוצר המילים התקני בטורקית הם ממקור ערבי ופרסי, דבר המאפשר למצוא עשרות מילים בשימוש יומיומי שדומות למילים עבריות, ובין היתר: merkez (מרכז, מערבית: مركز), sebep (סיבה, מערבית: سبب), iptal (ביטול, מערבית: إبطال), nokta (נקודה, מערבית: نقطة), saat (שעה, מערבית: ساعة), hürriyet (חירות, מערבית: حرية), tembel (טמבל, מילה שקיימת גם בפרסית, ואולי הגיעה לעברית דרך ערבית מדוברת; בטורקית משמעותה "עצלן" ולא "טיפש").

הרפורמה שערך מוסטפא כמאל אטאטורק בשפה הטורקית, שעיקרה החלפת הכתב הערבי בכתב הלטיני, כללה גם החלפת מילים רבות ממוצא ערבי ופרסי במילים משורשים טורקיים. חלק מהשינויים האלה התקבלו, אולם חלק ניכר מאוצר המילים הטורקי עדיין שאול מערבית ומפרסית. במהלך המאה ה-20, וגם כיום, היו לשונות אירופה המקור העיקרי לשאילת מילים חדשות. כיום כולל אוצר המילים הטורקי מילים רבות שמקורן בצרפתית. המוסד לשפה הטורקית עדיין עוסק בהחלפת המושגים הזרים במושגים טורקיים.

הגײת השפה וכתיבתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיצורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיצורים
הסימון
הגראפי
תעתיק IPA הערך הפונטי
Bb b נהגה כהגײת בי"ת
Cc ʤ נהגה כהגײת גימ"ל גרושה
Çç ʧ נהגה כהגײת צד"י גרושה
Dd d נהגה כהגײת דל"ת
Ff f נהגה כהגײת פ"א רפה
Gg ɡ נהגה כהגײת גימ"ל, או כעין גימ"ל ויו"ד שװאית
ɟ
Ğğ - אינו נהגה - מאריך את התנועה שלפניו כשמופיע בסוף הברה לפני עיצור או בסוף מילה
- כאשר מופיע בין תנועות אינו נהגה, או שנהגה כיו"ד עיצורית
j
Hh h נהגה כהגײת ה"א
Jj ʒ נהגה כהגײת זי"ן גרושה
Kk k נהגה כהגײת כ"ף
Ll l נהגה כהגײת למ"ד
ɫ נהגה כהגײת למ"ד מװלנת - אין מקבילה עברית
Mm m נהגה כהגײת מ"ם
Nn n נהגה כהגײת נו"ן
Pp p נהגה כהגײת פ"א
Rr ɾ נהגה כהגײת רי"ש לשונית
Ss s נהגה כהגיית סמ"ך
Şş ʃ נהגה כהגײת שי"ן ימנית
Tt t נהגה כהגײת ת"ו
Vv v נהגה כהגײת בי"ת רפה
Yy j נהגה כהגײת יו"ד עיצורית
Zz z נהגה כהגײת זי"ן

תנועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועות בשפה הטורקית
התנועות
הסימון
הגראפי
תעתיק IPA הערך הפונטי
Aa ä נהגית כהגײת פתח
Ee נהגית כהגײת צירי
æ נהגה כהגײת a במילה האנגלית And לפני /l m n ɾ/ בסוף הברה
ɯ נהגית כמעין חיריק אחורי/שורוק בלתי־מעוגל
İi i נהגית כהגײת חיריק
Oo נהגית כהגײת חולם
Öö ø̞ ליצור עם השפתײם "אוֹ" (o) ובלי שינוײן לומר "אֶה" (e)
Uu u נהגית כהגײת שורוק
Üü ʏ ליצור עם השפתײם "אוּ" (u) ובלי שינוײן לומר i במילה האנגלית in
  • אף על פי ש-[ɨ] אינה אחורית היא מסומנת לעתים כ-[ɯ]. זאת משום שהטורקית מבחינה בין שתי מערכות תנועות לפי עיגול השפתײם, לכן דוברי טורקית תופשים את התנועה הזו כמקבילה הבלתי-מעוגלת של u.

אין דיפתונגים בשפה הטורקית.

השפה מתאפײנת בהרמונײת-תנועות (vowel harmony). בכל מילה ייתכנו תנועות אחוריות בלבד (aıou) או תנועות קדמיות בלבד (eiöü). תופעה זו משפיעה על חלק מן המוספיות.

דקדוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטורקית היא שפה צירופית (אגלוטינטיבית). כללי המורפולוגיה של השפה מאפשרים יצירת מילים באמצעות שרשור מספר רב של סיומות אחרי בסיס המילה. לכל סיומת יש משמעות אחת מובחנת, כך שמשמעות המילה כולה נגזרת מן הבסיס ומכלל הסיומות המצטרפות אליו. התחביר הטורקי שונה במידה רבה מזה של שפות הודו-אירופיות או שמיות, וכך גם באשר לטיב הקשר בין המילים במשפט. עובדה זו, יחד עם העובדה שהשפה היא צירופית, מביאה לכך שתרגום מדויק (מילה מול מילה) הוא כמעט בלתי אפשרי, והדבר מלמד על דרך החשיבה השונה של השפה.

  • דוגמה:

Devlet içindeki, fakat demokratik hukuk devletinin denetimi dışındaki bazı örgütler ve güçler gün yitirmeksizin kontrol altına alınmalıdır. Kontrgerilla harekat halindedir ve 1 Mayıs'ta parmağı vardır

מדינה פנים+ב+עצמה, אבל דמוקרטי חוק מדינה+של שליטה+שלו+של חוץ+ב+עצמה כמה ארגון+רבים ו כוח+רבים יום א.ב.ד+שם-הפועל+מבלי+של שליטה תחת+שלו-ל ל.ק.ח+חייב-is. גרילת-הנגד מתקפה מצב+של+ב+is ו אחד מאי+ב אצבע+שלה יש+is.

"יש להשתלט מבלי לאבד רגע (במקור: "יום") על מספר ארגונים וכוחות של המדינה גופא, אך הנמצאים מחוץ לשלטון מדינת החוק הדמוקרטית (עצמה). גרילת הנגד נמצאת במצב של מתקפה והייתה לה יד ב(אירועי ה-)1 במאי".

  • דוגמה נוספת:

"Davetimizi kabul edip etmeyeceği, işini yarın akşama kadar bitirmiş olup olmamasına bağlıymış"

הזמנה+שלנו+את קבלה ע.ש.ה+ip[2] ע.ש.ה+שלילה+עתיד, עבודה+שלו+את מחר ערב+ל עד ג.מ.ר+עבר-גמור ה.י.ה+ip ה.י.ה+שלילה+ש+ל קשור+מסתבר-ש.

"(השאלה) אם ייענה (במקור: "יעשה קבלה") להזמנתנו או לא, קשורה, כך נראה (ymiş-), לשאלה אם יסיים או לא (יסיים) את עבודתו עד מחר בערב (במקור "אם עבודתו תהיה או לא תהיה גמורה...")".

  • דוגמה שלישית:

"Arkadaşla dövüşülür mü?"

חבר-עם ה.כ.ה+אחד-את-השני+סביל+הווה האם?

"האם רבים ("הולכים מכות") עם חברים?" (במקור: "האם הכאה אחד את השני נעשית עם חברים"?)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שולײם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בטורקיה המחודשת חגיגה לכבוד האלף -בית הלטיני, דואר היום, 15 באוגוסט 1928, המשך
  2. ^ הסיומת ip מראה על כך שהפועל נושא את אותם מאפייני זמן, גוף וכו' של פועל אחר במשפט הסמוך לו עניינית. השימוש בסיומת ip במקרה זה מביא לתרגום "יקבל או לא" בעוד שלו שני הפעלים היו מוטים באופן מלא, התרגום הנכון היה "יקבל או לא יקבל".