הצגת המקור של הדף "משבר החוב של יוון"

[[קובץ:Greek debt and EU average since 1977.png|טקסט=|ממוזער|300x300 פיקסלים|החוב הציבורי של יוון משנת 1977, לעומת החוב הציבורי הממוצע של מדינות גוש האירו.]]
'''משבר החוב של יוון''' הוא [[משבר כלכלי]], שהתרחש ביוון החל מסוף שנת 2009. הוא היה מוקד מרכזי של [[משבר החוב האירופי]]. המשבר החל כתוצאה של [[המשבר הכלכלי העולמי (2008)|המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008]] בצירוף בעיות מבניות וחולשה של הכלכלה היוונית. בעקבות המשבר נכנסה יוון ל[[מיתון]] ממושך שבמהלכו התכווץ ה[[תוצר לאומי גולמי|תוצר הלאומי]] ביותר מ-20%. שיעור ה[[חוב ציבורי|חוב הציבורי]] ביחס לתוצר עלה באופן חד, ושיעור ה[[אבטלה]] הגיע בשיאו (קיץ [[2013]]) ליותר מ-25% מ[[כוח העבודה]]. בעקבות המשבר, שאיים על יציבות כלכלות אחרות ב[[אירופה]], יוון נאלצה לבקש סיוע ממדינות [[האיחוד האירופי]] ומ[[קרן המטבע הבינלאומית]] ולהסכים לתנאים של מספר תוכניות חילוץ. במסגרת תוכניות החילוץ, שהאחרונה מביניהן הסתיימה בקיץ [[2018]], יוון קיבלה סיוע בסכום קרוב ל-300 מיליארד [[אירו]] ונאלצה להנהיג רפורמות ותוכניות [[צנע]], שכללו קיצוצים חדים בתקציבי ה[[מדינת רווחה|רווחה]], בתנאי ה[[פנסיה]] ובהעסקה ב[[המגזר הציבורי|מגזר הציבורי]].

המשבר ומדיניות הצנע הביאו להשלכות חברתיות קשות. יותר משליש מאזרחי יוון הוגדרו כנתונים בסכנה ל[[עוני]], ולפי דו"ח של ה-[[OECD]] כ-1.5 מיליון אזרחים יוונים חיו בתנאי עוני קיצוני בשנת [[2017]]. תנאי הפנסיה של מרבית אזרחי יוון נפגעו באופן משמעותי ומספר האזרחים החיים ללא קורת גג גדל פי 4 בתוך מספר שנים. [[תקציב המדינה|תקציבי הממשלה]] לשירותי חינוך, בריאות ורווחה הופחתו, דבר שהוביל להידרדרות בשירותים וב[[קצבה|קצבאות]], להרעה בנגישות ובאיכות של מוסדות [[חינוך ממלכתי|חינוך ציבוריים]], ולהגעת מערכת הבריאות הציבורית לסף התמוטטות. דו"חות ומחקרים שעוסקים בבריאות הציבור הצביעו על הידרדרות חריפה ב[[בריאות הנפש]], על עלייה במספר האזרחים הסובלים מ[[דיכאון קליני]] ועל עלייה של 40% במספר ה[[התאבדות|התאבדויות]] בשנים 2015-2010.{{הערה|Dunja Mijatović, Report of the Commissioner for Human Rights of the Council of Europe, November 6, 2018, pp. 16-25}}{{הערה|שם=nytimes030219|Niki Kitsantonis, [https://www.nytimes.com/2019/02/03/world/europe/greece-economy-mental-health.html Greece, 10 Years Into Economic Crisis, Counts the Cost to Mental Health], '''The New York Times''', 3 February 2019}}

שנות המשבר, במהלכן נערכו במדינה מספר מערכות בחירות, [[משאל העם ביוון (2015)|משאל עם]], ומספר רב של [[שביתה|שביתות]] ו[[הפגנה|הפגנות]], היו גם שנים רצופות במשברים פוליטיים.

==רקע==
{{ערך מורחב|כלכלת יוון}}

[[קובץ:GRSchuKriseEngl.png|ממוזער|בשני העשורים שקדמו למשבר, כלכלת יוון הייתה במגמה כללית של צמיחה. התוצר הלאומי הגולמי (באדום, ציר השמאלי) הלך וגדל. לצד זאת החוב הציבורי (שחור, ציר שמאלי) ושיעור החוב הציבורי ביחס לתוצר (ורוד, ציר ימני) עלו גם כן. עם פרוץ המשבר, הכלכלה היוונית נכנסה למיתון והחוב המשיך לעלות.]]
יוון הצטרפה ל[[הקהילה הכלכלית האירופית|קהילה הכלכלית האירופית]] ב-[[1 בינואר]] [[1981]]. מתוקף כך היא הפכה לאחת החברות ב[[האיחוד האירופי|איחוד האירופי]] לאחר הקמתו ב-[[1992]]. מטבע האירו הושק ב-11 ממדינות האיחוד ב-1 בינואר [[1999]]. הקריטריונים להצטרפות ל[[גוש האירו]] קבעו שעל המדינות המצטרפות להראות [[אינפלציה]] נמוכה מ-1.5%, [[גירעון תקציבי]] נמוך מ-3% ויחס חוב לתוצר נמוך מ-60%. ב-1999 יוון לא עמדה בקריטריונים ולא צורפה למטבע.{{הערה|שם=טלגרף1|{{הטלגרף|Harry Wallop|Greece: why did its economy fall so hard?|news/worldnews/europe/greece/7646320/Greece-why-did-its-economy-fall-so-hard.html|28 April 2010}}}} בהמשך יוון הציגה שיפור בנתונים הכלכליים וכתוצאה מכך, צורפה לשוק האירו ב-1 בינואר [[2001]]. מאוחר יותר התברר כי יוון סילפה נתונים על מנת להצטרף לאיחוד. כך למשל, יוון הצליחה להסתיר חלק מה[[חוב ציבורי|חוב הציבורי]].

במהלך שני העשורים שקדמו להצטרפותה לגוש האירו, יוון סבלה מ[[אינפלציה]] גבוהה, חוב גבוה ביחס ל[[תוצר לאומי גולמי|תוצר]], [[צמיחה]] נמוכה, ושורה של משברים הקשורים ב[[שער חליפין|שער החליפין]] של ה[[דרכמה|מטבע המקומי]].{{הערה|שם=קאטו-491|Harris Dellas and George S. Tavlas, 2013, “The Gold Standard, The Euro, and the Origin of the Greek Sovereign Debt Crises”, Cato Journal 33(3), pp. 491.}} התקווה של היוונים הייתה שהצטרפות לגוש האירו תעזור לייצב את האינפלציה ותיצור תנאים נוחים יותר לצמיחה. עד שנת [[2008]] ציפייה זו אכן התגשמה ברובה. ההצטרפות לאירו אפשרה ליוון ללוות כסף ב[[ריבית]] נמוכה יחסית. בעוד שבשנות התשעים יוון נדרשה לעיתים לשלם ריבית של כ-10% או יותר על חלק מההלוואות שלה, מצבה החדש אפשר לה ללוות בריבית של 2-3%.{{הערה|שם=טלגרף1}} מצב זה עודד את המדינה ללוות יותר, אך במקביל עלויות [[מימון]] החוב ירדו והתוצר הלאומי גדל. בין 2001 ל-2008 ההשקעה הפרטית ביוון עלתה, התוצר הלאומי הריאלי של יוון גדל בקצב ממוצע גבוה של 3.9% בשנה והאינפלציה ירדה לפחות מ-4%.{{הערה|שם=קאטו-492|Harris Dellas and George S. Tavlas, 2013, “The Gold Standard, The Euro, and the Origin of the Greek Sovereign Debt Crises”, Cato Journal 33(3), pp. 492.}}{{הערה|Georgios P. Kouretas, "[https://www.frbatlanta.org/-/media/Documents/news/conferences/2011/sovereign-debt/papers/Kouretas.pdf The Greek Debt Crisis: Origins and Implications]".}}

לצד השיפור בנתוני הצמיחה והאינפלציה, מצב החוב של יוון לא השתפר ואף החמיר בשנים שקדמו למשבר. הסיבה המיידית למצב זה הייתה מדיניות [[מדיניות פיסקלית|הרחבה פיסקלית]] שלא לוותה בשמירה על גירעון נמוך. ההוצאה הציבורית כאחוז מתוך התוצר הלאומי הייתה במגמה כללית של עלייה, בעוד שההכנסה הציבורית ממסים כאחוז מה[[תוצר לאומי גולמי|תוצר]] הייתה במגמה של ירידה. אחת הסיבות להוצאה הציבורית הגבוהה הייתה מערכת [[פנסיה]] לא יעילה וגיל פרישה ממוצע נמוך בהשוואה למדינות אירופאיות אחרות. מצד ההכנסות, המדינה סבלה ממערכת מיסוי מסואבת, התחמקות של אזרחים מתשלום מיסים, ואי-אכיפה של חוקי מס בשנים של בחירות.{{הערה|שם=HBS_6|Dante Roscini, Jonathan Schlefer, and Konstantinos Dimitriou, "The Greek Crisis: Tragedy or Opportunity", Harvard Business School Publishing, pp. 6.}} מצב זה השתקף בנתונים לא מחמיאים של [[גירעון תקציבי]] שנותר לאורך התקופה גבוה מ-4.5% (בניגוד לשאיפה המוצהרת לגירעון נמוך מ-3%). החוב של יוון כאחוז מהתוצר הלאומי ירד למשך תקופה קצרה בין 2001 ל-2003 מ-103.7% ל-97.4%; אולם, בשנים שלאחר מכן הוא החל לעלות עד לרמה של 113% ב-2008 ו-129.3% ב-2009.{{הערה|שם=קאטו-495|Harris Dellas and George S. Tavlas, 2013, “The Gold Standard, The Euro, and the Origin of the Greek Sovereign Debt Crises”, Cato Journal 33(3), pp. 495.}} החוב הגדול הפך את יוון לפגיעה במיוחד בתרחיש של משבר בינלאומי. כל עוד המצב הבינלאומי אפשר להמשיך ללוות בעלות נמוכה יחסית, יוון הייתה יכולה להמשיך לממן את עלויות החוב שלה, אך עלייה משמעותית בעלויות המימון הייתה מעמידה את הכלכלה בסכנה של [[חדלות פירעון]] – כלומר, בסכנה של חוסר יכולת להחזיר חובות בזמן.

שיעורי הצמיחה של יוון הצביעו לכאורה על התחזקות של הכלכלה. עם זאת, שיעורי הצמיחה הגבוהים הובלו בעיקר על ידי [[צריכה (כלכלה)|צריכה]] מקומית (הן ציבורית והן פרטית), שהייתה תלויה בהמשך הלוואת הכספים. כלפי חוץ הכלכלה היוונית לא הצליחה להגביר את התחרותית אל מול היצרנים האחרים באירופה ובעולם. מצב זה הוביל להידרדרות של [[מאזן תשלומים|החשבון השוטף]].{{הערה|שם=Gbank|Bank of Greece, "[http://www.lse.ac.uk/europeanInstitute/research/hellenicObservatory/CMS%20pdf/Publications/The-Chronicle-Of-The-Great-Crisis.pdf The Chronicle of the Great Crises, 2008-2013]", pp. v.}}

בנוסף לבעיית החוב, המשק היווני סבל מבעיות מבניות שהתבטאו בקושי לקיים [[כלכלת שוק|כלכלה המבוססת על תחרות]]. ה[[תעשייה]] היוונית לא התמקדה בתחומים הנסמכים על [[הון אנושי]] גבוה. ההוצאה על [[מחקר ופיתוח]] הייתה נמוכה משמעותית מהממוצע באירופה ומדדים בינלאומיים הראו שמערכות החינוך וההשכלה הגבוהה מניבות הישגים נמוכים בהשוואה למדינות אחרות באירופה. ה[[פריון (כלכלה)|פריון]] לשעת עבודה ביוון היה נמוך בכ-44% מהממוצע במדינות האירו ואילו עלות העבודה ליחידה הייתה במגמה של עלייה חדה.{{הערה|שם=HBS_7-8|Dante Roscini, Jonathan Schlefer, and Konstantinos Dimitriou, "The Greek Crisis: Tragedy or Opportunity", Harvard Business School Publishing, pp. 7-8.}}

לטענת כלכלנים מסוימים, יוון סבלה גם מבעיות ב[[תרבות פוליטית|תרבות הפוליטית]] שהתבטאו בקשיים בריסון מדיניות של הרחבה פיסקלית. הכלכלן זוכה [[פרס נובל לכלכלה|פרס נובל]] [[אדמונד פלפס]], למשל, טען כי שורש המשבר של יוון הוא בכלכלה המתאפיינת ב[[קליינטליזם]] ו[[קרוניזם]], כלומר ניהול מדיניות כלכלית בהתאם לשאיפת הממשלה לזכות בהצבעות ולהעניק טובות. בעיות של [[שחיתות]], הן במגזר הציבורי והן בפרטי, תרמו גם הן למצב הרעוע ולרמה נמוכה של תחרות.{{הערה|שם=פלפס|Edmund S. Phelps, "[https://www.project-syndicate.org/commentary/foundation-of-greeces-failed-economy-by-edmund-s--phelps-2015-09?barrier=true The Foundations of Greece’s Failed Economy]", '''Project Syndictae''', September 4 2015.}}{{הערה|שם=ריכטר|Heinz Richter, "[http://www.theglobalist.com/missed-opportunities-the-political-culture-of-greece-since-1974/ Missed Opportunities: The Political Culture of Greece Since 1974]", '''The Globalist''', June 20 2015.}}

פרשנים אחרים טוענים שהמקור העמוק למשבר הוא דווקא הכלכלה ה[[נאו-ליברליזם|ניאוליברלית]] ויחסי הכוחות בין מדינות חזקות בגוש האירופי, כגון [[גרמניה]] ו[[צרפת]], לבין מדינות ב[[פריפריה]] של האיחוד, כגון יוון, [[פורטוגל]], [[אירלנד]] ו[[ספרד]].{{הערה|שם=רובינס|Bruce Robbins, "[https://lareviewofbooks.org/article/a-laboratory-sitting-on-a-graveyard-greece-and-the-neoliberal-debt-crisis/#! A Laboratory Sitting on a Graveyard: Greece and the Neoliberal Debt Crisis]", '''Los Angeles Review of Books''', July 5 2015.}} הצטרפות יוון לשוק האירו סייעה לאספקטים מסוימים של הכלכלה, אבל כתוצאה מהמהלך יוון איבדה את היכולת לנהל [[מדיניות מוניטרית]] באופן עצמאי. יוון לא יכלה להתמודד עם בעיות התחרותיות של הכלכלה המקומית על ידי [[פיחות מטבע|פיחות]] של [[שער יציג|שער החליפין]].{{הערה|שם=HBS_7-8}}

== תחילת המשבר ==
[[קובץ:Greece US depressions.jpg|ממוזער|השוואה בין המשבר הגדול בארצות הברית (כחול, תל"ג ב-1929 = 100) לבין המיתון ביוון (כתום, תל"ג ב-2007 = 100). התרשים מראה שהמיתון ביוון הוא עמוק כמו המיתון בארצות הברית, אך ארוך ממנו בהרבה.{{הערה|Data for the US Great Depression - [https://www.measuringworth.com/datasets/usgdp/ meausuringworth.com]; Data for Greece's GDP: [https://www.imf.org/external/pubs/ft/weo/2018/01/weodata/weorept.aspx?sy=1980&ey=2023&scsm=1&ssd=1&sort=country&ds=.&br=1&c=174&s=NGDP_R%2CNGDP_RPCH%2CNGDPRPC%2CPCPIPCH%2CLUR%2CGGXWDG_NGDP&grp=0&a=&pr.x=26&pr.y=12#download IMF, Report for selected countries].}}]]
הסכנה שבאחזקת חוב גבוה התפתחה לכדי משבר כלכלי חריף לקראת סוף [[העשור הראשון של המאה ה-21]]. בשנת [[2008]] [[המשבר הכלכלי העולמי (2008)|המשבר הכלכלי]], שהחל ב[[ארצות הברית]] והפך במהרה למשבר בינלאומי, הביא את יוון לסף קריסה כלכלית. תוצאה מיידית של המשבר הייתה האטה בענפים מרכזיים של הכלכלה היוונית, כגון [[תיירות]] ו[[הובלה]] ימית.{{הערה|שם=HBS_7-8}} באוקטובר 2008 [[בנק מרכזי|הבנק המרכזי]] ביוון שיגר ל[[הפרלמנט ההלני|פרלמנט]] ול[[ממשלת יוון|ממשלה היוונית]] מסמך בו הוא קבע כי דרושים צעדים דחופים. הבנק הודה כי "בצירוף הנסיבות הקשות הנוכחיות של הכלכלה הגלובלית, חוסר האיזון ה[[מקרו-כלכלה|מקרו-כלכלי]] של הכלכלה היוונית וחולשותיה המבניות הופכים למשמעותיים יותר. הצירוף של הגורמים שתמכו בצמיחה מהירה שנמשכה 13 שנים ללא הפרעה מאבד בהדרגה את כוחו".{{הערה|Bank of Greece, "[http://www.bankofgreece.gr/BogEkdoseis/monpolicyI2008.pdf Monetary Policy Interim Report 2008]", October 8 2008, pp. 4.}} באותו החודש חלה הידרדרות חריפה בחומרת המשבר הבינלאומי (לאחר הקריסה של [[ליהמן ברדרס]] באמצע ספטמבר של אותה השנה). למרות ההידרדרות, ולמרות האזהרות שהבנק היווני וגורמים חיצוניים שיגרו לממשלה, ההערכות של המוסדות היווניים נותרו אופטימיות ביחס לחומרת המשבר. למשל, בתחזיות שהוגשו למוסדות האירופאים בסוף ינואר 2009, שם נצפה כי הכלכלה היוונית תמשיך לצמוח בקצב של 1-2% בשנים 2009–2011 ושהגירעון הציבורי ילך וירד באותן השנים ביחס לתוצר הלאומי.{{הערה|שם=Gbank33|Bank of Greece, "[http://www.lse.ac.uk/europeanInstitute/research/hellenicObservatory/CMS%20pdf/Publications/The-Chronicle-Of-The-Great-Crisis.pdf The Chronicle of the Great Crises, 2008-2013]", pp. 33-34.}}

במקביל להתפתחויות אלה, גם המצב הפוליטי ביוון הפך ללא יציב: בדצמבר 2008 כוח של [[המשטרה היוונית]] הרג תלמיד בן 15 בשם אלכסנדרוס גריגורופולוס;{{הערה|{{הארץ||עשרות פצועים ביום השלישי למהומות ביוון|0000017f-e1a4-d38f-a57f-e7f60f940000|9 בדצמבר 2008}}}} התקרית הציתה [[המהומות ביוון (2008)|הפגנות ומהומות]] נרחבות שנמשכו מספר שבועות ב[[אתונה]] ובערים יווניות נוספות.{{הערה|"Riots in Greece head into third week". Euronews. 21 December 2008. [https://web.archive.org/web/20081222113407/http://www.euronews.net/en/article/21/12/2008/riots-in-greece-head-into-third-week/ Archived] from the original on 22 December 2008.}}

בעוד שחומרת המשבר הלכה והתבהרה במהלך 2009, האמינות של הממשלה והמוסדות הכלכליים היווניים נפגעה. ב-[[2 בספטמבר]] 2009 [[ראש ממשלת יוון|ראש הממשלה]] [[קוסטס קרמנליס]] קרא להקדמת הבחירות. הבחירות נערכו ב-[[4 באוקטובר]] ו[[יורגוס פפנדראו]] הפך לראש הממשלה. זמן קצר אחרי עלייתו לשלטון גילה פפנדראו שהמצב הכלכלי של המדינה קשה בהרבה ממה שדווח קודם לכן. יוון הציגה נתונים חדשים לפיהם הגירעון עומד על 12.7% מהתוצר הלאומי, לעומת 6.7% שדווח קודם לכן.{{הערה|שם=economist171209|The Economist, "[http://www.economist.com/node/15127474/ Papandreou tries to prop up the pillars]", 17 December 2009.}} זמן קצר לאחר מכן עודכן הנתון ל-13.6% ולאחר מכן ל-15.4%. בנוסף, אחרי שנים של צמיחה כלכלית גבוהה התוצר הלאומי של יוון ירד ב-3.2% והכלכלה נכנסה רשמית ל[[מיתון]].{{הערה|שם=Gbank36|Bank of Greece, "[http://www.lse.ac.uk/europeanInstitute/research/hellenicObservatory/CMS%20pdf/Publications/The-Chronicle-Of-The-Great-Crisis.pdf The Chronicle of the Great Crises, 2008-2013]", pp. 36.}} [[הנציבות האירופית]] הודיעה כי היא פותחת בחקירה של אמינות הנתונים המסופקים על ידי יוון.

ההבנה כי ממשלות יוון סילפו את הנתונים הכלכליים של המדינה הביאה למשבר אמון ולביקורת חריפה.{{הערה|שם=DW|Deutsche Welle, "[http://www.dw.com/en/greece-faces-a-ballooning-budget-deficit/a-4817426 Greece faces a ballooning budget deficit]", October 22, 2009.}} סוכנויות הדירוג הורידו את [[דירוג אשראי|דירוג האשראי]] של יוון באופן דרמטי. ב-[[22 באוקטובר]] סוכנות הדירוג [[פיץ']] הורידה את דירוג האשראי של המדינה מרמה של A לרמה של -A. בדצמבר של אותה השנה הדירוג הורד שוב ל-+BBB.{{הערה|שם=guardian081209|The Guardian, "[https://www.theguardian.com/world/2009/dec/08/greece-credit-rating-lowest-eurozone Financial markets tumble after Fitch downgrades Greece's credit rating]", December 8 2009.}} בינואר 2009 גם [[S&P]] הורידה את הדירוג את הדירוג לרמה של -A ובאפריל 2010 היא עדכנה את הדירוג של יוון ל-+BBB.{{הערה|שם=cnn270410|Chavon Sutton, "[http://money.cnn.com/2010/04/27/news/international/Greece_debt_downgraded/ S&P downgrades Greek debt to junk status]", CNN Money, April 27, 2010.}} להורדת הדירוג הייתה משמעות כלכלית גם כיוון שהיא הביאה לעלייה בריבית על [[הלוואה|הלוואות]] וגם כיוון שהיא משקפת ותורמת לתחושה של חוסר אמון בכלכלה היוונית.

== תוכניות החילוץ הראשונה ומדיניות הצנע (2010–2011) ==
[[קובץ:George Papandreou and Jose Manuel Barroso.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ראש ממשלת יוון יורגוס פפנדראו ו[[נשיא הנציבות האירופית]] [[חוזה מנואל בארוסו]] בפגישה ב[[בריסל]] ב-20 ביוני 2011.]]
בינואר 2010 הממשלה היוונית עדיין ניסתה לשדר לעולם יציבות והבטיחה כי יוון תטפל בעצמה במצב הכלכלי.{{הערה|שם=guardian280110|Larry Elliott, "[https://www.theguardian.com/business/2010/jan/28/greece-papandreou-eurozone No EU bailout for Greece as PM promises to 'put house in order']", The Guardian, 28 January 2010.}} אולם, ככל שממדי המשבר נחשפו, האמון של הציבור, המוסדות הכלכליים ושחקנים פרטיים ירד. בשנת 2010 הגיע [[שיעור אבטלה]] לכמעט 10%, [[יחס חוב-תוצר]] עלה ל-125% ונרשמה צמיחה שלילית של 0.3%-.{{הערה|שם=פרל|{{השילוח|מיכאל פרל|"הרחק מהים התיכון: הזינוק של אירלנד"|הרחק-מהים-התיכון-הזינוק-של-אירלנד|3, פברואר 2017}}}}

כלי התקשורת בעולם החלו לדווח על פשיטת רגל אפשרית של המדינה והתגבר החשש כי המשבר ביוון יהפוך למשבר עבור האיחוד האירופי כולו. ב-[[2 בפברואר]] הכריז ראש ממשלת יוון כי מדינתו תקבל על עצמה שינויי מדיניות חריגים, שמשמעותם אימוץ תוכנית [[צנע]]. הצעדים שהממשלה אמצה כללו קיצוץ של 10% בתשלומי השכר במגזר הציבורי, העלאה של גיל הפרישה, העלאה של [[מחיר הדלק]] והבטחה לפעול כנגד [[העלמות מס]]. ראש הממשלה טען כי צעדים אלה יאפשרו למדינה לצמצם את הגירעון ממצבו הנוכחי (שאז עדיין דווח כ-12.7% מהתוצר) לרמה של 3% המקובלת באיחוד האירופי.{{הערה|שם=bbc030210|BBC News, "[http://news.bbc.co.uk/2/hi/europe/8494849.stm Greece unveils austerity programme to cut deficit]", 3 February 2010.}}{{הערה|שם=guardian020210|Helena Smith, "[https://www.theguardian.com/world/2010/feb/02/papandreou-tv-appeal-financial-crisis Greece's Papandreou makes TV appeal for unity over financial crisis]", The Guradian, 2 February 2010}} תוכנית הצנע שהממשלה היוונית הציעה זכתה לתמיכה מצד הנציבות האירופית ומצד מנהיג [[הדמוקרטיה החדשה (יוון)|המפלגה השמרנית]] ביוון, [[אנטוניס סמאראס]] (שהיה באותה תקופה ב[[אופוזיציה]]); עם זאת, התוכנית ספגה ביקורת מצד [[המפלגה הקומוניסטית של יוון (KKE)|המפלגה הקומוניסטית]] וקבוצות שמאל אחרות, שאף קיימו הפגנות ברחבי המדינה.

ההבנה שהתגבשה במוסדות האירופים הייתה שהמשבר ביוון, באירלנד, ובמדינות אחרות באיחוד עשוי להפוך למשבר כלכלי ופוליטי באיחוד האירופי כולו, ביטוי לתלות הגומלין של השווקים ושל המערכת הבנקאית במדינות שונות ברחבי אירופה. עם זאת, בקהילה האירופית לא היו מכניזם ופרוצדורות ברורים לתמיכה פיננסית בשעת חירום כלכלית, ואלה התהוו תוך כדי המשבר. ב-[[25 במרץ]] 2010 ראשי המדינות נפגשו ב[[בריסל]] והכריזו על תמיכתם במאמצי הממשלה היוונית. המנהיגים ציינו שלא התקבלה בקשה לתמיכה מצד יוון, אך הם הכריזו כי מדינות אירופה נכונות לקחת צעדים משותפים לצורך ייצוב המצב הפיננסי. הם הכריזו גם על הקמה של מכניזם לתמיכה הדדית המבוסס על הלוואות בילטרליות המתואמות על ידי [[הבנק המרכזי האירופי]], זאת בנוסף למימון מצד [[קרן המטבע הבינלאומית]]. המנהיגים הדגישו שהמכניזם החדש מיועד להיות מפלט אחרון בשעת משבר, ושמצופה מכל המדינות החברות באיחוד לתרום לו על פי 'מפתח ההון' של הבנק המרכזי האירופי.{{הערה|A Makris, "[http://eu.greekreporter.com/2010/03/25/france-germany-agree-on-plan-to-help-greece/ France, Germany Agree on Plan to Help Greece - The Text of Deal]", Greek Reporter, March 25 2010.}}{{הערה|[http://www.consilium.europa.eu/en/european-council/pdf/20100325-statement-of-the-heads-of-state-or-government-of-the-euro-area-en_pdf Statement by the Heads of State and Government of the Euro Area], Brussels, 25 March 2010}}

ב-[[23 באפריל]] הממשלה היוונית הגישה בקשה רשמית לסיוע ממדינות האיחוד. מעט יותר משבוע לאחר מכן שרי האוצר של האיחוד האירופי הגיעו להסכמה על פרטי תוכנית הסיוע שהוכרזה רשמית ב-[[7 במאי]]. התוכנית כללה הקמת קרן סיוע בגובה 110 מיליארד אירו (146 מיליארד דולר), אשר תתואם על ידי הבנק האירופי המרכזי ותורכב מהלוואות של מדינות אירופיות ובראשן גרמניה. ב-[[9 במאי]] קרן המטבע הבינלאומית החליטה רשמית על הענקת הלוואה בגובה 30 מיליארד אירו למשך 3 שנים. כתנאי להבטחת המימון נדרשה יוון לאמץ מדיניות צנע נוקשה כדי להשתלט על הגירעון, כולל קיצוצים בשכר, הקפאת פנסיות והעלאה של [[מס קנייה|מס הקנייה]] מ-21 ל-23 אחוז. הוחלט כי על יישום התוכנית יפקחו הנציבות האירופית, [[הבנק המרכזי האירופי]] וקרן המטבע הבינלאומית.{{הערה|שם=bbc050310|[http://www.bbc.co.uk/news/10099143 Greece's austerity measures]. BBC, May 5, 2010}}{{הערה|שם=Gbank56|Bank of Greece, "[http://www.lse.ac.uk/europeanInstitute/research/hellenicObservatory/CMS%20pdf/Publications/The-Chronicle-Of-The-Great-Crisis.pdf The Chronicle of the Great Crises, 2008-2013]", pp. 56-57.}}{{הערה|Gabi Thesing and Flavia Krause-Jackson, [http://www.bloomberg.com/news/2010-05-02/greece-faces-unprecedented-cuts-as-159b-rescue-nears.html Greece Faces `Unprecedented' Cuts as $159B Rescue Nears]. Bloomberg.com, May 3, 2010}}{{הערה|שם=wp070510|Edward Cody, "[http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2010/05/07/AR2010050701987.html Greek bailout plan approved by German Parliament]", The Washington Post, May 7 2010.}}

הבנק האירופי ביצע את העברת הסיוע ליוון בהדרגה. ב-[[18 במאי]] יוון קיבלה את ההעברה הראשונה על סך 14.5 מיליארד אירו. ב-[[19 באוגוסט]] בוצעה העברה שנייה בשווי 9 מיליארד אירו, מתוכם 2.57 מיליארד הועברו מקרן המטבע העולמית. ב-[[23 בנובמבר]] אושרה ההעברה שלישית בגובה 9 מיליארד אירו.{{הערה|שם=Gbank82|Bank of Greece, "[http://www.lse.ac.uk/europeanInstitute/research/hellenicObservatory/CMS%20pdf/Publications/The-Chronicle-Of-The-Great-Crisis.pdf The Chronicle of the Great Crises, 2008-2013]", pp. 82.}} ההעברה הרביעית, בגובה 15 מיליארד אירו, אושרה ב-[[24 בפברואר]] [[2011]].{{הערה|שם=Gbank89|Bank of Greece, "[http://www.lse.ac.uk/europeanInstitute/research/hellenicObservatory/CMS%20pdf/Publications/The-Chronicle-Of-The-Great-Crisis.pdf The Chronicle of the Great Crises, 2008-2013]", pp. 89.}}

===תוכנית הצנע ומחאה ב-2010===
[[קובץ:2011 Greece Uprising.jpg|ממוזער|אזרחים ביוון מוחים על מדיניות הצנע מול בניין הפרלמנט היווני באתונה ב-29 במאי 2011.]]
מנקודת המבט של מנהיגי אירופה התוכנית שיקפה מצד אחד את התלות ההדדית והסולידריות בין מדינות אירופה, ומצד שני את האחריות הספציפית של כל מדינה לקיום מדיניות פיננסית בת קיימא.{{הערה|שם=Gbank56}} אולם, לא כולם הסכימו עם פרטי התוכנית. מחד, מתנגדי התוכנית ברחבי אירופה טענו שהתוכנית מענישה אזרחים של מדינות שניהלו מדיניות פיננסית אחראית על חוסר האחריות של אזרחים ופוליטיקאים במדינות אחרות. בגרמניה, שנאלצה לשאת באחוז הגבוה ביותר של הוצאות תוכנית החילוץ (28%), נשמעה ביקורת מסוג זה.{{הערה|שם=wp070510}} מאידך, אזרחים ביוון וברחבי אירופה התנגדו לתוכנית בשל גזירות הצנע הקשות כלפי יוון. מבקרי התוכנית מכיוון זה טענו כי הגזירות עשויות להקשות על ההתאוששות במקום לעזור לה (זו הייתה הטענה של הכלכלן [[ג'וזף שטיגליץ]], למשל).{{הערה|Sebastian Moffett, "[http://www.wsj.com/articles/SB10001424052748703338504575041341165703262 Greece's austerity sparks a warning]; Nobel-winning economist warns that without stimulus measures, austerity program risks stifling growth", Wall Street Journal, February 3 2010.}} עוד נטען כי הן יפגעו באזרחים היוונים באופן לא מתקבל על הדעת. חלק ממתנגדי תוכנית הצנע התארגנו בתנועה "[[דמוקרטיה ישירה]] עכשיו!" ששאבה השראה ותמיכה מתנועות מחאה בספרד, מ[[האביב הערבי]] וממקומות אחרים באירופה.{{הערה|שם=euronews250511|"[http://www.euronews.com/2011/05/25/outraged-greek-youth-follow-spanish-example Outraged Greek youth follow Spanish example]". euronews.eu. 25 May 2011. Retrieved 6 July 2011.}}

[[נשיא ארצות הברית]] [[ברק אובמה]] כתב ב[[ארץ מובטחת|זכרונותיו]] שבאופן לא צפוי השגת יציבות כלכלית ביוון הייתה ב-2010 לאחת המטרות המרכזיות של [[יחסי החוץ של ארצות הברית|מדיניות החוץ האמריקאית]]. הוא האשים מנהיגים אירופאיים באימוץ עיקש של מדיניות צנע, בניגוד לריאיות שהראו שמדיניות זו אינה יעילה. לפי אובמה, האירופאים גיבשו תוכנית הצלה בהיקף מתאים עבור הכלכלה היוונית רק כאשר חומרת המשבר הייתה כבר ברורה לכל, ולא נותרה להם ברירה אלא להכיר במציאות. גם תוכנית הצלה זו "כללה מדיניות צנע, אשר כל המעורבים בדבר ידעו שתהיה מכבידה מידי ליישום עבור הממשלה היוונית". המדיניות האירופית, לפי אובמה, נבעה מכך שעבור האירופאיים המשבר היה [[גאופוליטיקה|גאופוליטי]] באותה מידה שבה הוא היה משבר פיננסי; הוא הקצין את המחלוקות והבדלים ב[[זהות לאומית|זהויות הלאומיות]] בתוך האיחוד האירופי, והממשלות האירופאיות היו זקוקות ל"כיסוי פוליטי" על מנת לאשר את התוכנית.{{הערה|Barack Obama, '''A Promised Land''' (Crown: 2020), pp. 527-532}}

צעדי הצנע שקיבלה על עצמה הממשלה היוונית התרחבו בהדרגה ואושרו על ידי הפרלמנט במספר שלבים:
* ב-[[9 בפברואר]] 2010 אושרה בפרלמנט '''חבילת הצנע הראשונה''' שכללה הקפאת שכר במגזר הציבורי וקיצוץ של בונוסים ב-10%. נקבע עוד שמשכורות של בכירים יוגבלו ל-5,000 אירו (6,890 דולר). התוכנית הייתה אמורה לחסוך כ-800 מיליון אירו לפי ההערכות באותו הזמן.{{הערה|שם=ft090210|Hugh Williamson and Kerin Hope, "[http://www.ft.com/cms/s/0/e9107d98-15c2-11df-ad7e-00144feab49a.html?siteedition=intl#axzz4JYClO3FH Greece set to cut chief executives’ pay]", Financial Times, February 9 2010.}}{{הערה|שם=reuters090210|George Georgiopoulos and Lefteris Papadimas, "[http://www.reuters.com/article/us-greece-policies-idUSTRE61842620100209 Crisis-hit Greece sticks to guns on wages, taxes]", Reuters, February 9 2010.}}
* '''חבילת הצנע השנייה''' אושרה על ידי הפרלמנט ב-[[5 במרץ]] 2010 ויצאה לפועל ב-[[13 במרץ]]. התוכנית, שהייתה רחבה בהרבה מהראשונה, הייתה אמורה לחסוך 4.8 מיליארד אירו (6.5 מיליארד דולר) של הוצאה ממשלתית.{{הערה|Reuters, "[http://www.reuters.com/article/greece-vote-idUSATH00527020100305?type=usDollarRpt Greek parliament passes austerity bill]", March 5, 2010.}} החוק שהתקבל כלל צעדים רבים. בין השאר הוא כלל קיצוץ נרחב בשכר של עובדים במגזר הציבורי ובפנסיות, עלייה ב[[מס ערך מוסף|מע"מ]], עלייה במיסוי על הדלק, קיצוץ בונוסים של עובדים בחגים (צעד שעל פי האקונומיסט משמעותו הייתה קיצוץ של משכורת בשווי שכר חודשי עבור כ-700,000 עובדים במגזר הציבורי), ועלייה במיסוי על [[יבוא]] מכוניות.{{הערה|שם=economist040310|The Economist, "[http://www.economist.com/node/15612439 Greece's Financial Crisis: Now Comes the Pain"], March 4 2010}}
* '''חבילת הצנע השלישית''', כללה את הצעדים הכואבים ביותר שננקטו עד אז לצורך ייצוב המשק היווני. החבילה התגבשה מחלק מעסקת הסיוע של יוון עם מדינות האיחוד. היא כללה הקפאה של תשלומים לכל עובדי [[המגזר הציבורי]], קיצוץ במשרות ובמשכורות, ביטול או קיצוץ של בונוסים שנתיים, העלאת האחוז של העובדים שחברות פרטיות יכולות לפטר על פי חוק בכל חודש מ-2% ל-4%. בתחום הפנסיה, הרפורמות שהוצעו במסגרת החבילה נועדו למנוע ככל האפשר יציאה ל[[פנסיה מוקדמת]]. הרפורמה יצרה קשר בין אורך החיים הממוצע לבין [[גיל פרישה|גיל הפרישה]], כך שבטווח הארוך גיל הפרישה צפוי היה לעלות. בנוסף, נקבע מינימום של 40 שנות עבודה כתנאי ל[[יציאה לפנסיה]]. בגזרת המיסים, הרפורמה הבטיחה העלאה של מיסים על [[סיגריה|סיגריות]] ו[[משקה אלכוהולי|אלכוהול]] והובטח כי המדינה תצא במבצע נגד התחמקויות מתשלום מיסים. כחלק מתוכנית הסיוע, יוון התחייבה גם [[הפרטה|להפריט]] חלק גדול מהמגזר הציבורי בטווח הארוך.{{הערה|שם=bbc050310}} החבילה עברה את אישור הפרלמנט ברוב של 171 תומכים מול 121 מתנגדים.{{הערה|BBC, "[http://news.bbc.co.uk/2/hi/8664161.stm Greek parliament votes in favour of austerity measures]", May 6 2010.}}

בפברואר 2010, תוך כדי שהתמונה הכוללת של תוכנית הצנע היוונית החלה להתבהר, העובדים ביוון קיימו שתי שביתות - הראשונה ב-[[10 בפברואר]]{{הערה|שם=cnn100210|CNN, [http://www.cnn.com/2010/WORLD/europe/02/10/greece.strikes/ "Greek workers strike as government tightens belt]", February 10 2010.}} והשנייה ב-[[24 בפברואר]].{{הערה|שם=guardian240210|Helena Smith, "[https://www.theguardian.com/world/2010/feb/24/greece-strikes-protest-euro Striking Greeks fight back against austerity plan]", The Guardian, February 24 2010.}}{{הערה|שם=cbc110310|CBC News, "[http://www.cbc.ca/news/world/greek-general-strike-sparks-riots-1.910971 Greek general strike sparks riots: 3rd walkout in recent weeks to protest austerity measure] s", March 11 2010.}} שתי השביתות לוו בהפגנות ועימותים בין השובתים לבין המשטרה. זמן קצר אחרי שחבילת הצנע השלישית הוכרזה, הוכרזה שביתה שלישית של 48 שעות במשק היווני, שכללה את עובדי שדות התעופה, הנמלים, הרכבות, המורים בבתי הספר, חלק מבתי החולים, חלק מאתרי התיירות, וחלק מהעסקים הפרטיים ברחבי המדינה.{{הערה|שם=טלגרף050510|{{הטלגרף||Greek general strike closes airports, schools and tourist sites|news/worldnews/europe/greece/7680606/Greek-general-strike-closes-airports-schools-and-tourist-sites.html|5 May 2010}}}}{{הערה|שם=cbc110310}} במקביל לשביתה החלו בכל רחבי המדינה, ובמיוחד באתונה, הפגנות אלימות שבהן השתתפו עשרות אלפי אנשים. במהלך אחת ההפגנות, ב-5 במאי, המפגינים הציתו בנק במרכז אתונה ושלושה אזרחים עובדי הבנק - פרסקבי זוליה, אנג'ליקי פאפאת'נסופולו ואפאמינודס צאקאליס - נהרגו.{{הערה|שם=independent060510|John Lichfield, "[http://www.independent.co.uk/news/business/news/in-athens-the-day-was-calm-then-came-night-1965609.html In Athens the day was calm. Then came night]", Independent, May 6 2010.}} במהלך אותה הפגנה, מפגינים צרו על הפרלמנט, זרקו [[בקבוק תבערה|בקבוקי תבערה]] והתעמתו עם כוחות המשטרה, שהגיבו באמצעים לפיזור הפגנות.{{הערה|שם=הארץ060510|{{הארץ||3 הרוגים במהומות באתונה; המונים צרו על הפרלמנט|0000017f-db0e-d4e1-a57f-fbcf7a480000|6 במאי 2010}}}} זו הייתה הפעם הראשונה שמפגינים יוונים נהרגו מאז 1991.{{הערה|שם=nytimes050510|Dan Bilefsky, "[http://www.nytimes.com/2010/05/06/world/europe/06greece.html Three Reported Killed in Greek Protests]", New York Times, May 5 2010.}} שנתיים אחרי ההפגנות שלושה בכירים מהבנק בו עבדו ההרוגים הואשמו בהריגה וקיבלו עונשי מאסר ארוכים.{{הערה|keeptalkinggreece, "[http://www.keeptalkinggreece.com/2013/07/23/marfin-bank-executives-found-guilty-of-manslaughter-of-3-bank-employees-during-anti-austerity-arson/ Marfin Bank executives found guilty of manslaughter of 3 bank employees during anti-austerity arson]", July 23 2013.}}

ב-[[20 במאי]] 2010 הכריזו ארגוני העובדים ביוון על שביתה נוספת,{{הערה|Robert Stevens, "[https://www.wsws.org/en/articles/2010/05/gree-m21.html Greece: Fourth 24-hour strike against austerity measures]", WSWS, May 21 2010.}} וב-[[29 ביוני]] העובדים שבתו שוב, בפעם החמישית באותה השנה, במחאה על חוקים שנועדו להעלות את גיל הפרישה ולהקל על פיטורי עובדים.{{הערה|שם=nytimes290610|Niki Kitsantonis and Matthew Saltmarsh, "[http://www.nytimes.com/2010/06/30/world/europe/30greece.html Greeks Strike to Protest Austerity Plans]", New York Times, June 29 2010}}

===תוצאות תוכנית החילוץ הראשונה===
{| class="wikitable" align="left"
|+היקף תוכנית החילוץ הראשונה (2010–2013) במיליארדי אירו
!מקור
!סכום
מוצע
!סכום
ששולם
!סכום שהועבר
לתוכנית החילוץ

השנייה
|-
|מדינות
גוש האירו
|80.0{{הערה|בפועל, לאחר פרישת סלובקיה, פורטוגל ואירלנד מהתוכנית, הסכום היה 77.3 מיליארד אירו|כיוון=ימין}}
|52.9
|24.4
|-
|IMF
|30.0
|20.1
|9.9
|-
|סה"כ
|110.0
|73.0
|34.3
|}

המטרה המיידית של הסיוע ותוכנית הצנע - מניעת מצב שבו יוון אינה יכולה לשלם את חובותיה ב-2010 - הושגה. התוכנית גם סייעה לצמצום הגירעון הממשלתי לרמה של 10.6% מהתוצר ב-2010. המטרה המוצהרת של התוכנית, הורדת הגירעון לרמה של 8.1% לא הושגה, אולם למעשה היעד הזה הוחלט כאשר הנתון לגבי הגירעון ב-2009 עדיין היה 13.6%; עם העדכון של הגירעון ב-2009 ל-15.9% מהתוצר, היעד המקורי כבר לא היה ריאלי.{{הערה|שם=Gbank84|Bank of Greece, "[http://www.lse.ac.uk/europeanInstitute/research/hellenicObservatory/CMS%20pdf/Publications/The-Chronicle-Of-The-Great-Crisis.pdf The Chronicle of the Great Crises, 2008-2013]", pp. 84-85.}} בסופו של דבר, אף על פי שהתוכנית הצליחה בהשגת ייצוב פיסקלי משמעותי ב-2010, העמקת המיתון ועיכובים ברפורמות מבניות הביאו להיתקעות התהליך בחצי הראשון של 2011.{{הערה|שם=autopsy519|Jeromin Zettelmeyer, Christoph Trebesch and Mitu Gulati, "The Greek debt restructuring: an autopsy", Economic Policy July 2013, pp. 519.}}

המיתון ב-2010 החריף - התוצר ירד ב-4.5%. אחוז האבטלה עלה ללמעלה מ-12% מתוך כוח העבודה בסוף 2010. ב-2011 אחוז האבטלה (הממוצע) היה 17.7%, עלייה של 5.2% מ-2010. הנפגעים העיקריים בתחום התעסוקה היו נשים (אחוז אבטלה 21.4% לעומת 14.9% לגברים) וצעירים (אחוז אבטלה 29.6% בגילאי 25–29 ו-44.4% לגילאי 15-24).{{הערה|Bank of Greece, "[http://www.bankofgreece.gr/BogEkdoseis/Annrep2011.pdf Annual Report 2011]", pp. 58-59.}} בנוסף, יוון סבלה ב-2010 גם מאינפלציה גבוהה יחסית של 4.7%.{{הערה|שם=Gbank84}} למרות הנתונים האלה הבנק המרכזי ביוון ציין לטובה את השינויים שבוצעו. לפי דוח שהבנק פרסם בפברואר 2011, השינויים שנעשו במהלך 2010 היו מעבר למה שניתן היה לחשוב לאפשרי בטרם התוכנית יצאה לפועל.{{הערה|שם=Gbank89}}

ההשפעות החברתיות של מדיניות הצנע על הציבור היווני היו קשות, כאשר אזרחים יוונים רבים החלו לפנות לארגונים לא ממשלתיים לצורך טיפולים רפואיים,{{הערה|[http://euobserver.com/851/113841 EUobserver.com / Social Affairs / Ordinary Greeks turning to NGOs as health system hit by austerity]}} יוונים רבים העבירו את ילדיהם לאימוץ{{הערה|[http://www.guardian.co.uk/world/2011/dec/28/greek-economic-crisis-children-victims Greek economic crisis turns tragic for children abandoned by their families {{!}} World news {{!}} The Guardian]}} ושיעור ההתאבדויות עלה ב-40%.{{כ}}{{הערה|[http://www.guardian.co.uk/commentisfree/2012/mar/04/unemployment-matters-more-gdp-inflation Unemployment matters more than GDP or inflation {{!}} Mehdi Hasan {{!}} Comment is free {{!}} The Guardian]}} בשנת 2011 הוערך כי יותר מ-33% מכלל הציבור היווני נמצא בקבוצת "סיכון לעוני או הדרה חברתית".{{הערה|[http://www.guardian.co.uk/world/2012/feb/12/greece-cant-take-any-more I fear for a social explosion: Greeks can't take any more punishment {{!}} World news {{!}} The Observer]}}

ב-[[15 ביולי]] 2011 יוון קיבלה את העברת הכספים החמישית במסגרת תוכנית החילוץ הראשונה, בסך 12 מיליארד אירו (מהם 8.7 מיליארד ממדינות האיחוד ו-3.3 מיליארד מקרן המטבע העולמית). הסכום הכולל שהועבר ליוון עד אז היה 65 מיליארד אירו, מהם 47.1 מיליארד ממדינות האיחוד.{{הערה|Director General for Economic and Financial Affairs, The European Commission, "[http://ec.europa.eu/economy_finance/publications/occasional_paper/2011/pdf/ocp87_en.pdf The Economic Adjustment for Greece, Fifth Review]", October 2011, pp. 5.}} העברת הכספים השישית, בסך 8 מיליארד אירו, הושלמה ב-14 בדצמבר 2011{{הערה|שם=EUCom5|European Commission, "[http://ec.europa.eu/economy_finance/publications/occasional_paper/2012/pdf/ocp94_en.pdf The Second Economic Adjustment for Greece]", March 2012, pp. 5.}} והיוותה גם כלי ללחץ על יוון בתהליך לאישור תוכנית החילוץ השנייה וליישום צעדי צנע נוספים.

== תוכנית חילוץ שנייה והרחבת מדיניות הצנע (2011-2014)==
===לקראת אישור תוכנית החילוץ השנייה (יוני 2011 - פברואר 2012)===
תוכנית החילוץ הראשונה המשיכה במחצית הראשונה של 2011, כאשר כל השחקנים הקשורים למשבר - המוסדות הפוליטיים והפיננסיים ביוון ובאיחוד האירופי, גורמים בשוק הפרטי ושחקנים נוספים - חיכו לתמונה ברורה יותר באשר למידת ההצלחה של התוכנית. במקביל, מדינות נוספות באירופה ביקשו סיוע פיננסי והחלו לקבלו. אירלנד הגישה בקשה רשמית לסיוע ב-[[21 בנובמבר]] 2010 והחלה לקבלו ב-[[7 בדצמבר]]. פורטוגל ביקשה סיוע ב-[[6 באפריל]] 2011 והחלה לקבלו ב-[[17 ביוני]].

לקראת יוני 2011 התגבשה העמדה לפיה עסקת סיוע נוספת, שתכלול צעדי התייעלות וצמצום נוספים מצד היוונים והעברת סיוע מצד מדינות האיחוד, דרושה על מנת להמשיך בשיקום הכלכלה היוונית. הטרויקה (כינוי לקרן המטבע הבינלאומית, הבנק האירופי והנציבות האירופית בפועלם יחד) סיימה ב-[[3 ביוני]] תהליך רביעי של סקירה של כלכלת יוון. ההודעה של הטרויקה סימנה את התנאים שבהם המוסדות הפיננסיים יהיו מוכנים להגיע לעסקה נוספת. נקבע בה כי המשך ההתייצבות של יוון מצריך:{{הערה|שם=statement030611|European Commission Press Release, "[http://europa.eu/rapid/press-release_MEMO-11-372_en.htm Statement by the European Commission, the ECB and IMF on the Fourth Review Mission to Greece]", memo/11/372, June 3 2011.}}
* רפורמה פיסקלית הכוללת הקטנה משמעותית של העסקה במגזר הציבורי, "רציונליזציה" של זכאויות (למשל בתחום הרווחה), הקטנה של פטורים ממס, והעלאה של מיסים.
* האצה של תהליכי הפרטה והקמה של רשות מיוחדת לצורך זה. היעד שננקב בהודעה הוא הכנסות בסך 50 מיליארד אירו מהפרטות עד ל-2015.
* רפורמות מבניות הכוללות חקיקה לצורך יעול ה[[בירוקרטיה]] במדינה, רפורמה בתחום שירותי הבריאות, ייעול [[שוק העבודה]], הסרה של חסמים בפני [[עסק]]ים חדשים, המשך ה"ליברליזציה" בתחום האנרגיה והתחבורה (הכוונה היא בעיקר להגברת התחרות והפחתת חסמים), זאת תוך שימת דגש על מנועי הצמיחה של המשק, כגון שיקום התיירות והסרת חסמים בפני יצוא.
* המשך הפעולה של מנגנונים להבטחת ה[[נזילות פיננסית|נזילות הפיננסית]], כולל גיבוי למקרה חירום מצד האיחוד האירופי.

ב-[[17 ביוני]] 2011 ראש ממשלת יוון הכריז על סבב תיקים בממשלה היוונית, זאת ככל הנראה מתוך רצון להכין את השטח לקראת סבב נוסף של רפורמות. השינוי המשמעותי ביותר היה החלפה של שר האוצר. [[אוונגלוס וניזלוס]], שקודם לכן היה שר ההגנה ויריבו הפוליטי של ראש הממשלה, הפך לשר האוצר במקום [[ג'ורג' פאפאקונסטנטינו]].{{הערה|שם=כלכליסט170611|{{כלכליסט||שר אוצר חדש ביוון: אוונגלוס וניזלוס|3521282|17 ביוני 2011}}}}{{הערה|שם=ft170611|Kerin Hope, "Greece replaces finance minister", Financial Times, June 17 2011.}} ב-[[29 ביוני]] שר האוצר החדש העביר בפרלמנט היווני את חוק ה"אסטרטגיה פיננסית לטווח הבינוני"{{הערה|שם=mtfs|Hellenic Republic Ministry of Finance, "[http://www.minfin.gr/sites/default/files/financial_files/MTFS.pdf Medium Term Fiscal Strategy 2012-2015]", June 2011.}} שהיווה למעשה '''חבילת צנע רביעית'''. החוק קבע עשרות צעדי צנע, כולל הרעה נוספת בתנאי הפנסיה ומיסים נוספים לבעלי הכנסה בינונית וגבוהה. על אף הצעדים האלה, הכלכלה היוונית התקשתה להחזיר את אמון המשקיעים. בנוסף, הממשלות באיחוד האירופי החלו לחשוש מפני זליגה של המשבר ל[[איטליה]] וספרד. חשש זה עודד את הממשלות באירופה לגבש עסקת סיוע נוספת ולשקול אפשרות של [[הסדר חוב]] ("תספורת") או חדלות פירעון סלקטיבית במשק היווני.{{הערה|{{כלכליסט||דיווח: מנהיגי האיחוד האירופי יקיימו פגישת חירום נוספת ביום שישי|3524182|12 ביולי 2011}}}} עוד לפני אישור החוק, ב-[[15 ביוני]] ושוב ב-[[28 ביוני]] ארגוני העובדים ביוון הכריזו על שביתות של 48 שעות במחאה על צעדי הצנע. השביתות לוו בהפגנות והתנגשויות אלימות עם המשטרה.{{הערה|שם=guardian150611|Associated Press, "[https://www.theguardian.com/world/2011/jun/15/greece-general-strike-parliament-clashes Greece general strike prompts violent clashes in Athens]", The Guardian, 15 June 2011.}}{{הערה|שם=guardian280611|Barry Neild and Agencies, "[https://www.theguardian.com/world/2011/jun/28/greece-begins-48-hour-strike Greece begins 48-hour general strike]", The Guardian, June 28 2011}}{{הערה|שם=bbc280611|BBC News, "[http://www.bbc.com/news/world-europe-13935400 Greece protest against austerity package turns violent]", 28 June 2011.}}

ב-[[21 ביולי]] 2011 הכריזו ראשי המדינות של האיחוד האירופי על תוכנית חדשה לסיוע ליוון.{{הערה|שם=statement210711|Council of the European Union, "[http://www.consilium.europa.eu/uedocs/cms_data/docs/pressdata/en/ec/123978.pdf Statement by the Heads of State or Government of the euro area and EU institution]", Brussels, 21 July 2011.}} ראשי המדינות העריכו את גובה הסיוע ב-109 מיליארד אירו. הוחלט שהכספים יועברו באמצעות [[מנגנון היציבות הפיננסית האירופית|הקרן האירופית ליציבות פיננסית ((EFSF)]]. בניגוד לתוכנית החילוץ הקודמת, ראשי המדינות הכריזו כי הם מצפים שגם גופים פרטיים - ולא רק מדינות וקרן המטבע - ישתתפו בעלות הסיוע.{{הערה|שם=statement210711}} החלטה זו שיקפה את עמדת ממשלת גרמניה, בראשות [[אנגלה מרקל]], לפיה לא רק אזרחים משלמי מיסים, אלא גם גופים פרטיים המחזיקים ב[[איגרת חוב|איגרות חוב]] יווניות, ישאו בעלויות הייצוב של יוון.{{הערה|שם=ft210711|Peter Spiegel and Quentin Peel, "[https://www.ft.com/cms/s/0/36e18942-b372-11e0-b56c-00144feabdc0.html?ftcamp=rss#axzz1SdDridQn Sarkozy drops bank tax proposal]", Financial times, July 21 2011.}}

דיונים אלה, על תוכנית החילוץ השנייה, נערכו תוך כדי שמוסדות הטרויקה קיימו סקירה (חמישית) של הכלכלה היוונית במטרה לבחון את מידת הרצינות של הרפורמות בכלכלה היוונית ולקבוע תנאים להעברה השישית והאחרונה של כספי סיוע הכלולים בתוכנית החילוץ הראשונה. הסכום המתוכנן להעברה השישית היה 8 מיליארד אירו. שר האוצר היווני הכריז כי ההעברה צריכה להיעשות עד ה-[[15 בספטמבר]] על מנת להימנע מחדלות פירעון.{{הערה|שם=כלכליסט120711|{{כלכליסט||שר האוצר של יוון: "המדינה זקוקה לחבילת חילוץ נוספת עד ה-15 בספטמבר"|3524213|12 ביולי 2011}}}} אולם, חילוקי דעות בין הממשלה היוונית לבין נציגי הטרויקה גרמו לתהליך הסקירה להימשך עד ה-[[11 באוקטובר]]. ההתמשכות של הסקירה והמשא ומתן שבא בעקבותיה הביאו לחוסר שקט בשווקים ולחשש מפני חדלות פירעון שתביא למשבר עולמי.{{הערה|שם=guardian100911|Helena Smith and Heather Stuart, "Greece on verge of default as doubt grows over €8bn bailout", The Guardian, September 10 2011.}}{{הערה|שם=bbc300911|BBC News, "[http://www.bbc.com/news/world-europe-15120696 Greek PM presses EU leaders for new bailout tranche]", 30 September 2011.}} נתונים המראים על הרעה במצב הכלכלי של יוון במחצית השנייה של 2011 - כולל צפי שהמיתון יחמיר - עוררו ספקות לגבי היעילות של צעדי הצנע.{{הערה|שם=Gbank91|Bank of Greece, "[http://www.lse.ac.uk/europeanInstitute/research/hellenicObservatory/CMS%20pdf/Publications/The-Chronicle-Of-The-Great-Crisis.pdf The Chronicle of the, Great Crises, 2008-2013]", pp. 91-94.}} כך למשל, [[הניו יורק טיימס]] פרסם [[מאמר מערכת]] בו נטען כי צעדי הצנע שאמורים להבריא את המדינה עושים אותה חולה יותר.{{הערה|שם=nytimes290911|Editorial, "[http://www.nytimes.com/2011/09/30/opinion/more-stopgap-measures-wont-save-europe.html?nl=todaysheadlines&emc=tha211&_r=0 More of the Same Won’t Save Europe]", New York Times, September 29 2011.}} ספקות אלה התחזקו כאשר ב-[[3 באוקטובר]] פורסם כי יוון תפספס את יעד הגירעון שנקבע לה לשנת 2011.{{הערה|שם=wsj031011|Alkman Granitsas and Stelios Bouras, "[http://www.wsj.com/articles/SB10001424052970204612504576608440002128596 Greece Presents Austere Budget]", Wall Street Journal, October 3 2011.}}

הלחץ שהופעל על הממשלה היוונית הביא לכך ש'''חבילת הצנע החמישית''' עברה בפרלמנט היווני. עוד לפני אישור חבילת הצנע הזו הממשלה והפרלמנט אישרו [[מס רכוש]] חדש שייגבה באמצעות חשבון החשמל.{{הערה|שם=nytimes270911|Jack Ewing and Niki Kitsantonis, "G [http://www.nytimes.com/2011/09/28/business/global/german-leader-reaffirms-backing-for-greece.html reek Vote Approves a Despised Property Tax]", New York Times, September 27 2011.}} חלק הארי של חבילת הצנע החמישית עבר ב-[[20 באוקטובר]] ברוב דחוק. מחוץ לפרלמנט הפגנות אלימות התרחשו בכל רחבי יוון. 16 בני אדם נפצעו ואדם אחד מת מהתקף לב במהלך ההפגנות.{{הערה|שם=cnn201011|CNN Wire Staff, "[http://www.cnn.com/2011/10/20/business/greece-austerity-strikes/ Greek lawmakers pass new austerity law despite protests]", CNN, October 20 2011.}} צעדי הצנע שאושרו כללו קיצוץ של כ-30% בשכר עובדי ציבור, פיטורים של כ-30,000 עובדים במגזר הציבורי ושינוי נוסף של חוקי ההעסקה באופן שיקל על פיטורי עובדים, קיצוץ של 20% בפנסיות של מעל 1,200 אירו ו-40% בפנסיות של פורשים מתחת לגיל 55, הנמכה של סף המינימום לתשלום [[מס הכנסה|מיסי הכנסה]], וקיצוץ בהוצאה על חינוך.{{הערה|שם=wp201011|Michael Birnbaum, "[https://www.washingtonpost.com/world/greece-adopts-austerity-plan-amid-athens-protests/2011/10/20/gIQAp1R30L_story.html?hpid=z4 Greece adopts austerity plan amid Athens protests]", Washington Post, October 20 2011.}} חוקי הצנע החדשים פגעו גם בהתאגדויות סקטוריאליות וב[[הסכם קיבוצי|הסכמים קיבוציים]].{{הערה|שם=clauwaert|Stefan Clauwaert, and Isabelle Schömann, "The crisis and national labour law reforms: a mapping exercise", Annex to working paper 2012.04, March 2012, pp. 15}} בעקבות אימוץ חבילת הצנע הזו, שרי החוץ של האיחוד האירופי אישרו את העברת הכספים השישית.
{| class="wikitable" align="left"
|+היקף תוכנית החילוץ השנייה (2012–2014) במיליארדי אירו
!מקור
!סכום שהוצע
בתוכנית השנייה
!סכום שהוצע
כולל העברות

מהתוכנית

הראשונה
!סכום
ששולם
|-
|הקרן האירופית
ליציבות פיננסית
|120.2
|144.6
|130.9
|-
|IMF
|9.9
|19.8*
|11.8
|-
|סה"כ
|130.1
|164.4
|142.7
|-
| colspan="4" |*קרן המטבע הבינלאומית התחייבה להעברה של 28 מיליארד
אירו ב-4 שנים, מתוכם 19.8 מיליארד עד סוף 2014.{{הערה|[https://www.tagesschau.de/wirtschaft/rettungspakete108.html Der Geldfluss in die Krisenstaaten]}}{{הערה|שם=EUCom4}}
|}
במקביל להתפתחויות ביוון נמשכו המגעים בין ראשי המדינות בגוש האירו לגבי הפרטים של תוכנית החילוץ השנייה. בלילה שבין ה-[[26 באוקטובר|26]] ל-[[27 באוקטובר]] הגיעו המנהיגים, שנפגשו בבריסל, להחלטה על תוכנית חילוץ שבמסגרתה יוון תקבל הלוואות סיוע בגובה 130 מיליארד אירו (במקום ה-109 אירו שעליהם הוחלט ביולי), ובנוסף ייעשו צעדים לקיצוץ החוב של יוון כלפי גופים פרטיים בחצי. ראשי המדינות החליטו גם שהיקף הקרן האירופית ליציבות פיננסית יוגדל לכטריליון אירו.{{הערה|שם=spiegel271011|Spiegel Onilne, "[http://www.spiegel.de/international/europe/agreement-in-brussels-europe-slashes-greek-debt-by-50-percent-a-794278.html Agreement in Brussels: Europe Slashes Greek Debt by 50 Percent]", October 27 2011}}{{הערה|שם=statement261011|[http://www.consilium.europa.eu/uedocs/cms_data/docs/pressdata/en/ec/125644.pdf Euro Summit Statement], 26 October 2011.}} המשמעות של ה"תספורת" היא שגופים פרטיים המושקעים בחוב היווני ייקחו על עצמם חלק מעלויות הייצוב של הכלכלה היוונית. עם זאת, לשון ההחלטה קבעה שהגורמים הפרטיים יישאו בעלויות באופן וולונטרי - כלומר שהם יצטרכו להסכים להחליף איגרות חוב יווניות שברשותן באיגרות חוב חדשות שערכן הוא בערך חצי מזה של הנוכחיות.{{הערה|שם=Gbank91}}{{הערה|Mitu Gulati and Jeromin Zettelmeyer, [http://scholarship.law.duke.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=3109&context=faculty_scholarship "Making a voluntary Greek debt exchange work]", Capital Markets Law Journal, 2012, Vol. 7(2), pp.169-183}} על פי ההערכות באותו הזמן, התוכנית החדשה אמורה הייתה להפחית את הגירעון של יוון בכ-100 מיליארד אירו.{{הערה|שם=Gbank91}} בעקבות ההכרזה, סוכנות הדירוג [[סטנדרד אנד פורס]] הורידה את דירוג האשראי של [[קפריסין]], שהחשיפה של הבנקים בה לחוב היווני עמדה, על פי הערכות הסוכנות, על 156% מכלל התוצר הלאומי הקפריסאי.{{הערה|שם=telegraph271011|{{הטלגרף|Reuters|S&amp;P downgrades Cyprus|finance/financialcrisis/8854102/SandP-downgrades-Cyprus.html|27 October 2011}}}}

ההכרזה על תוכנית חילוץ חדשה עוררה תקווה מסוימת ביוון ובעולם לגבי האפשרות של ייצוב הכלכלה היוונית. אולם, קולות רבים ביוון הביעו התנגדות לתוכנית שעתידה הייתה להביא להחמרה נוספת במדיניות הצנע ונתפסה על ידי חלק גדול מהציבור היווני כפגיעה ב[[ריבונות]] היוונית.{{הערה|שם=wsj291011|Charles Forelle, "[http://www.wsj.com/articles/SB10001424052970203554104577003892831820960 For Ordinary Greeks, Big Bailout Adds Up to Years of Hardship]", The Wall Street Journal, October 29 2011.}}{{הערה|שם=reuters291011|Reuters, "[http://www.reuters.com/article/us-greece-poll-idUSTRE79S15O20111029 Most Greeks negative on EU summit deal, poll says]", October 29 2011.}} ההתנגדות לתוכנית, שהגיעה הן מהאופוזיציה והן מגורמים בתוך מפלגת השלטון, הביאה את ראש הממשלה פפנדראו להכריז ב-[[31 באוקטובר]] על קיום [[משאל עם]] על עסקת החילוץ.{{הערה|שם=nytimes311011|Niki Kitsantonis and Rachel Donadio, "[http://www.nytimes.com/2011/11/01/world/europe/greece-to-hold-referendum-on-new-debt-deal.html?_r=2&ref=greece&gwh=B5A4EAAD3D47A055E07ABCAE4316A00B Anxieties Stir as Greece Plans Referendum on Latest Europe Aid Deal]", New York Times, October 31 2011.}} ממשלת יוון אישרה פה אחד את קיום משאל העם, אך לממשלה חיכתה עוד [[הצעת אי-אמון|הצבעת אי-אמון]] שעתידה הייתה להתקיים בתום שלושה ימי דיונים בפרלמנט, החל מה-[[2 בנובמבר]].{{הערה|שם=wsj021111|Alkman Granitsas and Marcus Walker, "[http://www.wsj.com/articles/SB10001424052970204528204577011452028738504 Greek Premier Faces Revolt Fears of Political Chaos Tank Global Markets as Europe's Bailout Plan Teeters]", Wall street Journal, November 2 2011}} אי הודאות לגבי המצב באירופה התגברה עוד יותר כאשר שר הביטחון, [[פאנוס בגליטיס]], הודיע ב-[[1 בנובמבר]] על החלפת צמרת [[צבא יוון|הצבא היווני]], זאת בגיבוי ראש הממשלה פפנדראו. האופוזיציה הביעה התנגדות נחרצת להחלטה.{{הערה|שם=telegraph011111|{{הטלגרף|Paul Anast|Greek military leadership changes spark opposition outcry|finance/financialcrisis/8863728/Greek-military-leadership-changes-spark-opposition-outcry.html|1 November 2011}}}}

ההודעה על קיום משאל העם הביאה לאי-ודאות ולירידות שערים בשווקים באירופה וברחבי העולם, כולל בארצות הברית.{{הערה|שם=nytimes311011}} באירופה, כוונת היוונים לערוך משאל עם נתפסה לעיתים קרובות ככוונה לערוך משאל על עצם ההשתייכות לאיחוד האירופי ולגוש האירו, וכאיום על מוסדות אלה.{{הערה|שם=spiegel021111|Spiegel, "[http://www.spiegel.de/international/europe/the-world-from-berlin-greek-exit-from-euro-zone-just-a-matter-of-time-a-795426.html Greek Exit From Euro Zone Just a 'Matter of Time']", November 2 2011.}}{{הערה|New York Times, "[http://www.nytimes.com/roomfordebate/2011/11/01/will-greece-destroy-the-euro-zone Will Greece Destroy the Euro Zone?]", November 1 2011}} פפנדראו עצמו אמר כי הבחירה שעומדת בפני היוונים היא למעשה, "כן או לא לאירופה, כן או לא לאירו".{{הערה|שם=latimes021111|Henry Chu and Anthee Carassava, "[http://articles.latimes.com/2011/nov/02/world/la-fg-greece-debt-fallout-20111102 Greek move for bailout referendum returns Europe to crisis mode]", Los Angeles Times, November 2 2011.}} מנהיגי אירופה, ובראשם אדריכלי תוכנית הסיוע אנגלה מרקל ו[[ניקולא סרקוזי]], הופתעו מההחלטה והזמינו את ראש הממשלה פפנדראו לפגישה דחופה ב[[קאן]], שם התקיימה פגישה של פורום ה-[[G-20]].{{הערה|שם=wsj011111|Gabriele Parussini and Grainne McCarthy, "[http://www.wsj.com/articles/SB10001424052970203707504577011880170260606#project%3DEUROTIMELINE1110%26articleTabs%3Darticle Sarkozy, Merkel to Push Euro-Rescue Plan]", Wall Street Journal, November 1 2011.}} [[האקונומיסט]] ה[[בריטניה|בריטי]] דיווח כי מנהיגי צרפת וגרמניה מתעתדים להזכיר לפפנדראו שניתן עדיין למנוע מיוון את העברת הסיוע השישית, בסך 8 מיליארד אירו, של תוכנית החילוץ הראשונה (ההעברה הייתה צפויה להתקיים בפועל כשבוע לאחר הפגישה); [[דר שפיגל]] הגרמני דיווח כי מרקל וסרקוזי מסרו לפפנדראו שמשמעות הצבעה נגד תוכנית החילוץ היא סיום החברות של יוון בגוש האירו.{{הערה|שם=economist011111|The Economist, "[http://www.economist.com/blogs/newsbook/2011/11/euro-zone-crisis The euro-zone crisis: A Greek drama]", November 1 2011.}}{{הערה|שם=spiegel031111|Der Spiegel, "[http://www.spiegel.de/international/europe/caretaker-government-in-athens-greece-backs-away-from-referendum-plans-a-795746.html Caretaker Government in Athens? Greece Backs Away from Referendum Plans]", November 3 2011}}

בנוסף ללחץ הבינלאומי, ראש הממשלה עמד בפני לחצים מתוך ממשלתו. שר האוצר וניזלוס אמר בתגובה כי "העמדה של יוון בתוך גוש האירו היא הישג היסטורי שאין לשימו בספק" והוסיף כי הישג כזה "אינו יכול להיות תלוי במשאל עם".{{הערה|שם=spiegel031111}} לאור הלחצים מבפנים ומבחוץ, פפנדראו הודיע ב-[[3 בנובמבר]] על ביטול משאל העם.{{הערה|שם=spiegel031111}}{{הערה|שם=nytimes031111|Rachel Donadio and Niki Kitsantonis, "[http://www.nytimes.com/2011/11/04/world/europe/greek-leaders-split-on-euro-referendum.html?_r=2 Greek Leader Calls Off Referendum on Bailout Plan]", November 3 2011.}} יומיים לאחר מכן, ב-[[5 בנובמבר]] 2011, צלחה ממשלת יוון את הצבעת אי האמון ברוב של 153 לעומת 145 קולות בפרלמנט, זאת לאחר שפפנדראו התחייב להקים [[ממשלת אחדות לאומית]] עם מפלגת הדמוקרטיה החדשה.{{הערה|שם=nytimes051111|Rachel Donadio and Niki Kitsantonis, "[http://www.nytimes.com/2011/11/06/world/europe/political-uncertainty-lingers-in-greece.html?ref=greece Political Uncertainty Lingers in Greece]", New York Times, November 5 2011}}{{הערה|שם=spiegel051111|Der Spiegel, "[http://www.spiegel.de/international/europe/finance-minister-may-take-over-papandreou-wins-confidence-vote-seeks-unity-government-a-796096.html Finance Minister May Take Over: Papandreou Wins Confidence Vote, Seeks Unity Government]", November 5 2011}} ב-[[6 בנובמבר]] 2011 הגיעו פפנדראו ומנהיג האופוזיציה, [[אנטוניס סאמארס]] להסכמה על הקמת ממשלת אחדות שתביא ליישום תוכנית החילוץ. כמו כן נקבע כי פפנדראו לא יעמוד בראש ממשלת האחדות, וכי הבחירות הקרובות יתקיימו ב-[[19 בפברואר]] [[2012]], לאחר שתוכנית החילוץ תיושם.{{הערה|שם=ft061111|Editorial, "[http://www.ft.com/intl/cms/s/0/327f0a0a-06fb-11e1-90de-00144feabdc0.html#axzz1cfxKw6yO Greece unites to face the storm]", Financial Times, November 6 2011}} ב-[[10 בנובמבר]] 2011 יצאה הודעה רשמית מלשכת [[נשיא יוון]], [[קרולוס פפוליאס]], כי [[לוקאס פפדמוס]], מי שעמד בראש הבנק המרכזי היווני בשנים 1994–2002 והיה סגן נשיא הבנק המרכזי האירופי בשנים 2002–2010, ימונה לראש ממשלת המעבר.{{הערה|שם=spiegel101111|Der Spiegel, "[http://www.spiegel.de/international/europe/agreement-in-athens-papademos-to-lead-greek-unity-government-a-797068.html Agreement in Athens Papademos to Lead Greek Unity Government]", November 10 2011.}}{{הערה|שם=reuters101111|Jeremy Gaunt, "[http://www.reuters.com/article/us-greece-papademos-idUSTRE7A92MN20111110 Quiet academic Papademos to take helm of chaotic Greece]", Reuters, November 10 2011.}} פפדמוס הושבע ב-[[11 בנובמבר]] 2011 ואמר עם מינויו כי יוון תישאר ב[[גוש האירו]] ותיישם את תוכנית החילוץ שעליה הוסכם עם קרן החילוץ האירופית.

הקמת ממשלת האחדות הלאומית נתפסה על ידי רבים ברחבי אירופה כהקלה וסיום זמני למשבר פוליטי שאיים לפורר את גוש האירו. עם זאת, רבים ביוון ובמקומות אחרים ביקרו את מה שנראה להם כפגיעה בריבונות ואילוץ של אזרחי יוון לאמץ את תוכנית הצנע. ב-[[17 בנובמבר]] 2011 (יום השנה למרד שהתרחש בשנת [[1973]] נגד [[המשטר הצבאי ביוון]]) מתנגדי התוכנית ערכו הפגנות סוערות באתונה.{{הערה|שם=cbs171111|CBS News, "[http://www.cbsnews.com/news/greeks-italians-riot-over-austerity-measures/ Greeks, Italians riot over austerity measures]", 17 November 2011.}}{{הערה|שם=telegraph171111|{{הטלגרף|Nick Squires|Eurozone crisis: protests and violence on the streets in Italy and Greece|finance/financialcrisis/8897873/Eurozone-crisis-protests-and-violence-on-the-streets-in-Italy-and-Greece.html|17 November 2011}}}} ההפנות שיקפו גם את העלייה באבטלה באירופה, שהגיעה בנובמבר 2011 לשיאים חדשים ביוון ובמדינות אחרות ב[[דרום אירופה]] (בעוד שהאבטלה ירדה בגרמניה, [[אוסטריה]], וכלכלות חזקות אחרות).{{הערה|שם=economist301111|The Economist, "[http://www.economist.com/blogs/freeexchange/2011/11/european-joblessness European joblessness: Armies of the unemployed]", 30 November 2011.}}{{הערה|שם=wsj011211|Brian Blackstone, "[http://www.wsj.com/articles/SB10001424052970203833104577069712986668568 Unemployment Figures Highlight Deep Divisions Across Euro Zone]", The Wall Street Journal, December 1 2011.}}{{הערה|שם=nytimes091211|Floyd Norris, "[http://www.nytimes.com/2011/12/10/business/in-euro-zone-germany-prospers-while-unemployment-strangles-others.html While Germany Prospers, Unemployment Strangles Others]", New York Times, December 9 2011.}}

למרות המחאה, הפרלמנט היווני אישר ב-[[6 בדצמבר]] 2011 את התקציב החדש ברוב של 258 תומכים מול 41 מתנגדים.{{הערה|שם=ft061211|Kerin Hope, "[http://www.ft.com/intl/cms/s/0/6ad994ca-2063-11e1-9878-00144feabdc0.html#axzz1ftwPwpx6 Greek PM warns of years of austerity ahead]", Financial Times, December 6 2011.}} ברקע של ההחלטה, הייתה תחושה שהכלכלה, לא רק של יוון אלא של אירופה כולה, נמצאת בסכנה. יום לפני כן, ב-[[5 בדצמבר]], הזהירה סוכנות הדירוג S&P, שהיא עשויה להוריד את דירוגן של 15 מתוך 17 המדינות השייכות לגוש האירו (כולל הדירוג של גרמניה).{{הערה|שם=spiegel061211|Der Spiegel, "[http://www.spiegel.de/international/europe/completely-exaggerated-eu-leaders-angry-at-standard-and-poor-s-ratings-warning-a-801973.html 'Completely Exaggerated': EU Leaders Angry at Standard and Poor's Ratings Warning]", December 6 2011.}} במעמד של אישור התקציב, ראש ממשלת יוון החדש הזהיר כי גם אם תוכנית החילוץ תיושם, צפויות לארצו עוד מספר שנים של צנע.{{הערה|שם=ft061211}} ההערכה בבסיס התקציב הייתה שהמיתון ביוון צפוי להימשך וכלכלתה צפויה להתכווץ ב-[[2012]] ב-2.8%, זאת בנוסף לצמיחה שלילית של 5.5% ב-2011. במקביל לאישור התקציב פרצו באתונה הפגנות שהתפתחו לעימותים אלימים עם המשטרה.{{הערה|שם=ft061211}}

לאחר אישור התקציב בוצעה העברת הכספים השישית (במסגרת תוכנית החילוץ הראשונה) בשני שלבים. קרן המטבע הבינלאומית העבירה ליוון 2.2 מיליארד אירו ב-[[7 בדצמבר]] 2011 והמדינות החברות בגוש האירו העבירו 5.8 מיליארד אירו ב-[[14 בדצמבר]] 2011.{{הערה|שם=EUCom5}}

המגעים על אישורה של תוכנית החילוץ נמשכו במהלך חודש ינואר ותחילת חודש פברואר 2012. ממשלת יוון הייתה נתונה בלחץ לקבל את תנאיהן של מדינות גוש האירו במהירות כיוון שהייתה זקוקה לסיוע דחוף של 14.5 מיליארד אירו עד ה-[[20 במרץ]] 2012, זאת על מנת שתוכל לעמוד בתשלום חובות שפירעונם נקבע לתאריך זה.{{הערה|שם=reuters060212|Reuters, "[http://www.reuters.com/article/us-greece-idUSTRE8120HI20120206 Greeks delay bailout talks as Merkel demands action]", February 6 2012.}} תחת תנאים אלה, אישר הפרלמנט ביוון את '''חבילת הצנע השישית''' ב-[[12 בפברואר]] [[2012]], זאת לאחר ששרי האוצר של גוש האירו התנו את אישור חבילת חילוץ השנייה בהעמקת היקף תוכנית הצנע.{{הערה|שם=מרקר100212|{{TheMarker||גוש היורו דחה את חבילת הצנע שהציעה יוון|0000017f-e1ba-d9aa-afff-f9fa9e740000|10 בפברואר 2012}}}} החבילה אושרה בפרלמנט ברוב של 199 מול 74 מתנגדים ו-27 נמנעים.{{הערה|שם=ft130212|Kerin Hope and James Wilson, "[http://www.ft.com/cms/s/0/3c7fad3e-55a7-11e1-b66d-00144feabdc0.html?siteedition=intl#axzz4KLdmAHZb Greece passes vote as violence erupts]", Financial Times, February 13 2012.}}במסגרת התוכנית הוחלט על קיצוצים של כמעט 4.5 מיליארד אירו ב-2012 בלבד.{{הערה|שם=abc130212|ABC News, "[http://www.abc.net.au/news/2012-02-13/greece-votes-in-favour-of-austerity-plan/3826308 Greece MPs clear way for $170b bailout]", 13 February 2012.}} בין השאר הוחלט על:{{הערה|שם=ft130212}}{{הערה|שם=clauwaert}}{{הערה|שם=Weisbrot|Mark Weisbrot and Juan Antonio Montecino,, "Is the Euro Worth the Costs of Pro‐Cyclical Fiscal Policy and Internal Devaluation?", Center for Economic and Policy Research, February 2012, pp. 7-8.}}{{הערה|שם=imf0312|IMF Country Report No. 12/57, March 2012, pp. 18-19, 30-32, 51, 81 and passim.}}
* הפחתת [[שכר מינימום|שכר המינימום]] במדינה ב-22% (וב-32% לצעירים מתחת לגיל 25);
* פיטורים של 150 אלף עובדים במגזר הציבורי עד שנת [[2015]];
* ביטולם לאלתר של בונוסים לחגים בשווי של שכר חודשי (זאת לאחר שהבונוסים בוטלו כבר באופן זמני בחבילות הצנע הקודמות);
* קיצוצים בפנסיות בסך 300 מיליון אירו ב-2012;
* שינויים נוספים בחוק ההעסקה, אשר משמעותם הקלה נוספת בתהליכי פיטורים;
* קיצוצים בהוצאה על בריאות{{הערה|Dr. Alexander Natz, "[http://healthcareconference.boussiasconferences.gr/files/_presscorner/_2012/dr_alexander_natz_FT_healthcare_in_greece.pdf Pharmaceutical pricing: Impact of the Greek pricing decisions on other Member States and the Transparency Directive]", 20.3.2012, pp. 10-12}} וביטחון;
* פתיחת מקצועות בתחום התיירות, הבריאות וה[[נדל"ן]] לתחרות;
* הגבלה בזמן של הסכמי עבודה סקטוריאליים;
* האצת תהליכי ההפרטה עד 2015.

המנהיגים והמוסודות בגוש האירו קיבלו את ההחלטה של יוון על החמרת מדיניות הצנע בשביעות רצון. ביוון עצמה ההחלטה התקבלה תוך כדי מחאה של ארגוני העובדים, מפלגות האופוזיציה, וארגונים אחרים בשמאל היווני. המהלך התקבל בביקורת גם בקרב חלקים מסוימים בקואליציה - עוד לפני אישור ההחלטה בפרלמנט שישה משרי הממשלה התפטרו.{{הערה|{{כלכליסט||יוון: הפגנות אלימות נגד תוכנית הקיצוצים|3561779|11 בפברואר 2012}}}}{{הערה|{{TheMarker|סוכנויות הידיעות|יוון: 4 חברי ממשלה התפטרו; איגוד השוטרים: נעצור בכירי קרן המטבע|wallstreet/1.1638888|10 בפברואר 2012}}}} 43 מחוקקים חברי מפלגות הקואליציה נמנעו או התנגדו לתוכנית וכתוצאה מכך סולקו מהקואליציה.{{הערה|{{ynet|סוכנויות הידיעות|תוכנית הצנע ביוון: סולקו 43 מחוקקים שהתנגדו|4188725|13 בפברואר 2012}}}} שביתה של יומיים הוכרזה ב-10 בפברואר, תוך כדי הדיונים על התוכנית. במהלך השביתה נערכו הפגנות סוערות שכללו הצתת מבנים ועימותים עם המשטרה. עשרות בני אדם נפצעו ועשרות בתי עסק הוצתו. ב-[[13 בפברואר]] הודיעה ממשלת יוון כי באפריל 2012 תתקיימנה בחירות חדשות.{{הערה|{{TheMarker|סוכנויות הידיעות|יוון הולכת לבחירות - לאחר המהומות ברחובות ואישור תוכנית הצנע|wallstreet/1.1640018|13 בפברואר 2012}}}}

ב-[[20 בפברואר]] 2012 אישרו שרי האוצר של גוש האירו את העברת תוכנית החילוץ בהיקף של כ-130 מיליארד אירו. סכום זה אושר בנוסף לכספים שטרם הועברו במסגרת תוכנית החילוץ הראשונה. סך הכל, מדינות אירופה התחייבו להעברה של 144.7 מיליארד אירו וקרן המטבע הבינלאומית להעברה של 28 מיליארד אירו במשך 4 שנים.{{הערה|שם=EUCom4|European Commission, "[http://ec.europa.eu/economy_finance/publications/occasional_paper/2012/pdf/ocp94_en.pdf The Second Economic Adjustment for Greece]", March 2012, pp. 4.}} סוכם בנוסף כי העסקה תכלול מחיקה של כ-53.5% מערך האג"ח שבידי נושיה של יוון.{{הערה|{{TheMarker|סוכנויות הידיעות|העולם נושם לרווחה: הסכם על חבילת חילוץ שנייה ליוון|wallstreet/1.1646510|21 בפברואר 2012}}}}

===הסדר חוב וקנייה-מחדש של החוב (2012)===
[[קובץ:Greece long-term interest rates 1993-2018.svg|ממוזער|שיעורי ריבית על אג"ח יווניות ארוכות טווח (1993–2018). התרשים מראה על העלייה החדה בריבית עד 2012, ועל הירידה בשיעור הריבית לאחר הסדר החוב.]]
כחלק מההסכמות במסגרת תוכנית החילוץ השנייה, יוון הכריזה בשנת 2012 על [[הסדר חוב]] עם משקיעים פרטיים שהחזיקו באיגרות חוב יווניות. הסדר החוב היה תקדים היסטורי משמעותי. זה היה הסדר החוב הגדול ביותר אי פעם מבחינת סכום החוב שהוסדר. בנוסף, זה היה הסדר החוב הראשון של מדינה אירופית מאז ההסדרים הקשורים לחובות שקדמו ל[[מלחמת העולם השנייה]]. לצורך הסדר החוב יצרו מדינות אירופה מספר חידושים משפטיים שסייעו בביצועו וסייעו מאוחר יותר בהסדרים אחרים.{{הערה|שם=autopsy516|Jeromin Zettelmeyer, Christoph Trebesch and Mitu Gulati, "The Greek debt restructuring: an autopsy", Economic Policy July 2013, pp. 516.}}

הצעת ההסדר כללה את כל איגרות החוב שהונפקו על ידי יוון לפני 2012, בסך 195.7 מיליארד אירו. בנוסף, הוצע הסדר לאיגרות חוב שהונפקו על ידי גופים ציבוריים, כגון חברת הרכבות היוונית, בסך של כ-10 מיליארד אירו. בסך הכל ההצעה נגעה לחוב בסך של כ-206 מיליארד אירו.{{הערה|שם=autopsy524}}{{הערה|שם=wsj090312|Charles Forelle, "[http://blogs.wsj.com/marketbeat/2012/03/09/heres-the-greek-bond-tally/ Here’s the Greek Bond Tally]", The Wall Street Journal, March 9 2012.}}

המחוקקים ביוון העבירו ב-[[23 בפברואר]] 2012 חוק חדש שהגדיר את התנאים לקיום הסדרי חוב ואת היקף ההסכמה שנדרשת מצד הנושים. בפועל, החוק הפך את ההתנגדות לביצוע הסדרים לכמעט בלתי אפשרית.{{הערה|שם=autopsy524|Jeromin Zettelmeyer, Christoph Trebesch and Mitu Gulati, "The Greek debt restructuring: an autopsy", Economic Policy July 2013, pp. 524-528.}} בנוסף, יוון הגדירה תקופה של שבועיים בלבד, עד ה-[[8 במרץ]], שבמהלכה הנושים היו יכולים להודיע האם הם מקבלים או דוחים את הצעת ההסדר.{{הערה|שם=autopsy524}}

ב-[[9 במרץ]] יוון הכריזה שהושג הרוב הדרוש לצורך הסדר החוב עם הנושים שחובם היה מוסדר על ידי החוק היווני. הסכמתם של נושים אחרים, שחובם הוסדר תחת החוק האנגלי, הושגה במהלך אפריל. בסך הכל, יוון הבטיחה את השתתפותן של 96.9% מאיגרות החוב בהסדר, בסכום של 199.2 מיליארד אירו. התוצאה המיידית הייתה שהערך הנקוב של החוב היווני ירד ב-108 מיליארד אירו, שהיוו 52.5% מהחוב שהיה תחת הסדרה.{{הערה|שם=autopsy524}}

למרות ההצלחה היחסית של הסדר החוב, אי היציבות והחשש באשר ליכולתה של יוון לפרוע את חובותיה המשיכו להקשות על המאמצים לשקם את הכלכלה היוונית. תחושת אי היציבות נבעה בחלקה מהשינויים בזירה הפוליטית. ב-[[6 במאי]] 2012 נערכו ביוון בחירות כלליות לפרלמנט היווני. המפלגות המנצחות בבחירות היו מפלגת הדמוקרטיה החדשה שזכתה ב-18.85% מהקולות ומפלגת [[סיריזה]], קואליציית השמאל הרדיקלי, שזכתה ב-16.79%. תוצאות הבחירות הביאו לחששות מפני חוסר יציבות וקריסה של המערכת הפיננסית והפוליטית ביוון.{{הערה|שם=ft270512|Kerin Hope, "[https://הwww.ft.com/content/fec2a4e2-a817-11e1-b8a9-00144feabdc0 Greece warned of public finances collapse: Former prime minister says conditions are fast deteriorating]", Financial Times, May 27 2012.}} אף אחת מהמפלגות לא הצליחה לבסס קואליציה עם רוב פרלמנטרי ובעקבות זאת נערכו בחירות שוב ב-[[17 ביוני]] 2012. לאחר בחירות אלה מפלגת הדמוקרטיה החדשה הצליחה לבסס קואליציה יחד עם [[התנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית]] ומפלגת השמאל הדמוקרטי. [[אנטוניס סמאראס]] מונה לראש הממשלה החדשה ב-[[20 ביוני]].

הקמת הממשלה החזירה את היציבות הפוליטית, אבל המשבר הפוליטי כולו פגע ביישום של תוכנית החילוץ ועיכב אותה. יישום תוכנית ההפרטה במסגרת מדיניות הצנע ויישום הרפורמות היווניות התעכבו. בנוסף, מדינות האיחוד וקרן המטבע עיכבו העברות כספים שהותנו ביישום מדיניות הצנע. בעיה נוספת הייתה ההעמקה של המיתון, מה שהקשה עוד יותר על עמידה בתוכנית התשלומים של החוב.{{הערה|שם=Gbank101|Bank of Greece, "[http://www.lse.ac.uk/europeanInstitute/research/hellenicObservatory/CMS%20pdf/Publications/The-Chronicle-Of-The-Great-Crisis.pdf The Chronicle of the Great Crises, 2008-2013]", pp. 101ff.}}{{הערה|שם=autopsy540|Jeromin Zettelmeyer, Christoph Trebesch and Mitu Gulati, "The Greek debt restructuring: an autopsy", Economic Policy July 2013, pp. 540ff.}} כתוצאה מתנאים אלה המוסדות האירופיים (הטרויקה) החליטו על מימון של קנייה-מחדש של החוב (debt buyback) על ידי הממשלה היוונית. הרעיון הוא שהממשלה היוונית תקנה בהנחה משמעותית חלק גדול מאיגרות החוב המוחזקות על ידי גופים פרטיים. הקנייה-מחדש יצאה לפועל ב-[[12 בדצמבר]]. יוון השתמשה ב-11.3 מיליארד אירו שקיבלה ממנגנון היציבות הפיננסית האירופית כדי לקנות איגרות חוב בסך 31.9 מיליארד אירו. באופן זה יוון הפחיתה משמעותית את חובה ב-9.5% מהתוצר.{{הערה|שם=autopsy540}}{{הערה|שם=wsj111212|Stelios Bouras, Costas Paris and Matthew Dalton, "[http://www.wsj.com/articles/SB10001424127887324024004578173080175399670 Greece's Buyback Effort Advances]", The Wall Street Journal, December 11 2012}}{{הערה|שם=reuters121212|Matthias Sobolewski and George Georgiopoulos, "[http://www.reuters.com/article/us-greece-debt-idUSBRE8BB0I720121212 Greece's lenders call bond buyback a success, endorse aid]", Reuters, December 12 2012}}

בעקבות ההצלחה של הקנייה-מחדש, אישרו מנהיגי מדינות גוש האירו ב-[[13 בדצמבר]] העברה של 49.1 מיליארד אירו ליוון.{{הערה|שם=bbc131212|BBC News, "[http://www.bbc.com/news/business-20706994 Greece bailout funds approved]", 13 December 2012.}} ההחלטה לאשר את ההעברה התקבלה גם בעקבות האישור של '''חבילת הצנע השביעית''' על ידי הפרלמנט היווני, באוקטובר 2012. צעדי הצנע כללו הרעה נוספת בתנאי הפנסיה והשכר של העובדים ביוון.{{הערה|[http://www.labourlawnetwork.eu/national%3Cbr%3Elabour_law/national_legislation/legislative_developments/prm/109/v__detail/id__2622/category__14/index.html Severance pay], European Labour Law Network.}}

הסדר החוב והקנייה מחדש איפשרו ליוון לצמצם את חובה ב-19%, אך שינוי משמעותי לא פחות הוא הרכב בעלי החוב. בעוד שבפברואר 2012 יותר מ-60% מבעלי החוב היו גופים פרטיים, בדצמבר 2012 כ-80% מהחוב היה בבעלות גופים ציבוריים, כגון הבנק האירופי המרכזי והקרן האירופית ליציבות פיננסית.{{הערה|Adam Tooze, '''Crashed:How a Decade of Financial Crises Changed the World''', Penguin, 2018, ch. 18}}{{הערה|שם=autopsy540}}

שנת 2012 הסתיימה בסימן של התייצבות המצב הפוליטי והכלכלי.{{הערה|שם=ar2012_19|Bank of Greece, "[http://www.bankofgreece.gr/BogEkdoseis/Annrep2012.pdf Annual Report 2012]", pp. 19-20}} צמיחה שלילית של 6.4%- הראתה על שנה חמישית של מיתון עמוק, אך הגירעון הממשלתי ירד ל-5.8% מהתוצר והחוב של יוון ירד ל-156.9% מהתוצר. מבחינה חברתית יוון עברה ב-2012 טלטלה קשה שהשפיעה באופן חמור על איכות החיים. אחוז האבטלה הממוצע בשנת 2012 היה 24.5%, ובנובמבר של אותה שנה אבטלה הגיע ל-27%. בחמש השנים שעברו מאז 2008 הכלכלה היוונית הצטמקה במצטבר ב-20.1%, התעסוקה ירדה בכ-17.5% והמשכורות של עובדים ירדו ביותר מ-19%.{{הערה|שם=ar2012_21|Bank of Greece, "[http://www.bankofgreece.gr/BogEkdoseis/Annrep2012.pdf Annual Report 2012]", pp. 21}}

===התייצבות (2013-2014)===
שנת [[2013]] התחילה והסתיימה בתחושה של התייצבות יחסית של הכלכלה היוונית. בסופה של 2013 הבנק המרכזי ביוון הכריז כי 2013 מסתמנת כשנה של תפנית בכלכלה.{{הערה|שם=gbank2013|Bank of Greece, "[http://www.bankofgreece.gr/BogEkdoseis/Summary_Annrep2013.pdf Summary of the Annual Report 2013]", February 2013.}} המיתון ביוון המשיך במהלך 2013, אולם קצב ההצטמקות של הכלכלה ירד. בפעם הראשונה מאז 2002 שנת 2012 הסתיימה בעודף תקציבי. גם החוב של יוון ביחס לתוצר ירד באופן דרמטי.

גם בשנת [[2014]] המצב הכלכלי המשיך להשתפר, והבנק היווני הכריז על סיום המיתון והמשבר.{{הערה|שם=gbank2014_7|Bank of Greece, "[http://www.bankofgreece.gr/BogEkdoseis/Summary_Annrep2013.pdf Summary of the Annual Report 2014]", February 2014, pp.7.}} התוצר היווני צמח בשנת 2014, לראשונה מזה שש שנים, ב-0.8%. גם היצוא והצריכה הפרטית צמחו ב-2014.{{הערה|שם=gbank2014_7}}

צעדי הצנע המשיכו ב-2013 ו-2014. ב-2013 אישר הפרלמנט היווני את '''חבילת הצנע השמינית''' שכללה תוכנית לפיטורים של כ-15,000 עובדי ציבור החל מ-2013. צעדי הצנע הביאו להפגנות נרחבות באתונה.{{הערה|שם=rt200413|RT, "[https://www.rt.com/news/greece-fires-civil-servants-525/ Greek parliament approves draconian civil service job cuts]", 29 April 2013.}}{{הערה|שם=Reuters170713|Renee Maltezou and George Georgiopoulos, "[http://www.reuters.com/article/us-greece-vote-idUSBRE96G1AP20130718 Greece approves scheme to fire thousands of public workers]", 17 July 2013.}} '''חבילת הצנע התשיעית''' אושרה ב-[[9 במאי]] 2014.{{הערה|שם=ap090514|AP, "[http://www.dailymail.co.uk/wires/ap/article-2624513/Greek-parliament-backs-new-bailout-bill.html Greek parliament backs new bailout bill]", May 9 2014.}}

==משבר כלכלי ופוליטי, תוכנית סיוע שלישית (2015)==

החל מדצמבר 2014, התחושה שכלכלת יוון נמצאת בנתיב של התאוששות התערערה, זאת בעקבות חוסר יציבות פוליטית וחוסר ודאות לגבי הנכונות של הציבור והממשלה היווניים להמשיך במדיניות הצנע שהוכתבה על ידי מדינות גוש האירו ונתפסה כתנאי להמשך היותה של יוון חלק מהגוש. אי-הוודאות, שהתגברה בעקבות החלטת הממשלה החדשה ביוון לצאת למשאל עם על אישור תוכנית החילוץ, הביאה את המערכות הפיננסיות ואת הבנקים ביוון לסף קריסה בטרם נחתם הסכם מחודש עם מדינות האירו ביולי 2015. למרות האירועים הפוליטיים, המשק היווני המשיך לצמוח בחצי הראשון של 2015. מצב התעסוקה השתפר מעט בחודשים אלה וחלה עלייה בהכנסות מתיירות ומיצוא. אולם, אי היציבות הביאה לירידה בהשקעות ובחצי השני של השנה המשק היווני חזר למיתון. בשנה כולה השינוי בתוצר היה שלילי (-0.7%).{{הערה|שם=gbank2015_7|Bank of Greece, "[http://www.bankofgreece.gr/BogEkdoseis/Summary_Annrep2015.pdf Summary of the Annual Report 2015]", February 2016, pp. 7-8.}}

===משבר בעקבות עליית סיריזה לשלטון===
[[קובץ:Tsipras and Junker.jpg|ממוזער|ראש ממשלת יוון, אלכסיס ציפראס, עם נשיא הנציבות האירופית, [[ז'אן-קלוד יונקר]], ב-13 במרץ 2015.]]
שנת 2014 שהחלה בסימני התאוששות הסתיימה במשבר פוליטי שאיים לפגוע בכלכלה ולהרחיב את המשבר. כחודש לאחר שפורסם כי יוון נחלצה מהמיתון,{{הערה|{{כלכליסט||הנתונים מאשרים: יוון נחלצה מהמיתון - הכלכלה צמחה ב-1.9% ברבעון השלישי|3646167|28 בנובמבר 2014}}}} כהונתו של נשיא יוון [[קרולוס פפוליאס]] עמדה להסתיים בפברואר 2015, והפרלמנט עמד בפני בחירות לא ישירות של הנשיא, אירוע שאיים על היציבות הפוליטית. ב-[[8 בדצמבר]] 2014, הכריזה הקואליציה על הליכי בזק לבחירת הנשיא הבא.{{הערה|שם=euronews091214|Euronews, "[http://www.euronews.com/2014/12/09/greek-government-announces-snap-presidential-vote Greek Government Announces Snap Presidential Vote]", December 9 2014.}} משמעותו של כישלון בבחירות אלה הייתה בחירות מחודשות לפרלמנט בהן הנכונות של הציבור היווני להמשיך בצעדי הצנע ובתוכנית החילוץ האירופית תעמוד במבחן. בעקבות חוסר הודאות, השווקים ביוון צנחו באופן דרמטי ב"יום שלישי השחור", ה-[[9 בדצמבר]] 2014, הצניחה החדה ביותר מזה 27 שנים.{{הערה|Ekathimerini, "[http://www.ekathimerini.com/165377/article/ekathimerini/business/black-tuesday-on-greek-stock-market Black Tuesday on Greek stock market]", December 9 2014.}}{{הערה|שם=bloomberg091214|Nikos Chrysoloras and Antonis Galanopoulos, "[http://www.bloomberg.com/news/articles/2014-12-08/samaras-risks-snap-elections-with-december-president-vote Greek Markets Tumble as Samaras Risks Early Elections]", Bloomberg News, 9 December 2014.}} ב-[[29 בדצמבר]] הקואליציה כשלה בהשגת הרוב הדרוש למועמד שלה לנשיאות, ובעקבות כך, בהתאם לחוקה היוונית, הוכרז על [[הבחירות הכלליות ביוון 2015|בחירות כלליות לפרלמנט]].{{הערה|שם=wsj291214|Alkman Granitas, Stelios Bouras, and Charles Forelle, "[http://www.wsj.com/articles/greece-to-face-early-elections-after-presidential-vote-fails-1419850337 Greek Vote for President Fails, Reviving Uncertainty]", The Wall Street Journal, 29 December 2014.}} הבחירות נערכו ב-[[25 בינואר]] 2015 ומפלגת השמאל הרדיקלי סיריזה, שהתנגדה למדיניות הצנע, זכתה בהן. יום אחרי הבחירות, יושב ראש המפלגה, [[אלכסיס ציפראס]] הושבע לראשות הממשלה, שנסמכה על קואליציה עם מפלגת היוונים העצמאיים.

העלייה של סיריזה לשלטון נתפסה כאיום על ההסכמים הקיימים בין יוון לבין שאר מדינות גוש האירו. בין השאר, הנהגת סיריזה הבטיחה טרם הבחירות שהיא תגביר את ההוצאה הממשלתית ותעלה את שכר המינימום במשק היווני. זמן קצר לאחר הבחירות הוחלט על הקפאת הליכי ההפרטה שהחלו לפי תוואי ההסכם בין יוון לנושיה והממשלה הכריזה כי היא תחזיר לעבודה עובדים שפוטרו באופן לא הוגן בתקופת מדיניות הצנע. מהלכים אלה ואחרים נתפסו כהתנגדות של הממשלה החדשה להמשך המדיניות המשותפת עם מדינות גוש האירו והשווקים הגיבו להם בירידות שערים חדות.{{הערה|שם=reuters280115|Lefteris Papadimas and Renee Maltezou, "[http://www.reuters.com/article/us-greece-politics-idUSKBN0L10VP20150128 Greek PM Tsipras freezes privatisations, markets tumble]", January 28 2015.}}{{הערה|שם=wp300115|Matt O'Brien, "[https://www.washingtonpost.com/news/wonk/wp/2015/01/30/greece-really-might-leave-the-euro/ Greece really might leave the euro]", Washington Post, January 30 2015.}}

כלפי חוץ ההנהגה היוונית יצאה בקמפיין למשא ומתן מחודש על תנאי ההסדר של יוון עם מדינות אירופה. המדיניות החדשה ביוון הביאה להדים רבים בעולם. ב-[[5 בפברואר]] 2015, הבנק האירופי המרכזי שלח מסר חריף לממשלת יוון בהודיעו כי הבנק לא יהיה מוכן יותר לקנות איגרות חוב יווניות בעלות דירוג אשראי ירוד. ההחלטה נתפסה כחוסר נכונות של המנגנונים הפיננסיים באירופה לשתף פעולה עם כוונותיה של הממשלה החדשה ביוון, ובאופן פרקטי היא ארעה את המצב הפיננסי של המדינה.{{הערה|שם=Bloomberg050215|Mark Gilbert, "[https://www.bloomberg.com/view/articles/2015-02-05/the-ecb-s-brinksmanship-with-greece-could-backfire ECB Says 'No' to Greek Prayers]", Bloomberg, February 5 2015.}}

למרות הקשיים הפוליטיים מדינות גוש האירו הגיעו ב-[[20 בפברואר]] 2015 להסכם עם יוון לגבי המשך תוכנית החילוץ במשך ארבעת החודשים הבאים. התוכנית כללה סיוע בגובה 240 מיליארד אירו, אך מימושה הותנה בהמשך הרפורמות בשוק היווני.{{הערה|שם=nyttimes200215|Liz Alderman and James Kanter, "[http://www.nytimes.com/2015/02/21/business/international/greece-debt-eurozone-finance-ministers.html?_r=0 Eurozone Officials Reach Accord With Greece to Extend Bailout]", New York Times, February 20 2015.}}{{הערה|שם=bbc200215|BBC News, "[http://www.bbc.com/news/world-europe-31561114 Greece and eurozone nations agree four-month bailout deal]," February 20 2015.}} במשך החודשים שלאחר מכן נמשכו המגעים על תוכנית החילוץ; הממשלה היוונית כרכה את המגעים בדיון לגבי תשלומי פיצויים מצד גרמניה על מעשיה בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] ואותתה על נכונות לחזק את קשריה עם [[רוסיה]] על חשבון היחסים עם אירופה. מהלכים אלה חיזקו את מגמת הידרדרות היחסים בין יוון לגרמניה.{{הערה|שם=economist210315|The Economist, "EU Greece v Germany: Dangerous liaisons", March 21 2015.}}{{הערה|שם=wsj050415|Nektaria Stemouli and James Marson, "[http://www.wsj.com/articles/greek-leader-greek-leader-heads-to-moscow-as-bailout-talks-drag-on-1428285291 Greek Leader Heads to Moscow as Bailout Talks Drag On]", The Wall Street Journal, April 5 2015.}} התמשכות המגעים והידרדרות האמון במשק היווני הקשו על ה[[בנק]]ים, וחיזקו מגמה של משיכת כספים מהבנקים על ידי הציבור.{{הערה|שם=wsj190315|Paul J. Davis, "[http://www.wsj.com/articles/greek-banks-feel-tension-as-market-faith-wanes-heard-on-the-street-1426769883 Greek Banks Feel Tension as Market Faith Wanes]", The Wall Street Journal, March 19 2015.}} ההידרדרות ביחסים הביאה לשיאים חדשים את החשש שהמשבר הכלכלי ביוון יביא ליציאה של יוון מגוש האירו ומהאיחוד האירופי, תרחיש שקיבל בעיתונות את השם "גרקסיט".{{הערה|שם=ft070415|Ferdinando Giugliano, "[https://www.ft.com/content/2e2e735e-d78c-11e4-94b1-00144feab7de#axzz3WNh6PipQ Spectre of Grexit back as cash runs out: As Athens reaches another fork in the road, the going will be hard no matter which way it turns]", Financial Times, April 7 2015.}}{{הערה|שם=bloomberg170415|Nikos Chrysoloras and James Hertling, "[http://www.bloomberg.com/news/articles/2015-04-17/greece-enters-twilight-zone-as-visions-of-euro-exit-take-shape Greek Officials Ponder Life Without the Euro]", Bloomberg, April 17 2015.}}

===משאל העם (2015) ותוצאותיו הכלכליות===
{{הפניה לערך מורחב|משאל העם ביוון (2015)}}

[[קובץ:20150705 bank queue National Bank of Greece Galatsi Athens.jpg|ממוזער|אזרחים באתונה עומדים בתור ל[[כספומט]] ביום בו נערך משאל העם.]]
ב-[[27 ביוני]] 2015 ראש ממשלת יוון, אלכסיס ציפראס, הכריז על קיומו של [[משאל העם ביוון (2015)|משאל עם]] ב-[[5 ביולי]] על קבלת תנאי החילוץ הכלכליים.{{הערה|שם=ft270615|Peter Spiegel, Stefan Wagstyl and Henry Foy, "[https://www.ft.com/content/4452f90c-1c51-11e5-a130-2e7db721f996 Tsipras announces referendum on creditors’ bailout demands]", Financial Times, 27 June 2015.}}{{הערה|שם=bbc270615|BBC News, "[http://www.bbc.com/news/world-europe-33296839 Greece debt crisis: Tsipras announces bailout referendum]", June 27 2015.}} ההכרזה התקבלה באירופה בהפתעה ועוררה תגובות רבות בעולם כולו.

המשאל נערך ב-5 ביולי 2015 והסתיים בניצחון למתנגדי מדיניות הצנע. כ-61% מהיוונים הצביעו נגד קבלת תוכנית החילוץ האירופית.{{הערה|{{ynet||ניצחון סוחף למחנה ה"לא" ביוון: "לא נכנענו"|4676534|6 ביולי 2015}}{{ש}}{{הארץ||משאל העם ביוון: ניצחון סוחף למתנגדי ההסכם עם אירופה; מרקל מכנסת פסגת מנהיגים|1.2671031|6 ביולי 2015|מנויים=לא}}}} לאחר המשאל, התפטר [[יאניס וארופאקיס]], שר האוצר היווני, זאת על אף שתמך בעמדת המתנגדים לתוכנית החילוץ.{{הערה|{{ynet||למרות הניצחון: שר האוצר היווני התפטר|4676597|6 ביולי 2015}}}}{{הערה|{{וואלה!|עמית לוינטל|ליוונים נמאס: אירופה חייבת להקשיב לקריאת המצוקה מאתונה|2870033|6 ביולי 2015}}}} [[אוקלידס צקאלוטוס]] החליף אותו בתפקיד.{{הערה|{{TheMarker||הכירו את שר האוצר החדש של יוון: אוקלידס צקאלוטוס|0000017f-f651-d5bd-a17f-f67b2e3b0000|6 ביולי 2015}}}}

ההכרזה על משאל העם הגבירה את תחושת חוסר הודאות בציבור ביוון, דבר שהתבטא במשיכת כספים מהבנקים בהיקף גדול ובחשש מפני נפילות שערים. הממשלה היוונית הגיבה לחששות באמצעות הטלת מגבלות על פעילות הבנקים והשווקים. יממה לאחר ההכרזה, ב-[[28 ביוני]], הודיע ראש ממשלת יוון על כך שהבנקים ביוון ייסגרו, על מגבלות נוקשות על תנועות הון מהמדינה, ועל סגירה של ה[[בורסה לניירות ערך]] באתונה (שהייתה כבר סגורה לסוף שבוע מאז 25 ביוני). חלק מסניפי הבנקים נפתחו שוב בין ה-[[1 ביולי|1]] ל-[[3 ביולי]] על מנת לאפשר לפנסיונרים למשוך תשלומי פנסיה (120 אירו), אולם מעבר לפתיחה זמנית זו, הבנקים ביוון נשארו סגורים עד ה-[[20 ביולי]]. גם לאחר פתיחת הבנקים אזרחי יוון הורשו למשוך עד 420 אירו בשבוע והגבלות ההון נותרו בעינן.{{הערה|{{כלכליסט||יוון שילמה 6.8 מיליארד יורו לנושים; תורים משתרכים מחוץ לבנקים|3664759|20 ביולי 2015}}}} הבורסה באתונה נפתחה שוב רק ב-[[3 באוגוסט]] ובעת פתיחתה נפלו שערי המניות ביותר מ-16%; מניות הבנקים נפלו ביותר מ-30%.{{הערה|שם=ap030815|Derek Gatopoulos and Nicholas Paphitis, "[https://finance.yahoo.com/news/greek-stock-market-bloodbath-exchange-112237193.html Greek stock market bloodbath as exchange reopens]", AP, August 3 2015.}}

===לאחר משאל העם: תוכנית הסיוע השלישית===
{| class="wikitable" align="left"
|+היקף תוכנית החילוץ השנייה (2015–2018) במיליארדי אירו
!מקור
!סכום
שהוצע
!סכום
ששולם
|-
|המנגנון האירופי ליציבות (ESM)
|86.0
|55.2
|-
|סה"כ
|86.0
|55.2
|}
בתגובה להכרזה על משאל העם השעו מדינות אירופה את תוכנית הסיוע ליוון וסירבו להעביר כספים שיוון הייתה צריכה על מנת לשלם את חובותיה. כתוצאה מכך, יוון פספסה ב-[[30 ביוני]] תשלום החזר של חוב בסך 1.5 מיליארד אירו לקרן המטבע הבינלאומית.{{הערה|שם=bbc010715|BBC News, "[http://www.bbc.com/news/world-europe-33339363 Greece debt crisis: IMF payment missed as bailout expires]", 1 July 2015.}} יוון הייתה המדינה הראשונה והיחידה באיחוד האירופי שלא עמדה בתנאי התשלום של חובות חיצוניים. העובדה שמדינות אירופה איפשרו ליוון להישאר ללא יכולת לשלם את החוב ביטאה את כוונתן להגיב בחומרה למה שהם ראו כאי-שיתוף פעולה מצד ממשלת יוון. עם זאת, כל הצדדים הכירו באינטרס המשותף להמשך הסיוע ליוון, והמגעים לגבי הסכם סיוע חדש המשיכו.

ב-[[9 ביולי]], פחות משבוע לאחר ההצבעה נגד התוכנית ויומיים לפני שתוכננה פגישת הכנה של מנהיגי אירופה לקראת יציאת יוון מגוש האירו, חזרה ממשלת יוון לשולחן המשא ומתן עם הצעה לתוכנית חילוץ חדשה.{{הערה|שם=ft100715|Peter Spiegel, Eleftheria Kourtali and Claire Jones, "[https://www.ft.com/content/2230b2ec-260b-11e5-9c4e-a775d2b173ca Greece crisis: Tsipras submits new plan to bailout monitors]", Financial Times, July 10 2015.}} ההצעה שאושרה בפרלמנט היווני כללה תוכנית לסיוע בסך 53.3 מיליארד אירו.{{הערה|שם=ft100715b|Peter Spiegel and Eleftheria Kourtali, "[https://www.ft.com/content/566cae02-26f2-11e5-bd83-71cb60e8f08c Athens backs Tsipras over bailout plan]", 10 July 2015.}} ב-[[11 ביולי]] מנהיגי אירופה דחו את ההחלטה לגבי המשך המגעים עם יוון בטענה שממשלת יוון צריכה להציע צעדי צנע חריפים יותר מאלה הכלולים בהצעה הנוכחית.{{הערה|שם=reuters120715|Andreas Rinke and Francesco Guarascio, "[http://uk.reuters.com/article/uk-eurozone-greece-idUKKBN0P40FR20150711 Euro zone demands more from Greece, delays decision on aid]", Reuters, July 12 2015.}} ממשלת גרמניה, העבירה לבכירים ביוון הודעה על [[אולטימטום]], לפיו אם הממשלה היוונית לא תיקח על עצמה אחריות לביצוע רפורמות "דרסטיות" יותר מאלה שהוצעו עד כה, אירופה תאפשר ליוון לפשוט את הרגל ויוצע ליוון "משא ומתן מהיר לפסק זמן מגוש האירו".{{הערה|שם=guardian221015|The Guardian, "[https://www.theguardian.com/world/2015/oct/22/three-days-to-save-the-euro-greece Three days that saved the euro]", 22 October 2015.}}

ב-[[13 ביולי]] 2015 הגיעו יוון ונושיה להבנות וחתמו על הסכם סיוע חדש.{{הערה|שם=reuters130715|Paul Taylor and Renee Maltezou, "[http://www.reuters.com/article/us-eurozone-greece-idUSKBN0P40EO20150713 Greek PM Tspiras faces party revolt over bailout deal]", Reuters, July 13 2015.}} ההסכם נתפס על ידי רבים ככניעה משפילה של הממשלה היוונית וכניצחון ללחצים שהפעילו מדינות אירופה בראשות גרמניה. כך למשל, האקונומיסט תיאר את ההסכם כהסכם כואב ומשפיל שבמסגרתו הסכימה ממשלת יוון לרפורמות שלהן התנגדה.{{הערה|שם=economist130715|The Economist, "[http://www.economist.com/news/europe/21657627-agreeing-long-resisted-reforms-just-start-greece-greece-signs-painful-humiliating Greece signs up to a painful, humiliating agreement with Europe: Agreeing to long-resisted reforms is just the start for Greece]", July 13 2015.}} ההסכם כלל סיוע בסך 86 מיליארד אירו למשך שלוש שנים. בתמורה יוון התחייבה על המשך צעדי הצנע, כולל רפורמות של [[מס ערך מוסף|מס הערך המוסף]], רפורמות בתחום הפנסיה, הסרה של הגנות על מקצועות חופשיים, הקלה של מסחר, הפרטה של מערכת החשמל, רפורמה בשוק העבודה ותוכנית לחיזוק הבנקים. הממשלה התחייבה גם להציע תוכניות לדה-[[פוליטיזציה]] של הארגונים הבירוקרטיים והמנהליים ביוון ולקבל על עצמה את הפיקוח של המוסדות האירופיים. הממשלה התחייבה גם לבטל כל חקיקה שנעשתה מאז עליית סיריזה לשלטון ושאינה עומדת בהסכמים עם אירופה. בנוסף, התחייבה הממשלה להקמה של קרן עצמאית שתהיה אחראית על הפרטה של נכסים ציבוריים במטרה לגייס 50 מיליארד אירו בתוך שלוש שנים.{{הערה|שם=economist130715}}

אישור התוכנית היה תלוי בהצלחה של ציפראס להשיג רוב בפרלמנט. הוא הצליח בכך, על אף המרד של האגף השמאלי הרדיקאלי יותר במפלגתו, בתמיכת האופוזיציה. 32 מתוך 149 חברי הפרלמנט של מפלגת סיריזה הצביעו נגד ההסכם שממשלת ציפראס אישרה.{{הערה|שם=wsj140815|Marcus Walker and Gabrielle Steinhauser, "[http://www.wsj.com/articles/greek-parliament-passes-bailout-agreement-1439539759 Eurozone Finance Ministers Signal Greek Bailout Deal Is Closer]", The Wall Street Journal, 14 August 2015.}} ב-[[16 ביולי]] הפרלמנט היווני אישר את '''חבילת הצנע העשירית''', הסבב הראשון של הצעדים הכלולים בתוכנית הסיוע החדשה.{{הערה|שם=bbc160715|BBC News, "[http://www.bbc.com/news/world-europe-33535205 Greece debt crisis: Eurozone deal laws backed by MPs]", 16 July 2015.}} פחות מ-48 שעות מאוחר יותר, ערך ראש הממשלה, ציפראס, חלוקה מחדש של תיקי הממשלה על מנת להיפטר מהפוליטיקאים הרדיקליים יותר במפלגתו.{{הערה|שם=guardian170715|Helena Smith, "[https://www.theguardian.com/world/2015/jul/17/alexis-tsipras-reshuffles-cabinet-bailout-dissidents Alexis Tsipras reshuffles cabinet to get rid of bailout dissidents]", The Guardian, 17 July 2015.}} במקביל, גם הפרלמנט הגרמני החל בהליכים לאישור התוכנית. ב-[[22 ביולי]] הצליח ציפראס להעביר סבב שני של חקיקה שמאשרת את הרפורמות עליהן הוחלט בהסכם עם מדינות אירופה.{{הערה|שם=ft230715|Tony Barber, "[https://www.ft.com/content/64365073-b005-33fa-a18f-b46920c42b58 Tsipras is master of all he surveys in Greece]", Financial Times, July 23 2015.}}{{הערה|שם=guardian230715|Helena Smith, "[https://www.theguardian.com/business/2015/jul/23/greece-braces-troika-return-athens Greece braces for troika creditors' return to Athens]", The Guardian, 23 July 2015.}} ב-[[14 באוגוסט]] 2015, הפרלמנט היווני אישר סבב נוסף של צעדי צנע ורפורמות, '''חבילת הצנע ה-11'''. אישור הצעדים בפרלמנט אפשר את העברת הכספים הראשונה במסגרת תוכנית הסיוע השלישית.{{הערה|שם=wsj140815}}

מרגע ההכרזה על משאל העם ועד היישום של ההסכם החדש, שהושג על אף הצבעת הנגד של העם היווני במשאל העם, זכה המשבר לתגובות רבות ולסיקור נרחב בכל העולם. התגובות בעולם נעו בין תמיכה ביוון וביקורת כלפי גרמניה - שנתפסה על ידי רבים כמדינה העומדת בראשו של מאמץ לא דמוקרטי להכריע נגד רצון העם היווני וערכי האיחוד האירופי -{{הערה|לדוגמה: Wolfgang Münchau, "[https://www.ft.com/content/e38a452e-26f2-11e5-bd83-71cb60e8f08c Greece’s brutal creditors have demolished the eurozone project]", Financial Times, July 13 2015}} לבין תמיכה בגרמניה וביקורת על ממשלת יוון החדשה, שנתפסה כמי שפועלת בחוסר אחריות.{{הערה|לדוגמה: Marc Champion, "[https://www.bloomberg.com/view/articles/2015-07-13/tsipras-has-vandalized-greece Tsipras Has Vandalized Greece]", Bloomberg, July 13 2015.}} ביוון נערכו הפגנות אלימות בהשתתפות ותמיכה של פעילים בינלאומיים (שחלקם אף נעצרו).{{הערה|שם=ind160715|Hazel Sheffield, "[http://www.independent.co.uk/news/business/news/greek-debt-crisis-news-14-people-arrested-during-violent-protests-in-athens-but-not-one-of-them-was-10393386.html Greek debt crisis news: 14 people arrested during violent protests in Athens - but not one of them was from Greece]", Independent, 16 July 2015.}}

===בחירות נוספות והמשך הרפורמות ומדיניות הצנע===

ראש הממשלה, ציפראס, הצליח להעביר החלטות מעוררות מחלוקת בפרלמנט לאחר החתימה על ההסכם עם מדינות אירופה, אולם ה"מרד" של הגורמים השמאליים יותר במפלגתו הביא לכך שהוא נאלץ להסתמך על תמיכת האופוזיציה, והקואליציה שבראשה הוא עמד לא הייתה יציבה. בנוסף, ההחלטה להסכים לתנאי תוכנית החילוץ השלישית נתפסה על ידי חלק מאזרחי יוון ככניעה לתכתיבים של גרמניה וכביטול רצון העם שהובע במשאל העם. בהקשר זה, הכריז אלכסיס ציפראס ב-[[20 באוגוסט]] 2015 שהוא מתפטר מראשות הממשלה וכי [[הבחירות לפרלמנט היווני, ספטמבר 2015|בחירות כלליות]] ייערכו ב-[[20 בספטמבר]] 2015.{{הערה|שם=reuters200815|Renee Maltezou and Michele Kambas, "[http://www.reuters.com/article/us-eurozone-greece-resignation-idUSKCN0QP1Q820150820 Tsipras resigns, paving way for snap Greek election]", Reuters, August 20 2015.}} סיריזה בראשות ציפראס זכו גם בבחירות אלה - ניצחון שנתפס כאישור של העם להמשך תוכנית החילוץ וצעדי הצנע.{{הערה|שם=reuters210915|Lefteris Papadimas and Renee Maltezou, "[http://www.reuters.com/article/us-eurozone-greece-election-idUSKCN0RJ0US20150921 Triumphant Tsipras returns to fight for Greek economy, debt relief]", Reuters, September 21 2015.}}{{הערה|שם=guardian210915|Helena Smith and Graeme Weardan, "[https://www.theguardian.com/world/2015/sep/20/syriza-set-to-return-to-power-in-greek-general-election Greece election: Tsipras triumphant as Syriza returns to power]", The Guardian, September 21 2015.}}

הבחירות הביאו לעיכוב קל ביישום הרפורמות ותוכנית הצנע שיוון נדרשה ליישם על מנת שתוכל ללוות 2 מיליארד אירו מתוך 86 מיליארד האירו שעליהם הוסכם בתוכנית החילוץ השלישית.{{הערה|שם=politico051015|Zeke Turner, "[http://www.politico.eu/article/greeces-to-do-list-deal-bailout-reforms-tsipras-eurogroup/ Greece's to-do list]", Politico, 5 October 2015.}} ב-[[12 באוקטובר]] פרסמה הממשלה שורה של צעדי צנע שבכוונתה לאמץ כחלק מתוכנית החילוץ.{{הערה|שם=ft131015|Kerin Hope, "[https://www.ft.com/content/c64ab76c-7181-11e5-ad6d-f4ed76f0900a Syriza presents controversial package of tax and pension reforms]", Financial Times, October 13 2015.}} החלק הראשון של צעדי הצנע האלה, המהווים את '''חבילת הצנע ה-12''', אושר בפרלמנט היווני ב-[[16 באוקטובר]]. החלק השני אושר ב-[[19 בנובמבר]] 2015. החוק שעבר בנובמבר קבע, בין השאר, שמי שאינו מסוגל להחזיר את ההלוואות על ביתו יאבד את ביתו. החוק קבע גם מספר הגנות על בעלי בתים, אך הגנות אלה היו רלוונטיות רק לכ-35% מבעלי הבתים המושפעים מהחוק. לפי הערכות, כ-260,000 בעלי נכסים עם איחורים על תשלום ה[[משכנתה]], היו בסכנה של איבוד נכסיהם.{{הערה|Daniel Munevar, "[http://www.cadtm.org/An-analysis-of-the An analysis of the recapitalization of Greek banks in the context of the third Memorandum of Understanding]", Committee for the Abolition of Illegitimate Debt, 19 February 2016.}} בנוסף הותקנו מיסים חדשים על [[הימורים]] ועל [[יין]] תוצרת יוון.{{הערה|שם=dw191115}}

המשך צעדי הצנע הביא למחאה של חלק מחברי הפרלמנט. שני חברי פרלמנט שהתנגדו סולקו מהקואליציה, וכתוצאה מכך הקואליציה נותרה צרה, עם 153 מתוך 300 חברי הפרלמנט.{{הערה|שם=dw191115|DW, "[http://www.dw.com/en/greek-parliament-passes-austerity-measures-for-new-loan/a-18863281 Greek parliament passes austerity measures for new loan]", 19 November 2015.}} הבעיות הקואליציוניות שיקפו את המצב הבעייתי שבו היו נתונים ציפראס ומפלגתו סיריזה. ב-[[11 בנובמבר]] 2015, שביתה כללית והפגנות ענק של ארגוני העובדים כוונו לראשונה כנגד סיריזה, שהחברים בארגוני העובדים היו בעבר בסיס התמיכה היציב ביותר שלה.{{הערה|שם=bloomberg111115|Nikos Chrysoloras, "[http://www.bloomberg.com/news/articles/2015-11-12/greece-comes-to-a-standstill-as-unions-turn-against-tsipras Greece Comes to a Standstill as Unions Turn Against Tsipras]", Bloomberg, 11 November 2015.}}

בנוסף לצורך בסיוע כספי שיאפשר ליוון לשלם את חובותיה ולהמשיך לתפקד, גם מערכת הבנקאות ביוון נזקקה לסיוע, שכן הבנקים איבדו חלק גדול מהונם. הבנק האירופי המרכזי קבע שההון של ארבעת הבנקים הגדולים ביוון נמוך ב-14.4 מיליארד אירו מההון שנדרש להם על מנת להיות יציבים.{{הערה|שם=reuters271015|Lefteris Papadimas and Michele Kambas, "[http://www.reuters.com/article/us-eurozone-greece-banks-idUSKCN0SL0UI20151027 Greece must recapitalize its banks by year end: EU's Dombrovskis]", Reuters, 27 October 2015.}}{{הערה|שם=ft311015|Claire Jones, Jim Brundsen, Eleftheria Kourtali and Martin Arnold, "[https://www.ft.com/content/32f28a98-7fb5-11e5-8095-ed1a37d1e096#axzz3q5cUa73W ECB says Greece’s banks need more than €14bn in fresh capital]", Financial Times, 31 October 2015.}}{{הערה|שם=reuters021115|Hugo Dixon, "[http://blogs.reuters.com/hugo-dixon/2015/11/02/tsipras-biggest-stress-tests-yet-to-come/ Tsipras’ biggest stress tests yet to come]", Reuters Breakingviews, 2 November 2015.}} ייצוב ההון של הבנקים נדרש על מנת שיוסרו המגבלות על תנועות ההון במדינה. בפועל, הלחץ לייצב את הבנקים לפני תום השנה הביא למכירה של מניות הבנקים שיש מי שביקר כמכירת חיסול.{{הערה|שם=CIGI030116|Miranda Xafa, "[https://www.cigionline.org/articles/how-syriza-led-government-privatized-greek-banks How the SYRIZA-led government privatized Greek banks]", Center for International Governance Innovation, 3 January 2016.}}{{הערה|שם=cnbc241115|Nasos Koukakis, "[http://www.cnbc.com/2015/11/24/the-400-billion-ripoff-that-could-destroy-the-greek-bailout.html The $400 billion ripoff that could destroy the Greek bailout]", CNBC, 24 November 2015}}{{הערה|שם=gppf251115|Emilios Avgouleas, "[http://www.greekpublicpolicyforum.org/2015/11/a-greek-bank-tragedy.html A Greek Bank Tragedy]", Greek Public Policy Forum, 25 November 2015.}}

תהליך כלכלי נוסף שהואץ לאחר אישור תוכנית הסיוע השלישית הוא תהליך ההפרטה. כך למשל, הממשלה החליטה על הפרטה של 14 נמלי תעופה ברחבי יוון, בעסקה ששוויה 1.2 מיליארד אירו.{{הערה|שם=nyt141215|Niki Kitsantonis, "[http://www.nytimes.com/2015/12/15/business/international/14-airports-in-greece-to-be-privatized-in-1-3-billion-deal.html 14 Airports in Greece to Be Privatized in $1.3 Billion Deal]", The New York Times, 14 December 2015.}}

==2016–2018==

בשנת 2016 המשיכה ממשלת יוון, בראשות מפלגת סיריזה, ביישום הרפורמות עליהן הוסכם במסגרת חבילת החילוץ השלישית. הנציבות האירופית פרסמה בנובמבר 2016 תחזית לפיה יוון נמצאת בנקודת מפנה כלכלית וכלכלתה צפויה לצמוח ביתר שאת ב-2017.{{הערה|שם=ec111116|European Commission, "[http://ec.europa.eu/economy_finance/eu/forecasts/2016_autumn/el_en.pdf Greece: recovery backed by domestic demand and exports]", 11 November, 2016.}} לעומת זאת, התחזיות של קרן המטבע הבינלאומית היו פסימיות יותר וביטאו חשש מהסיכון שטמון בהשקעות ביוון ומחוסר היציבות של כלכלתה.{{הערה|שם=ft181216|Jim Brunsden, "[https://www.ft.com/content/063f2d4e-b727-11e6-961e-a1acd97f622d Greece’s creditors are divided on prospects for recovery: IMF and EU diverge both on forecasts and prescriptions]", Financial Times, December 18, 2016}}

ב-2016 הצליחה יוון לעמוד ביעדים הפיסקליים המרכזיים, ובראשם היעד של שמירה על עודף תקציבי; אולם, כלכלת יוון לא הצליחה לצמוח וסיימה את שנת 2016 עם צמיחה שלילית.{{הערה|שם=wsj060317|Nektaria Stamouli, "[https://www.wsj.com/articles/greek-economy-contracts-at-faster-pace-in-fourth-quarter-1488803641?tesla=y Greek Economy Contracts at Faster Pace Than Estimated Adding Hurdle to Bailout Talks: Fourth quarter reading was the sharpest decline since the third quarter of 2015]", Wall Street Journal, March 6, 2017.}}

'''חבילת הצנע ה-13''' אושרה בפרלמנט היווני ב-[[8 במאי|8]] וב-[[22 במאי]] 2016, זאת חרף השביתות וההפגנות הסוערות שליוו את הדיונים לגביה. במסגרת רפורמה זו הועלה המע"מ על רוב מוצרי צריכה וחלק משירותי התקשורת ל-24%. העלאת המס אמורה הייתה להביא לתוספת של 1.8 מיליארד אירו בשנה מגביית מיסים.{{הערה|שם=economist260516|The Economist, "[http://www.economist.com/news/europe/21699468-eu-imf-and-greece-agree-disburse-now-and-argue-later-temporary-relief?zid=307&ah=5e80419d1bc9821ebe173f4f0f060a07 Temporary Relief: The EU, the IMF, and Greece agree to disburse now and argue later]"}} בנוסף לייקור המס, אישר הפרלמנט היווני חיסכון של 3.6 מיליארד אירו שיושג על ידי קיצוץ בהוצאות הממשלה והעלאה של המס על הכנסה. החקיקה הביאה גם לרפורמה בתחום הפנסיה.{{הערה|שם=ft070516|Kerin Hope, "[https://www.ft.com/content/e93ad458-1444-11e6-9d98-00386a18e39d Greek parliament begins debate on austerity measures amid wave of strikes]," Financial Times, May 7 2016.}} בעקבות צעדים אלה הסכימו מדינות גוש האירו וקרן המטבע הבינלאומית שיוון עומדת בתנאי הסכם החילוץ והעבירו ליוון 10.3 מיליארד אירו שנועדו לכיסוי חובותיה במשך השנה.{{הערה|שם=economist260516}}

בשנת 2017 הצליחה כלכלת יוון להשיג צמיחה חיובית בשיעור קרוב ל-1.4%. זו הייתה השנה הראשונה מאז 2007 בה הציגה יוון שיעור צמיחה חיובי משמעותי ובכך היא יצאה באופן רשמי מהמיתון. דו"חות של קרן המטבע הבינלאומי ושל ארגון ה-[[OECD]] ציינו נתון זה לחיוב וקבעו שעל אף האתגרים הרבים שנותרו, נראה כי יוון נמצאת במסלול לחידוש צמיחה גם בשנים הבאות וליציאה מהמשבר. מעבר לנתוני הצמיחה החיוביים, נתונים אחרים הראו שחלק מהרפורמות שהונהגו במהלך המשבר נושאות פרי. כך למשל, אחוז התוצר שמקורו ב[[יצוא]] למדינות אחרות עלה (מ-24% אחוז ב-2008 ל-34% ב-2017), סימן לשיפור התחרותיות של הכלכלה היוונית. [[שיעור האבטלה]] המשיך לרדת והמאזן התקציבי היה חיובי.{{הערה|שם=OECD2018|[https://www.oecd.org/eco/surveys/Greece-2018-OECD-economic-survey-overview.pdf OECD Economic Surveys: Greece April 2018].}}{{הערה|שם=IMF2018|IMF, [https://www.imf.org/en/Publications/CR/Issues/2018/07/31/Greece-2018-Article-IV-Consultation-and-Proposal-for-Post-Program-Monitoring-Press-Release-46138 Greece : 2018 Article IV Consultation and Proposal for Post-Program Monitoring-Press Release; Staff Report; and Statement by the Executive Director for Greece], July 2018.}}

למרות נתונים חיוביים אלה, נותרו בפני יוון אתגרים כלכליים רבים. שיעור היצוא מהתוצר עלה משמעותית, אך נותר הרבה מאחורי השיעור הממוצע במדינות ה-OECD. שיעור האבטלה ירד אל מתחת ל-20%, אך נותר הגבוה ביותר באירופה. הממשלה הצליחה להשיג עודף תקציבי, אך החוב נותר עצום ביחס לתוצר. למרות הרפורמות והשינויים המבניים, ה[[פריון (כלכלה)|פריון]] של העובדים ביוון נותר נמוך, המערכת הבנקאית נותרה פגיעה.{{הערה|שם=OECD2018}} ויחס החוב-תוצר של עלה לכ-180% (הגרעון הגבוה ביותר באירופה).{{הערה|שם=פרל}}

ב-[[20 באוגוסט]] 2018, יצאה יוון, כמתוכנן, מחבילת החילוץ השלישית. משמעות היציאה היא שלראשונה מאז 2010 עברה המדינה לגיוס הון בשווקים ולא נזקקה לסיוע ממדינות אירופה ומקרן המטבע. כדי לאפשר את היציאה מתוכנית החילוץ הסכימו מדינות אירופה לפריסה מחודשת של החובות, הארכה של מועדי הפירעון ומתן חבילת סיוע של 15 מיליארד אירו המיועדת למקרה חירום.{{הערה|שם=גלובס220618|{{גלובס||גוש האירו הגיע להסכמות לסגירת תוכנית החילוץ של יוון|1001242595|22 ביוני 2018}}}}{{הערה|שם=ft200828|Jim Brunsden and Mehreen Khan, [https://www.ft.com/content/aeb930e0-a475-11e8-926a-7342fe5e173f Eurozone hails Greece’s exit from bailout as end of crisis], Financial Times, August 20, 2018.}} מדינות האירו התנו צעדים מקלים אלה בהמשך הרפורמות עליהן הוסכם במסגרת תוכנית החילוץ ובהמשך הפיקוח האירופאי על יישום הרפורמות, בהתאם לחוק משנת 2013 המאפשר פיקוח על מדינות בגוש האירו שמתמודדות עם בעיות פיננסיות חמורות.{{הערה|European Council, "[https://www.consilium.europa.eu/en/press/press-releases/2018/06/22/eurogroup-statement-on-greece-22-june-2018/ Eurogroup statement on Greece of 22 June 2018]", June 22, 2018}}{{הערה|European Commission Press Release, "[http://europa.eu/rapid/press-release_IP-18-4381_en.htm Commission supports normalisation in Greece through activation of post-programme framework]", 11 July, 2018}} הסדר הפיתוח ההדוק (Enhanced Surveillance Framework) הסתיים ב-20 באוגוסט 2022.{{הערה|[https://www.reuters.com/markets/europe/greece-exit-eus-enhanced-surveillance-framework-after-12-years-2022-08-10/ Greece to exit EU's 'enhanced surveillance' framework after 12 years], Reuters, August 10 2022}}{{הערה|Frédéric Dubessy, "[https://en.econostrum.info/Greece-officially-freed-from-the-European-Union-s-tutelage_a1504.html Greece officially freed from the European Union's tutelage]", Econostrum, August 23 2022}}

== הפרטה ==

מאז אמצע [[שנות ה-90]] יוון החלה בתהליך של רפורמה במבנה של החברות והנכסים הציבוריים. עיקר הרפורמה לפני המשבר הייתה ביצירה של תאגידים ציבוריים מתוך מטרה לייעל את הפעילות שלהם וליישם בהם עקרונות כלכליים של ניהול ולהפחית את מעורבות המדינה בפעילותם. התהליך קיבל תאוצה משמעותית בעקבות המשבר הכלכלי.{{הערה|שם=Lampropoulou|Manto Lampropoulou, 2018, "State-Owned Enterprises In Greece: The Evolution of a Paradigm 1996-2016", '''Annals of Public and Cooperative Economics''' 89(3):491-526}} תוכניות של הפרטה היו חלק מהנסיון לייצב את המשק היווני החל מתוכנית החילוץ הראשונה, והם היו חלק מהדרישות של המוסדות האירופאיים כתנאי למימוש תוכניות החילוץ. קובעי המדיניות היווניים והאירופאיים שקידמו תהליכים אלה טענו שמעבר לרווחים של הממשלה ממכירה של הנכסים לגופים פרטיים, ההפרטה תביא לעלייה של רווחים ממיסים בטווח הארוך, ייעול של הפעילות הכלכלית, פיתוח תשתיות, עלייה בהשקעות זרות, ולעלייה בתעסוקה. מנגד, מבקרים של התוכנית טענו שהתהליך יפגע בציבור ובעובדים ויחזק משקיעים פרטיים על חשבון האזרחים. התנגדות מצד חלק מקובעי המדיניות, ארגוני העובדים, וחלק מהפוליטיקאים, בנוסף למורכבות התהליך ולדעת הקהל העוינת כלפי תהליכי ההפרטה, הובילו לכך שהתקדמות התהליך הייתה איטית מהצפוי לכל אורך המשבר. ב-2011 כלכלנים של [[הנציבות האירופית]] העריכו שהכנסות מהפרטה יגיעו עד 2015 לכ-50 מיליארד אירו. במציאות, בשנים 2010–2019 המדינה קיבלה הכנסות ישירות מהפרטה בערך של כ-5.5 מיליארד אירו.{{הערה|Eurobank Research, '''[https://www.eurobank.gr/-/media/eurobank/omilos/oikonomikes-analuseis/greece-macro-monitor/overview-of-the-greek-privatisations-programme-10-01-18.pdf Greece Macro Monitor]''', January 10, 2019}}

ב-2011 הוקמה קרן פיתוח הנכסים של הרפובליקה ההלנית (HRADF) {{אנ|Hellenic Republic Asset Development Fund}}, שמטרתה המרכזית היא למנוע התערבות של הממשלה בתהליך ההפרטה ולהאיץ אותו. הקרן הפכה בהדרגה למחזיקה בעשרות נכסים ציבוריים, כולל חברות אנרגיה, הספקת [[חשמל]], גז ומים, נמלים ימיים, נמלי תעופה, [[מסילת רכבת|מסילות רכבת]] ו[[תאגיד]]ים של [[תחבורה ציבורית]], חברות [[טלקומוניקציה]], שירותי [[דואר]], [[תאגיד השידור היווני]], [[נדל"ן]], [[אצטדיון|אצטדיונים]] ומתקני ספורט ופרויקטים של פיתוח קרקעות.{{הערה|שם=Lampropoulou}} כחלק מהתנאים לתוכנית החילוץ השלישית, יוון הסכימה להקים גוף חדש שינהל את תהליכי ההפרטה ויפקח על הנכסים והחברות שבבעלות ציבורית. HRDAF, קרן היציבות הפיננסית (HFSF), קרן נוספת המחזיקה בנכסי נדל"ן ציבוריים (ETAD) וקרן המחזיקה במניות של הממשלה בחברות שונות (EDIS) הפכו לחלק מגוף על הנקרא HCAP במאי 2016. מטרת ההקמה של HCAP הייתה למנוע התערבות ממשלתית בניהול נכסים ציבוריים, להאיץ את תהליך ההפרטה, וליצור מנגנון פיקוח בהשתתפות המוסדות האירופאיים. בנוסף לדירקטוריון של HCAP הוקמה ועדה מפקחת ששניים מתוך חמשת החברים בה ממונים על ידי המוסדות האירופאיים.{{הערה|European Commission Directorate-General for Economic and Financial Affairs, [https://www.esm.europa.eu/sites/default/files/2017_11_13_ec_background_report_on_esm_programme_for_greece.pdf The ESM Stability Support Programme Greece, First & Second Reviews – July 2017, Background Report], pp. 159-170}}

חברות ונכסים משמעותיים שהופרטו:
* 66% מחברת הספקת [[גז טבעי|הגז הטבעי]] DESFA נמכרו למשקיעים איטלקים, ספרדים ובלגים בתמורה ל-535 מיליון אירו ב-2017.{{הערה|Paul Tugwell, "[https://www.bloomberg.com/news/articles/2018-08-22/greek-progress-on-privatizations-seen-as-key-to-post-bailout-era Are Greek Leftists Really ‘Stepping Up’ the Privatization Drive?]", '''Bloomberg''', August 21, 2018}}
* 67% מההחזקות בנמל [[סלוניקי]], הנמל הימי השני בגודלו ביוון, נמכרו ב-2018 לקבוצה גרמנית-צרפתית-קפריסאית בתמורה ל-231.9 מיליון אירו והבטחות להשקעה עתידית. שווי העסקה האמיתי לפי HRDAF הוא 1.1 מיליארד אירו.{{הערה|Reuters, "[https://www.reuters.com/article/us-eurozone-greece-privatisations-port/greece-concludes-sale-of-67-percent-stake-in-thessaloniki-port-idUSKBN1GZ1CI?mod=article_inline Greece concludes sale of 67 percent stake in Thessaloniki Port]", March 23, 2018}}
* 45% מספקית התקשורת הגדולה ביותר ביוון (OTE) נמכרו בהדרגה ל[[דויטשה טלקום]] הגרמנית החל מ-2008.{{הערה|The Economist, "[http://www.eiu.com/industry/article/786553462/deutsche-telekom-to-take-another-5-stake-in-greeces-ote/2018-03-22 Deutsche Telekom to take another 5% stake in Greece’s OTE]", March 22, 2018.}}
* 51% מרשות [[נמל פיראוס]], הנמל הגדול במדינה, נמכרו לקוסקו (COSCO) שבבעלות ממשלת [[הרפובליקה העממית של סין|סין]] בתמורה ל-280 מיליון אירו ב-2016. קוסקו צפויה להגדיל את החזקותיה בנמל ל-67%.{{הערה|Kerin Hope, "[https://www.ft.com/content/895aac42-fd98-11e5-b5f5-070dca6d0a0d Greece sells controlling stake in Piraeus port]", '''Financial Times''', April 8, 2016}}
* [[פראפורט]] הגרמנית רכשה 14 [[נמל תעופה|נמלי תעופה]] אזוריים ביוון לתקופה של 40 שנה בתמורה ל-1.2 מיליארד אירו והבטחה להשקעה בשדות התעופה.{{הערה|Nektaria Stamouli, "[https://www.marketwatch.com/story/germanys-fraport-takes-over-14-greek-airports-2017-04-12 Germany's Fraport takes over 14 Greek airports]", Marketwatch, April 12, 2017}}

== נתונים כלכליים בתקופת המשבר ==
{| class="wikitable"
|+נתונים נבחרים: כלכלה לאומית של יוון 2007–2017
{{ש}}

! !! 2007 !! 2008 !! 2009 !! 2010 !! 2011 !! 2012 !! 2013 !! 2014 !! 2015 !! 2016 !! 2017
|-
|תל"ג (מיליארד אירו) {{ביאור|שם=IMF|נתונים: [https://www.imf.org/external/pubs/ft/weo/2018/01/weodata/weorept.aspx?sy=1980&ey=2023&scsm=1&ssd=1&sort=country&ds=.&br=1&c=174&s=NGDP_R%2CNGDP_RPCH%2CNGDPRPC%2CPCPIPCH%2CLUR%2CGGXWDG_NGDP&grp=0&a=&pr.x=26&pr.y=12#download קרן המטבע הבינלאומית]}}
|250.7
|249.9
|239.1
|226.0
|205.4
|190.4
|184.2
|185.6
|185.0
|184.6
|187.1
|-
|שינוי בתל"ג (אחוז) {{ביאור|שם=IMF}}
|3.3
|0.3-
|4.3-
|5.5-
|9.1-
|7.3-
|3.2-
|0.7
|0.3-
|0.2-
|1.4
|-
|תל"ג לנפש (אירו) {{ביאור|שם=IMF}}
|22,718.2
|22,591.0
|21,553.6
|20,327.8
|18,464.6
|17,173.7
|16,742.0
|16,984.5
|17,042.5
|17,117.9
|17,374.3
|-
|שינוי בגודל האוכלוסייה
|28,111+
|29,368+
|29,176+
|14,324+
|16,442-
|59,888-
|79,800-
|72,798-
|71,530-
|44,912-
|15,550-
|-
|אינפלציה (אחוז) {{ביאור|שם=IMF}}
|3.0
|4.2
|1.3
|4.7
|3.1
|1.0
|0.9-
|1.4-
|1.1-
|0.0
|1.1
|-
|יחס חוב לתוצר (אחוז) {{ביאור|שם=IMF}}
|103.1
|109.4
|126.7
|146.3
|172.1
|159.6
|177.9
|180.2
|178.8
|183.5
|181.9
|-
|יצוא כאחוז מהתוצר {{ביאור|שם=WB|נתונים: הבנק העולמי}}
|22.5
|23.4
|19.0
|22.1
|25.5
|28.7
|30.4
|32.4
|31.7
|30.5
|33.2
|-
|חשבון שוטף (אחוז מהתוצר) {{ביאור|שם=OECD2018}}
|15.2-
|15.1-
|12.3-
|11.4-
|10.0-
|3.8-
|2.0-
|1.6-
|0.2-
|1.1-
|0.8-
|-
|מאזן תקציבי ראשוני (אחוז מהתוצר) {{ביאור|שם=OECD2018|נתונים: (OECD (2018), [https://www.oecd.org/eco/surveys/Greece-2018-OECD-economic-survey-overview.pdf OECD Economic Outlook: Greece 2018]}}
|
|5.6-
|10.3-
|5.7-
|3.4-
|4.4-
|9.6-
|0.0
|2.4-
|3.6
|3.7
|-
|פריון (תוצר לעובד; 2010=100) {{ביאור|שם=OECD2018}}
|108.9
|107.1
|103.1
|100.0
|97.6
|96.6
|95.9
|96.6
|95.8
|94.4
|93.8
|}
<br />
{| class="wikitable"
|+נתוני רווחה ושוק העבודה ביוון 2007–2017
{{ש}}
<small>כל הנתונים באחוזים, אלא אם צוין אחרת</small>

! !! 2007 !! 2008 !! 2009 !! 2010 !! 2011 !! 2012 !! 2013 !! 2014 !! 2015 !! 2016 !! 2017
|-
|שיעור האבטלה {{ביאור|שם=OECD|נתונים: OECD}}
|8.4
|7.8
|9.6
|12.7
|17.9
|24.4
|27.5
|26.5
|24.9
|23.5
|21.5
|-
|שיעור האבטלה - גברים {{ביאור|שם=OECD}}
|5.2
|5.1
|7.0
|10.0
|15.1
|21.5
|24.5
|23.6
|21.7
|19.9
|17.8
|-
|שיעור האבטלה - נשים {{ביאור|שם=OECD}}
|12.9
|11.5
|13.3
|16.3
|21.5
|28.2
|31.3
|30.2
|28.9
|28.1
|26.1
|-
|שיעור האבטלה - גילאים 15–24 {{ביאור|שם=WB}}
|22.7
|21.9
|25.7
|33.0
|44.7
|55.3
|58.3
|52.4
|49.8
|47.3
|43.6
|-
|אנשים בסיכון לעוני {{ביאור|שם=HSA|נתונים: [http://www.statistics.gr/documents/20181/1ee23df8-71df-4317-b173-e791d6a15922 Hellenic Statistical Authority: Risk of Poverty]}}
|
|28.1
|27.6
|27.7
|31.0
|34.6
|35.7
|36.0
|35.7
|35.6
|34.8
|-
|שכר שנתי ממוצע (אירו) {{ביאור|שם=OECD}}
|20,364
|20,917
|22,113
|21,382
|20,440
|19,600
|18,002
|17,873
|17,485
|17,320
|17,336
|}
<br />

{{ביאורים}}

== ראו גם ==
* [[משבר החוב האירופי]]
* [[כלכלת יוון]]

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Demonstrations and protests against economic problems in Greece}}
* {{כלכליסט|אמנון אטד|הנפילה מהאולימפוס: טרגדיה יוונית בשש מערכות|3393350|25 בפברואר 2010}}
* {{כלכליסט|אורי פסובסקי|איי חורבות|3569811|3 במאי 2012}}
* {{nrg|מרדכי חיימוביץ'|האלים משתוללים: מסע ליוון המתפוררת ומוכת החוב|406/551|5 באוקטובר 2012|16|2}}
* {{TheMarker|נעם בוקסבאום| ראיון {{!}} בוכים בדרך אל הבנק: הטעויות, הייאוש והעתיד הלא ברור שמחכה כעת ליוון|1.2674926|3 ביולי 2015}}
* {{TheMarker|נדן פלדמן|בלי משרד, עובדים או טלפון, ועם 500 מיליארד יורו: כך נוהל המשבר באירופה|1.2772362|10 בנובמבר 2015}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

[[קטגוריה:יוון: כלכלה]]
[[קטגוריה:שנות ה-2010]]