ניו טאיפיי
| |||
 | |||
| פוטומונטז' של ניו טאיפיי | |||
| מדינה |
 טאיוואן | ||
|---|---|---|---|
| ראש העיר | Hou Yu-ih | ||
| רשות מחוקקת |
New Taipei City Council  | ||
| נפות בעיר | 29 | ||
| בירת העיר |
Banqiao District | ||
| תאריך ייסוד |
17 באפריל 1895 (חלק ממחוז טאיהוקו) 7 בינואר 1946 (נפת טאיפיי) 25 בדצמבר 2010 (רשות מקומית מיוחדת) | ||
| שטח | 2,053 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 4,365,947[1] (2020) | ||
| ‑ צפיפות | 2,127 נפש לקמ"ר (2020) | ||
| קואורדינטות | 25°00′40″N 121°26′45″E / 25.011111°N 121.445833°E | ||
| אזור זמן | UTC +8 | ||
| אתר העיר באנגלית | |||
  | |||
ניו טאיפיי (במנדרינית תקנית: 新北市 - שִׂינְבֵּיי) היא עיר ורשות מקומית מיוחדת בטאיוואן. הרשות, הנמצאת בצפון האי טאיוואן, גובלת בעיר טאויואן (אנ') ובמחוז יילאן (אנ') בדרום ומקיפה את הבירה טאיפיי לחלוטין ואת העיר ג'ילונג ממזרח, מדרום וממערב. על פי מפקד האוכלוסין משנת 2020 אוכלוסיית העיר מנתה כ-4.366 מיליון תושבים, והיא העיר הגדולה במדינה.
רבים מתושבי הרשות עובדים ומנהלים את חייהם בטאיפיי, שכן החלק העירוני מחובר, בדומה לרמת-גן ותל אביב.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האזור בו נמצאת הרשות היה מיושב במשך אלפי שנים על ידי שבטי ילידים. בסוף המאה ה-17 השתלטה שושלת צ'ינג על טאיוואן, ובני האן בסין עצמה החלו להתיישב באזור כעבור כמה שנים. בהמשך, בחופים שבשטחי הרשות של היום הוקמו נמלים בינלאומיים. ב-1850 הוקמה באזור קונסוליה בריטית, דבר שעזר לפתח את עסקי התה באזור וייצואו לאירופה.
ב-1895 נמסר האי טאיוואן לשליטת האימפריה היפנית. תחת השלטון היפני האזור, ביחד עם שטחי ג'ילונג, טאיפיי ומחוז יילאן של היום, הפך לנציבות בשם טאיהוקו (ביפנית: 臺北州).
ב-1945, לאחר מלחמת העולם השנייה, טאיוואן הוחזרה לידי הרפובליקה הסינית. שטחי הרשות של היום נהפכו למחוז טאיפיי. ב-2010 מעמד המחוז שודרג לרשות מקומית מיוחדת ושמו שונה ל"עיר טאיפיי החדשה" או בקיצור טאיפיי החדשה (באנגלית "ניו טאיפיי", בסינית "ש'ינביי").
ממשל[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבחינה מנהלית הרשות המקומית המיוחדת של ניו טאיפיי מחולקת ל-29 אזורים (בסינית: 區) אשר כל אחד מהם מחולק לשכונות עירוניות (בסינית: 里). האזור בָּאנְצְ'יָאו (板橋區) הוא המרכז השלטוני של הרשות המקומית.
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כלכלת הרשות מסתמכת על תעשייה, בעיקר טכנולוגית, ותיירות.
חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניו טאיפיי פועלות מספר אוניברסיטאות, בהן אוניברסיטת אלתייה, האוניברסיטה הקתולית פוז'ן (輔仁大學) ואוניברסיטת שִׂינְגְווּ (醒吾科技大學).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ניו טאיפיי (בStandard Taiwanese Mandarin)- ניו טאיפיי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 ניו טאיפיי  טאיג'ונג | |||||||||
| 1 | ניו טאיפיי | ניו טאיפיי | 4,365,947 |  גאושיונג  טאיפיי | |||||
| 2 | טאיג'ונג | טאיג'ונג | 3,033,840 | ||||||
| 3 | גאושיונג | גאושיונג | 2,734,275 | ||||||
| 4 | טאיפיי | טאיפיי | 2,594,581 | ||||||
| 5 | טאויואן | טאויואן | 2,441,064 | ||||||
| 6 | טאינאן | טאינאן | 1,875,076 | ||||||
| 7 | שינג'ו | שינג'ו | 499,468 | ||||||
| 8 | ג'ילונג | ג'ילונג | 367,264 | ||||||
| 9 | ג'יאיי | ג'יאיי | 252,028 | ||||||
| 10 | ג'וביי | שינג'ו | 223,017 | ||||||