גאושיונג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גאושיונג
高雄市
Flag of Kaohsiung City.svg
דגל גאושיונג
קולאז' של גאושיונג
קולאז' של גאושיונג. עם כיוון השעון מלמעלה: קו הרקיע של גאושיונג, מקדש קונפוציוס של גאושיונג, שוק הלילה ליוחה, האצטדיון הלאומי, נמל גאושיונג ותחנת הפארק המרכזי
מדינה טאיוואןטאיוואן  טאיוואן
שטח 2,946.2527 קמ"ר
גובה 9 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 2,779,790 (2014)
 ‑ צפיפות 940 נפש לקמ"ר (2014)
קואורדינטות 22°38′N 120°16′E / 22.633°N 120.267°E / 22.633; 120.267קואורדינטות: 22°38′N 120°16′E / 22.633°N 120.267°E / 22.633; 120.267
אזור זמן UTC +8
www.kcg.gov.tw

גַּאוֹשְׂיוֹנְגסינית: 高雄市; נודעה בעבר בשם דַּאגּוֹאוּ, בסינית: 打狗) היא עיר ורשות מקומית מיוחדת בטאיוואן. גאושיונג נמצאת בדרום-מערב האי טאיוואן, לחופי מצר טאיוואן, ומתגוררים בה (נכון ל-2014) למעלה מ-2.7 מיליון תושבים. העיר היא המרכז הכלכלי והפוליטי של האזור הדרומי של טאיוואן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר גאושיונג במפת טאיוואן לפני איחודה עם מחוז גאושיונג ב-2010

המקום היה מיושב על ידי שבטים שונים עוד לפני בואם של המהגרים הסינים לאזור גאושיונג של היום במאה ה-17. מהגרים אלו קראו למקום בשם דאגואו.

ב-1624 ההולנדים הקימו באזור את מבצר זיילנדיה (במקום בו נמצאת היום העיר טאינאן) והצליחו להביס את השבטים המקומיים כעבור 10 שנים. ההולנדים גורשו על ידי ממלכת טונגנינג ב-1662. כעבור כמה שנים היישוב גדול משמעותית הודות להגירה גדולה מסין. ב-1684 שושלת צ'ינג סיפחה את טאיוואן אליה ובמקום נפתח נמל.

ב-1895 עבר האי טאיוואן לשליטת האימפריה היפנית בהתאם להסכם שימונוסקי. היפנים פיתחו את העיר ואת הנמל והיא הפכה לבסיס צבאי חשוב שלהם. עקב כך העיר הופגזה קשות על ידי כוחות בעלות הברית בשנים האחרונות של מלחמת העולם השנייה.

לאחר היווצרותה של טאיוואן ב-1945 שם העיר שונה לגאושיונג, היא נהפכה לעיר-מחוז וכן בקרבתה נוצר מחוז גאושיונג. ב-1979 מעמדה שודרג ל"רשות מקומית מיוחדת".

ב-2010, כחלק מארגון מחדש בחלוקה המנהלית של טאיוואן, העיר גאושיונג אוחדה עם מחוז גאושיונג לכדי רשות מקומית מיוחדת גדולה יותר.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמל העיר שנפתח במאה ה-19 ממשיך להוות נמל בינלאומי גדול וחלק חשוב בכלכלתה של גאושיונג. סביב הנמל, המשמש בעיקר לייצוא, נוצר מערך תעשיות נרחב. בנוסף הכלכלה המקומית מסתמכת על תיירות.

ממשל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנפות של הרשות המקומית המיוחדת של גאושיונג

מבחינה מנהלית הרשות המקומית המיוחדת של גאושיונג מחולקת ל-38 נפות (בסינית: 區) אשר כל אחת מהן מחולקת לתת-נפות עירוניות (בסינית: 里). הנפות לינגיה (苓雅區) ופנגשאן (鳳山區) הן המרכז השלטוני של הרשות המקומית המיוחדת.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר פועלות מספר אוניברסיטאות, בהן האוניברסיטה הרפואית של גאושיונג, האוניברסיטה הלאומית הראשונה של גאושיונג למדע וטכנולוגיה והאוניברסיטה הלאומית של גאושיונג למדעים שימושיים.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנמל גאושיונג יוצאות מעבורות למעגנים שונים ברחבי העיר.

נמל התעופה הבינלאומי גאושיונג הוא אחד הנמלים העמוסים ביותר בטאיוואן. למרות היותו חשוב, הנמל לא מסוגל לקלוט מטוסים גדולים מכיוון שהוא ישן יחסית ויש תוכניות להגדיל את המסלולים שלו. הנמל מציע טיסות ליעדים אחרים בטאיוואן וכן ליעדים בינלאומיים במזרח אסיה.

באזור גאושיונג פועלת מערכת רכבת קלה שנפתחה ב-2008. המערכת כוללת שני קווים וכן קו נוסף שנמצא בבנייה ועתיד להיפתח ב-2015. בנוסף גאושיונג מקושרת בעזרת מערכת הרכבות של טאיוואן לערים מרכזיות אחרות בטאיוואן כמו הבירה טאיפיי.

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאושיונג אירחה את המשחקים העולמיים בשנת 2009. האצטדיון הראשי של המשחקים היה האצטדיון הלאומי שנבנה לרגל המשחקים. זה האצטדיון הגדול ביותר בטאיוואן ויש בו למעלה מ-50,000 מושבים.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גאושיונג בוויקישיתוף