ניקולאי צ'רנישבסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניקולאי צ'רנישבסקי
Николай Гаврилович Чернышевский
לידה 12 ביולי 1828 (יוליאני)
סראטוב, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 באוקטובר 1889 (יוליאני) (בגיל 61)
סראטוב, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Voskresenskoye cemetery of Saratov עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת סנקט פטרבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות What Is to Be Done? עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ניקולאי גברילוֹביץ' צֶ'רנישֶׁבסקיכתב רוסי: Николай Гаврилович Чернышевский;‏ 24 ביולי 1828 - 29 באוקטובר 1889) היה מבקר ספרות, פילוסוף, עורך ומהפכן רוסי במחצית השנייה של המאה ה-19.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'רנישבסקי נולד בסראטוב במשפחת כומר. תחילה קיבל השכלה ביתית, ובשנת 1842 החל ללמוד בבית הספר לכמרים. בשנת 1846 הוא עבר לאוניברסיטת סנקט פטרבורג להמשך לימודי פילולוגיה בפקולטה לפילוסופיה. במהלך הלימודים התגבשו את דעותיו לגבי עתידהּ של האימפריה הרוסית; הוא היה בדעה שיש לבצע שינויים מפליגים, הניתנים ליישום רק דרך מהפכה. במקביל ללימודים החל את פעילותו הספרותית. עם סיום לימודיו הוא חזר לסראטוב, ובשנת 1851 החל לעבוד כמוֹרה בבית הספר המקומי.

בשנת 1853 התחתן, ולאחר החתונה עבר הזוג הצעיר לסנקט פטרבורג. צ'רנישבסקי התחיל לעבוד בבית הספר לקצינים. על פי העדויות, הוא היה מורה מצוין, אך הוא לא הסתדר עם הנהלת בית הספר ועזב אותה. עם הקמת "סוברמניק" במתכונתו החדשה, נכנס צ'רנישבסקי למערכת העורכים של המגזין. דעותיו של צ'רנישבסקי, ביחד עם אלו של אלכסנדר הרצן, היוו את הבסיס הפילוסופיה של נרודניקים.

בשנת 1862 הוא נעצר והועבר למבצר פטרופבלובסקיה. הוא הואשם בכתיבה והפצה של מנשר מהפכני. במסמכי המשטרה הוא מכונה "אויב מס' 1 של השלטון". במהלך מעצרו, שנמשך 678 ימים, כתב רומן חדש: מה לעשות? (?Что делать), שהתפרסם בסוברמניק בשנת 1863.

בהתאם להחלטת בית המשפט, גזר דינו של צ'רנישבסקי היה הוצאה להורג מבוימת ציבורית, עבודות כפייה של 7 שנים והגליה לסיביר עד סוף ימיו. הוא סירב להעביר בקשת חנינה לשלטונות. בשנת 1883 הועבר לאסטרחן, ובשנת 1889 קיבל אישור לחזור לסראטוב. כבר בסתיו אותה שנה נפטר.

בתקופת ברית המועצות נחשב צ'רנישבסקי לדוגמה של מהפכן, בעיקר לאור ביקורתו החיובית של ולדימיר לנין על הרומן של צ'רנישבסקי. לנין הושפע מדעותיו של צ'רנישבסקי; בשנת 1901 הוא כתב מאמר בשם זהה לרומן ("מה לעשות?").

פילוסופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדעת צ'רנישבסקי, קיים קשר ישיר בין השלטון, האושר הכלכלי והחינוך. לדעתו, בעלי אמצעים דלים לעולם לא יוכלו להגיע לחינוך טוב, ולכן לא יצליחו לשפר את מצבם. הוא היה בדעה שיש לתקן את החברה על ידי מהפכה.

האישיות הרצויה, לדעתו, היא אישיות מגוונת בחינוך במספר תחומים ובעלת יכולת הקְרבה למען הכלל.

הייתה לצ'רנישבסקי ביקורת קשה על מצב מערכת החינוך ברוסיה בימיו. זאת בעיקר עקב הרמה הנמוכה של המדע במדינה, לימוד ללא ערכים ואי-שוויון בחינוך בין גברים ולנשים.

הוא סבר כי שינויי השלטון בעקבות המהפכה יביאו לשינויים גדולים בחברה ובאנשים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]