הצגת המקור של הדף "נמל התעופה דב הוז"

{{שדה תעופה
| שם = נמל התעופה דב הוז / כנף 15{{ש}}(סגור)
| סמל = [[קובץ:Kanaf_15_sde_dov.png|200px|מרכז|סמל בסיס חיל האוויר שדה דב]]
| כיתוב סמל = סמל כנף 15
| תמונה = [[קובץ:Former Sde Dov Airport.jpg|250px|שדה דב לאחר סגירתו ופירוקו, 26 באוקטובר 2020]]
| כיתוב = שדה דב לאחר סגירתו ופירוקו, 26 באוקטובר 2020
| IATA = SDV
| ICAO = LLSD
| סוג השדה = ציבורי/צבאי
| מפעיל = [[רשות שדות התעופה]],{{ש}}{{סמל|חיל האוויר הישראלי|15|+}}
| עיר סמוכה = {{סמל|תל אביב-יפו|15|+}}
| תאריך הקמה = [[23 בספטמבר]] [[1938]]
| תאריך סגירה = [[1 ביולי]] [[2019]]
| גובה רגל = 43
| גובה מטר = 13
| מסלול 1: כיוון מגנטי = 21/03
| מסלול 1: אורך רגל = 5,712
| מסלול 1: אורך מטר = 1,741
| מסלול 1: סוג מסלול = [[אספלט]]
| אתר אינטרנט = [http://www.iaa.gov.il/Rashat/he-IL/Airports/SdeDov/ נמל התעופה דב הוז]
| מפה = {{לשוניות2|רוחב=100%|זיהוי=1|שם1=מפת מיקום|שם2=מפה דינמית|תוכן1={{ממי|סוג=שדה תעופה}}|תוכן2={{מפה דינמית/תל אביב-יפו|סמל סמן=airport}}}}
| מפה מפורטת = [[קובץ: SdeDovAerodrome-Red.jpg|מרכז|250px|דפית תרשים ש"ת שדה-דב<!-- ספר פרסום מידע תעופתי פנים ארצי (פמ"ת) המפורסם על ידי מנהל התעופה האזרחית מכח הוראות תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב-1981 -->]]
| קואורדינטות = {{coord|32|6|53|N|34|46|56|E|type:airport|display=inline,title}}
}}
'''שדה דֹב''', או בשמו הרשמי '''נמל התעופה ע"ש [[דב הוז]]'''{{הערה|1={{ישראל היום|דייויד סלע|נוסטלגיה: 70 שנים אחרי|article/774873|26 ביוני 2020}}}}, היה [[נמל תעופה]] ב[[צפון תל אביב]] אשר נסגר והפסיק את טיסותיו ב-[[1 ביולי]] [[2019]].

הנמל שימש גם כ[[בסיס טיסה (חיל האוויר הישראלי)|בסיס טיסה]] של [[חיל האוויר הישראלי]] ('''כנף 15''') מקום המדינה עד לסגירתו, אחר מכן טייסותיו הועברו ל[[בסיס חצור]] ('''כנף 4''').

בשנת [[2011]] עברו דרך הנמל 653,055 נוסעים ב-30,238 תנועות פנים ארציות{{הערה|שם=רשות1|1=[http://www.iaa.gov.il/Rashat/he-IL/Airports/SdeDov/AbouttheAirport/Statistics/ סטטיסטיקה]}}. מספר הנוסעים בטיסות בין-לאומיות היה קטן יחסית ועמד על 5,886 איש ב-1,583 טיסות בלבד.

נמל התעופה החל לפעול ב-[[23 בספטמבר]] [[1938]], וכעבור כ-81 שנים, ב-1 ביולי 2019 הפסיק לפעול, מתוך כוונה להקים בשטחו שכונת מגורים.

== היסטוריה ==
[[קובץ:PASSENGER HALL OF THE PALESTINE AIRWAYS LINE AT THE AERODROME SDE DOV IN TEL AVIV. אולם הנוסעים של חברת "נתיבי אויר ארץ ישראל" בנמל התעופה שדה דב בתל D2-054.jpg|ממוזער|שמאל|אולם הנוסעים של חברת "[[נתיבי אוויר לארץ ישראל]]" בשדה דב, [[פברואר]] [[1939]]]]
[[קובץ:Old ATC tower in Sde Dov IAF base.jpg|ממוזער|שמאל|[[מגדל פיקוח]] הישן בשדה תעופה שדה דב]]
[[קובץ:ATC tower in Sde Dov IAF base.jpg|ממוזער|שמאל|מגדל פיקוח בשדה תעופה שדה דב]]
[[קובץ:תצוגת שדה דב.png|ממוזער|שמאל|מבט לשדה מ[[מזרח]] וברקע [[מגדל פיקוח|מגדל הפיקוח]], 2017]]
[[קובץ:מטוס ארקיע ממריא על רידינג.jpg|ממוזער|שמאל|[[מטוס]] [[ארקיע]] נוחת על רקע [[תחנת הכוח רדינג]], 2017]]
[[קובץ:מטוס צבאי נוחת מכיוון נמל תל אביב.png|ממוזער|שמאל|[[קינג אייר]] [[צבא הגנה לישראל|צבאי]] נוחת בשדה מכיוון [[נמל תל אביב]], 2017]]

=== בתקופת המנדט הבריטי ===
בשנת [[1937]] פנה ראש עיריית תל אביב, [[ישראל רוקח]], לשלטונות [[המנדט הבריטי]] בבקשה להקים שדה תעופה כדי לפתור את בעיית התנועה היהודית בארץ ישראל בזמן [[המרד הערבי הגדול]], שהסתכנה בהגעה ובשימוש ב[[נמל התעופה בן-גוריון|נמל התעופה בלוד]]. בשנת [[1938]] החלו העבודות להכשרת שטח השדה, בשיתוף עם חברת [[נתיבי אוויר לארץ ישראל]], מצפון ל[[נחל הירקון]] בסמוך לשפת הים. במקום נסלל מסלול באורך 400 מטר וברוחב 40 מטר ונבנה מוסך לכלי טיס קטנים. טקס הפתיחה של השדה התקיים ב-[[23 בספטמבר]] 1938, ובמעמד זה נחנך קו הטיסה '''[[תל אביב-יפו|תל אביב]]-[[חיפה]]-[[ביירות]]''' של חברת "[[חברות תעופה עבריות ביישוב|נתיבי אוויר לארץ ישראל]]". הקו נועד לפעול בתדירות יומית לחיפה ושלוש פעמים בשבוע לביירות. בשנת [[1940]] נהרג ב[[תאונת דרכים]] [[דב הוז]], סגן ראש עיריית תל אביב, מראשוני התעופה בארץ ישראל וממקימי חברת "[[אווירון (חברה)|אווירון]]", ולזכרו שונה שם השדה ל'''שדה דב הוז''' ומאוחר יותר ל'''שדה דב'''. לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] סגרו שלטונות המנדט את השדה והפקיעו את מטוסיה של חברת "נתיבי אוויר לארץ ישראל" לטובת [[חיל האוויר המלכותי]].

בנובמבר [[1947]] הקימה "[[ההגנה]]" את "[[שירות האוויר]]" ועקב הקושי ביישוב להשתמש בשירותי נמל התעופה בסמוך לעיר הערבית [[לוד]] הגישה חברת "[[אווירון (חברה)|אווירון]]", שהייתה חברת התעופה של ההגנה במסווה של חברה מסחרית, בקשה לשלטונות המנדט להשתמש בשדה דב. הבקשה אושרה ו-6 מטוסים הועברו מלוד לשדה דב. במקביל הוכשר בשדה מסלול נוסף באורך 300 מטרים לקליטת מטוסי תובלה קלים. בסוף דצמבר חנכה חברת אווירון קו מוניות-אוויר משדה דב ללוד.

=== השדה במלחמת העצמאות ===
לאחר ההחלטה ב[[האומות המאוחדות|או"ם]] על [[תוכנית החלוקה]] הפך שדה דב לבסיס המרכזי של [[שירות האוויר]] של ההגנה, שהיווה את הבסיס ל[[חיל האוויר הישראלי]]. ההגנה קיבלה את רשות שלטונות המנדט להפעיל את השדה תחת המסווה של חברת "אווירון". בשדה, שהפך בעצם לבסיס של חיל האוויר שבדרך, התארגנה "טייסת הנמר", שבה היו 21 כלי טיס - הגדול שבהם היה מטוס [[DC-3 דקוטה]]. בחודש דצמבר [[1947]] המריאה מהשדה הטיסה המבצעית הראשונה: הטייס פנחס בן פורת המריא במטוס RWD-13 ל[[בית אשל]], כשהוא נושא עמו רופא, כדי לחלץ פצוע. 

בחודש אפריל [[1948]] הצטרפה "טייסת האריה" לסדר הכוחות של הבסיס הצבאי שבשדה, ועסקה בצילום אווירי. עם ההכרזה על הקמת המדינה גויסו מטוסי חברת [[אווירון (חברה)|אווירון]] שחנו בשדה לטובת פעילות חיל האוויר. השדה הפך לבסיס של [[טייסת 100|טייסת א']], הטייסת הראשונה של "שירות האוויר". למטוסים שבשדה צורפו בחודשים מרץ ואפריל מטוסים קלים מסוג [[אוסטר אוטוקרט]], שנרכשו מפורקים מעודפי הצבא הבריטי, והורכבו ב[[שרונה (מושבה)|שרונה]], שהפכה אחר כך לקריה בתל אביב. מטוסים אלו כונו בשם "פרימוסים" בשל הרעש האופייני להם, שהזכיר את רעשה של [[פרימוס|כירת הגז]] בשם זה. ה"פרימוסים" ביצעו טיסות קישור ליישובים מבודדים, הובילו מזון, תחמושת וציוד רפואי ואף ביצעו גיחות סיור, צילום והפצצה. 

ב-[[15 במאי]] 1948, מיד לאחר הכרזת המדינה וראשית הפלישה המצרית, תקפו ארבעה מטוסי [[ספיטפייר]] [[מצרים|מצריים]] את השדה וגרמו נזק למטוסים ולמבנים. אחד מהמטוסים התוקפים הופל באש [[נ"מ]] וטייסו נלקח בשבי (חלקים מהמטוס שהופל שמשו לשם הרכבת מטוסי הספיטפייר של חיל האוויר הישראלי). בהתקפה נהרגו חמישה אנשים ונפצעו תשעה. עם תום המלחמה הוקמה בשדה "טייסת 100", שהועברה אחר כך ל[[שדה התעופה רמלה]].

=== לאחר קום המדינה ===
ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות החמישים]] הפך שדה דב לשדה אזרחי שבו עיקר הפעילות היא של מטוסים פרטיים מסוג [[בואינג-סטירמן|סטירמן]] ו[[פייפר סופר-קאב]]. השדה שימש גם כבסיס למטוסי הפייפר של [[משטרת ישראל]] ששמשו למטרות סיור, כמו גם לצי [[מטוס ריסוס|מטוסי הריסוס]] של חברת [[כימאוויר]]. עוד פעל בשדה [[קלוב התעופה לישראל]] שביצע בשדה פעילות הדרכה וגרירת [[דאון|דאונים]]. בשנת [[1958]] הועברה מפקדת חיל האוויר מ[[רמלה]] ל[[הקריה|קריה]] בתל אביב, ובחודש מרץ [[1959]] שבה [[טייסת 100]] לשדה דב.

ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות השישים]] קיבל השדה צביון מסחרי יותר ונפח הפעילות בו גדל. באוגוסט 1959 חברת [[ארקיע]] העבירה אליו את מטוסי ה[[DC-3 דקוטה]] שלה, ורכשה מטוסי [[הנדלי פייג' דארט הראלד]], שקיצרו את זמן הטיסה ל[[אילת]] לכ-50 דקות בלבד{{הערה|{{מעריב|ת. לויטה|שדה דב - בסיס של ארקיע|19590312|25}}{{ש}}{{דבר||שרותי ארקיע לשדה דב בת"א|19590812|62}}}}. ארקיע עברה לשדה דב על מנת לחסוך לנוסעים לאילת את הצורך לנסוע לנמל התעופה בלוד, למרות ההוצאות שנדרשו לצורך הכשרת שדה דב לפעילותה{{הערה|{{דבר||עליה רבה בתנועת ארקיע|19570227|46}}}}. השדה הפך לבסיס הפעילות העיקרי של החברה והיא גם הקימה מתקני תחזוקה למטוסים במקום{{הערה| {{למרחב||"שדה דב" - הבסיס העיקרי של "ארקיע"|19590126|33}}}}.

משלב זה התבססה הפעילות האווירית בשדה דב על שני נדבכים עיקריים: חברת ארקיע וחיל האוויר. זה האחרון הגביר מאוד את פעילותו ואת כמות המטוסים והטייסות בשדה, ודחק את המפעילים הפרטיים משדה דב. רובם של מפעילים אלה, כולל חברת [[איה תעופה]] ו[[כימאוויר]], עברו ל[[שדה התעופה הרצליה]].

טייסת הסיור של המשטרה התאחדה עם טייסת 100. בשדה החלה לפעול חברה חדשה, חברת "[[אויתור]]", שהפעילה מטוסי [[דה הבילנד הרון]] ב[[חברת שכר|טיסות שכר]] ובשירות מונית אווירית ל[[חיפה]] ול[[אילת]]. בשנת [[1966]] חנכה חברת ארקיע את הקו למנחת ליד [[מצדה]]. לאחר תום [[מלחמת ששת הימים]] התגברה הפעילות האווירית בשמי ישראל וגדל נפח הפעילות של חברת ארקיע, שהפעילה מהשדה טיסות לשדה התעופה [[שדה התעופה עטרות|עטרות]] שב[[קלנדיה]], מצפון ל[[ירושלים]], ולאילת. עם הגדלת הדרישה לטיסות החלה חברת ארקיע להפעיל מטוסי [[ויקרס ויקאונט]] שלהם שמונים מושבים. ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות השבעים]] החלו להופיע בשדה מטוסי ה[[דאש 7]] החדשים של חברת ארקיע, שהחליפו את מטוסי ההראלד והויקאונט.

בשנת [[1985]] הצטרפה חברת "שחף" לחברות המפעילות שירות משדה דב והציעה, במשך שלוש שנים, טיסות שכר לאילת בשני מטוסי [[אמבראר 110 בנדירנטה]], מתוצרת [[ברזיל]]. בשנת [[1986]] החלה חברה נוספת, חברת "סנונית", להפעיל טיסות שכר למנחת ב[[קריית שמונה]], בתחילה במטוסי [[דאש 6]] ולאחר מכן במטוסי [[ערבה (מטוס)|ערבה]]. בשנת [[1987]] הצטרפו גם חברות נוספות: "אלרום", שהציעה טיסות ל[[באר שבע]], [[עין יהב]] ואילת במטוסים קטנים, ו"[[כנפי העמק]]" שהציעה טיסות מ[[צומת מגידו|מגידו]] ל[[ערד]] דרך שדה דב במטוסי [[שורט 330]], ומאוחר יותר במטוסי [[שורט 360]].

[[קובץ:Sde Dov Airport050.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מטוס [[ארקיע]] נוחת בשדה דב, מבט ממעגן רדינג, 2010]]

ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] הורחבה הפעילות בשדה התעופה ומסוף הנוסעים בשדה הוגדל כדי להתמודד עם תנועת הנוסעים המתגברת. חברת "[[ישראייר]]" שקמה מתוך חברת "כנפי העמק" החלה להפעיל מטוסי [[ATR-42]] בקו לאילת. בשנת 1999 נחנכה רחבת המטוסים הצפונית שנסללה על ידי מנהל התעופה האזרחית. ב[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21]] חל צמצום משמעותי במספר יעדי הטיסה משדה דב וכך, יוצאות ממנו טיסות יומיות סדירות רק ליעדים [[נמל התעופה אילת|אילת]], [[נמל התעופה חיפה]], [[שדה התעופה ראש פינה]] וטיסות המבוצעות על ידי חברת [[איה תעופה]] ל[[מנחת ספיר]] ליד [[עין יהב]] אשר גם מופעל על ידה, קו כאמור אשר פעיל מסוף שנות ה-90 לטובת תושבי הערבה.

מערכת תאורת המסלולים של השדה שופצה בסוף שנת [[2008]], ולשם כך הושבתה פעילותו משך כמעט חודשיים.

=== התוכניות לפינוי השדה ===
[[קובץ:מגדלור רידינג (מגדלור תל אביב).jpg|ממוזער|250px|מטוס נוחת בשדה דב. בימין התמונה ניתן לראות את [[מגדלור תל אביב]] ואת [[תל כודאדי]], 2015]]
כבר בשנת [[1961]], בעקבות הגדלת הפעילות בשדה והתפתחות [[רמת אביב]], דרשה [[עיריית תל אביב]] את העברת השדה למקום אחר{{הערה|{{מעריב||מחכים להכרעת ב.ג. בעניין העברת שדה דב|19610605|59}}}}. באותה שנה הוקמה ועדה לבחינת האפשרות להעתיק את השדה ללוד, תוך סלילת [[כביש מהיר]] שיחבר את תל אביב ל[[נמל התעופה בן-גוריון|נמל התעופה לוד]]{{הערה|{{דבר||ועדה תבחן עניין העתקת שדה דב|19610713|73}}}}. הוחלט לסגור את שדה דב עם תום סלילת הכביש המהיר{{הערה|{{מעריב|אריאל ויינשטיין|ייסלל כביש חדש מלוד לתל אביב|19611030|76}}{{ש}}{{מעריב|אריאל וינשטין|משרד התחבורה מתנגד להעברת שדה דב ממקומו|19650711|147}}}}. במרץ [[1965]] הוחלט להאיץ בניית טרמינל חדש בנמל התעופה בן-גוריון על מנת לאפשר את חיסול שדה דב{{הערה|{{מעריב|אריאל וינשטיין|דיון בדרג גבוה לפינוי שדה דב|19650311|128}}}}. המדינה אף מכרה קרקעות עליהן נמצא שדה דב ליזמים שבקשו לבנות עליהן עם פינוי השדה{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=10071560.v07|סוג=ע"א|עותר=חברת הירקון בע"מ|משיב=מדינת ישראל, מינהל מקרקעי ישראל}}}}. במרץ [[1967]] הועלה נושא העברת השדה בפני ועדת שרים לענייני כלכלה. בין השאר נדרשה העתקת השדה לצורך הקמת [[תחנת הכוח רדינג]] ד'{{הערה|{{דבר||ועדת השרים לענייני כלכלה תדון בהחשת פינוי שדה דב|19670326|53}}}}. בתחילת מאי 1967 קבע מנכ"ל [[משרד התחבורה]] את 1 בספטמבר 1967 כתאריך סגירת שדה דב{{הערה|{{דבר||ניתנה הוראה לפינוי שדה דב|19670504|78}}}}, ולאחר מכן נקבעו תאריכי יעד מאוחרים יותר{{הערה|{{דבר||שדה דב יפונה ב-1 באוקטובר|19680509|100}}{{ש}}{{מעריב|אברהם רותם|המסלול בשדה דב לא יבוטל לפי שעה|19681204|61}}}}. לקראת סוף [[1969]] התחלפו הדיבורים על פינוי שדה דב לדיבורים על פיתוחו והרחבתו{{הערה|{{מעריב|רחל פלימור|ארקיע רוצה להרחיב שירותיה אך קובלת על היעדר ציוד|19691113|125}}}}

בשנת 1970, הורה שר התחבורה [[שמעון פרס]] לערוך [[סקר היתכנות]] להעתקת הנמל לתוך שטח שייובש בתוך הים{{הערה|{{מעריב||סקר להקמת מסלול תעופה על חוף מיובש בתל־אביב|19701018|71}}}}. מאז התנהלו דיונים על סגירתו של שדה דב או העתקתו אל שטח שייובש בים, שכן הוא תופס חלק ניכר מהשטח הפתוח הגדול היחיד שנותר בתל אביב, ומונע את התפתחות העיר באופן רציף צפונה. במהלך [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] ו[[שנות ה-90 של המאה ה-20|ה-90]] של [[המאה ה-20]] תכנן משרדה של האדריכלית [[אילנה אלרוד]] עבור [[רשות שדות התעופה]] את העתקת שדה דב ל[[אי מלאכותי]] כשני קילומטרים מהחוף, אך תוכנית זאת מעולם לא קודמה.
[[קובץ:Artificial island, Tel aviv air port.jpg|ממוזער|תכנון שדה דב על אי מלאכותי בים, 2016|250px]]
בשנת [[2007]] נחתם הסכם בין המדינה לבעלי השטח, בהם התחייבה המדינה לפנות את שדה דב. ב-[[7 בפברואר]] [[2010]] החליטו [[שר התחבורה]] ו[[שר השיכון]] לפעול בהקדם לסגירת השדה כדי לפנות מקום לבניית 12,000 יחידות דיור בשטחו, במסגרת תוכנית "מנהטן על הים" של [[עיריית תל אביב-יפו]]{{הערה|{{TheMarker|זוהר בלומנקרנץ|החלטה על פינוי שדה דב - בתוך 3 חודשים; המטרה - 12 אלף דירות|0000017f-e776-da9b-a1ff-ef7fcac60000|7 בפברואר 2010}}}}. ההחלטה נתקלה בהתנגדות חברות התעופה הפועלות בשדה, הטוענות לחשיבותו ולתנועת הנוסעים השנתית הערה העוברת דרכו, אך היא אושרה על ידי הממשלה ב-[[28 באוקטובר]] [[2012]]. לפי התוכנית, צו רשות שדות התעופה בשדה דב המסתיים ב-[[30 ביוני]] [[2016]] לא יוארך, ופינויו של שדה דב יסתיים עד לשנת [[2018]]. עם זאת על פי החלטת בג"ץ הוחלט להאריך את רישיון ההפעלה של השדה עד לאפריל 2017. פעילות המטוסים הקלים תועתק לשדה תעופה חדש שיוקם ב[[מנחת עין שמר]], ואילו פעילות מטוסי החברות המסחריות תועבר ל[[נמל התעופה בן-גוריון]]{{הערה|1=[http://he.mot.gov.il/index.php?option=com_content&view=article&id=2474:dover-2012-10-28&catid=57:dover-c-2&Itemid=66 הממשלה אישרה את פינוי שדה דב מתל אביב]}}. מאז קבלת ההחלטה, פעלו עיריית [[אילת]], ועד [[שיכון למד|שכונת למד]] וחברות התעופה [[ארקיע]] ו[[ישראייר]] לביטולה ולהמשך פעילות השדה{{הערה|{{TheMarker|זוהר בלומנקרנץ|עיריית ת"א והתושבים מתנגדים לפינוי שדה דב - וצה"ל לא נערך|0000017f-f783-d460-afff-ffe73c5e0000|12 באוגוסט 2013}}}}{{הערה|1={{ynet|עזרא ארבלי|סגירת שדה דב תפגע בתיירות לאילת?|4633234|5 במרץ 2015}}}}. ההתנגדות העיקרית נובעת בשל היות נמל התעופה בן-גוריון נמל תעופה שמשרת בעיקר טיסות חוץ (נכון ל-2015 יש מדי יום 26 טיסות פנים ארציות מאילת אל שדה דב לעומת 6 ל[[נמל התעופה בן-גוריון]]). בתור חלופות למהלך הוצע להסתפק בפינוי המחנה הצבאי (המחנה נמצא ממזרח לשדה האזרחי) או דחיית סגירת שדה דב למועד פינוי המחנה.

ב-[[3 ביולי]] 2016 הועלתה לדיון [[הצעת חוק פרטית]] לדחיית פינוי השדה לשנת 2019, הצעה שקיבלה תמיכה של למעלה מ-80 חברי כנסת{{הערה|{{TheMarker|צבי זרחיה|ההכרעה בוועדת השרים לחקיקה בהצעה לדחיית פינוי שדה דב האזרחי נדחתה|0000017f-e0b7-d9aa-afff-f9ff8d220000|3 ביולי 2016}}}}, אך [[ועדת השרים לענייני חקיקה]] דחתה את ההחלטה בנושא בשלושה שבועות. כעבור מספר ימים פורסם כי התקבלה החלטת פשרה מטעם שר האוצר לפיה השדה האזרחי יפונה כמתוכנן ב-[[2017]], ולאחר הריסת המבנים ובדיקת רעילות הקרקע וטיהורה בעת הצורך תופשר הקרקע לבניית כ-4,000 יחידות דיור. אך פעילות התעופה האזרחית לאילת תימשך כשנתיים נוספות מהחלק הצבאי בשדה עד 2019 על ידי הקמת [[ביתנים]] זמניים בעלות של כ-2 מיליון שקלים שישמשו כמבני הטרמינל. לאחר סגירת השדה הצבאי שמתוכננת ליולי 2019 תתאפשר בניית עוד 12,000 דירות במתחם והכנסות המדינה משיווק הקרקע לבנייה תממן פינוי מחנות צבא נוספים ממרכז הארץ לנגב כשבשטחם יש עתודות קרקע לבניית 60,000 יחידות דיור בסך הכל.

בתחילת 2017 הוגשה מטעם המדינה בקשה (בהסכמת עיריית תל אביב) להארכת השימוש בשטח השדה האזרחי עד אוקטובר 2017 במקום לפנותו כמתוכנן באפריל 2017. אך התנגדות בעלי הקרקעות הביאה את בג"ץ להכריע ב-8 במרץ בהתאם לפסיקתו הקודמת כי יש לבצע את הפינוי כמתוכנן באפריל 2017.{{ש}}

עוד בטרם פורסמה פסיקת בג"ץ שבה הכנסת להליך חקיקה של הצעת החוק הפרטית שהועלתה בקיץ 2016 להארכת השימוש בשדה האזרחי עד תחילת 2019, מועד פינויו המתוכנן של הבסיס הצבאי. הצעת החוק הזו אושרה סופית ב[[הכנסת|כנסת]] ב[[מרץ]] [[2017]], ולפיכך נקבע שפינוי נמל התעופה האזרחי יתבצע רק עם פינוי הבסיס הצבאי ב-2019 או לפחות לא יבוצע לפני ינואר 2019{{הערה|{{גלובס|אורי חודי|אושר: שדה דב ימשיך לפעול עד 2019 חרף החלטת ביהמ"ש|1001182224|22 במרץ 2017}}}}.

שדה התעופה האזרחי נועד להתפנות עד [[1 בדצמבר]] 2017. אך לאחר שהובהר כי עלות הקמת מבנים זמניים לתפעול טרמינל אזרחי בשטח הבסיס הצבאי תעלה כ-50 מיליון שקלים, וייקח כ-8 חודשים לביצוע מכרז, תכנון והקמה, החליט השר [[משה כחלון]] ב-27 בנובמבר 2017, להאריך את פעילות הטרמינל האזרחי לכל הפחות עד חודש יולי 2018. בהמשך הוחלט להצמיד אותו לפינוי הבסיס הצבאי. ביוני 2018 פורסם כי משרד הביטחון ביקש להאריך את הפעילות הצבאית עד יולי 2019 ובקשה זאת אושרה. בנוסף, החליט ראש עיריית ת"א עצמה להציע חלופה תכנונית לפיה שטח השדה יצומצם ויוקם טרמינל חדש סמוך למסלול, אך יוכל להמשיך לפעול כשדה תעופה אזרחי בשנים הבאות ולא להתפנות. כתוצאה מזאת במקום התוכנית לבניית שכונה בצפון תל אביב עם כ-16,000 דירות, תוקם שכונה מצומצמת עם כ-8,000 דירות בלבד. לתוכנית זאת מתנגדים בתוקף בעלי השטח, [[רשות מקרקעי ישראל]], מהנדס עיריית תל אביב והמדינה. התוכנית החלופית אושרה להפקדה בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בתל אביב ב-[[20 ביוני]] 2018, בעוד התוכנית לפינוי כולל נידונה כבר בוועדה המחוזית של גוש דן ואושרה להפקדה ב-23 ביולי 2018.

ב-[[30 בדצמבר]] 2018 הוחלט בוועדת הפנים בכנסת לתת לשר הביטחון סמכות לבחון מחדש את ההחלטה לפנות את הבסיס הצבאי משדה דב ואת ההשלכות הביטחוניות לכך, החלטה זאת אושרה בכנסת יומיים לאחר מכן{{הערה|{{כלכליסט|בילי פרנקל|הכנסת אישרה את חוק שדה דב: מאפשר לבחון שוב את מועד הפינוי|3753329|1 בינואר 2019}}}}.

ב-13 בפברואר 2019 הודיעה רשות שדות התעופה שהשדה ייסגר כמתוכנן ב-1 ביולי 2019, והורתה לכל חברות התעופה הפועלות בו להיערך לפינוי כל המטוסים שלהם בתאריך זה לשדות תעופה חלופיים. אך לשר הביטחון עדיין קיימת האפשרות להחליט על דחיית סגירת השדה או שינוי המתווה לסגירתו הכוללת לטובת שימורו כשדה תעופה פעיל על שטח מצומצם יותר (ללא הבסיס הצבאי ועם טרמינל חלופי) בהתאם להחלטה שאושרה בכנסת בתחילת ינואר 2019.

ב-[[30 ביוני]] 2019 לאחר דיונים ארוכים, שנמשכו במהלך כל היום לאור התנגדותם של תושבי אילת, ה[[הסתדרות העובדים הכללית החדשה|הסתדרות]] ו[[התאחדות המלונות בישראל]] לסגירת שדה דב. ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] החליט שנמל התעופה ייסגר ב-[[1 ביולי]] והטיסות שבו יועתקו ל[[נמל התעופה בן-גוריון]] והשטח של שדה דב יעבור לבעלי הקרקעות{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.0404.co.il/?p=454410|הכותב=ליעם גולן|כותרת=נתניהו החליט: שדה דב יפונה – 400 מיליון ש"ח יושקעו בפיתוח העיר אילת|אתר=0404|תאריך=30 ביוני 2019}}}}.

[[קובץ:עבודות להריסת מסלול הטיסה.jpg|ממוזער|עבודות להריסת מסלול הטיסה, אוגוסט 2019]]
השדה הפסיק את טיסותיו סופית ב-1 ביולי 2019. חברת [[ארקיע]] הודיע על פיטורי מאות מעובדיה, אך בלחץ [[הסתדרות העובדים הכללית החדשה|ההסתדרות]] חזרה בה{{הערה|{{ynet||ארקיע חוזרת בה: הודיעה על פיטורים של כ-15 עובדים והקמת מחלקה חדשה|5564689|6 באוגוסט 2019}}}}. המחנה הצבאי התפנה ב-31 ביולי 2019. ב-1 באוגוסט החלו עבודות לפירוק מסלולי הטיסה וההסעה וכלל מבני השדה.

ב-[[10 בפברואר]] [[2020]] הושלם פינוי השדה. בסך הכל פונו ונהרסו למעלה מחצי מיליון מ"ר של מבני צבא, משטחי אספלט ו[[מסלול טיסה|מסלול ההמראה]] באורך 1,741 מטרים. [[מגדל פיקוח|מגדל הפיקוח]] הוכרז כ[[שימור מבנים|מבנה לשימור]] ונשאר למעשה השריד האחרון של השדה, על פי התכנון המגדל יישאר כשטח ציבורי בשכונת המגורים העתידית גם כאשר תוקם השכונה{{הערה|{{ynet|איתי בלומנטל ויואב זיתון|שדה דב הפך למגרש חול ענק {{!}} צפו בתיעוד לפני ואחרי|5675369|10 בפברואר 2020}}}}{{הערה|[https://www.mod.gov.il/Society_Economy/articles/Pages/10.2.20.aspx הושלם פינוי "שדה דב" ] אתר משרד הביטחון, 10 בפברואר 2020}}.

ביוני [[2020]] פורסם כי מועצת העיר של תל אביב אישרה הקמת שבילי אופניים ומעברים להולכי רגל שיחברו בין השכונות הנמצאות בסמוך לשטח השדה לרצועת החוף העירונית, כמו כן קיימת תוכנית להקמת מגרשי חנייה זמניים במקום עד אשר יחלו עבודות ההקמה של שכונת המגורים{{הערה|{{ynet|איתי בלומנטל|במקום פרצות בגדר: עיריית ת"א תקים מעבר מסודר משדה דב לחוף|5752386|22 ביוני 2020}}}}.

== השדה האזרחי ==
=== מבנה ===
בשדה היה אולם לנוסעים נכנסים ולנוסעים יוצאים. טרמינל 2 של השדה שימש לטיסות הנוחתות מחוץ לישראל של עד 30 נוסעים. בשנת 2003 נבנה במקום [[מגדל פיקוח]] חדש (במתחם הצבאי של השדה), שהחליף את המגדל הישן שנבנה כשישים שנה לפני כן. במגדל החדש 13 עמדות ל[[פקח טיסה|פקחי טיסה]] שיכולים להתמודד עם כ-80,000 ההמראות והנחיתות שהתבצעו בשדה מדי שנה, בחודש יוני [[2006]] (3 שנים לאחר מכן) נחנך מגדל בקרה חדש, המגדל הקודם היה נמוך יחסית (דבר שמאפשר זווית ראייה טובה יותר לפקחי המגדל ולהעלאת רמת הבטיחות בתחום האווירי של השדה). פיקוח הטיסה בשדה דב בוצע על ידי חיל האוויר ובאחריותו.

בשדה דב היה [[מסלול טיסה]] בודד (03/21), ולצידו משטחי חנייה ותדלוק ששימשו את [[ארקיע]] ו[[ישראייר]]. מסלול הסעה הוליך לקצה הדרומי של המסלול. המסלול בשדה דב אינו שטוח לגמרי, כך שמצד אחד של המסלול לא ניתן לראות מטוס שיעמוד בצד השני. בעבר כמעט ואירעה התנגשות כשמטוס שהמריא ניצב פנים אל פנים מול מטוס אחר.

=== חברות תעופה שפעלו בנמל בקביעות ===
* [[ישראייר]] – קו ל[[נמל התעופה רמון|אילת - רמון]], ל[[נמל התעופה חיפה|חיפה]] ול[[נמל התעופה הבינלאומי בלרנקה|נמל התעופה לרנקה]]{{הערה|{{Cite news|url=https://passportnews.co.il/ישראייר-תפעיל-טיסות-בינלאומיות-משדה-ד/|title=ישראייר תפעיל טיסות בינלאומיות משדה דב - Passportnews|date=2018-10-09|newspaper=Passportnews|language=he-IL|access-date=2018-10-09}}}}.
* [[ארקיע]] – קו ל[[נמל התעופה רמון|אילת - רמון]], קו עונתי ל[[נמל התעופה הבינלאומי בלרנקה]]{{הערה|{{Cite news|url=https://passportnews.co.il/לראשונה-ארקיע-תפעיל-טיסות-מסחריות-לקפ/|title=לראשונה: ארקיע תפעיל טיסות מסחריות לקפריסין משדה דב - Passportnews|date=2018-06-21|newspaper=Passportnews|language=he-IL|access-date=2018-06-22}}}}{{הערה|{{Cite news|url=https://passportnews.co.il/ארקיע-ממשיכה-להפעיל-טיסות-בינל-משדה-דב/|title=ארקיע תמשיך להפעיל טיסות לקפריסין משדה דב - Passportnews|date=2018-10-09|newspaper=Passportnews|language=he-IL|access-date=2018-10-09}}}}.
* [[עיט שירותי תעופה ותיירות]] – קו ל[[שדה התעופה ראש פינה]] ול[[נמל התעופה הבינלאומי פאפוס]]{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224130:0|{{Cite news|url=https://passportnews.co.il/for-the-first-time-in-israel-flights-from-sde-dov/|title=לראשונה בישראל: טיסות לקפריסין משדה דב - Passportnews|date=2018-03-04|newspaper=Passportnews|language=he-IL|access-date=2018-06-22|archive-url=https://web.archive.org/web/20180623005144/https://passportnews.co.il/for-the-first-time-in-israel-flights-from-sde-dov/|archive-date=2018-06-23|url-status=dead}}}}.
* [[איה תעופה]] – קו ל[[מנחת ספיר]], מוניות אוויר, מיפוי וניסויי טיסה.
* [[להק תעופה|להק שפרירית תעופה]] – מוניות אוויר.
* [[כים ניר]] – שירותי תעופה מיוחדים.

=== סטטיסטיקה ===
תנועת הנוסעים והמטוסים נותרת יציבה לאורך השנים. להלן נתוני התעבורה בנמל בין השנים [[2006]]–[[2011]]{{הערה|שם=רשות1}}:
{| class="wikitable" border="1"
! שנה !! 2006 !! 2007 !! 2008 !! 2009 !! 2010 !! 2011
|-
| נוסעים (פנים) || 624,539 || 697,774 || 640,657 || 658,287 || 652,119 || 653,055
|-
| תנועות מטוסים (פנים) || 30,799 || 34,991 || 33,266 || 30,979 || 31,985 || 30,238
|-
| נוסעים (בינ"ל) || 4,349 || 5,875 || 6,132 || 3,543 || 3,653 || 5,686
|-
|תנועות מטוסים (בינ"ל) || 1,159 || 1,436 || 1,422 || 907 ||1,005 || 1,583
|}

==בסיס חיל האוויר ==
שדה דב שימש גם כ[[בסיס טיסה (חיל האוויר הישראלי)|בסיס טיסה]] של [[חיל האוויר הישראלי]] ('''כנף 15''') מקום המדינה עד לסגירתו ב-1 ביולי 2019. לאחר מכן טייסותיו הועברו ל[[בסיס חצור]] ('''כנף 4''').

הפעילות המבצעית העיקרית של הבסיס התמקדה באיסוף מודיעין ובתובלה, ושימש כבסיס האם של הטייסת הראשונה בחיל האוויר, טייסת התובלה הקלה:
* [[טייסת 100]] ("טייסת הגמל המעופף"). הטייסת מפעילה את מטוסי ה[[קינג אייר B-200]] ("צופית") וה[[בוננזה A36]] ("חופית").

טייסות עבר בבסיס:
* [[טייסת 125]] ("טייסת המסוקים הקלים"). הטייסת הפעילה מסוקי [[בל 206]] ("סייפן" ו"סייפנית") ומוקדם יותר גם מסוקי [[בל 212]] ("אנפה"), עד סגירתה בשנת 2003.
* [[טייסת 249]] ("יחידת הכיבוי האווירי"). הטייסת מפעילה מטוסי [[אייר טרקטור AT-802]]. הטייסת נפתחה בשנת 2011, כתוצאה מלקחי [[אסון הכרמל]]. הטייסת הייתה במקור חלק מ[[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]] והועברה ב-2016 לאחריות [[היחידה האווירית של משטרת ישראל]].
* [[טייסת 135]] ("טייסת מלכי האוויר"). הטייסת הפעילה עד למועד סגירתה את מטוסי הקינג אייר ("צופית" ו"קוקיה"), וה[[בוננזה A36]] ("חופית"). הטייסת נסגרה בסוף שנת 2018 והתאחדה עם טייסת 100.

שדה דב היווה, בנוסף, גם "שער כניסה לחיל האוויר". בבסיס הייתה יחידת ה'''ימ"מ 321''' (יחידת מיון ומעבר), יחידה המקבילה באופייה ל[[בקו"ם]] חיילי, אליה מגיעים חיילים חדשים המתגייסים לחיל. עם סגירת הבסיס, עברה היחידה אל [[בח"א 21]] ב[[חיפה]].

הבסיס זכה ב[[פרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות]] לשנת [[2004]] ולשנת [[2017]].

כחלק ממהלך סגירתו של שדה דב, הבסיס עבר ל[[בסיס חצור|בסיס חצור (כנף 4)]] במהלך שנת [[2019]]{{הערה|{{אתר חיל האוויר||עוברים דירה: טייסות שדה-דב יעברו לחצור|4475-50366}}}}.

=== סמלי היחידות התומכות ===
{| align="center" style="text-align: center;"
| <gallery widths="110px" heights="110px" perrow="5">
תמונה:Kanaf 15 admin. Sqd.png|[[בסיס טיסה (חיל האוויר הישראלי)#טייסת מנהלה|טייסת מנהלה]]
תמונה:Kanaf 15 Aviation Sqd Logo.png|[[בסיס טיסה (חיל האוויר הישראלי)#טייסת תעופה|טייסת תעופה]]
תמונה:Kanaf 15 Mainten. Sqd Logo.png|[[בסיס טיסה (חיל האוויר הישראלי)#טייסת תחזוקה אווירית|טייסת תחזוקה אווירית]]{{ש}}(סמל שנות ה-2000)
תמונה:Kanaf 15 Mainten. Sqd Old Logo.png|{{כ}}טייסת תחזוקה{{ש}}(הסמל הישן)
תמונה:Kanaf 15 Construction Unit.png|[[בסיס טיסה (חיל האוויר הישראלי)#יחידת בינוי|יחידת בינוי]] 315
</gallery>
|}

=== מפקדי הכנף ===
{| class="wikitable"
!שם מפקד הכנף
!תקופת כהונה
!הערות
|-
|[[מישה קנר|מיכאל (מישה) קנר]]
|3.1948–4.1948
|מפקד הבסיס הראשון
|-
|[[דניאל בוקשטיין]]
|4.1948
|בדרגת סגן
נפל בעת מילוי תפקידו
|-
|[[בוריס סניור]]
|5.1948–7.1948
|ממקימי חיל האוויר
|-
|[[בנימין אימברג]]
|7.1948–8.1948
|
|-
|[[בנימין בונה]] (בוניסלבסקי)
|8.1948–10.1948
|
|-
|[[יוסף קרופינסקי]]
|1948–1949
|
|-
|[[מאיר רוף]]
|1959–1962
|
|-
|[[מאיר שפר]]
|1962–1963
|
|-
|[[אלי איל]] (פיינגרש)
|1963–1965
|
|-
|[[אורי ירום]]
|1965–1967
|
|-
|[[מתי כספית]]
|1967–1969
|
|-
|[[אמיתי חסון]]
|1969–1973
|
|-
|[[משה סער]] (סימי)
|1973–1974
|
|-
|[[עודד שגיא]]
|1974–1977
|
|-
|[[שאול כהן (קצין)|שאול כהן]]
|1977–1978
|
|-
|[[ראובן איל]]
|1978–1980
|לימים ראש [[להק המודיעין]]
|-
|[[שאול כהן (קצין)|שאול כהן]]
|1980–1983
|כהונה שנייה
|-
|[[יוסי טרון|יוסף (יוסי) טרון]]
|1983–1985
|
|-
|[[נתן דביר]]
|1985–1987
|
|-
|[[אסף אגמון (טייס)|אסף אגמון]]
|1987–1989
|
|-
|[[ישראל בן חיים]]
|1989–1991
|
|-
|[[יצחק ברנדט]]
|1991–1993
|
|-
|[[נחמיה שלם]]
|1993–1995
|
|-
|[[אמיר השכל]]
|1995–1997
|לימים ראש [[להק כוח האדם]]
|-
|[[נתן ברזיאלי]]
|1997–1999
|
|-
|[[אייל בבלי]]
|1999–2002
|
|-
|[[אודי בר-עוז]]
|2002–2004
|
|-
|[[עדן אטיאס]]
|2004–2007
|
|-
|[[יהוא עופר]]
|2007–2010
|
|-
|[[ליהוא הכהן]]
|2010–2013
|
|-
|[[יהל פטישי]]
|2013–2015
|
|-
|[[אמיר גת]]
|2015–2018
|לימים ראש [[להק המודיעין]]
|-
|[[עמירם יקירה]]
|2018–2019
|מפקד הבסיס האחרון
לימים הנספח הצבאי בקנדה
|}

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{אתר רשמי}}
* [http://www.iaa.gov.il/Rashat/he-IL/Airports/SdeDov שדה דב] - באתר [[רשות שדות התעופה]]
* {{אתר חיל האוויר||בסיס שדה דב|2570-30210}}
* [http://tel-aviv.millenium.org.il/NR/exeres/1BC12FF7-2403-47CA-95B4-4CB51CF3C878,frameless.htm חנוכת שדה דב באתר עיריית תל אביב]
* [https://sdedov.co.il/81-שנות-היסטוריה-נפרדים-לשלום-משדה-דב/ 81 שנות היסטוריה: נפרדים לשלום משדה דב], באתר רובע שדה דב", 10 בינואר 2022
* {{מעריב|צבי אלגת|שדה דב עשה שלו - הוא יכול ללכת|19610908|35}}
* {{הארץ|ערן אלדר|אפשר לבנות על שדה דב {{!}} דעה|0000017f-f79f-d47e-a37f-ffbfd1930000|28 באוגוסט 2013}}
* יונתן גת, [http://timeout.co.il/עירוני/תל-אביב/תל-אביב-חדשות-עירוניות/שדה-דב חסרי מעוף: האם סגירת שדה דב תפגע בתנועה האווירית בישראל?], [[Time Out תל אביב]], 14 במרץ 2016
* {{TheMarker|נמרוד בוסו|מקורקעים {{!}} תיירים לאילת או דירות לת"א? מי עוצר את פינוי שדה דב|1.3007409|15 ביולי 2016}}
* {{הארץ|עופר אדרת|כשבתל אביב חיפשו "מקום חניה לאווירונים"|1.7424928|1 ביולי 2019|מנויים=לא}}
* {{TheMarker|גילי מלניצקי|צפו: להתראות שדה דב, שלום שכונת יוקרה|1.8517881|10 בפברואר 2020}}
* [https://web.archive.org/web/20190225223608/http://caa.gov.il/index.php?option=com_content&view=article&id=265&Itemid=215&lang=he שדה התעופה שדה דב] (רתא - [[רשות התעופה האזרחית]])
* {{סרטונים}} [https://jfc.org.il/news_journal/27513-2/92810-2/ יישור החולות לשדה דב, '''1938'''], באתר [[סינמטק ירושלים]]
* {{סרטונים}} [https://jfc.org.il/news_journal/27662-2/91635-2/ שדה דב, '''1953'''], באתר [[ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים]]
* {{Ynet|אסף קמר, איתי בלומנטל|נכנסנו לשדה דב הנטוש וכך זה נראה|vacation/israeltrips/article/SJH2UAAlv|31 ביולי 2020}}
* {{יוטיוב|6PTz_eoO7BQ}}, 2020
* [ שדה דב], מאמר באתר [https://placestimeforgot.com/ מקומות שהזמן שכח], 21 בדצמבר 2021

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{ניווטים
|כותרת=נמל התעופה דב הוז - תבניות ניווט
|רוחב=100%
|יישור=ימין
|תוכן=
{{מפקדי בסיס שדה דב}}
{{שדות תעופה בישראל}}
{{בסיס טיסה ישראלי}}
{{רשות שדות התעופה}}}}

[[קטגוריה:ישראל: שדות תעופה על שם אישים|הוז]]
[[קטגוריה:תל אביב-יפו: תחבורה]]
[[קטגוריה:תל אביב-יפו: מבנים]]
[[קטגוריה:היישוב: תעופה]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל: שדות תעופה]]
[[קטגוריה:בסיסי חיל האוויר הישראלי שנסגרו]]
[[קטגוריה:ישראל: שדות תעופה שנסגרו]]
[[קטגוריה:תל אביב-יפו: מבנים שנהרסו]]
[[קטגוריה:הנצחת דב הוז]]