נשיא מלטה
איוש נוכחי | ג'ורג' ולה |
---|---|
תאריך כניסה לתפקיד | 4 באפריל 2019 |
תחום שיפוט | מלטה |
מעון | ארמון סנט אנטון |
ייסוד המשרה | 13 בדצמבר 1974 |
איוש ראשון | אנתוני ממו |
president | |
נשיא מלטה (במלטית: President ta' Malta) הוא ראש מדינת מלטה. הנשיא נבחר על פי החלטת הפרלמנט של מלטה לתקופה בת 5 שנים, ונשבע "לשמור, להגן ולגונן" על החוקה. נשיא מלטה מעורב ישירות ובעקיפין בשלוש רשויות המדינה. הנשיא אחראי על המינויים במערכת המשפט. הרשות המבצעת נתונה רשמית בידי לנשיא, אך מנוהלת בפועל על ידי ראש הממשלה.[1]
תולדות המשרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]משרת נשיא מלטה נוסדה ב-13 בדצמבר 1974, כאשר מלטה הפכה לרפובליקה בחבר העמים הבריטי. המלכה אליבת השנייה פסקה להיות ראש המדינה ומלכת מלטה (במלטית: Reġina ta' Malta), והמושל הכללי האחרון, סר אנתוני ממו התמנה לנשיא מלטה הראשון.
כישורים ותנאים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לא ימונה לנשיא מלטה, אלא מי שעומד בתנאים הבאים:
- בעל אזרחות מלטית
- מעולם לא החזיק במשרה שיפוטית בבית המשפט העליון
- אינו פסול למינוי למשרה ציבורית על פי סעיף 109, 118 ו-120 בחוקה.
כניסה לתפקיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני כניסה לתפקיד על המועמד להישבע בפני הפרלמנט של מלטה. השבועה כוללת: "אני (שם המועמד), נשבע בזאת, למלא בנאמנות את משרת נשיא מלטה, ולעשות כל שביכולתי לשמור, להגן ולגונן על החוקה".
היעדרות זמנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאשר באופן זמני אין נשיא בתפקיד, אם בשל היעדרות ממלטה, חופשה, או נבצרות, ממנה ראש ממשלת מלטה לאחר התייעצות עם מנהיג האופוזיציה את מי שימלא את מקום הנשיא עד למינוי נשיא חדש.
מתפקידי הנשיא
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין תפקידיו של נשיא מלטה נמנים[2]:
- הנשיא מודיע רשמית על החוקים.
- הנשיא מפזר את הפרלמנט לבקשת ראש הממשלה או בעקבות החלטת אי-אימון בממשלה.
- הנשיא ממנה את ראש הממשלה בהתאם למצב בפרלמנט.
- הנשיא ממנה את רוב חברי הגופים החוקתיים (בהסכמת ראש הממשלה).
- הנשיא מארח שגרירים זרים.
- הנשיא מעניק חנינה למורשעים בדין, לאחר התייעצות עם הקבינט או בא כוחו.
- מתוקף תפקידו הנשיא הוא יושב ראש הוועדה לניהול השפיטה של מלטה.
- מתוקף תפקידו הנשיא הוא ראש הקרן הקהילתית של מלטה, קרן צדקה לא ממשלתית שנועדה לסייע למוסדות ולאנשים, אשת הנשיא היא סגנית היושב ראש.
- הנשיא מאשר הענקת אותות כבוד, ועיטורים. תוארי אצולה, כבוד ועיטורים ומשרות אינם מותרים אלא אם כן אושרו על ידי הנשיא.
מעונות הנשיא
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארמון הגראנד מאסטר הוא מעונו הרשמי של נשיא מלטה.
מעונות נוספים:
- ארמון סנט אנטון (מעון רשמי)
- ארמון ורדאלה (מעון קיץ)
דגל הנשיא
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשיאי מלטה השתמשו בדגל הלאומי של מלטה עד ל-12 בדצמבר 1998, אז נוצר הדגל הנשיאותי של מלטה. הדגל מוצב מעל מעונות הנשיא הרשמיים והמשרדים ובכל אירוע שבו הם נוכחים.[3]
סיום כהונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סיום כהונת הנשיא חל במקרים הבאים:
- הנשיא מגיש את התפטרותו
- בתום תקופת הכהונה בת 5 השנים
- החלטת פרלמנט להפסקת כהונה עקב נבצרות או התנהגות שאינה הולמת
- מות הנשיא
נשיאי מלטה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר | תמונה | נשיא
(נולד–נפטר) |
תקופת כהונה | שיוך מפלגתי בעת הכהונה | ראש הממשלה |
---|---|---|---|---|---|
1 | סר אנתוני ממו (1912–1983) |
1974–1976 | עצמאי | מינטוף | |
2 | אנטון בוטיג'יץ' (1912–1983) |
1976–1981 | מפלגת העבודה | מינטוף | |
— | אלברט הייזלר (1916–1993) |
1981–1982 | מפלגת העבודה | מינטוף | |
3 | אגאתה ברברה (1923–2002) |
1982–1987 | מפלגת העבודה | מינטוף
בוצ'יני | |
— | פול שוורב
(1923–1994) |
1987–1989 | מפלגת העבודה | בוצ'יני
אדאמי | |
4 | צ'נסו טאבונה
(1913–2012) |
1989–-1994 | המפלגה הלאומית | אדאמי | |
5 | יוגו מיפסוד בוניצ'י
(נולד ב-1932) |
1994–1999 | המפלגה הלאומית | אדאמי
סאנט אדאמי | |
6 | גווידו דה מרקו
(1931–2010) |
1999–2004 | המפלגה הלאומית | אדאמי
גונזי | |
7 | אדוארד פנק אדאמי
(נולד ב-1934) |
2004–2009 | המפלגה הלאומית | גונזי | |
8 | ג'ורג' אבלה
(נולד ב-1948) |
2009–2014 | מפלגת העבודה | גונזי | |
9 | מארי לואיז קוליירו פרקה
(נולדה ב-1958) |
2014–2019 | מפלגת העבודה | מוסקט | |
10 | ג'ורג' ולה
(נולד ב-1942) |
2019– | מפלגת העבודה | מוסקט, אבלה |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של נשיא מלטה (באנגלית ובמלטית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סעיף 50 ונספח 2 של חוקת מלטה (באנגלית)
- ^ תפקידי נשיא מלטה מאת נשיא מלטה לשעבר יוגו מיפסוד בוניצ'י (במלטית)
- ^ Flags, Symbols and their uses באתר ממשלת מלטה