נתנאל צ'ונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נתנאל צ'ונה
תמונה של נתנאל צ'ונה באחת מהופעותיו האחרונות
תמונה של נתנאל צ'ונה באחת מהופעותיו האחרונות
לידה 7 בדצמבר 1989
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 בדצמבר 2019 (בגיל 30)
מעלה אדומים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם במה צ'ונהמאן; צ'ונה; נתי ג'י; קלונקס
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ראפ, היפ הופ
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מתוך הופעה עם פלא אוזן במזקקה 3 ביולי 2019 (צילום: נדב שליו)

נתנאל צ'ונה (7 בדצמבר 198910 בדצמבר 2019) היה ראפר ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'ונה נולד ב-1989 בירושלים וגדל במעלה אדומים. הוא למד בישיבה בירושלים. את אביו הכיר רק בגיל 12, מכיוון שהאב שהה במאסר עקב עבירות סמים ואלימות. כשהיה בן 13 נפטר אביו ממחלת הסרטן, בעודו במאסר. בעקבות מותו של האב עזב צ'ונה את הישיבה ואת הדת. אז נחשף לעולם ההיפ הופ והראפ. החל לשיר בגיל 14 בהשפעת אמנים כטופאק שאקור ואמינם[1]. לדברי צ'ונה, חש כעס גדול על העוול שנגרם לאביו ומתוך כעס זה החל לכתוב וליצור[2]. שנה לאחר מכן, החל להקליט חומרים. במהלך שירותו הצבאי, חלה הידרדרות במצבו, כאשר כאבים מהם סבל עקב מחלת פרקים, פורשו ככאבים פסיכוסומטיים על ידי הרופאים שנתנו לו כדורי קלונקס. על כך כתב צ'ונה: "בצבא, הם ירקו, וזרקו, רק נתנו כדורים מרדימים", ותקופה מסוימת צ'ונה אף הוציא שירים תחת הכינוי 'קלונקס'.

בשיריו מספר צ'ונה בפתיחות על חוויות החיים הקשות שעבר: ילדות בבית שיש בו אלימות ("ברגע שבחרת להרביץ לה היא שקעה"), שירות צבאי קשה ("הייתי ילד רגיל, הצבא הזה הרג אותי"), אשפוזים במחלקה פסיכיאטרית סגורה ונטילת כמות גדולה של כדורים פסיכיאטרים ("כמה ליתיום! תן לו 1,200. תהרוג אותו לאט לאט").

ב-2013 הוציא את אלבום הבכורה שלו, "חזרה כפייתית". באותה שנה הוציא גם את אלבומו השני, "כניעה אלטרואיסטית".

ב-2014 הוציא את אלבום האוסף, "מחלקה סגורה יום ד'".

ב-10 בדצמבר 2019, שלושה ימים לאחר יום הולדתו ה-30, נפטר לאחר שלקה בדום לב.

לאחר מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 באוגוסט 2021 יצא לאור האלבום "צ'ונהלוגיה", המבוסס על הקלטות וסקיצות לאלבום חדש שנמצא בעיזבונו.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2013: חזרה כפייתית
  • 2013: כניעה אלטרואיסטית
  • 2021: צ'ונהלוגיה

אלבומי אוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2014: מחלקה סגורה יום ד'

מיקסטייפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2018: למדנו איך לשרוד במבוך
  • 2018: בדרך לגיהנום
  • 2018: ממשיכים ללכת
  • 2019: תוהו ובוהו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו: מיכאלה חזני, "אין ראפרים כאלה, זה אחד בדור": האלבום האחרון של נתנאל צ'ונה, באתר ynet, 30 באוגוסט 2021
  2. ^ הכירו את צ'ונהמאן, באתר תדר הראסטה, ‏2016-12-26