מעלה אדומים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מעלה אדומים
Maale Adumim COA.png
PikiWiki Israel 15002 The Water Tower in Maale Adumim.JPG
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה בני כשריאל
גובה ממוצע ‎330‏ מטר
תאריך ייסוד 1975
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 37,670 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎55
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎0.4%‏ בשנה עד סוף 2016
  - צפיפות אוכלוסייה 810 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎173
תחום שיפוט 46,480 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎50
31°46′46″N 35°18′20″E / 31.7795429651504°N 35.3056896547792°E / 31.7795429651504; 35.3056896547792
מדד חברתי-כלכלי - אשכול 6 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3833
    - דירוג מדד ג'יני
‎172
לאום ודת
יהודים: 96.6% ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0% ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0% דרוזים: 0% אחרים: 3.4%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 9.5%
גילאי 5 - 9 9.6%
גילאי 10 - 14 9.4%
גילאי 15 - 19 9.0%
גילאי 20 - 29 15.0%
גילאי 30 - 44 18.1%
גילאי 45 - 59 17.0%
גילאי 60 - 64 4.3%
גילאי 65 ומעלה 8.1%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
חינוך
סה"כ בתי ספר 20
–  יסודיים 13
–  על-יסודיים 14
תלמידים 8,524
 –  יסודי 4,402
 –  על-יסודי 4,122
מספר כיתות 358
ממוצע תלמידים לכיתה 24
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ה (2014-‏2015)
פרופיל מעלה אדומים נכון לשנת 2015 באתר הלמ"ס
http://www.maale-adummim.muni.il/

קואורדינטות: 31°46′46″N 35°18′20″E / 31.7795429651504°N 35.3056896547792°E / 31.7795429651504; 35.3056896547792

העיר מַעֲלֵה אֲדֻמִּים היא התנחלות השוכנת בצפון מדבר יהודה, ממזרח לירושלים. העיר נקראת על שם היישוב המקראי מעלה אדומים, ועל שם מדבר אדומים המצוי באזור. רוב תושביה של העיר עובדים בירושלים הסמוכה[דרוש מקור]. העיר מיוחדת בקרבתה לחיים העירוניים של ירושלים מן הצד האחד ולשטחים הפתוחים של המדבר מן הצד השני. גובהה של העיר נע בין 540 מטר (מגדים) ל-400 מטרים (נופי הסלע).

בית העירייה במעלה אדומים
כיכר העיר במעלה אדומים, ובה מזרקה ופסל של נשר

מעלה אדומים הוא היישוב המרכזי בגוש אדומים. הבתים הראשונים הוקמו בשנת 1975 במישור אדומים, והיישוב הוכר רשמית בשנת 1977. מעלה אדומים תוכננה על ידי האדריכלית רחל ולדן והוכרזה כעיר בשנת 1991. ראש העירייה, מאז 1992, הוא בני כשריאל.

נתונים סטטיסטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2016, מתגוררים במעלה אדומים 37,670 תושבים (מקום 55 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.4%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2015, למעלה אדומים דירוג של 6 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ה (2014-‏2015) היה 76.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2014 היה 8,642 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,465 ש"ח).[2]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

תוכניות מדיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנים טיפוסיים בעיר

מעמדה העתידי של מעלה אדומים בהסכם עתידי עם הפלסטינים לוט בערפל. קיימות הצעות לחבר את מעלה אדומים לירושלים באמצעות בנייה ישראלית בשטח E-1. לטענת פלסטינים ותנועות שמאל ישראליות, מטרת הבנייה בשטח E1 היא ליצור חיץ בין השומרון ובין יהודה, כחלק מתוכנית הקנטונים, שנועדה לסכל הקמתה של מדינה פלסטינית בעלת רצף טריטוריאלי. אף על פי כן, במסגרת השיחות על הסדר הקבע הישראלי-פלסטיני בשנת 2000, הגיעו הצדדים להסכמה כי מעלה אדומים תסופח ותכלל בשטח מדינת-ישראל, בנוסף לגושי ההתיישבות האחרים, בהם אריאל וגוש עציון[3]. השיחות הסתיימו בלא כלום.

כל תוואי גדר ההפרדה, על פי החלטות הממשלה, כללו את העיר בתוכם, אך בפועל בשל לחצים אמריקאיים ועתירות לבג"ץ התוואי לא הוצא אל הפועל וה"פרצה" באזור הגדר במזרח ירושלים נסתמה והותירה את מעלה אדומים מחוץ לגדר[4]. ממחלף הזיתים מזרחה בחלקו הדרומי של הכביש לעבר מעלה אדומים הוצבה גדר תלתליות תלת-קומתית מקוטעת, ובחלקו הצפוני לא נסללה כל גדר.

בנאום שנשא בשנת 2011 הנשיא האמריקני ברק אובמה בוועידת השדולה היהודית איפא"ק, הוא ציין שהגבולות הסופיים לא יהיו כקווי 4 ביוני שלפני מלחמת ששת הימים, ושיהיה צורך בהתחשבות ב"שינויים הדמוגרפיים ב-44 השנים האחרונות". בנימין נתניהו הבהיר לאחר הנאום שהוא רואה במשפט זה מעין התחייבות להשאיר את גושי ההתנחלויות בשטח ישראל בכל הסכם עתידי[5].

שכונות בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "הנחלים" - ובה הרחוב הראשי "הנחלים", ורחובות הנושאים שמות נחלים מאזור מדבר יהודה, בסדר אלפביתי, מא' ועד י', מסמטת נחל אוג ועד סמטת נחל יעלים. בשכונה זו נבנה בית הכנסת הראשון בעיר 'אור התורה'.
  • "אבני החושן" - ובה הרחוב הראשי "אבני החושן" ורחובות הנושאים את שמות 9 מתוך 12 אבני החושן, כגון אודם, ברקת, ופיטדה.
  • "מצפה נבו" - בעלת שני רחובות - "מצפה נבו", ו"הגילגל". השכונה היא בעלת אופי דתי ונמצאת בה "ישיבת ההסדר ברכת משה" (בשכונה ממוקמת גם ישיבה תיכונית).
  • "מגדים" -ידועה גם כשכונת 03 עוד מתקופת התכנון של השכונה מאחר שזה היה שמו של אתר הבניה. רחובותיה נושאים שמות ביטוים משיר השירים, כגון עת הזמיר, בת נדיב ועוד. שמו של הרחוב הראשי בשכונה זו - פרי מגדים.
  • "צמח השדה" -ידועה גם כשכונת 06 עוד מתקופת התכנון של השכונה מאחר שזה היה שמו של אתר הבניה. בעלת רחובות הנושאים שמות צמחים, כגון המרווה, הערבה ועוד. שמו של הרחוב הראשי בשכונה זו - צמח השדה.
  • "נופי סלע" -ידועה גם כשכונת 07 עוד מתקופת התכנון של השכונה מאחר שזה היה שמו של אתר הבניה. בעלת רחובות הנושאים שמות סלעים, כגון הרכס, הצור, האבן ועוד. שמו של הרחוב הראשי בשכונה זו - נופי סלע. זוהי השכונה הגדולה בעיר. האיכלוס בה החל בשנת 2000.
  • "כלי שיר" - בעלת רחובות הנושאים שמות של כלי נגינה תנ"כיים, כגון הנבל, העוגב ועוד.
  • "משואה" - ובה הרחוב הראשי נתיב משואה. נושאת שמות של הרים כגון הר סרטבה, הר גדור ועוד.
  • "המיצדים" - בעלת רחובות הנושאים שמות של מצודות גדולות- הורקניה והורודיון ובה הרחוב הראשי המיצדים. ידועה בעלת רמת חיים גבוהה. שכונת וילות וקוטג'ים.
  • "מישור אדומים" - אזור התעשייה הממוקם כ-2 ק"מ ממזרח ליישוב.

מוסדות החינוך בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתי ספר יסודיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בי"ס תל"י הממלכתי ג'
  • בי"ס בית מקדם בריאות מגדים
  • בי"ס ממלכתי נופי סלע
  • בי"ס ממלכתי דתי יפה נוף
  • בי"ס אלמוג
  • בי"ס התורני (לשעבר בי"ס ענבלים)
  • בי"ס ממלכתי צמח השדה
  • בי"ס ממלכתי דתי צמח השדה
  • בי"ס ממלכתי דתי שדי חמד
  • בי"ס ממלכתי תומר רחל
  • בי"ס הממלכתי דתי תלמוד תורה "מעלה התורה" בנים
  • בי"ס הממכלתי דתי תלמוד תורה "מעלה התורה" בנות
  • בי"ס תורני יצחקי לבנים
  • בי"ס תורני יצחקי לבנות
  • בי"ס ממ"ד אמי"ת יפה נוף

בתי ספר על יסודיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תיכון דקל וילנאי-אורט - תיכון עירוני עיוני, הוקם בשנת 1996, בשיתוף רשת אורט
  • המכללה הטכנולוגית לתעופה וחלל - תיכון טכנולוגי.
  • חטיבת הביניים דקל וילנאי-אורט
  • חטיבת הביניים אורט תעופה וחלל - בשיתוף חיל האויר
  • תיכון אופק - תיכון בית הספר האתגרי "אופק" הצטרף לרשת בתי הספר ברנקו וייס.
  • תיכון אמי"ת בנות ע"ש וסרמן - תיכון שש שנתי דתי.
  • תיכון אמי"ת איתן - תיכון שש שנתי דתי לבנים.
  • אולפנת צביה מעלה אדומים.
  • ישיבת ההסדר "ברכת משה".
  • ישיבה תיכונית תורנית מדעית מעלה אדומים.

העשרת מורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועות נוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בני עקיבא מעלה אדומים מא"ד
  • בני עקיבא נופי סלע נ"ס
  • בני עקיבא מצפה נבו מצ"ב
  • בני עקיבא כלי שיר
  • אריאל בנים
  • אריאל בנות
  • הצופים מעלה אדומים (שבט דקר)
  • הנוער העובד והלומד
  • עזרא מעלה אדומים - צמח השדה
  • כנפיים של קרמבו
  • צמר"ת

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר ממוקמת לצד כביש 1 בחלקו המזרחי (בין ירושלים לים המלח). הכניסה לעיר נעשית דרך מחלף אדומים. דרך נוספת המקשרת בין העיר לבין ירושלים היא מנהרת הר הצופים, אשר מתחברת לכביש 1 במחלף הזיתים.

את התחבורה הציבורית בתוך העיר וממנה אל ירושלים משרתת חברת אגד תעבורה החל מ-2013, במקום חברת אגד שפעלה עד אז. בנוסף, קיים שירות בינעירוני של אגד לתל אביב ובאר שבע, וכן קו ישיר של אפיקים לאריאל.

אתרים היסטוריים וארכאולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר שוכן מנזר מרטיריוס, שהיה אחד מהמוקדים החשובים ביותר של נזירות מדבר יהודה בתקופה הביזנטית.

במישור אדומים נמצאים שרידי מנזר אותימיוס.

מוסדות ואתרים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיאון משה קסטל

קניון אדומים נפתח בשנת 1999 וממוקם בכניסה לעיר סמוך לעירייה, הוא הקניון הראשי בגוש אדומים. בשנת 2017 עתיד להבנות קניון נוסף בשכונת נופי הסלע.

מוזיאון משה קסטל נפתח לקהל מבקרים בשנת 2010 ברחוב הנבל שבשכונת כלי שיר. במוזיאון, שתכנן האדריכל דוד רזניק, נמצאות עבודותיו של הצייר משה קסטל מכל תקופת יצירתו.

היכל התרבות שהוקם בשנת 2015.

רבני העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה פנורמית של העיר

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברהם שבות, מעלה אדומים, בתוך: מנחה לירושלים במלאת כ"ה שנים לאיחוד", הוצאת אריאל (עמ' 184), תשנ"ג, 1993.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גודל האוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016. צפיפות אוכלוסייה על פי גודל האוכלוסייה חלקי שטח שיפוט של הרשות המקומית.
  2. ^ פרופיל מעלה אדומים באתר הלמ"ס
  3. ^ http://www.ir-amim.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/E1PositionPaperHeb.doc קובץ PDF
  4. ^ עמוס הראל7 שנים אחרי תחילת העבודות על הגדר, הפרויקט לא זז, באתר הארץ
  5. ^ אטילה שומפלבי, וושינגטון, נתניהו מרוצה מהנאום: "נחוש לעבוד עם אובמה", באתר ynet, 22 במאי 2011‬
  6. ^ ערים תאומות באתר הרשמי של עיריית מעלה אדומים
  7. ^ Amanda, Alexander. "Maale Adumim becomes Williamsport’s ‘sister city’". Sungazette.com. Sun Gazette. בדיקה אחרונה ב-19 בדצמבר 2014.