סבגדיס

סבגדיס או סאבאגאדיס (1770–1831 לערך; שם הטבלתו היה זה-מנפס קדוס מכונה גם ״אבא גראגן״) היה דאג'זמץ' או מושל תיגראי, בתקופת השופטים האתיופית. הוא היה בנו של שום וולדו של עגמה, והשתייך לעם האירובי.

בראשית המאה ה-19 סבגדיס מרד מספר פעמיים נגד אדונו, הראס וולדה סלאסי. אבל ממש לפני מותו של וולדה סלאסי נראה שהוא השלים עמו והפך לאחד מסגניו הנאמנים. בעקבות מותו של וולדה סלאסי בשנת 1816, הוא איתגר את סמכות בנו של וולדה סלאסי, ונהפך למצביא העוצמתי ביותר בטיגראי. הוא קבע את בירתו בעדיגראת, ושלט על תיגראי, סמיאן, וברצועת חוף צרה באריתריאה בשנת 1818. תחומו שלטונו הורחב וכלל גם את שטחי הרמה הארתריאית חמסיאן,אקלה גוזאי, וסאריה.

סבגדיס האמינו כי השגת נשק חם היה חיוני כדי לנטרל את כוחם של פרשי האורומו, ולכן הוא הקדיש הרבה זמן ומאמץ כדי לאסוף אותם