סוף דבר (ספר)
מידע כללי | |
---|---|
מאת | יעקב שבתאי |
שפת המקור | עברית |
סוגה | רומן |
הוצאה | |
הוצאה | הוצאת הקיבוץ המאוחד |
תאריך הוצאה |
1984 הוצאה מחודשת - 2000 |
מספר עמודים | 247 |
סדרה | |
ספר קודם | זכרון דברים (ספר) |
סוף דבר הוא הרומן השני מאת הסופר והמחזאי הישראלי יעקב שבתאי. הספר פורסם ב-1984 בהוצאת סימן קריאה, שלוש שנים לאחר מות מחברו, שטרם הספיק להשלימו. את הכתיבה השלימו אלמנתו עדנה והעורך דן מירון (שגם כתב אחרית דבר לספר) בהסתמך על טיוטות ששבתאי הותיר בעיזבונו. הספר נחשב, לצד קודמו זיכרון דברים, לאחת מיצירות המופת של הספרות העברית המודרנית.
כמו קודמו, הספר מתאפיין במשפטים ארוכים ומורכבים, ובהתמודדות בלתי פוסקת עם תחושת הקץ וחוויית המוות המתקרב של הדמויות. לדוגמה, המשפט הפותח את הספר:
בגיל ארבעים ושתיים, קצת אחרי סוכות, תקף את מאיר פחד-המוות, וזאת אחרי שהכיר בכך שהמוות הוא חלק ממשי מחייו, שכבר עברו את שיאם והם מתנהלים עכשיו במידרון, ושהוא מתקרב אליו במהירות ובנתיב ישר אשר מן הנמנע לסטות ממנו, כך שהמרחק ביניהם, אשר עוד בחול-המועד, שלא לדבר על הקיץ, שנראה לו עכשיו כחלום רחוק, היה כמעט אינסופי, מצטמצם והולך, וניתן לתחום אותו בלי קושי ולמדוד אותו במידות החיים היומיומיים, כגון, בכמה זוגות נעליים שעוד יקנה או בכמה פעמים עוד ילך לקולנוע, ועם כמה נשים, מלבד אשתו, עוד ישכב.
— סוף דבר, עמ' 9
עם זאת, וזהו סוד השפעתו הגדולה של הספר על קוראיו, הספר מצליח לייצר כעין קריאה שיטתית ומעמיקה של מערכת הקיום האנושית וה'ישראלית' - הנפשית והגופנית - לכדי התעוררות אל מערכת תמידית של קשב ושל משמעות הניצבת כביכול מאחריה.
בשנת 2000 יצאה מהדורה מחודשת של הספר, במסגרת סדרת הספריה החדשה בעריכת מנחם פרי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סוף דבר, באתר הספריה החדשה
- אריק גלסנר, על "סוף דבר" של יעקב שבתאי, באתר "מבקר חופשי", 10 ביולי 2013
- מוריה דיין-קודיש, כפילות וטיוטה ב"סוף דבר" ליעקב שבתאי, אות 8, סתיו 2018
- אבי גרפינקל, כאשר המוות הוא בית הקבע היחיד. 40 שנה למותו של יעקב שבתאי, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2021
- סוף דבר, באתר OCLC (באנגלית)
- זיוה שמיר, אנונימיוּת אינטימית ברומנים "זיכרון דברים" ו"סוף דבר", אתר מב"ע, מרץ 2024