זיוה שמיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרופ' שמיר בדצמבר 2016

זיוה שמיר (נולדה ב-20 בספטמבר 1946) היא פרופסור אמריטה לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיוה שמיר נולדה בארץ ישראל ב-20 בספטמבר 1946, בת לחוה ויצחק גרבורג, ילידי תל אביב הקטנה. אבי סבתה מצד אביה, בנימין קליר, היה ממייסדי המושבה פתח-תקוה; סבה מצד אמה, יחיאל רימון, היה אחיהם של המשוררים יוסף צבי רימון ויעקב רימון, אנשי העלייה השנייה וחבריו של יוסף חיים ברנר. בשנים 1960–1961 שהתה עם משפחתה בניו יורק. בשנת 1964 סיימה את בית הספר התיכון "אוהל שם" ברמת גן במגמת שפות זרות. שירתה בצה"ל בגדוד הצנחנים 202, שזה אך הוקם, ולאחר מכן למדה לתואר ראשון ושני בספרות עברית ובספרות אנגלית באוניברסיטת תל אביב. בשנים 19731980 עסקה בלימודים לתואר דוקטור, ועבודת הדוקטורט שלה נושאת את השם "שירי ביאליק הראשונים: תיאורם, סיווגם וסימון קווים של התפתחות ותמורה בתוכם" בשנת 1980.

נמנתה עם סגל הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב במשך ארבעים שנה, 2010-1970. שמיר עמדה בראש מכון כץ לחקר הספרות העברית באוניברסיטת תל אביב ובראש בית הספר למדעי היהדות ע"ש חיים רוזנברג באוניברסיטה. מאז פרישתה לגמלאות מהאוניברסיטה, לימדה שנים אחדות בסמינר הקיבוצים ובהמשך, עברה ללמד במרכז הבינתחומי הרצליה.

בין תפקידיה הציבוריים: יו"ר ועדת מקצוע הספרות במשרד החינוך ויו"ר ועדת בחינות הבגרות בספרות, חברה בדירקטוריון של בית שלום עליכם ויו"ר ועדת הביקורת של המוסד, חברה בדירקטוריון של פרס ספיר של מפעל הפיס, חברה בוועדת הספרות של עיריית תל אביב (בראשותה של ד"ר שוש אביגל, יו"ר הוועדה למינוי שופטים באגודת הסופרים, עורכת הסדרה "סדן" (מחקרים בספרות עברית), עורכת הסדרה "ספרות פלוס", שהוקמה ביוזמתה באוניברסיטת תל אביב, חברה במערכת "גג" של איגוד הסופרים. כמו כן שמיר כיהנה שנים רבות כחברה במועצה האקדמית של סמינר הקיבוצים ושל מרכז שלם ויו"ר הוועדה להסמכת החוג לספרות של אוניברסיטת אריאל. עמדה אף חמש שנים בראש הוועדה של פרס רמת-גן לספרות.

הייתה בין עורכי המהדורה האקדמית של כל שירי ביאליק ומחברי מוסד אלתרמן. במרוצת השנים היא פרסמה למעלה משלושים ספרי מחקר וערכה רבים אחרים.

נשואה מאז 1965 לאליעזר שמיר, בעל משרד בתחומי הנדסת גשרים ומנהרות בישראל. לזוג שלושה ילדים וכן, נכדים.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירי ביאליק הראשונים (דיסרטציה), תל אביב, 1980
מחקר ראשון על העשור הראשון ביצירת ביאליק, למן שירי הבוסר שנגוזו ועד לפואמה "שירתי" - גולת הכותרת של יצירתו המוקדמת של משורר צעיר ועלום שם, אשר הפך עד מהרה לגדול משוררי ישראל בעת החדשה.
שירים ופזמונים גם לילדים: לחקר שירת ביאליק לילדים ולנוער, תל אביב, פפירוס, 1986
הספר בוחן את שיריו של ביאליק לגיל הרך, לילדים ולנוער, ומראה כי שירים "פשוטים" אלה הם לעתים מורכבים ומרובדים לא פחות מן היצירה ה"קנונית".
הצרצר משורר הגלות: על היסוד העממי ביצירת ביאליק, תל אביב, פפירוס, 1986
מחקר מקיף ראשון על שירי העם של ביאליק ועל היסוד העממי ביצירתו. הספר בוחן את מפגשו ב-1901 של המשורר עם ספרם של האתנוגרפים שאול גינצבורג ופסח מארעק "שירי עם יהודיים ברוסיה" ומנתח את עיבודיו המתוכמים לשירי העם הנאיביים שבספר זה.
השירה מאין תימצא: "ארס פואטיקה" ביצירת ביאליק, תל אביב, פפירוס, 1987
הספר סוקר את התבטאויותיו של המשורר בנושאי "ארס פואטיקה" (הכתיבה על מלאכת הכתיבה) ואת מימושן של האמירות העיוניות הללו הלכה למעשה. עולה כאן ההנחה, שסיפור החיים העולה משירי הווידוי של ביאליק אינו סיפור חייו האותנטי אלא "אגדת האמן" - ביוגרפיה נוסחאית של משורר קלסי-רומנטי המוצגת באופן אישי לא שגרתי.
עוד חוזר הניגון: שירת אלתרמן בראי המודרניזם, תל אביב, פפירוס, 1989
הספר מאתר ביצירת אלתרמן צייני סגנון, בוחן את השירים על רקע המודרניזם האירופי ומאיר את הקורפוס המוכר באור חדש.
מה זאת אהבה? : "אגדת שלושה וארבעה" צוהר לעולם-הדעות האישי של ביאליק, תל אביב, הוצאת דביר, 1991
הספר בוחן את האגדה הנודעת של ביאליק הן כמעשה עיבוד של פולקלור יהודי ונכרי והן כבבואה של עולמו האידאי האישי של המחבר בכל גווניו ועושרו.
‫להתחיל מאלף: שירת רטוש - מקוריות ומקורותיה, תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1993
יונתן רטוש הופיע בשמי השירה העברית כמשורר מהפכני בתכלית, ששירתו נבראה "יש מאין", ללא מקורות השראה כלשהם. הספר חושף אחדים ממקורות ההשראה של רטוש מבלי לפגוע בדיוקנו כיוצר מקורי וייחודי, שלא היה מוכן אפילו להיות "אפיגון של עצמו".
באין עלילה: סיפורי ביאליק במעגלותיהם, תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998
שורשיה של הסיפורת הביאליקית שמרכזה "פרבר העצים" האוקראיני שבשולי העיר הקטנה נעוצים במסורת ה"נוסח" המנדלאי, אך נופיה נושקים בפסגות הסיפורת המודרנית האורבנית. הספר חוקר ומפרש את הסיפורת של ביאליק לשני אגפיה: את ארבעת סיפורי המקור, שהולידו חיקויים רבים, ואת ארבע ה"רשימות" כלאחר יד", שבהן ביאליק התקרב אל סגנונו ה"מרושל" וה"מפורר" של יוסף חיים ברנר. הסיפורים נבחנים כאילוסטרציות של השקפת העולם של הציונות הרוחנית מבית מדרשו של אחד העם.
על עת ועל אתר: פואטיקה ופוליטיקה ביצירת אלתרמן, תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999
הספר בוחן את אותות הזמן והמקום ביצירת אלתרמן מתוך גישה קונטקסטואלית החותרת לחשיפת הרעיונות המשוקעים ביצירת אלתרמן לסוגיה ולתקופותיה. ההיה אלתרמן "משורר החצר" או "משורר לאומי"? איך התנער מן הדימוי של המשורר ה"מקולל" שרווח בחצרו של אברהם שלונסקי? האם יש רמזים אקטואליים בשירי "כוכבים בחוץ"? הספר שופך אור חדש גם על חטיבות שירה שנדחקו שלא כדין לשוליו של חקר אלתרמן.
לנתיבה הנעלם: עקבות פרשת אירה יאן ביצירת ביאליק, תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2000
אירה יאן הייתה הציירת הראשונה בתולדות עם ישראל. בעודה מציירת את דיוקנו של ביאליק ומאיירת את כתביו, היא התאהבה בו והחליטה לשרוף למענו את כל הגשרים. הספר עוקב אחר רישומה של פרשת אירה יאן ברחבי היצירה הביאליקית לסוגיה ולתקופותיה.
תבת הזמרה חוזרת: על שירי הילדים של נתן אלתרמן, תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2005
הספר מתחקה אחר המעשיות המחורזות הגדולות של אלתרמן, למן יצירתו הגדולה הראשונה לילדים - "זה היה בחנוכה" (1932) ועד לשירים שכתב בערוב ימיו. בשירים יש רמזים אקטואליים שילד לא יבינם, אך יש בהם גם עלילות גבורה והומור, שכל ילד ייהנה מהם, ולכשיגדל - יבין בכל קריאה יותר ויותר.
המיית ים: שירת האהבה האירופית והספרות העברית, תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008
הספר מתאר את משבי רוח המערב בשירה העברית בת הדורות האחרונים: את התפשטותם האטית, בדרכי עקיפין, נעלמות, של הדים מיצירות שקספיר, בודלר וארתור רמבו בין טוריה של השירה העברית החדשה.
הלך ומלך: אלתרמן - בוהמיין ומשורר לאומי‬, תל אביב, ספרא והקיבוץ המאוחד, 2010
על ראש אלתרמן התנוססו שני כתרים - כתר השירה הלאומית וכתר השירה הקלה. הספר מראה שאין החיץ שבין שני האגפים גבוה כפי שהוא נראה ממבט ראשון.
ש"י עולמות: ריבוי פנים ביצירת עגנון, תל אביב, ספרא, 2011
הספר מציג את יצירת מצדה המודרניסטי-אקטואלי, ומאיר את זיקתם של סיפוריה הנודעים של המציאות החוץ-ספרותית של זמן היכתבם.
עיני אהובתי: הסונטות של שקספיר, תל אביב, ספרא, 2011
154 הסונטות של שקספיר שחוברו לפני למעלה מ-400 שנה בתרגום חדש.
הניגון שבלבבו: השיר הלירי הקצר של ח"נ ביאליק, תל אביב, ספרא, 2011
הספר מתחקה אחר דרכו של ביאליק אל השיר הלירי הקצר, דרך שנכבשה במקביל לזו שהובילה לכתיבתן של חמש הפואמות רחבות-היריעה שלו. בספר נבחנת גם דמותו של "האני" הדובר בשירים אלה: דיוקן עצמי מעורר הזדהות, אך גם דיוקן קולקטיבי של היהודי הארכיטיפי - יושב האוהלים והנודד - שבכל דור ובכל אתר.
רקפת: ענווה וגאווה בשירת רחל, תל אביב, ספרא בשיתוף הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2012; ספר זמין ברשת גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
הספר מתאר את דרכה של רחל המשוררת שלא ידעה עברית להשגים פיוטיים חסרי תקדים, אגב קריאה יום-יומית בתנ"ך והאזנה לפטפוטי הטף. הספר מתאר גם את התקבלותה של המשוררת על ידי ביאליק, אברהם שלונסקי ונתן אלתרמן.
מים ומקדם: עיון באגדות "ויהי היום" של ח"נ ביאליק, תל אביב, ספרא, 2012
באגדות "ויהי היום", אשר נועדו לקורא הצעיר והבוגר כאחת, הרשה ביאליק לעצמו חופש רב מהמקובל בעיבוד אגדות. הוא הפליג למחוזות אישיים ובין אישיים, וערך בהן סינתזה מקורית בין אגדת קדומים לאמירה בענייני דיומא. ביצירות אלו המקור המדרשי אינו אלא סף ומפתן לאמירה העדכנית והמודרנית.
לפי הטף: על מעשיותיו המחורזות לילדים של ח"נ ביאליק, תל אביב, ספרא, 2012
הספר מנסה לתהות על חידת עמידתם האיתנה של שירי הילדים של ביאליק במבחן הזמן ולפרש אחדים מהשירים הארוכים שלו, היוצאים מן המעגל האישי אל עבר המעגלים הלאומיים והאוניברסליים.
בדרך לבית אבא: מציאות והמצאה בסיפוריו המוזרים של ש"י עגנון, תל אביב, ספרא והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013
הספר מפנה זרקור אל שישה מסיפורי "ספר המעשים" של "בלבב ימים". סיפוריו המטא-ריאליסטיים של עגנון מתגלים כאן כסיפורים שהגיבו תגובה מיידית על ענייני השעה הבוערים, אלא שמחברם הסתיר את האקטואליות ואת אותותיה מאחורי שבעה צעיפים של סמל ומשל.
רוצי, נוצה: אלתרמן בעקבות אירועי הזמן, תל אביב, ספרא, 2013
הספר עוקב אחר צדם התמטי-אידאי של שירים קנוניים נודעים ושל שירי "העת והעיתון" ובוחן את עמדתם בנושאים שהעסיקו את מחברם בשנות המאבק על עצמאות ישראל ושנותיה הראשונות של המדינה.
צפרירים: ביאליק נגד הרצל ו"הצעירים", תל אביב, ספרא, 2013; ספר זמין ברשת גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
ביאליק היה אדם שוחר שלום, אך נקלע כל ימיו למאבקים מרים נגד יריבים פוליטיים ופואטיים. הספר בוחן את המאבק של "הצעירים" של ראשית המאה העשרים (ונגד מיכה יוסף ברדיצ'בסקי במיוחד), ביצירות שבהן מאבק זה גלוי וביצירות שבהן הוא סמוי מן העין.
המשורר, הגבירה והשפחה: ביאליק בין עברית ליידיש, תל אביב, ספרא, 2014; ספר זמין ברשת גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
בקשתו של רבניצקי שביאליק יחבר שירים בלשון יידיש נתנה למשורר גושפנקא לכתוב בשפה שלא זוהתה כשפתם של החוגים הציוניים. חושיו אותתו לו שהיצירה בלשון יידיש פתחה לפניו קשת סגנונות של אפשרויות שהעברית עדיין לא הציעה לו. יצירתו יצאה נשכרת מן הסימביוזה הדו-לשונית ה"הבראידית", שביאליק תיארה כיחסי "רות ונעמי".
לשיר בשפת הכוכבים: על יצירת לאה גולדברג, תל אביב, ספרא, 2014
הטראומות שחוותה לאה גולדברג בין מלחמות העולם ובשנות המלחמה לימדוה לנצור את סודותיה בלבה מאחורי מסכה ומסווה. הספר מנסה לחשוף את הדוויי המסתתר מאחורי שיריה הנעימים לעין ולאוזן ולזהות את "הסוסים הטרויאניים" שיצירתנ החתרנית הכניסה לספרות העברית.
הכל בגלל קוצו של יוד: על שיר אחד של י"ל גורדון בראי היצירה העברית, תל אביב, ספרא והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014
שירו של י"ל גורדון "קוצו של יוד" השפיע על התרבות העברית יותר מכל שיר אחר שנכתב בתקופת ההשכלה. הספר עוקב אחר הדהודיה של הפואמה ביצירה העברית, למן ספרו של מנדלי מוכר ספרים "מסעות בנימין השלישי" (1878) ועד לסרטו של יוסי סידר "הערת שוליים" (2011).
מעל כל במה: ביאליק והתיאטרון, תל אביב, ספרא והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014
פעמיים נקטעה הקריירה התיאטרונית של ביאליק. הפעם הראשונה הייתה כאשר אחד העם החזיר לו את המונולוגים הדרמטיים "מפי העם" מבלי שהעריך את החידושים הרבים ששולבו בהם. הפעם השנייה הייתה כאשר ביאליק חיבר בערוב ימיו טרילוגיה על מחזות מקראיים, טרילוגיה שאבדה. הספר עוקב אחר זיקתו של המשורר לתיאטרון מאז מערכוני הבוסר שכתב בימי לימודיו בישיבת וולוז'ין.
סיפור לא פשוט: עיונים ביצירותיהם של א"ב יהושע, עמוס עוז וחיים באר, תל אביב, ספרא והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2015
הספר עוסק ביצירותיהם של שלושה מבין סופריה המרכזיים של "קריית ספר" העברית: א"ב יהושע, עמוס עוז וחיים באר. שלושתם ילדי ירושלים, שלושתם עזבו את הקבוצה החברתית שלתוכה נולדו, שלושתם פרופסורים לספרות שחיברו גם ספרי עיון סביב ש"י עגנון ושלושתם מגלים את פניה הלא מוכרות של ירושלים, עיר הולדתם. עם זאת, יצירתם פורשת לפנינו שלושה עולמות שונים וייחודיים.
המוזה בארץ המראות: הדים ממסורות המערב בשירת ביאליק ואלתרמן - מסות ותרגומים, רעננה, אבן-חושן, 2015
הספרות העברית החדשה הנצה במערב אחרי המהפכה הצרפתית, בעת שבה ביקשו המשכילים להתערות כאזרחים במולדתם. הספר עוקב אחר בבואותיה של ספרות המערב בספרות העברית ומלווה את המעקב בתרגומים חדשים לשירים נודעים.
שְלח יונה מבשֹרת: דרכי הֶרמיזה למקורות היהדות בשירה העברית החדשה, תל אביב, ספרא והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2016
לשונו של ביאליק היא מרקם צפוף של צירופים אלוסיביים (הרמזים) העשוי משברי פסוקים כצורתם ושלא כצורתם. אליעזר בן-יהודה וחסידיו התנגדו ללשון המשכילית המליצית העשויה שברי פסוקים וחתרו להשלטת הלשון המשוחררת מכבלי המליצה. לכאורה בגישתו של ביאליק הייתה משום רגרסיה, חזרה אל הלשון המשכילית נוסח יל"ג, אך למעשה נבנתה בשירתו לשון פיוטית אישית וייחודית העשויה ממכיתותיה של הלשון השיבוצית הישנה שהסתאבה ואיבדה את חינה.
ח"ן הנסתר: תעלומות מארכיון ביאליק, תל אביב, ספרא, 2016
הספר מגולל את הסיפורים המרתקים המסתתרים מאחורי הכרכים המצהיבים והעלים הבלים של הארכיון: יצירות של ביאליק שאבדו או שנגנזו, תעלומות הקשורות לנסיבות כתיבתה של היצירה, חידות שחוקרים התלבטו בהן בדורות האחרונים והגיעו כאן לפתרונן.
שירה חדשה: מה זאת אהבה על פי הרומן שירה מאת ש"י עגנון, תל אביב, ספרא והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2016
הספר מציע פרשנות פוליטית ופואטית ל"הסימפוניה הבלתי גמורה" של עגנון, אשר חוברה על רקע תמונותיה של אירופה המתרוקנת מיהודיה ותמונותיו של דור מלחמת העצמאות העומד מול אתגר הריבונות. הרומן שירה נכתב לנוכח תהליכי הפיכתה של אירופה מגן עדן פורח לגיהנום עלי אדמות ולאור תהליכי הפיכתו של יעקב לישראל. עגנון העלה בספרו דיאגנוזות אחדות לגבי ההווה המתהווה ופרוגנוזות אחדות לעתיד לבוא.
בעיר וביער: טבע ואמנות ביצירת אלתרמן, תל אביב, ספרא והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2017
הניגוד האכיטיפי "טבע - אמנות", שעליו מושתתת שירת המערב, מוצג ביצירת אלתרמן באופן שונה מהמקובל. כאן אין האמנות משקפת או מחקה את הטבע. להפך, הטבע הוא שלומד מהאמנות ומשמש לה בבואה. אלתרמן הוא היחיד בין סופרי דורו שהכשרתו האקדמית הקנתה לו ידע והבנה במדעי הטבע. הידע שרכש ומעקבו הקבוע אחר חידושי המדע הביאוהו לחיבורה של שירה רלטיוויסטית המתבוננת באובייקטים שבמרכזה מזוויות ראייה שונות וממרחקים שונים - במקום ובזמן. השיר האלתרמני הוא כעין "רשומון" המתבונן באובייקט הנצפה מכל צדדיו והבוחן את כל היבטיו.
מאוהב לאויב: עגנון מהרהר על ביאליק, תל אביב, ספרא והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2017
הספר מתאר את היחסים הדואליים בין ביאליק ועגנון ומנסה להתחקות אחר הסיבות והנסיבות שהובילו לנתק בין שני האישים הגדולים שראשית דרכם הייתה לכאורה רצופה אהבה ושיתוף פעולה.

ספרים בעריכתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיוה שמיר ערכה ספרים רבים בחקר הספרות העברית. להלן שלושה מהם:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך כּתביה: