זיוה שמיר

זיוה שמיר

שמיר בדצמבר 2016
לידה	20 בספטמבר 1946 (בת 78) תל-אביב, פלשתינה (א"י)
ענף מדעי	ספרות
מקום מגורים	ישראל
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב
מוסדות	אוניברסיטת תל אביב
www.zivashamir.com
תרומות עיקריות
חקר הספרות העברית

זיוה שמיר (נולדה ב-20 בספטמבר 1946) היא פרופסור אמריטה לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב.

ביוגרפיה

זיוה שמיר נולדה בארץ ישראל, בת לחוה ויצחק גרבורג, ילידי תל אביב הקטנה. אבי סבתה מצד אביה, בנימין קליר, היה ממייסדי המושבה פתח-תקוה; סבה מצד אמה, יחיאל רימון, היה אחיהם של המשוררים יוסף צבי רימון ויעקב רימון, אנשי העלייה השנייה וחבריו של יוסף חיים ברנר. בשנים 1960–1961 שהתה עם משפחתה בניו יורק. בשנת 1964 סיימה את בית הספר התיכון "אוהל שם" ברמת גן במגמת שפות זרות. שירתה בצה"ל בגדוד הצנחנים 202, שזה אך הוקם, ולאחר מכן למדה לתואר ראשון ושני בספרות עברית ובספרות אנגלית באוניברסיטת תל אביב. בשנים 1973–1980 עסקה בלימודים לתואר דוקטור, ועבודת הדוקטורט שלה נושאת את השם "שירי ביאליק הראשונים: תיאורם, סיווגם וסימון קווים של התפתחות ותמורה בתוכם" בשנת 1980.

נמנתה עם סגל הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב במשך ארבעים שנה, 1970–2010. שמיר עמדה בראש מכון כץ לחקר הספרות העברית באוניברסיטת תל אביב ובראש בית הספר למדעי היהדות ע"ש חיים רוזנברג באוניברסיטה. מאז פרישתה לגמלאות מהאוניברסיטה, עברה ללמד במרכז הבינתחומי הרצליה.

בין תפקידיה הציבוריים: יו"ר ועדת מקצוע הספרות במשרד החינוך ויו"ר ועדת בחינות הבגרות בספרות, חברה בדירקטוריון של בית שלום עליכם ויו"ר ועדת הביקורת של המוסד, חברה בדירקטוריון של פרס ספיר של מפעל הפיס, חברה בוועדת הספרות של עיריית תל אביב (בראשותה של ד"ר שוש אביגל, יו"ר הוועדה למינוי שופטים באגודת הסופרים, עורכת הסדרה "סדן" - מחקרים בספרות עברית), עורכת הסדרה "ספרות פלוס", שהוקמה ביוזמתה באוניברסיטת תל אביב, חברה במערכת "גג" של איגוד הסופרים. כמו כן שמיר כיהנה שנים רבות כחברה במועצה האקדמית של סמינר הקיבוצים ושל מרכז שלם ויו"ר הוועדה להסמכת החוג לספרות של אוניברסיטת אריאל. עמדה אף חמש שנים בראש הוועדה של פרס רמת-גן לספרות. חברת האקדמיה ללשון העברית (החל מ-2021).

הייתה בין עורכי המהדורה האקדמית של כל שירי ביאליק ומחברי מוסד אלתרמן. במרוצת השנים פרסמה למעלה מארבעים ספרי מחקר וערכה רבים אחרים.

בקיץ 2021 צורפה שמיר לאקדמיה ללשון העברית במעמד חברה-יועצת.

נשואה מאז 1965 לאליעזר שמיר, בעל משרד בתחומי הנדסת גשרים ומנהרות בישראל. לזוג שלושה ילדים, ונכדים.

פרסים

• פרס ברנשטיין לביקורת (1980, 1984)
• פרס סדן לחקר הספרות (1971)
• פרס שלום עליכם לספרות ולאמנות (1990)
• פרס ישראל אפרת (2001)
• פרס עקביהו לחקר השירה העברית (2005)
• פרס קיפניס לחקר ספרות הילדים (2016)
• פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים ע״ש לוי אשכול ז״ל (2018).
• פרס ביאליק לחכמת ישראל - על מפעל חיים (2022)

ספריה

• שירי ביאליק הראשונים (דיסרטציה) (תל אביב, 1980)

מחקר ראשון על העשור הראשון ביצירת ביאליק, למן שירי הבוסר שנגוזו ועד לפואמה "שירתי" - גולת הכותרת של יצירתו המוקדמת של משורר צעיר ועלום שם, אשר הפך עד מהרה לגדול משוררי ישראל בעת החדשה.

• שירים ופזמונים גם לילדים: לחקר שירת ביאליק לילדים ולנוער (תל אביב, פפירוס, 1986) הספר בוחן את שיריו של ביאליק לגיל הרך, לילדים ולנוער, ומראה כי שירים "פשוטים" אלה הם לעיתים מורכבים ומרובדים לא פחות מן היצירה ה"קנונית".
• הצרצר משורר הגלות: על היסוד העממי ביצירת ביאליק (תל אביב, פפירוס, 1986)מחקר מקיף ראשון על שירי העם של ביאליק ועל היסוד העממי ביצירתו. הספר בוחן את מפגשו ב-1901 של המשורר עם ספרם של האתנוגרפים שאול גינצבורג ופסח מארעק "שירי עם יהודיים ברוסיה" ומנתח את עיבודיו המתוכמים לשירי העם הנאיביים שבספר זה.
• השירה מאין תימצא: "ארס פואטיקה" ביצירת ביאליק, תל אביב, פפירוס, 1987: הספר סוקר את התבטאויותיו של המשורר בנושאי "ארס פואטיקה" (הכתיבה על מלאכת הכתיבה) ואת מימושן של האמירות העיוניות הללו הלכה למעשה. עולה כאן ההנחה, שסיפור החיים העולה משירי הווידוי של ביאליק אינו סיפור חייו האותנטי אלא "אגדת האמן" - ביוגרפיה נוסחאית של משורר קלסי-רומנטי המוצגת באופן אישי לא שגרתי.
• עוד חוזר הניגון: שירת אלתרמן בראי המודרניזם, תל אביב, פפירוס, 1989: הספר מאתר ביצירת אלתרמן צייני סגנון, בוחן את השירים על רקע המודרניזם האירופי ומאיר את הקורפוס המוכר באור חדש.
• מה זאת אהבה?: "אגדת שלושה וארבעה" צוהר לעולם-הדעות האישי של ביאליק, תל אביב, הוצאת דביר, 1991: הספר בוחן את האגדה הנודעת של ביאליק הן כמעשה עיבוד של פולקלור יהודי ונכרי והן כבבואה של עולמו האידאי האישי של המחבר בכל גווניו ועושרו.
• להתחיל מאלף: שירת רטוש - מקוריות ומקורותיה, תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1993: יונתן רטוש הופיע בשמי השירה העברית כמשורר מהפכני בתכלית, ששירתו נבראה "יש מאין", ללא מקורות השראה כלשהם. הספר חושף אחדים ממקורות ההשראה של רטוש מבלי לפגוע בדיוקנו כיוצר מקורי וייחודי, שלא היה מוכן אפילו להיות "אפיגון של עצמו".
• באין עלילה: סיפורי ביאליק במעגלותיהם, תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998: שורשיה של הסיפורת הביאליקית שמרכזה "פרבר העצים" האוקראיני שבשולי העיר הקטנה נעוצים במסורת ה"נוסח" המנדלאי, אך נופיה נושקים בפסגות הסיפורת המודרנית האורבנית. הספר חוקר ומפרש את הסיפורת של ביאליק לשני אגפיה: את ארבעת סיפורי המקור, שהולידו חיקויים רבים, ואת ארבע ה"רשימות" כלאחר יד", שבהן ביאליק התקרב אל סגנונו ה"מרושל" וה"מפורר" של יוסף חיים ברנר. הסיפורים נבחנים כאילוסטרציות של השקפת העולם של הציונות הרוחנית מבית מדרשו של אחד העם.
• על עת ועל אתר: פואטיקה ופוליטיקה ביצירת אלתרמן, תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999: הספר בוחן את אותות הזמן והמקום ביצירת אלתרמן מתוך גישה קונטקסטואלית החותרת לחשיפת הרעיונות המשוקעים ביצירת אלתרמן לסוגיה ולתקופותיה. ההיה אלתרמן "משורר החצר" או "משורר לאומי"? איך התנער מן הדימוי של המשורר ה"מקולל" שרווח בחצרו של אברהם שלונסקי? האם יש רמזים אקטואליים בשירי "כוכבים בחוץ"? הספר שופך אור חדש גם על חטיבות שירה שנדחקו שלא כדין לשוליו של חקר אלתרמן.
• לנתיבה הנעלם: עקבות פרשת אירה יאן ביצירת ביאליק, תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2000: אירה יאן הייתה הציירת הראשונה בתולדות עם ישראל. בעודה מציירת את דיוקנו של ביאליק ומאיירת את כתביו, היא התאהבה בו והחליטה לשרוף למענו את כל הגשרים. הספר עוקב אחר רישומה של פרשת אירה יאן ברחבי היצירה הביאליקית לסוגיה ולתקופותיה.
• תבת הזמרה חוזרת: על שירי הילדים של נתן אלתרמן, תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2005: הספר מתחקה אחר המעשיות המחורזות הגדולות של אלתרמן, למן יצירתו הגדולה הראשונה לילדים - "זה היה בחנוכה" (1932) ועד לשירים שכתב בערוב ימיו. בשירים יש רמזים אקטואליים שילד לא יבינם, אך יש בהם גם עלילות גבורה והומור, שכל ילד ייהנה מהם, ולכשיגדל - יבין בכל קריאה יותר ויותר.
• המיית ים: שירת האהבה האירופית והספרות העברית, תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008: הספר מתאר את משבי רוח המערב בשירה העברית בת הדורות האחרונים: את התפשטותם האטית, בדרכי עקיפין, נעלמות, של הדים מיצירות שקספיר, בודלר וארתור רמבו בין טוריה של השירה העברית החדשה.
• הלך ומלך: אלתרמן - בוהמיין ומשורר לאומי, תל אביב, ספרא והקיבוץ המאוחד, 2010: על ראש אלתרמן התנוססו שני כתרים - כתר השירה הלאומית וכתר השירה הקלה. הספר מראה שאין החיץ שבין שני האגפים גבוה כפי שהוא נראה ממבט ראשון.
• ש"י עולמות: ריבוי פנים ביצירת עגנון, תל אביב, ספרא, 2011: הספר מציג את יצירת מצדה המודרניסטי-אקטואלי, ומאיר את זיקתם של סיפוריה הנודעים של המציאות החוץ-ספרותית של זמן היכתבם.
• עיני אהובתי: הסונטות של שקספיר, תל אביב, ספרא, 2011: 154 הסונטות של שקספיר שחוברו לפני למעלה מ-400 שנה בתרגום חדש.
• הניגון שבלבבו: השיר הלירי הקצר של ח"נ ביאליק, תל אביב, ספרא, 2011: הספר מתחקה אחר דרכו של ביאליק אל השיר הלירי הקצר, דרך שנכבשה במקביל לזו שהובילה לכתיבתן של חמש הפואמות רחבות-היריעה שלו. בספר נבחנת גם דמותו של "האני" הדובר בשירים אלה: דיוקן עצמי מעורר הזדהות, אך גם דיוקן קולקטיבי של היהודי הארכיטיפי - יושב האוהלים והנודד - שבכל דור ובכל אתר.
• רקפת: ענווה וגאווה בשירת רחל, תל אביב, ספרא בשיתוף הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2012; גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר": הספר מתאר את דרכה של רחל המשוררת שלא ידעה עברית להשגים פיוטיים חסרי תקדים, אגב קריאה יום-יומית בתנ"ך והאזנה לפטפוטי הטף. הספר מתאר גם את התקבלותה של המשוררת על ידי ביאליק, אברהם שלונסקי ונתן אלתרמן.
• מים ומקדם: עיון באגדות "ויהי היום" של ח"נ ביאליק, תל אביב, ספרא, 2012: באגדות "ויהי היום", אשר נועדו לקורא הצעיר והבוגר כאחת, הרשה ביאליק לעצמו חופש רב מהמקובל בעיבוד אגדות. הוא הפליג למחוזות אישיים ובין אישיים, וערך בהן סינתזה מקורית בין אגדת קדומים לאמירה בענייני דיומא. ביצירות אלו המקור המדרשי אינו אלא סף ומפתן לאמירה העדכנית והמודרנית.
• לפי הטף: על מעשיותיו המחורזות לילדים של ח"נ ביאליק, תל אביב, ספרא, 2012: הספר מנסה לתהות על חידת עמידתם האיתנה של שירי הילדים של ביאליק במבחן הזמן ולפרש אחדים מהשירים הארוכים שלו, היוצאים מן המעגל האישי אל עבר המעגלים הלאומיים והאוניברסליים.
• בדרך לבית אבא: מציאות והמצאה בסיפוריו המוזרים של ש"י עגנון, תל אביב, ספרא והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013: הספר מפנה זרקור אל שישה מסיפורי "ספר המעשים" של "בלבב ימים". סיפוריו המטא-ריאליסטיים של עגנון מתגלים כאן כסיפורים שהגיבו תגובה מיידית על ענייני השעה הבוערים, אלא שמחברם הסתיר את האקטואליות ואת אותותיה מאחורי שבעה צעיפים של סמל ומשל.
• רוצי, נוצה: אלתרמן בעקבות אירועי הזמן, תל אביב, ספרא, 2013: הספר עוקב אחר צדם התמטי-אידאי של שירים קנוניים נודעים ושל שירי "העת והעיתון" ובוחן את עמדתם בנושאים שהעסיקו את מחברם בשנות המאבק על עצמאות ישראל ושנותיה הראשונות של המדינה.
• צפרירים: ביאליק נגד הרצל ו"הצעירים", תל אביב, ספרא, 2013; גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר": ביאליק היה אדם שוחר שלום, אך נקלע כל ימיו למאבקים מרים נגד יריבים פוליטיים ופואטיים. הספר בוחן את המאבק של "הצעירים" של ראשית המאה העשרים (ונגד מיכה יוסף ברדיצ'בסקי במיוחד), ביצירות שבהן מאבק זה גלוי וביצירות שבהן הוא סמוי מן העין.
• המשורר, הגבירה והשפחה: ביאליק בין עברית ליידיש, תל אביב, ספרא, 2014; גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר": בקשתו של רבניצקי שביאליק יחבר שירים בלשון יידיש נתנה למשורר גושפנקא לכתוב בשפה שלא זוהתה כשפתם של החוגים הציוניים. חושיו אותתו לו שהיצירה בלשון יידיש פתחה לפניו קשת סגנונות של אפשרויות שהעברית עדיין לא הציעה לו. יצירתו יצאה נשכרת מן הסימביוזה הדו-לשונית ה"הבראידית", שביאליק תיארה כיחסי "רות ונעמי".
• לשיר בשפת הכוכבים: על יצירת לאה גולדברג, תל אביב, ספרא, 2014: הטראומות שחוותה לאה גולדברג בין מלחמות העולם ובשנות המלחמה לימדוה לנצור את סודותיה בלבה מאחורי מסכה ומסווה. הספר מנסה לחשוף את הדוויי המסתתר מאחורי שיריה הנעימים לעין ולאוזן ולזהות את "הסוסים הטרויאניים" שיצירתנ החתרנית הכניסה לספרות העברית.
• הכל בגלל קוצו של יוד: על שיר אחד של י"ל גורדון בראי היצירה העברית, תל אביב, ספרא והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014: שירו של י"ל גורדון "קוצו של יוד" השפיע על התרבות העברית יותר מכל שיר אחר שנכתב בתקופת ההשכלה. הספר עוקב אחר הדהודיה של הפואמה ביצירה העברית, למן ספרו של מנדלי מוכר ספרים "מסעות בנימין השלישי" (1878) ועד לסרטו של יוסי סידר "הערת שוליים" (2011).
• מעל כל במה: ביאליק והתיאטרון, תל אביב, ספרא והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014: פעמיים נקטעה הקריירה התיאטרונית של ביאליק. הפעם הראשונה הייתה כאשר אחד העם החזיר לו את המונולוגים הדרמטיים "מפי העם" מבלי שהעריך את החידושים הרבים ששולבו בהם. הפעם השנייה הייתה כאשר ביאליק חיבר בערוב ימיו טרילוגיה על מחזות מקראיים, טרילוגיה שאבדה. הספר עוקב אחר זיקתו של המשורר לתיאטרון מאז מערכוני הבוסר שכתב בימי לימודיו בישיבת וולוז'ין.
• סיפור לא פשוט: עיונים ביצירותיהם של א"ב יהושע, עמוס עוז וחיים באר, תל אביב, ספרא והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2015: הספר עוסק ביצירותיהם של שלושה מבין סופריה המרכזיים של "קריית ספר" העברית: א"ב יהושע, עמוס עוז וחיים באר. שלושתם ילדי ירושלים, שלושתם עזבו את הקבוצה החברתית שלתוכה נולדו, שלושתם פרופסורים לספרות שחיברו גם ספרי עיון סביב ש"י עגנון ושלושתם מגלים את פניה הלא מוכרות של ירושלים, עיר הולדתם. עם זאת, יצירתם פורשת לפנינו שלושה עולמות שונים וייחודיים.
• המוזה בארץ המראות: הדים ממסורות המערב בשירת ביאליק ואלתרמן - מסות ותרגומים, רעננה, אבן-חושן, 2015: הספרות העברית החדשה הנצה במערב אחרי המהפכה הצרפתית, בעת שבה ביקשו המשכילים להתערות כאזרחים במולדתם. הספר עוקב אחר בבואותיה של ספרות המערב בספרות העברית ומלווה את המעקב בתרגומים חדשים לשירים נודעים.
• שְלח יונה מבשֹרת: דרכי הֶרמיזה למקורות היהדות בשירה העברית החדשה, תל אביב, ספרא והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2016: לשונו של ביאליק היא מרקם צפוף של צירופים אלוסיביים (הרמזים) העשוי משברי פסוקים כצורתם ושלא כצורתם. אליעזר בן-יהודה וחסידיו התנגדו ללשון המשכילית המליצית העשויה שברי פסוקים וחתרו להשלטת הלשון המשוחררת מכבלי המליצה. לכאורה בגישתו של ביאליק הייתה משום רגרסיה, חזרה אל הלשון המשכילית נוסח יל"ג, אך למעשה נבנתה בשירתו לשון פיוטית אישית וייחודית העשויה ממכיתותיה של הלשון השיבוצית הישנה שהסתאבה ואיבדה את חינה.
• ח"ן הנסתר: תעלומות מארכיון ביאליק, תל אביב, ספרא, 2016: הספר מגולל את הסיפורים המרתקים המסתתרים מאחורי הכרכים המצהיבים והעלים הבלים של הארכיון: יצירות של ביאליק שאבדו או שנגנזו, תעלומות הקשורות לנסיבות כתיבתה של היצירה, חידות שחוקרים התלבטו בהן בדורות האחרונים והגיעו כאן לפתרונן.
• שירה חדשה: מה זאת אהבה על פי הרומן שירה מאת ש"י עגנון, תל אביב, ספרא והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2016: הספר מציע פרשנות פוליטית ופואטית ל"הסימפוניה הבלתי גמורה" של עגנון, אשר חוברה על רקע תמונותיה של אירופה המתרוקנת מיהודיה ותמונותיו של דור מלחמת העצמאות העומד מול אתגר הריבונות. הרומן שירה נכתב לנוכח תהליכי הפיכתה של אירופה מגן עדן פורח לגיהנום עלי אדמות ולאור תהליכי הפיכתו של יעקב לישראל. עגנון העלה בספרו דיאגנוזות אחדות לגבי ההווה המתהווה ופרוגנוזות אחדות לעתיד לבוא.
• בעיר וביער: טבע ואמנות ביצירת אלתרמן, תל אביב, ספרא והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2017: הניגוד האכיטיפי "טבע - אמנות", שעליו מושתת שירת המערב, מוצג ביצירת אלתרמן באופן שונה מהמקובל. כאן אין האמנות משקפת או מחקה את הטבע. להפך, הטבע הוא שלומד מהאמנות ומשמש לה בבואה. אלתרמן הוא היחיד בין סופרי דורו שהכשרתו האקדמית הקנתה לו ידע והבנה במדעי הטבע. הידע שרכש ומעקבו הקבוע אחר חידושי המדע הביאוהו לחיבורה של שירה רלטיוויסטית המתבוננת באובייקטים שבמרכזה מזוויות ראייה שונות וממרחקים שונים - במקום ובזמן. השיר האלתרמני הוא כעין "רשומון" המתבונן באובייקט הנצפה מכל צדדיו והבוחן את כל היבטיו.
• מאוהב לאויב: עגנון מהרהר על ביאליק, תל אביב, ספרא והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2017: הספר מתאר את מערכת היחסים הלא-הדדית בין ביאליק לעגנון ומנסה להתחקות אחר הסיבות והנסיבות שהובילו לנתק בין שני האישים הגדולים, אשר ראשית דרכם הייתה רצופה לכאורה אהבה ושיתוף פעולה.
• על יונה ועל נער: החתירה לשלום בספרות הילדים העברית, תל אביב, ספרא והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2017 : הספר עוקב אחר "המלחמה לשלום" ביצירותיהם של גדולי הספרות העברית, מחיים נחמן ביאליק ועד מאיר שלֵו ודויד גרוסמן. רוב הכותבים ביקשו שלא לחשוף את "כרטיס הזיהוי" הפוליטי שלהם, אך נתנו לו ביטוי עקיף ביצירות הילדים שלהם, ה"תמימות" והחפּוֹת כביכול מכל מגמתיוּת.
• בחיל וברוח: גיבורי התנ"ך בראי יצירתו של ח"נ ביאליק, הוצאת הקיבוץ המאוחד וספרא, 2018: בניגוד לסופרי ההשכלה, שתיארו בכתביהם אנשי מופת נשגבים, ביאליק הציג את גיבורי התנ"ך כאנשים קטנים ופשוטים ששאלו שאלות גדולות, חובקות שמים וארץ. הוא שילב בשיריו ובסיפוריו הֶרמזים לקשת לא גדולה, אך ססגונית ומגוּונת, של דמויות מן המקרא – רוּבּן דמויות של "ספרא וסייפא". ביצירתו סיפר את סיפורם הקדום מֵחדש, תוך מיזוגו עם הסיפור האישי-הלאומי האקטואלי. התנ"ך הֶעשיר את יצירת ביאליק והִקנה לה נפח ומשמעות, מחד גיסא; ומאידך גיסא, גיבורי התנ"ך הוארו ביצירתו באור חדש, באמצעות הפרשנות רבת-התובנות, המוּשׂכּלת אך גם האישית והרגשית, שהעניק להן גדול הסופרים ואנשי הרוח שקמו לעם ישראל בדורות האחרונים.
• ורד לאמיליה - שקספיר וידידתו היהודייה, הוצאת הקיבוץ המאוחד וספרא, 2018: הספר עוסק בקשריו של שקספיר עם תרבות עם ישראל בתיוּוכה של ידידתו היהודייה-הנוצרייה אֶמיליה בָּסאנוֹ, שחוקרים רבים מזהים בדמותה את דמות "גבירתו השחורה" של המחזאי והמשורר. הספר שופך גם אור חדש על מחזהו "היהודי" של שקספיר "הסוחר מוונציה". בין היתר מועלות בו הנחות שהן בבחינת חידוש גמור בחקר שקספיר.
• התכתבויות: סודות משולחן הכתיבה, תל אביב: הקיבוץ המאוחד וספרא, 2019: הספר עוסק ב"מכתבים" הסמויים ששלחו גדולי הסופרים איש לרעהו באמצעות הרמזים, פרודיות, רמיזות עצמיות וכיוצא באלה תחבולות ביו-טקסטואליות - ישירות ומפורשות או עקיפות ומוצפנות - מעמידות לפני הקורא-הפרשן חידות הדורשות את פתרונן.
• הספרות ורוח המוזיקה: ייצוגים של נגנים וכלי נגינה בסיפורת העברית החדשה, תל אביב: ספרא, 2019: הניגוד ליצירות כדוגמת "סונטת קרויצר" של טולסטוי, "כינורו של רוטשילד" של צ'כוב או "דוקטור פאוסטוס" של תומאס מאן, בספרות העברית נודעת לכלי הנגינה בראש ובראשונה משמעות סמלית לאומית שמעבר לנגלה ולמפורש. החצוצרה בפרוזה הביאליקאית, הכינור בסיפורי גרשון שופמן ובסיפורי יהושע קנז, הנֵבל בספרו של א"ב יהושע – כולם סמלים שרוחו של ניטשה מרחפת מעליהם ומשמעותם הלאומית עמוקה ורבת-פנים. הספר בוחן את הסמלים הלאומיים ששיבצו עשרה מסופרי ישראל ביצירותיהם ה"מוזיקליות".
• אבני ח"ן: מאוצרו לשונו של ביאליק, תל אביב: ספרא, 2020: ספר ראשון המוקדש במלואו ללשונו של ביאליק. לביאליק הייתה משנה סדורה באשר לנס תחיית השפה העברית, ומספר תחדישיו כפול ממספר תחדישיו של אליעזר בן-יהודה הנחשב למחיה השפה העברית. הוא התמודד עם המבוכה הסמנטית של המילון העברי, פרי ריבוד של דורות, ויצא ממאבק האיתנים הזה וידו על העליונה. הוא הוסיף לשפה העברית מאות מילים וצירופי מילים. כיום קשה לשער כיצד הייתה נראית ונשמעת העברית, הכתובה והדבורה, בלי תרומתו האדירה. (לגרסה מקוצרת בחוברת "העברית" סח, ג–ד: לקט אבני ח”ן מאוצרות לשונו של ביאליק - הוצ. האקדמיה ללשון העברית)
• בעקבי האב: עגנון - תלמידו הנסתר של ביאליק, תל אביב: ספרא, 2020: עגנון העיד שרבניצקי - שותפו וידידו הקרוב של חיים נחמן ביאליק - טען באוזניו, כי אין בסיפוריו שמץ של השפעה ביאליקית. בספר בעקבי האב (2020), המשלים את הספר מאוהב לאויב (2017) כלולים תריסר ניתוחים טקסטואליים המוכיחים שהשפעת ביאליק על הסופר הצעיר הייתה רבה מהמשוער, אף-על-פי שעגנון התכחש לה וכפר בה.
• הניצנים נראו בארץ: הסיפורים המוקדמים של ש"י עגנון, תל אביב: ספרא, 2021: הספר עוקב אחר התהוות סיפוריו הראשונים של עגנון, שבהם רב הבוסר על הגומל. טמונים בהם זרעיה של היצירה הבשלה שקשרה לראש עגנון את עטרת "גדול המסַפּרים העבריים". בכך חשיבותם: בסיפורי העלומים ניתן לגלות דמויות, רעיונות ומוטיבים שקיבלו את פיתוחם המלא מקץ שנים רבות, ובמיוחד את דמות הגבר העוזב את הבלי העולם הזה ומתמקד בייעודו הרוחני.
• עד קצווי העברית: לשון וסגנון ביצירת אלתרמן, תל אביב: ספרא, 2021: כאשר הגיע נתן אלתרמן אל השירה העברית הוא הגיע במצב של "כל העמדות תפוסות". כשחיפש פואטיקה אישית משלו, הוא מצא דרך שלא הייתה אפשרית בשירת ההשכלה ובשירת "דור התחייה", אף לא נוצלה על-ידי שלונסקי וחבריו. ספר זה עוקב אחרי צייני הסגנון הייחודיים שמצא אלתרמן כדי להשמיע קול אישי בתוך אסכולה שעודדה סימני הֶכֵּר קבוצתיים.
• כלניות: על פזמוניו של נתן אלתרמן, הוצאת הקיבוץ המאוחד וספרא 2022: מדף הספרים האלתרמני מתעשר בכל שנה בספרי עיון חדשים, אך דווקא על שירתו הקלה – על הפזמונים ושירי הזֶמר – עדיין לא נכתב מחקר מקיף שינסה לתהות על סוד גדולתם ועל תוחלת החיים הארוכה של השירים האלה.הספר "כלניות" מנסה ב-50 פרקיו לתקן את הטעון תיקון.

ספרים בעריכתה

זיוה שמיר ערכה ספרים רבים בחקר הספרות העברית. ביניהם:

• על ספיח לביאליק (הסיפור ספיח ומסות עיון), עריכה ומבוא: זיוה שמיר ביחד עם צבי לוז, רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, 1998
• על גילוי וכסוי בלשון: עיונים במסתו של ביאליק, עריכה ומבוא: זיוה שמיר ביחד עם צבי לוז, רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, 2001
• הנאמן - מנחת הוקרה וידידות לעוזי שביט, עריכה: זיוה שמיר ומנחם פרי, בני-ברק: ספרא והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2016
• ארצות הצבי: מאמרים מוגשים לפרופ' צבי לוז, עורכים: זיוה שמיר ואבידב ליפסקר, ירושלים: כרמל, 2021

לקריאה נוספת

• נורית גוברין: קריאה בסמוי מן העין: דרכה של זיוה שמיר בחקר ביאליק, עיתון 77, 253, 2001. נכלל בספרה של נורית גוברין: 'קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה', כרך ג', הוצאת כרמל, תשס"ח/2008.
• חוקרת אחת - 35 ספרים, גג 43, 2017 - אסופת דברים על כתיבתה של פרופ' זיוה שמיר, מאת א"ב יהושע, רוני סומק, הפרופסורים אמנון רובינשטיין, עוזי שביט, ניצה בן-דב, יהודה פרידלנדר, ועוד.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא זיוה שמיר בוויקישיתוף

• כתבי זיוה שמיר בפרויקט בן-יהודה
• אתר האינטרנט הרשמי של זיוה שמיר
• זיוה שמיר, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• זיוה שמיר, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
• זיוה שמיר (1946-), דף שער בספרייה הלאומית
• הספרים של זיוה שמיר, באתר "סימניה"
• Shamir Ziva, דף הבית במכון כץ
• אלי אשד, זיוה שמיר ושירי הילדים של נתן אלתרמן, באתר e-mago
• מאמרי זיוה שמיר, באתר נתן אלתרמן
• שושנה ויג, עוד חוזר הניגון של תיבת הזמרה: שיחה עם פרופ' זיוה שמיר, על שירי הילדים של נתן אלתרמן (פורסם במקור ב-E-mago - כתב עת בנושאי תרבות ותוכן, 16 בספטמבר 2005).
• זיוה שמיר, תפילת השכבה למחקר הספרות העברית, בבלוג של אלי אשד, באתר "רשימות", 20 בדצמבר 2008
• רבקה שאול בן צבי, לא רק על עצמה, מקור ראשון, מוסף "שבת", 23 באפריל 2012
• ניצה בן-דב, הספרות העברית הולידה את העם ואת המדינה: ריאיון עם פרופסור זיוה שמיר, באתר e-mago, ‏10 באפריל 2012
• דרור אידר, מלחמת התרבות של זיוה שמיר, באתר ישראל היום, 26 באוקטובר 2012
• יותם ראובני, ברית המצורעים: האם נמצא הפיתרון לאניגמה הגדולה של עגנון, באתר הארץ, 19 בינואר 2017
• בוגרים מספרים, עיתון אהל און ליין, 31 בדצמבר 2020

מתוך כּתביה:

• איך שיר נולד, במלאת 75 שנה להולדת טד יוּז, עתון 77, גיליון 306, דצמבר 2005
• פרק מהספר "תיבת הנגינה חוזרת", באתר "דעת".
• על שירו של נתן אלתרמן "ליל קיץ" ("כוכבים בחוץ")
• אמת מארץ-ישראל ומן הדרך העולה ציונה: על סיפורו של י"ח ברנר 'אגב אורחא', ישראל חוברת 1, אביב תשס"ב, 2002
• האהבה: סוד הקיום, 222 שירי אמילי דיקנסון בתרגום זיוה שמיר. גרסה מקוונת באתר של זיוה שמיר, דצמבר 2021