מנחם פרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מנחם פרי

מנחם פֶּרִי (נולד ב-1942) הוא חוקר תורת הספרות, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב ועורך ספרותי.

מנחם פרי נולד בבנימינה בשנת 1942, ולמד באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת הדוקטור שלו הוגשה בשנת 1976 באוניברסיטת תל אביב, וכותרתה: "תמורות דראסטיות ברצף הסמאנטי של השיר - עקרונות יסוד בשירת ביאליק".

מאז שנת 1966 מתגורר בתל אביב.

פעילותו האקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרי נמנה עם מייסדי החוג לתורת הספרות הכללית באוניברסיטת תל אביב וכיהן כראש החוג במשך רוב שנות פעילותו, עד 2005. ב-2006 איחד את החוג לתורת הספרות הכללית והחוג לספרות עברית לחוג משולב, החוג לספרות, וניהל את החוג החדש בשנתיים הראשונות לקיומו.

תחומי המחקר האקדמיים של פרי: פיתוח של תורת הטקסט בגישה קוגניטיבית, המתמקדת בתגובת הקורא (כחלק מזרם דומיננטי בתורת הספרות ברחבי העולם שהחל בשנות ה-60). תורת הפערים, שאותה פיתח יחד עם מאיר שטרנברג, היוותה חלק מעיסוקו זה, בנוסף לתאוריות כגון השימוש ב"אופוזיציות בינאריות" ובמבע משולב בתהליך הקריאה. פיתוח של תורת אינטרפרטציה המונחית על ידי העיקרון של העלאת סף-המיצוי של הטקסט: העדפת הקריאה שבמסגרתה הופכים היבטים רבים יותר של הטקסט לרלוונטיים ואינפורמטיביים. עוסק גם בחקר ספרות יידיש ויחסי יידיש-עברית, בספרות עברית חדשה (סיפורת ושירה), ובגישה נרטיבית לפסיכואנליזה.

פרי משתמש במתודת הקריאה שלו גם לניתוח מפורט של סיפורי המקרא, ומגיע לפרשנות ייחודית, שונה מזו המושגת בכלי הפרשנות האחרים, המסורתיים והמודרניים.

ניתוח סוגיות משפטיות בכלים של תורת הספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2007 פרסם פרי ניתוח, בכלים של תורת הספרות, של פסק הדין במשפטו של חיים רמון[1]. כדבריו: "במוקד עומדת השוואה בין היפותזות אלטרנטיביות (...) סיפור הקריאה שלי, שאף הוא 'סיפור של תהליך פרשנות', מתמקם קומה מעל לטקסט של השופטות. הוא קורא את שדה ההתרחשות כפי שמקרין אותו סיפורן, ועליו לסמוך על ההתרשמויות הבלתי-אמצעיות שלהן".

באפריל 2009 חזר פרי לעסוק בסוגיה דומה, בהקדישו טור לניתוח, בכלים של תורת הספרות, של היבטים מסוימים בפרשת קצב[2].

פעילותו כעורך[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרי מכהן כעורך הראשי של סדרת הספרים "הספריה החדשה" היוצאת לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשיתוף עם ספרי סימן קריאה. ערך את כתב העת "הספרות" ולאחר מכן את כתב העת "סימן קריאה". הוא ידוע כעורך מעורב ומתמסר, "עורך מיקרו" המעניק חשיבות לכל פרטי הטקסט, ורואה בעבודת העריכה חלק בלתי-נפרד ממכלול פעילותו בשדה הספרות כחוקר וכפרשן.[3] פרי טיפח וערך, מראשית כתיבתם ואילך, את כתביהם של חנוך לוין, דויד גרוסמן ואחרים. הוא ערך נוסח חדש של 'חיי נישואים' מאת דוד פוגל לפי הנוסחים שנמצאו בעזבונו של פוגל, נוסח שהפך למקובל וממנו תורגמה היצירה ללשונות אחרות.[4] כעורך "הספריה החדשה" קשר קשרים הדוקים עם אחדים מהכותבים בה. קשר זה משתקף בהערתו של פרופ' גרשון שקד: "אשרי סופר שזכה לעורך כְּפֶרי, ואשרי פרי שזכה לסופר כיוסל בירשטיין"[5]. בשנת 2004, לאחר שהתברר כי ברשימת המועמדים הסופיים לפרס ספיר אין ייצוג לספרי "הספריה החדשה", ובעקבות השגות על התנהלות הפרס, הודיע פרי על החלטתו להחרים את הפרס ולא להגיש יותר ספרים לתחרות.[6]

על החלטותיו כלקטור אמר פרי:

אם ספר יהיה רב מכר או לא רב מכר זה לא דבר שמנחה אותי. אני כן רוצה שהספרים שבחרתי יגיעו למקסימום קוראים, שרבים ייהנו מהספר שאהבתי ובחרתי, אבל מעולם לא הדריך את הבחירות שלי הטעם המשוער של הקהל הרחב. לא אוציא ספר כי יש לו סיכוי להיות רב מכר, כי קהל הקוראים רוצה אותו. לא מעניין אותי מה רוצה הקהל, אלא מה רצוי לו.

ראיון לדורית זילברמן[7]

בשנת 2008 זכה פרי בפרס שר המדע, התרבות והספורט בתחומי היצירה הספרותית, בקטגוריית עריכה ספרותית. בנימוקיהם כתבו השופטים: "מאז שנות השבעים ולאורך יותר משלושה עשורים עיצב מנחם פרי את הטעם הספרותי בישראל באמצעות עבודתו כעורך. הוא ערך בשנים אלה את כתב העת 'סימן קריאה', את ספרי 'סימן קריאה', ופרויקט הדגל שלו הוא העריכה של הספריה החדשה. הפרס מוענק לו על מפעל חיים שלם של עריכה ספרותית, מפעל שנעשה בקפדנות מתוך אהבת ספרות עמוקה"[8]. הענקת הפרס ספגה ביקורת על כך שיושב ראש חבר השופטים, פרופסור מיכאל גלוזמן, היה תלמידו של פרי, כתב בהנחייתו את עבודת הגמר שלו לתואר שני והחליפו בתפקיד ראש החוג לספרות באוניברסיטת תל אביב[9].

בשנת 2008 הוביל פרי מאבק לביטול הבעלות של הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר על רשת "צומת ספרים", בטענה כי ההוצאה מקדמת בכך דווקא ספרים שלה. הוא פנה בעניין זה לממונה על ההגבלים העסקיים,[10] ואף הציע רגולציה על הפצה ומכירת ספרים. פרי התנגד לרעיון להחיל בישראל את "החוק הצרפתי", האוסר על מתן הנחות לספרים חדשים, וניסח יחד עם תמר פלג הצעה להסדיר את יחסי המו"לים עם הרשתות ועם הסופרים ללא התערבות במחיר לצרכן וללא פגיעה בתחרות.[11] הצעת חוק בהתאם לקווים אלה הוגשה לבסוף לכנסת, ביוזמת השרה לימור לבנת,[12] אך לבסוף הועדפה על פניה הצעת חוק לפי המודל הצרפתי, אשר פרי תמך בה, בטענה שכל רגולציה עדיפה על פני המצב הקיים.

בצעד שעורר השתאות בענף ההוצאה לאור, לנוכח המאבק המתוקשר בבעלות הצולבת, חתם פרי בשנת 2009 על הסכם לשיתוף פעולה עם הוצאת כנרת זמורה ביתן,[13] שנמשך כשנתיים.

בשנת 2010 זכה מנחם פרי בפרס רמת-גן למפעל חיים בתחום הספרות.[14]

בשנת תשע"ג (2013-2012) היה בין הזוכים בפרס היצירה לסופרים עבריים על-שם לוי אשכול.[15] בין נימוקיהם כתבו השופטים כי "פרופ' פרי הוא העורך הספרותי הבולט והמשפיע ביותר בשדה הספרות בארץ", וכי "כעורך ופרשן-טקסט, שינה את פני הספרות בארץ".

בשנת 2013 נבחר על ידי העיתון "הארץ" לאחד מעשרת האנשים המשפיעים ביותר על התרבות הישראלית, הראשון בין המשפיעים על תחום הספרות.[16]

כתיבה פופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות השמונים פרסם פרי טור שבועי פופולרי בכתב העת "כותרת ראשית", שעירב בין תחום הספרות ותחום הבישול.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שב עלי והתחמם - הדיאלוג ההומוארוטי בין ברנר לגנסין: מיקרו-ביוגרפיה, הספריה החדשה (הוצאת הקיבוץ המאוחד), 2017.
  • המבנה הסמאנטי של שירי ביאליק - תרומה לתאוריה של פיתוח משמעויות ברצף הטקסט הספרותי, מפעלים אוניברסיטאיים, 1977.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דורית זילברמן, "תל אביב עיר תוססת כמו ניו יורק ... ברלין ... לונדון", מאזנים, דצמבר 2008 - ראיון עם פרופ' מנחם פרי.
  • "זהירות, ספרות! – לבעיות האינטרפרטאציה והפואטיקה של הסיפור המקראי" (תשובה לבעז ערפלי ולאוריאל סימון), מ' פרי ומ' שטרנברג, הספרות, ב (תש"ל-תשל"א), עמ' 633-635.
  • מ' פרי, "עזר כנגדו: רבקה וחתנה העבד, והקואליציה של אלוהים עם הנשים בסיפור המקראי", אלפיים 29 (2006).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכתביו:

על הספר "שב עלי והתחמם":

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מנחם פרי, הנשיקה: סיפור בשלוש וריאציות, 7.3.07
  2. ^ מנחם פרי, אותלו ופרשת קצב: הרהור על הכשירות הסיפורית של פרקליט המדינה, משה לדור, באתר "הספריה החדשה", 6.4.2009
  3. ^ מה הם עושים שם מול הטקסט?, מנחם פרי, אתר הספריה החדשה, 14.5.07
  4. ^ דוד פוגל: תגובת שרשרת, מאת מנחם פרי, אתר הספריה החדשה, 15.6.11
  5. ^ הארץ, 12.5.04
  6. ^ ynet, מנחם פרי נגד פרס ספיר, באתר ynet, 12 במאי 2004
  7. ^ ראיון לדורית זילברמן, "תל אביב עיר תוססת כמו ניו יורק ... ברלין ... לונדון", מאזנים, דצמבר 2008
  8. ^ הוכרזו הזוכים בפרס השר ליצירה ספרותית, הודעה לעיתונות מטעם משרד המדע, התרבות והספורט
  9. ^ נורית קנטי, מנחם פרי יקבל פרס על מפעל חיים, באתר nrg‏, 16 בספטמבר 2008
  10. ^ הממונה על הגבלת התרבות, באתר הספרייה החדשה
  11. ^ מנחם פרי, בעד בחירה חופשית, באתר ynet, 25.6.2008
  12. ^ הצעת החוק של לימור לבנת, 26.1.2010
  13. ^ מיה סלע, הפתעה: מנחם פרי חובר לכנרת, זמורה-ביתן, הארץ, 6.5.2009
  14. ^ פרס רמת-גן לעידוד הספרות, אתר עיריית רמת-גן, 21.3.2010
  15. ^ מיה סלע, יהונתן גפן ומנחם פרי בין הזוכים בפרס היצירה לסופרים, הארץ, 17.12.2012.
  16. ^ מאה האנשים המשפיעים ביותר בתרבות הישראלית, באתר הארץ, 31 ביולי 2013