סטפני קוולק

סטפני קוולק
Stephanie Kwolek
לידה	31 ביולי 1923; ניו קנסינגטון, ארצות הברית
פטירה	18 ביוני 2014 (בגיל 90); וילמינגטון, ארצות הברית
ענף מדעי	כימיה אורגנית
מקום מגורים	ארצות הברית
מקום לימודים	Margaret Morrison Carnegie College; אוניברסיטת קרנגי מלון ;
מוסדות	דופונט (1946–1986)
פרסים והוקרה	מדליית הווארד נ. פוטס (1976); Lavoisier Medal for Lifetime Technical Achievement (1995); היכל התהילה הלאומי לממציאים (1995); פרס חלוצי הכימיה (1980); פרס המכון למחקר תעשייתי (1997); היכל התהילה של נשים בטכנולוגיה (1996); היכל התהילה של נשות דלאוור (2014); פרס ליימלסון-MIT (1999); היכל התהילה הלאומי לנשים (2003); מדליית פרקין (1997); המדליה הלאומית לטכנולוגיה וחדשנות (1986); ACS Award for Creative Invention (1980) ;
תרומות עיקריות
	המצאת הקוולאר

סטפני קוולק (באנגלית: Stephanie Kwolek;‏ 31 ביולי 1923 – 18 ביוני 2014), הייתה כימאית אמריקאית אשר עסקה בכימיה פולימרית והמציאה את הקוולאר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוולק נולדה בשנת 1923 בניו קנסינגטון, פנסילבניה, להורים שהיגרו מפולין. אביה היה חוקר טבע, והנחיל לה אהבה לעולם המדע.^[1] היא סיימה תואר ראשון בכימיה באוניברסיטת קרנגי מלון ב-1946. היא תכננה להמשיך ללימודי רפואה, ולכן התחילה משרה זמנית בחברת דופונט בתחום הכימיה בתקווה לחסוך מספיק לשכר הלימוד - ונשארה. ב-1950 היא עברה למעבדה הגדולה של החברה בווילמינגטון, דלאוור, והובילה שם את תחום מחקר הפולימרים בחברה, עד פרישתה לגמלאות בשנת 1986.^[2]

המצאת הקוולאר[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע שנות ה-60, הקבוצה בה קוולק עבדה חיפשה תחליף קל לסיבי המתכת בצמיגים, שיסייע בחיסכון בצריכת הדלק של מכוניות. קוולק פיתחה פולימרים של פאראפנילן וטרפטלאמיד, שהיו קלים מאוד וחזקים פי חמישה מסיבי פלדה. היא הגיעה לתוצאה השמישה כאשר שינתה את הטמפרטורות בהן עיבדה את הפולימרים, אשר עד אותו זמן הניבו סיבים קלים אך חלשים מידי. דופונט לא איחרו להכיר בפוטנציאל של ההמצאה, וכך קם תחום המחקר הפולימרי בחברה, וצוותים שלמים הוקדשו למציאת שימושים מסחריים לחומר שנרשם תחת השם קוולאר.^[3]

הקוולאר נמצא בשימוש רחב עד היום, בעיקר ידוע כחומר המגן באפודי משטרה, כפפות עבודה, וביגוד כבאות. אך הוא נמצא בשימוש גם בציוד אלקטרוני, מכשירי ספורט, כבלי גשרים, צמיגים ועוד.^[4]

חברת דופונט הרוויחה מיליארדי דולרים בזכות ההמצאה, וחייהם של אלפי אנשים ניצלו בזכותה. קוולק עצמה לא זכתה לרווחים מכיוון שזכויות הפטנט היו של החברה.^[2]

במהלך 40 שנותיה כמדענית, רשמה קוולק 28 פטנטים,^[2] והיא הייתה האישה הרביעית שהתקבלה להיכל התהילה הלאומי לממציאים. היא גם שירתה במועצת המחקר הארצית ובאקדמיה הארצית למדעים.

פרסים והכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1976: פרס פוטס להנדסה של מכון פרנקלין.
1980: פרס ההמצאה היצירתית של אגודת הכימאים האמריקאית.
1995: פרס המדע של דופונט, מדליית לוואסייה, על המצאת הקוולאר. היא האישה היחידה שזכתה בפרס זה עד היום.
1996: המדליה הלאומית לטכנולוגיה.
1997: מדליית פרקין של האגודה האמריקאית לכימיה.
2003: התקבלה להיכל התהילה הלאומי לנשים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא סטפני קוולק בוויקישיתוף

סטפני קוולק, באתר Justia
סטפני קוולק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
סטפני קוולק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Chemical Heritage Foundation
^ ¹ ² ³ ‏ Stephanie L. Kwolek, Inventor of Kevlar, Is Dead at 90‏ New York Times, June 21, 2014
^ Stephanie Kwolek‏ NNDB.com
^ רויטרס, הלכה לעולמה הכימאית שהצילה המוני חיילים, באתר ynet, 22 ביוני 2014

[1] Chemical Heritage Foundation

[טיימס-2] ¹ ² ³ ‏ Stephanie L. Kwolek, Inventor of Kevlar, Is Dead at 90‏ New York Times, June 21, 2014

[3] Stephanie Kwolek‏ NNDB.com

[4] רויטרס, הלכה לעולמה הכימאית שהצילה המוני חיילים, באתר ynet, 22 ביוני 2014

[1]

[2]

[3]

[4]