הצגת המקור של הדף "סיקורסקי CH-53 סי סטליון"

{{מטוס
| שם = CH-53 סי סטליון
| תמונה = [[קובץ:120516 Independence Flypast CH-53 01.jpg|250px]]
| כיתוב = CH-53 סי סטליון, "יסעור 2025", של [[חיל האוויר הישראלי]]
| סוג = [[מסוק תובלה]]
| ארץ ייצור = {{דגל|ארצות הברית||+}}
| יצרן = [[סיקורסקי]]
| טיסה ראשונה = 1964
| צוות = שני [[טייס]]ים, אחד או יותר [[מכונאי מוטס|מכונאים מוטסים]]
| נוסעים = 37 עד 55 חיילים, או 24 [[אלונקה|אלונקות]]
| יחידות שיוצרו =
| משתמש ראשי = [[ארצות הברית]]
| משתמשים משניים = [[ישראל]], [[גרמניה]], [[יפן]], [[איראן]] ו[[אוסטריה]].
| מחיר =
| אורך = 26.97 [[מטר]]
| גובה = 7.6 מטר
| רוחב = 8.64 מטר
| מוטת כנפיים = 22.01 מטר (רוטור)
| שטח כנפיים =
| משקל ריק = 10,740 [[קילוגרם]]
| משקל טעון = 15,227 קילוגרם
| משקל המראה מרבי = 31,666 קילוגרם עם מטען פנימי בלבד, ו-33,369 קילוגרם עם מטען חיצוני (רק בדגם האמריקאי התלת מנועי)
| מהירות מרבית = 272 [[קמ"ש]]
| קצב נסיקה = 750 מטר לדקה
| טווח = 1,000 קילומטר
| סייג רום = 5,106 מטר
| דחף = 3,925 [[כ"ס]]
| תותחים =
| טילים = ביסעור 2000 בלבד: 8 [[טיל נגד טנקים|טיל נ"ט]] מסוג [[נמרוד (טיל)|נמרוד]]
| פצצות =
| הנעה = שני מנועי T-64-GE-413 מתוצרת ג'נרל אלקטריק
| תרשים = [[קובץ:Sikorsky CH-53 Sea Stallion 3-view line drawing.png|מרכז|250px|תרשים של ה-CH-53 סי סטאליון]]
}}
[[קובץ:CH-53A USMC in flight in the 1960s.jpeg|ממוזער|CH-53A של חיל הנחתים, שנות ה-60 של המאה העשרים]]
[[קובץ:CH-53D Sea Stallion.jpg|ממוזער|CH-53D של חיל הנחתים, 2004]]
[[קובץ:Hatzerim 240615 Yasur 01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יסעור 2000 של [[חיל האוויר הישראלי]]]]
[[קובץ:IAF-CH-53-Yasur-2025--Independence-Day-2017-Tel-Nof-IZE-151.jpg|ממוזער|250px|יסעור 2025 של [[חיל האוויר הישראלי]]]]
'''CH-53 סי סטליון''' ([[אנגלית]]: '''Sea Stallion''', סטליון (סוס הרבעה) ימי) הוא השם הנפוץ למשפחת [[מסוק תובלה|מסוקי תובלה]] כבדים מתוצרת חברת [[סיקורסקי]] ה[[ארצות הברית|אמריקנית]]. המסוק פותח תחילה עבור [[חיל הנחתים של ארצות הברית]], ועם השנים נרכש גם עבור זרועות נוספות של [[הכוחות המזוינים של ארצות הברית]] ועבור ה[[כוחות מזוינים|כוחות המזוינים]] של [[לופטוואפה (בונדסוור)|גרמניה]], [[חיל האוויר הישראלי|ישראל]] ו[[חיל האוויר המקסיקני|מקסיקו]]. בחיל האוויר הישראלי מכונה המסוק "'''יסעור'''" והוא עדיין בשירות פעיל. מחליפו יהיה [[סיקורסקי CH-53K קינג סטליון]].

== פיתוח==
בשנת [[1960]] החל [[חיל הנחתים של ארצות הברית]] בתהליך למציאת מסוק חדש, שיחליף את המסוקים מדגם [[סיקורסקי CH-37 מוהאבי]], בעלי [[מנוע בוכנה|מנוע הבוכנה]], שהיו בשירות החיל באותה עת. ב-[[27 בינואר]] [[1961]] החל חיל הנחתים בפרויקט משותף עם [[צבא ארצות הברית]], [[צי ארצות הברית|הצי]] ו[[חיל האוויר של ארצות הברית|חיל האוויר]], שנועד לפיתוח כלי טיס בעל יכולת [[המראה ונחיתה אנכית]] (VTOL) ונועד למשימות תובלה. כלי הטיס החדש שנוצר היה ה[[ווט-הילר-ריאן XC-142A]] שהיה כלי טיס מהפכני בזכות [[כנף (תעופה)|כנפיו]] אותן ניתן היה להטות למצב מאוזן, לטיסה, ולמצב מאונך, להמראה ולנחיתה. תכנון כלי הטיס הפך מורכב יותר ויותר ומשך התכנון התארך מאוד. ראשי חיל הנחתים החליטו לפרוש מן הפרויקט מכיוון שהסתבר שהחיל לא יקבל כלי טיס יעיל במסגרת זמן משביעת רצון. בסופו של דבר לא נכנס ה-XC-142A לייצור סדרתי, למרות החדשנות הרבה והפוטנציאל הרב שהיה בפרויקט.{{הערה|שם=ראשון|[http://www.airvectors.net/avskbig_1.html#m2 S-65 Origins/US Marine CH-53A & CH53D Sea Stallion] באתר [http://www.airvectors.net/index.html AirVectors]}}

במרץ [[1962]] הוציא המשרד לאמצעי לחימה ימיים של צי ארצות הברית, בשם חיל הנחתים, דרישה ל"מסוק כבד ניסיוני", שסומל (X){{כ}}HH. המפרט בדרישה כלל יכולת נשיאת מטען במשקל 3,600 ק"ג, טווח מבצעי של 190 ק"מ ומהירות של 150 [[קשר (יחידת מידה)|קשר]] (כ-280 קמ"ש). המסוק המיועד נועד להיות [[מסוק סער]] ולמלא משימות תובלה, חילוץ מטוסים ו[[פינוי רפואי]]. במשימות הסער נועד המסוק לתובלת מטען ולאו דווקא חיילים.{{הערה|שם=ראשון}}

במענה לדרישת הצי הציעה חברת [[בואינג|בואינג ורטול]] גרסה של מסוק ה[[CH-47 צ'ינוק]], וחברת [[קאמאן]] הציעה פיתוח של מסוק ה[[פיירי רוטודיין]] הבריטי.{{ביאור|הפיירי רוטודיין היה כלי טיס ייחודי מסוג [[ג'ירודיין]], ששילב רוטור ראשי להמראות ונחיתות ומנועי טורבו-פרופ מורכבים על כנפיים קצרות לטיסה רגילה.}} חברת [[סיקורסקי]] הציעה דגם משופר של ה[[סיקורסקי S-61R]], עם שני מנועי [[מנוע סילון#סוגי מנועי סילון|טורבו ציר]] [[ג'נרל אלקטריק]] T-64 ומערכת התמסורת של מסוק ה[[סיקורסקי S-64|S-64]]. סימולו של דגם המסוק אותו הציעה סיקורסקי היה '''S-65'''. הצעתה של חברת קאמאן ירדה מן הפרק לאחר ש[[ממשלת בריטניה]] הפסיקה את תמיכתה בפרויקט הרוטודיין. התחרות בין שתי המתחרות הנותרות, סיקורסקי ובואינג-ורטול, הייתה עזה. לבואינג ורטול הייתה עדיפות בשל העובדה שמסוק הצ'ינוק נרכש על ידי צבא ארצות הברית. למרות זאת זכתה חברת סיקורסקי במכרז, לאחר מאמץ רב, והחוזה עמה נחתם ביולי [[1962]].{{הערה|שם=ראשון}}

חיל הנחתים התכוון לרכוש ארבעה [[אב טיפוס|אבות טיפוס]] אך נתקל בבעיות מימון. חברת סיקורסקי, שהייתה נחושה לקיים את העסקה, קיצצה את הערכת עלות הפיתוח והודיעה כי ניתן יהיה להשלים את הפיתוח בשני אבות טיפוס בלבד. הפיקוד הצבאי קיבל את ההצעה ובספטמבר 1962 הוענק לחברה חוזה בגובה של כ-10 מיליון [[דולר אמריקני|דולר]] עבור שני אבות טיפוס שסומלו YCH-53A, וכן עבור מודל בגודל טבעי ושלדה אחת לניסויי קרקע.{{הערה|שם=ראשון}}

תוכנית הפיתוח נתקלה בכמה קשיים בשל מחסור במשאבים וכשלים של קבלני המשנה, אך עם הזמן נפתרו הקשיים. [[מזכיר ההגנה של ארצות הברית]], [[רוברט מקנמארה]], דרש שחיל הנחתים ירכוש את מסוקי הצ'ינוק כדי ליצור אחידות בין הזרועות השונים של הכוחות המזוינים של ארצות הברית, אולם ראשי חיל הנחתים שכנעו אותו שלא ניתן יהיה לרכוש את הצ'ינוק ללא התאמות רבות ויקרות.{{הערה|שם=ראשון}}

טיסת הבכורה של המסוק התקיימה ב-[[14 באוקטובר]] [[1964]] במפעל החברה שב[[סטרטפורד (קונטיקט)|סטרטפורד]], [[קונטיקט]]. מועד זה היה באיחור של ארבעה חודשים מלוח הזמנים המתוכנן. חיל הנחתים חתם עם החברה על חוזה לאספקת 16 מסוקים כבר בספטמבר. למרות האיחור בטיסת הבכורה, טיסות הניסוי התקדמו מהר יותר מן המתוכנן, דבר שסייע בהדבקת הפער. הסימול הצבאי שניתן למסוק היה CH-53 סי סטליון, ואספקת המסוקים הסדרתיים החלה ב-[[1966]].{{הערה|שם=ראשון}}

===המשך הפיתוח===
מסוקי CH-53 ראשונים הגיעו לו[[מלחמת וייטנאם|וייטנאם]] בינואר [[1967]]. המסוקים הוכיחו את יעילותם וחילצו יותר מטוסים מאשר מסוקי [[סיקורסקי CH-54 טארהה|CH-54 טארהה]], הייעודיים למשימה זו. [[צי ארצות הברית]] רכש 15 מסוקי CH-53A מחיל הנחתים למשימות פינוי [[מוקש ימי|מוקשים ימיים]]. מנועיהם של מסוקים אלה הוחלפו למנועים חזקים יותר מדגם T64-GE-413, וסומלו RH-53A. [[חיל האוויר של ארצות הברית]] הזמין בספטמבר 1966 גרסה משלו, שסומלה HH-53B. טיסת הבכורה התקיימה ב-[[15 במרץ]] 1967. בגרסה זו נוספו [[גשוש]] ל[[תדלוק אווירי]], [[מכל דלק נתיק|מכלי דלק נתיקים]] ומנוף חילוץ, וכן מנועים משודרגים מדגם T64-GE-3. חיל האוויר הפעיל מסוקים אלה למשימות חילוץ והצלה. גרסה זו שודרגה לגרסה HH-53C, שבה הוקטנה קיבולת הדלק ל-1,700 ליטרים, ובתמורה נוספו למטוס [[מערכות תקשורת]] מתקדמות ושריון כבד יותר. גרסה CH-53C הייתה זהה לגרסה זו אך לא הותקן בה גשוש לתדלוק. חיל האוויר הפעיל גרסה זו למשימות תובלה.

מסוקים הפועלים באזורים טרופיים זקוקים לכוח מנוע רב יותר. בשל כך הזמין חיל הנחתים גרסה משודרגת של המסוק שסומלה CH-53D ולה מנועים מדגם T64-GE-412, ומאוחר יותר מדגם T64-GE-413. השדרוג כלל גם התקנת [[תמסורת (מכניקה)|תמסורת]] משופרת, ופנים המסוק נבנה כך שיוכל לשאת 55 חיילים. טיסת הבכורה של גרסה זו התקיימה ב-[[27 בינואר]] [[1969]], והמסוקים מגרסה זו הופעלו במלחמת וייטנאם לצד המסוקים מגרסה A. חיל הנחתים מופקד על הפעלת מסוקו של [[נשיא ארצות הברית]], המכונה [[מארין 1]] (Marine One), ולצורך מילוי משימה זו הוכנה גרסת אח"מ מיוחדת של המסוק, שסומלה VH-53D.

צי ארצות הברית הסב מסוקים מגרסה CH-53D למשימות פינוי מוקשים. גרסה זו סומלה RH-53D וכללה ציוד לפינוי ופיצוץ מוקשים, שכלל שני [[מקלע]]י [[M2 בראונינג|בראונינג M2]] לירי על מוקשים שהתגלו. הצי קיבל 30 מסוקים מגרסה זו ב-[[1973]] ועם כניסתם לשירות הוחזרו לחיל הנחתים המסוקים מגרסה RH-53A ואלה הוחזרו לתצורת CH-53A.

[[חיל האוויר הישראלי]] שדרג את מסוקי ה-CH-53 שלו בסוף [[שנות ה-80 של המאה ה-20]]. השדרוג בוצע על ידי [[התעשייה האווירית לישראל]] וחברת [[אלביט (חברה)|אלביט]] וכן על ידי [[יחידת האחזקה האווירית 22]], הסתיים ב-[[1997]] וכלל שיפור של [[תא הטייס]], התקנת מערכות [[אוויוניקה]] חדשות ועוד. המסוק המשופר נקרא יסעור 2000, וטיסת הבכורה נערכה ביוני [[1992]]. [[מרכז ניסויי טיסה]] (מנ"ט) החל את ניסויי הטיסה בפברואר [[1993]], והמסוקים הראשונים נמסרו לטייסת מבצעית בקיץ [[1994]].{{הערה|{{אתר חיל האוויר||מסוקי היסעור-2000 הראשונים נקלטים בחיל-האוויר|4021-551404.02.1993}}}} ב-[[2006]] החל חיל האוויר הישראלי בתוכנית שדרוג נוספת, שנקראה "יסעור 2025". במסגרת השדרוג טופלה שלדת המסוק ותוקנו סדקים, מנועי המסוק והתמסורת שודרגו, והותקנו מערכות קשר, ניווט, הגנה עצמית ובקרת טיסה משודרגות וחדשות. הפרויקט נמשך כעשר שנים ובוצע ביחידת האחזקה האווירית של החיל.{{הערה|דן ארקין: [http://www.israeldefense.co.il/he/content/שודרגו-והוארכו-חייהם-של-היסעורים-הברקים-והקרנפים-בחיהא שודרגו והוארכו חייהם של ה'יסעורים', ה'ברקים' וה'קרנפים' בחיה"א], באתר [http://www.israeldefense.co.il/he Israel Defense], {{כ}}9 באוגוסט 2015.}}{{הערה|{{אתר חיל האוויר||פרויקט "יסעור 2025" מתקדם שלב|4378-38484}}}}{{הערה|Arie Egozi: [https://www.flightglobal.com/news/articles/israeli-know-how-keeps-aged-ch-53s-ready-for-duty-423451/ Israeli know-how keeps aged CH-53s ready for duty], באתר [https://www.flightglobal.com/ flightglobal.com], {{כ}} 23 במרץ 2016.}}

ה-CH-53 היה בסיס לפיתוח מסוקים נוספים של חברת סיקורסקי. ב-[[1967]] המריא לראשונה ה[[סיקורסקי MH-53 פייב לואו]] (Pave Low), שפותח מגרסה HH-53B/C. דגם זה היה מיועד למשימות [[חיפוש והצלה קרבי]]ות, לטווח ארוך, וכונה "סופר ג'ולי גרין ג'יאנט", ונועד תחילה להחליף את מסוקי ה"ג'ולי גרין ג'יאנט", אך בהמשך הוכשר המסוק גם למשימות של [[כוחות מיוחדים]].

דגם נוסף שפותח על בסיס ה-CH-53 היה ה[[סיקורסקי CH-53E סופר סטליון]], שהיה למעשה דגם משודרג של הסי-סטליון: לסופר סטליון שלושה מנועים, רוטור בעל שבעה להבים ומנור זנב מעוצב באופן שונה. דגם זה נבנה עבור חיל הנחתים. צי ארצות הברית הזמין גרסה של מסוק זה, שנקראת MH-53E סי דרגון. גרסה זו היא למשימות שליית [[מוקש ימי|מוקשים ימיים]] ולהפעלת אמצעים אוויריים נגד מוקשים כאלו. סימול החברה לדגם זה הוא S-80.

במהלך [[העשור השני של המאה ה-21]] החלה חברת סיקורסקי בפיתוח דגם חדש, שאמור להיקרא [[סיקורסקי CH-53K קינג סטליון|CH-53K קינג סטליון]]. דגם זה יצויד במנועים חדשים, רוטור עשוי מ[[חומר מרוכב|חומרים מרוכבים]], ותא נוסעים ומטען מורחב.

==תכנון ומבנה==
[[קובץ:Sikorsky CH53 cockpit pic3.JPG|ממוזער|תא הטייס במסוק סיקורסקי CH-53]]
בתכנון המסוק עשתה חברת סיקורסקי שימוש בניסיון ובידע שהצטבר אצלה בתכנון מסוקים קודמים, בעיקר [[סיקורסקי S-61R|S-61R]] ו-[[סיקורסקי S-64|S-64]]. גוף המסוק בעל מבנה [[מונוקוק]] למחצה ומיוצר מ[[אלומיניום]], [[פלדה]] ו[[טיטניום]].{{הערה|שם=אירו|[http://www.all-aero.com/index.php/component/content/article/35-helicopters/copters/10145-sikorsky-s-65-ch-53-sea-stallion-s-80 Sikorsky S-65 / CH-53 Sea Stallion / S-80] באתר [http://www.all-aero.com/ all-aero.com].}} הרוטור בעל ששת הלהבים של דגם S-65 נלקח מדגם S-64, אם כי בניגוד לאחרון להבי הרוטור של ה-S-65 ניתנים לקיפול, ועשויים מטיטניום ופלדה. גם רוטור הזנב בעל ארבעת הלהבים נלקח מדגם S-64; הרוטור מורכב על מנור זנב שלו [[מייצב גובה]] בצידו הימני, וגם מנור הזנב ניתן לקיפול.{{הערה|שם=אירו}} גם התמסורת נלקחה מדגם זה, אולם בשונה מה-S-64, בדגם S-65 מיוצר הדחף על ידי צמד מנועי [[מנוע סילון#סוגי מנועי סילון|טורבו ציר]] מדגם T64-GE-6 מתוצרת חברת [[ג'נרל אלקטריק]]. שני המנועים ממוקמים בשני צידיו של חלקו הקדמי העליון של גוף המסוק, וכל אחד מהם מייצר [[דחף (כוח)|דחף]] של 2,850 [[כוח סוס]]. בדגמים המתקדמים של המסוק שודרגו המנועים לדגמים מתקדמים יותר שייצרו דחף רב יותר: T64-GE-1{{כ}} (3,000 כוח סוס) ו-T64-GE-16{{כ}} (3,485 כוח סוס).{{הערה|שם=אוויא|[http://www.aviastar.org/helicopters_eng/sik_s-65.php Sikorsky S-65 / CH-53 Sea Stallion] באתר [http://www.aviastar.org/ aviastar.org].}}{{הערה|שם=ראשון}}

בדגם S-61 יש לגוף המסוק עיצוב הידרודינמי המאפשר לו נחיתה במים. עיצוב זה שונה בדגם S-65, אם כי גם הסי-סטליון הוא בעל יכולת [[כלי רכב אמפיבי|אמפיבית]] באמצעות הכנפיים הקצרות שבצידי המסוק. כנפיים אלה משמשות כ[[הגה גובה|מייצבים]] והן מכילות מכלי דלק. בחלקן האחורי של כנפיים אלה נמצאים [[כן נסע|כני הנסע]] הראשיים של המסוק, שלהם שני גלגלים, ואלו מתכנסים בעת טיסה. תא המטען מצויד במערכת אוטומטית להעמסה ולפריקה של ציוד, הניתנת להפעלה גם בעת טיסה, וב[[כבש (מישור משופע)|כבש]] הטענה.{{הערה|שם=אוויא}}{{הערה|שם=אירו}}

למסוק דלת כניסה בצידו הימני של הגוף, מאחורי תא הטייס, ו[[רמפה|כבש]] להכנסת ציוד בחלקו האחורי של המסוק. גוף המסוק בעל אטימות למים, כדי לאפשר נחיתה בהם בעת חירום. [[מערכת בקרת טיסה|מערכת בקרת הטיסה]] היא מכנית עם גיבוי של שלוש מערכות [[הידראוליקה|הידראוליות]] עצמאיות. מערכות המסוק החיוניות מוגנות בשריון, וכן גם תא הטייסים.

צוות המסוק מורכב משלושה: [[טייס]], [[טייס משנה]] ו[[מכונאי מוטס]]. המסוק יכול לשאת 38 לוחמים על ציודם או 24 אלונקות וארבעה אנשי צוות רפואי, או מטען במשקל 3,630 ק"ג. הכבש הנפתח מאפשר הטענת שני כלי רכב בגודל של [[ג'יפ]], או רכב שיגור ל[[טיל נ"מ|טיל]] [[MIM-23 הוק|הוק]], או [[תותח]] [[הוביצר]] 105 מ"מ. המסוק יכול לשאת כ-5,900 ק"ג מטען במתלה מטען חיצוני, מתחת לגחונו.{{הערה|שם=אירו}}

==שירות מבצעי==
===ארצות הברית===
[[קובץ:CH-53D HMM-261 Grenada Okt1983.jpeg|ממוזער|CH-53D של חיל הנחתים במהלך [[מבצע זעם דחוף]], פלישת ארצות הברית ל[[גרנדה (מדינה)|גרנדה]] ב-1983]]
[[קובץ:Navy of Iran Sikorsky CH-53.jpg|ממוזער|CH-53 של הצי האיראני, שנות ה-70 של המאה העשרים]]
כאמור המסוק הופעל לראשונה בשירות מבצעי במהלך [[מלחמת וייטנאם]], במשימות חילוץ ותובלה וכן חילוץ כלי טיס. בחלקה האחרון של המלחמה שירתו בווייטנאם שתי גרסאות של המסוק, CH-53A ו-CH-53D ומסוקים משתי הגרסאות היו פעילים מאוד במבצע שסיים את המלחמה, [[מבצע רוח תדירה]] (Operation Frequent Wind). חיל האוויר של ארצות הברית הפעיל ב[[דרום-מזרח אסיה]] מסוקים מגרסה HH-53, שכונו "ג'ולי גרין ג'יאנט" (Jolly Green Giant, "ענק ירוק צוהל") למשימות חיפוש והצלה. מסוקים אלו היו המסוקים העיקריים אותם הפעיל החיל למשימה זו בין השנים [[1967]]–[[1975]]. בין השאר הטיסו מסוקים מגרסה זו את הכוחות הפושטים ב[[מבצע חוף השנהב]] (Operation Ivory Coast) שנועד לחילוץ שבויים ממחנה ב[[צפון וייטנאם]], וכן נטלו חלק במבצע לחילוצה של האונייה '''מאיאגואז''' במהלך [[תקרית מאיאגואז]], במהלכה התעמתו נחתים עם חיילים של ה[[חמר רוז']] מ[[קמבודיה]] במאי 1975.

מסוקי סי סטליון של חיל הנחתים נטלו חלק ב[[מבצע טופר העיט]] (Operation Eagle Claw) ב[[איראן]] שמטרתו הייתה לחלץ את [[משבר בני הערובה באיראן|בני הערובה]] האמריקניים מ[[טהראן]] באפריל [[1980]], מבצע שהסתיים בכישלון צורב. במהלך [[מבצע זעם דחוף]] (Operation Urgent Fury), פלישת ארצות הברית ל[[גרנדה (מדינה)|גרנדה]] באוקטובר [[1983]], הטיסו מסוקי סי-סטליון את רגימנט הנחתים ה-8 אל היעד, ולאחר מכן סייעו בפינוי 233 סטודנטים אמריקניים ששהו ב[[אוניברסיטת סנט ג'ורג']] שבאי. מסוקי CH-53 הופעלו על ידי חיל האוויר, הצי וחיל הנחתים במהלך [[מלחמת עיראק]], החל מ-[[2003]] וכן ב[[מלחמת אפגניסטן (2001–2014)|מלחמת אפגניסטן]], החל מ-[[2001]].

החל מספטמבר [[2017]] החל חיל הנחתים בהכנסתם לשירות של כלי טיס מטיפוס [[מטה רוטור]] מדגם [[בל-בואינג V-22]]. כלי טיס אלה אמורים להחליף את מסוקי החיל מדגמי CH-46E ו-CH-53D. דגמי CH-53E ימשיכו בשירות, ובנוסף אמורים להיכנס לשירות החיל מסוקים משופרים מדגם CH-53K.

===איראן===
[[הצי המלכותי האיראני]] קיבל שישה מסוקים מגרסה RH-53D ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20]]. לאחר [[המהפכה האיראנית]] ב-[[1979]] המשיכו מסוקים אלה לשרת במסגרת [[חיל הים של משמרות המהפכה האסלאמית]], ואליהם נוספו עוד חמישה מסוקים של [[צי ארצות הברית]] שננטשו במהלך [[מבצע טופר העיט]] ב-[[1980]].

===גרמניה===
[[קובץ:ILÜ der Bundeswehr am 24.09.2012 --1.jpg|ממוזער|CH-53 של הבונדסוור, 2012]]
ה[[בונדסוור]], הכוחות המזוינים של [[גרמניה המערבית]], בחן ב-[[1966]] חלופה למסוקי ה[[פיאסצקי H-21]] וה[[סיקורסקי S-58]] שהיו אז ברשותם. הגרמנים בחנו שתי חלופות: מסוקי CH-53 או CH-47 צ'ינוק, והדרישה הראשונית הייתה ל-133 מסוקים. הוחלט על רכישת מסוקי CH-53 וב-[[1968]] אושרה רכישת 110 מסוקים בלבד, משיקולי תקציב. שני מסוקים מייצור קדם-סדרתי נמסרו ב-[[1969]], והמסוקים הבאים יוצרו ברישיון על ידי חברת VFW-פוקר, [[מיזם משותף]] של חברות [[פוקר]] ו-[[VFW]], ב[[שפייר]]. המסוק הראשון מתוצרת גרמנית המריא ב-[[11 באוקטובר]] [[1971]] והועבר למרכז ניסויי הטיסה של הבונדסוור (Wehrtechnische Dienststelle für Luftfahrzeuge - Musterprüfwesen für Luftfahrtgerät der Bundeswehr, היחידה הטכנית למטוסים צבאיים - בדיקת איכות טכנית לכלי טיס של הצבא הגרמני). מסוקים ראשונים סופקו במרץ [[1973]], ובסך הכל קיבל [[הגיס האווירי של צבא גרמניה]] 110 מסוקים מגרסה CH-53G.

במהלך השנים בוצעו מספר שינויים והתאמות שנועדו להאריך את חיי המסוק ולשפר את יכולותיו המבצעיות. בין השיפורים שבוצעו היו התקנת מערכת ל[[התרעה]] מפני [[טיל קרקע-אוויר|טילים]] ולהגנה עצמית, הוספת מכלי דלק חיצוניים המאפשרים את הארכת טווח הטיסה של המסוק ל-1,800 קילומטרים (כאשר המסוק נושא 36 לוחמים על ציודם או מטען של 5,500 ק"ג) והתקנת מערכת ל[[אמצעי ראיית לילה|ראיית לילה]]. התקנת השינויים הושלמה עד תחילת [[2001]], ובוצעה על ידי חברת [[יורוקופטר]].

יחידות הגיס האווירי של צבא גרמניה ביצעו מגוון רחב של משימות בינלאומיות כחלק מפעילות [[נאט"ו]] וה[[או"ם]]. משימות אלה כללו תובלת יחידות של חברי [[הוועדה המיוחדת של האומות המאוחדות]] ((UNSCOM{{כ}}, United Nations Special Commission) שפעלה ב-[[1991]], לאחר [[מלחמת המפרץ]], בפיקוח על עמידתה של [[עיראק]] בהתחייבותה להשמדת ה[[נשק להשמדה המונית]] שברשותה; משימות [[כוח האכיפה]] לאכיפת השלום ב[[בוסניה והרצגובינה]] ב-[[1996]]; השתתפות במשימות של [[כוח קוסובו]] שפעל בחבל החל מסוף [[המאה ה-20]]; ומשימות במסגרת [[כוח הסיוע הביטחוני הבינלאומי]] ב[[אפגניסטן]], החל מ-[[2001]].

ב[[העשור הראשון של המאה ה-21|עשור הראשון של המאה ה-21]] החל צבא גרמניה להצטייד במסוקי תובלה מדגם [[NHI תעשיות NH-90|NH-90]] מתוצרת תאגיד [[NHI תעשיות]]. למסוקים אלה יכולת תובלת מטען נמוכה מזו של מסוקי ה-CH-53, ולפיכך מתוכננות תוכניות להארכת חיי המסוק עד [[2030]].

ב-[[1 בינואר]] [[2013]] הועברו כל המסוקים שהיו ברשות הגיס האווירי של הצבא ל[[לופטוואפה (בונדסוור)|לופטוואפה]], חיל האוויר הגרמני, ושולבו ב[[כנף (חיל אוויר)|כנף]] המסוקים 64.

===ישראל===
====רכישת המסוקים====
[[קובץ:Yom Kippur War. XXVII.jpg|250px|ממוזער|שמאל|פינוי פצועים ביסעור במלחמת יום הכיפורים]]
[[קובץ:HeloverSaar4.jpg|ממוזער|תרגיל חילוץ מספינת טילים [[סער 4]], 1985]]
[[קובץ:CH-53 IAF.jpg|ממוזער|העמסת ג'יפ למסוק יסעור של חיל האוויר, 2007]]
עם התחממות [[יחסי ארצות הברית–ישראל|היחסים בין ישראל לארצות הברית]] לאחר [[מלחמת ששת הימים]] נפתחה בפני [[חיל האוויר הישראלי]] האפשרות לרכוש כלי טיס מתוצרת ארצות הברית. חיל האוויר הגדיר צורך במסוק תובלה כבד, ולאור הגדרה זו נבחנו שני סוגי מסוקים: [[CH-47 צ'ינוק|בואינג ורטול CH-47 צ'ינוק]] וסיקורסקי CH-53 סי סטליון. בתחילה הייתה הנטייה בחיל לרכוש את הצ'ינוק, כיוון שהמסוקים מדגם זה כבר צברו עשרות אלפי שעות טיסה במהלך [[מלחמת וייטנאם]] ואילו מסוקי הסי סטליון היו רק בתחילת כניסתם לשירות. בנוסף, מסוקי הצ'ינוק יכלו לשאת מטען במשקל 6,100 ק"ג, לעומת 3,630 ק"ג בלבד בדגם A של הסי-סטליון. בשל עובדות אלה המליץ מטה חיל האוויר ביוני [[1968]] לרכוש 4 מסוקי צ'ינוק. אולם בהמשך השנה השתנתה ההחלטה, וזאת בשל החשש ממורכבותו המכנית של הצ'ינוק, שלו שני [[רוטור (מסוק)|רוטורים]] לעומת מסוק הסי-סטליון הפשוט יותר. הופעתו של דגם C של הסי-סטליון, שביצועיו היו קרובים מאוד לאלה של הצ'ינוק, הביאו לשינוי ההחלטה ולהזמנת מסוקי סי-סטליון בסוף 1968. המסוקים שהוזמנו היו מן הדגם האזרחי שסומל S-65C-3, שהיה דומה לדגם הצבאי HH-53C.{{הערה|ביעף, עמ' 60.}}

מסוק ראשון הגיע לישראל ב-[[26 באוקטובר]] [[1969]], ובעקבותיו הגיעו שישה נוספים עד ינואר [[1970]]. המסוקים הוצבו תחילה ב[[גף (חיל האוויר)|גף]] ב[[טייסת 114]], שהפעילה באותה עת מסוקי [[סופר פרלון]], ולפיכך כונתה אז "טייסת הסופר פרלון" (מאוחר יותר הוחלף שמה לטייסת "מובילי הלילה"). הגף הפך לטייסת עצמאית ב-[[6 באוגוסט]] 1970, [[טייסת 118]] ("דורסי הלילה"). בחודשים יולי-אוגוסט [[1971]] נקלטה בחיל האוויר קבוצה שנייה של מסוקים, שכונתה "סדרה ב'" וכללה חמישה מסוקים. קבוצה שלישית של מסוקים כונתה "סדרה ג'", וכללה שישה מסוקים: חמישה מהם סופקו בין נובמבר [[1972]] לפברואר [[1973]] ומסוק אחרון הגיע לחיל האוויר לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]], בדצמבר 1973. במהלך המלחמה, כחלק מ[[מבצע ניקל גראס|הרכבת האווירית]] שבה העבירה ארצות הברית לישראל ציוד צבאי, סופקו שמונה מסוקים מעודפי [[צי ארצות הברית]], מדגם CH-53A. קבוצה זו כונתה "סדרה ד'". חלק מן המסוקים עברו בישראל התאמות שונות, ובהן התקנת צינור לתדלוק אווירי, הוספת מכלי דלק נתיקים והוספת לוחות שריון למיגון המסוקים.{{הערה|שם=מרקיע|אמיר שגב, [http://www.sky-high.co.il/134771/%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%99-%D7%99%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%97%D7%99%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8 מסוקי יסעור בחיל האוויר], באתר [http://www.sky-high.co.il/ מרקיע שחקים].}}

במהלך השנים הראשונות לקליטתם אבדו שישה מסוקים (ראו להלן) ולפיכך החליט חיל האוויר על רכישת מסוקים נוספים. בין מאי לאוקטובר 1975 נקלטו בחיל האוויר 17 מסוקים חדשים, וקבוצה זו כונתה "סדרה ה'". מסוקים אלה היו מדגם S-65C-3 בעלי להבי רוטור עשויים מ[[טיטניום]] ולוח מכשירים דיגיטלי. עם הגעתם הוקם גף מסוקי יסעור בטייסת הסופר פרלונים, שהפכה לאיטה לטיסת מסוקי יסעור עם יציאתם של מסוקי הסופר פרלון משירות. שני מסוקים נוספים נרכשו מ[[אוסטריה]] ב-[[1981]], וכונו "סדרה ו'". 10 מסוקים נוספים מדגם CH-53A שכונו "סדרה ח'"{{ביאור|הכינוי "סדרה ז'" ניתן למסוקים שסופקו ברכבת האווירית במלחמת יום הכיפורים ושודרגו בישראל.{{הערה|שם=מרקיע}}}} והיו מעודפי [[חיל הנחתים של ארצות הברית]] סופקו לישראל לאחר [[מלחמת המפרץ]] בין החודשים אפריל עד ספטמבר [[1991]]. שמונה מסוקים נוספים מדגם A סופקו לחיל האוויר באוגוסט [[1993]], אך אלו שימשו כמקור לחלקי חילוף ולא נכנסו לשירות מבצעי.{{הערה|שם=מרקיע}} בסך הכל שירתו בחיל האוויר לפחות 53 מסוקי CH-53.{{הערה|[http://www.aeroflight.co.uk/waf/aa-mideast/israel/af/types/sikorsky.htm#s-65 Sikorsky S-65 Sea Stallion Yas'ur] באתר [http://www.aeroflight.co.uk/ aeroflight].}}

====מבצעים====
מסוקי היסעור הראשונים סופקו לחיל האוויר הישראלי במהלך [[מלחמת ההתשה]], והופעלו במבצעים שונים במהלכה. חודשיים בלבד לאחר הגעת המסוקים לישראל, ב-[[26 בדצמבר]] [[1969]], יצאו המסוקים לפעילות המבצעית הראשונה, [[מבצע תרנגול 53]]. במהלך המבצע הוטסו חיילי [[גדוד 101|גדוד 50]] של הצנחנים (נח״ל מוצנח) לעומק [[מצרים]] והשתלטו על מתקן [[מכ"ם]]. מסוקי היסעור נשאו את קרונות המכ"ם לשטח ישראל, אף על פי שהיו במשקל העולה על מגבלות המטען המרבי של היסעור.

במהלך [[מלחמת יום הכיפורים]] במסגרת [[מבצע קינוח]] לכיבוש החרמון ב-22 באוקטובר 1973, הונחתו באמצעות 15 יסעורים מטייסת 118 (כמעט כל הטייסת) 2 גדודי צנחני מילואים מ[[חטיבה 226|חטיבה 317]] (כיום חטיבה 226), שכללו 625 לוחמים. הכוח הונחת בקרבת המוצב הסורי שעל החרמון וכבש אותו ללא קרב.

אף שהמסוק משמש להובלת חיילים, הוסבה בסוף [[2001]] מערכת ישראלית ראשונה מסוגה בעולם של טיל נ"ט [[מונחה לייזר]] ו-GPS "[[נמרוד (טיל)|נמרוד]]", לצורך הגנה על המסוק מאיומים קרקעיים ואוויריים. המסוק יכול לשאת שמונה טילים כאלו, שהטווח שלהם הוא 20 ק"מ, במקום מכלי הדלק הנתיקים. לא ידוע על הכנסת המערכת לשימוש במסוקים מעבר לבדיקת ההיתכנות.

מסוקי היסעור של חיל האוויר הישראלי, שעברו השבחה טכנולוגית, מכונים "יסעור 2000". עקב אי מציאת תחליף הולם למסוקי היסעור, בוצעה בחיל האוויר תוכנית השבחת מערך היסעור כך שיוכלו להמשיך לשרת עד שנת 2025. התוכנית נקראה "יסעור 2025".{{הערה|{{אתר חיל האוויר||פרויקט "יסעור 2025" מתקדם שלב|4378-38484|23 בינואר 2012}}}}

====כיבוי שרפות====
במהלך [[השרפה בכרמל (1989)|השרפה בכרמל בשנת 1989]] נערך ניסיון לכיבוי האש על ידי יעפים של מסוקי יסעור שנשאו '''יערית''', התקן מאולתר לנשיאת 5 [[קוב]] מים לכיבוי השרפה. הניסיון הוכתר בהצלחה, ומאז שימשו מסוקי היסעור ל[[כבאות אווירית]] בישראל, ואף נשלחו פעם אחת לכיבוי שרפה ב[[טורקיה]]. בראשית [[העשור הראשון של המאה ה-21]] התברר שמאמצי הנשיאה של היערית פגעו בשלדת המסוק, ועל כן ביקש חיל האוויר לשחררו ממחויבות זו. החלטת ממשלה אישרה את בקשת חיל האוויר.

====תאונות====
[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Search for Bodies in Romania (2).jpg|ממוזער|יסעור של חיל האוויר הישראלי באתר [[התרסקות היסעור ברומניה]], 2007|300px]]
מסוק היסעור היה מעורב ב-15 תאונות קטלניות במהלך שירותו בחיל האוויר הישראלי.
* [[אסון מסוק העשרה]]: ב-[[8 ביולי]] [[1971]], בעת חזרה מפעילות מבצעית ב[[סיני]], התרסק מסוק יסעור ונפל לים בצפון סיני, מול העיירה [[שיח' זוויד]], כמה מאות מטרים מהחוף. כל עשרת נוסעי המסוק נהרגו: שני הטייסים, הצוות הטכני, ומפעילי [[יחידת עורבי השחקים|יחידת ל"א]] שהיו בו.{{הערה|{{מעריב|אלי לנדאו|המסוק צלל לפתע לים וירד למצולות|19710711|29}}}}{{הערה|אמיר שגב, [http://www.sky-high.co.il/134771/תאונת-יסעור-33 תאונת יסעור 33] באתר [[מרקיע שחקים]].}}
* ב-[[12 באוקטובר]] [[1973]] התרסק מסוק יסעור שהיה במשימת [[לוחמה אלקטרונית]] ממערב ל[[רפידים (בסיס)|רפידים]]. סיבת ההתרסקות, כפי שנקבע בתחקיר, הייתה תקלה טכנית. שני מפעילי הציוד האלקטרוני נטשו בשלום, אך שני הטייסים והמכונאי המוטס נהרגו.{{הערה|אבינועם מיסניקוב, [http://www.sky-high.co.il/134771/תאונת-יסעור-131 תאונת יסעור 131], באתר [[מרקיע שחקים]].}}
* [[אסון מחניים]]: ב-[[19 באפריל]] [[1974]] התנגשו שני יסעורים ב[[שדה התעופה מחניים]], בעת שמסוק אחד "התיישב" על מסוק שני בעת הנחיתה. הרוטור של המסוק התחתון נקרע, המסוק התרסק ושמונת אנשי צוותו והנוסעים נהרגו.{{הערה|{{אתר חיל האוויר|2=לזכרם: 43 שנים לאסון מחניים|3=4459-49166|4=25 באפריל 2017}}}}
* [[אסון הנ"ד]]: ב-[[10 במאי]] [[1977]], במסגרת תרגיל עוצבתי משולב ב[[בקעת הירדן]], שישה קילומטרים צפונית ל[[יריחו]], התרסק יסעור עמוס לוחמים דקות ספורות לאחר ההמראה. כל נוסעי המסוק נהרגו: 44 צנחנים מ[[גדוד 890]] ועשרה אנשי [[צוות אוויר]]. בעקבות האסון הוגבל מספר הלוחמים המותר להטסה ביסעור ל-33 איש, ועוד ארבעה אנשי צוות, בהתאם להוראות היצרן.{{הערה|{{אתר חיל האוויר|2=אסון הנ"ד|3=3697-5014|4=10.05.1977}}}}
* ב-[[17 במאי]] [[1977]] יצא יסעור מטייסת "דורסי הלילה" לבצע תדלוק. תוך כדי טיסה התפרק אחד מלהבי ה[[רוטור (מסוק)|רוטור]]. המסוק התרסק, והטייסים והמכונאי המוטס נהרגו.{{הערה|אמיר שגב, [http://www.sky-high.co.il/134771/תאונת-יסעור-532 תאונת יסעור 532], באתר [[מרקיע שחקים]].}}
* ב-[[20 בנובמבר]] [[1977]] יצא יסעור בשעות הבוקר המוקדמות לטיסת בדיקה. המסוק התרסק בשטח [[גת (קיבוץ)|קיבוץ גת]]. כל ארבעת אנשי הצוות נהרגו.{{הערה|אמיר שגב, [http://www.sky-high.co.il/134771/תאונת-יסעור-558 תאונת יסעור 558], באתר [[מרקיע שחקים]].}}
* ב-[[15 ביולי]] [[1979]] יצאו שני מסוקי יסעור לטיסת אימון ב[[מדבר יהודה]], אימון שכלל גם נחיתה בשטח. במהלך ניסיון המראה של אחד מהם אירע כשל של אחד המנועים, כפי הנראה, והמסוק התרסק. שלושת אנשי הצוות (שני טייסים ומכונאי מוטס), נהרגו.{{הערה|אמיר שגב, [http://www.sky-high.co.il/134771/תאונת-יסעור-534---15-7-1979 תאונת יסעור 534] באתר [[מרקיע שחקים]].}}
* ב-[[27 באוגוסט]] [[1984]] התרסק יסעור מס' 64 במהלך ניסיון נחיתה כשפגע בצלע הר בקרבת [[מעלה אדומים]]. באירוע נהרג חייל אחד.{{הערה|[https://www.sky-high.co.il/134771/%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%99%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%A8-364 תאונת יסעור 364], אתר מרקיע שחקים}}
* ב-[[6 ביוני]] [[1985]] בחצות הליל, במסגרת תרגיל חטיבתי בעת המראה בערפל התרסק מסוק יסעור למרגלות [[הר יוסיפון]] ב[[רמת הגולן]] עם לוחמים מגדוד 12 ב[[חטיבת גולני]]. חייל אחד נהרג ועשרות נפצעו בדרגות שונות של פציעה. דבר התאונה היה חסוי קרוב לשני עשורים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://youtu.be/MSB5elEjU1o|הכותב=אראל סגל ערוץ 20|כותרת=תאונת מסוק|אתר=יוטיוב}}</ref>.
* ב-[[29 בדצמבר]] [[1988]] התרסק יסעור בעת הנחת [[אבן גבול]] מספר 51 בין ישראל ומצרים. הקברניט, [[דרגות צה"ל#סרן|סרן]] [http://izkor.iaf.org.il/Templates/history/Izkor.aspx?page=halalimIn&docID=10035&FolderID=748&letter=20 מרדכי שרון], נהרג. שלושת אנשי הצוות האחרים - טייס המשנה, המכונאי המוטס ועוזרו - נפצעו.{{הערה|{{אתר חיל האוויר||יסעור מתרסק בזמן הנחת אבני-גבול בין ישראל למצרים|3965-5331}}}}
* ב-[[22 באפריל]] [[1990]] יצאו שני מסוקי יסעור מטייסת "מובילי הלילה" לאימון לילי של הטסת כוחות של [[חטיבת הצנחנים]]. לאחר שהנחיתו כוח קרקעי, התנגשו שני המסוקים ליד בסיס [[מבוא שילה]], מזרחית ל[[ציר אלון]]. ארבעת הטייסים ושלושת המכונאים המוטסים נספו בהתרסקות.{{הערה|{{בטאון חיל האוויר|דרור מרום|שני היסעורים התנגשו באוויר והפכו לכדור אש|174|10|אפריל 1990}}}}{{הערה|אמיר שגב, [http://www.sky-high.co.il/134771/התנגשות-יסעורים-355-ו-367---22-4-1990 התנגשות יסעורים 355 ו-367] באתר [[מרקיע שחקים]].}}
* [[אסון הכבל]]: ב-[[10 באוגוסט]] [[1992]] במהלך אימון חילוץ של [[יחידת 669]] באזור [[ערד]], נקרע כבל מנוף החילוץ של המסוק ושני לוחמים מהיחידה נהרגו. ועדת חקירה בראשות השופט [[אליהו וינוגרד]] קבעה כי הכשל נבע מטעויות אנוש.
* ב-[[31 במרץ]] [[1996]] יצא מסוק יסעור לטיסת אימונים באזור [[מדבר יהודה]]. מערבית ל[[ים המלח]], כ-5 ק"מ מ[[מצפה שלם]], התרסק המסוק על צלע הר. בהתרסקות נהרגו שבעה חיילים ובהם שני הטייסים והמכונאי המוטס. שני חיילים נוספים נפצעו.{{הערה|{{אתר חיל האוויר||מסוק יסעור מתרסק במדבר יהודה|4061-5541}}}}
* [[אסון המסוקים]]: ב-[[4 בפברואר]] [[1997]] התנגשו שני מסוקי יסעור זה בזה בשמי צפון ישראל, בעת שהובילו לוחמים ל[[דרום לבנון]]. כל 73 חיילי צה"ל שהיו במסוקים נהרגו. הסיבה לתאונה הייתה, ככל כנראה, חוסר הקפדה על כללי הבטיחות בטיסה, שהיו חלקיים ובעייתיים ממילא. בעקבות התאונה ומסקנות [[ועדת עברי]] שחקרה אותה, נערכו רפורמות עמוקות במערך המסוקים של חיל האוויר שכללו חידוד והשלמת הוראות הבטיחות בטיסה והקמת [[להק אוויר למסוקים]] שבראשו עומד קצין בדרגת תא"ל (רלמ"ס).
* [[התרסקות היסעור ברומניה]]: ב-[[26 ביולי]] [[2010]] התרסק מסוק יסעור שהיה בטיסת אימון סמוך לעיר [[בראשוב]] שב[[הרי הקרפטים]] שב[[רומניה]]. על המסוק היו ארבעה טייסים (מתוכם שני סגני אלופים), שני מכונאים מוטסים ומשקיף מחיל האוויר הרומני, כולם נהרגו.{{הערה|אמיר שגב, [http://www.sky-high.co.il/134771/תאונת-יסעור-046 תאונת יסעור 046], באתר [[מרקיע שחקים]].}}
* ב-[[26 בנובמבר]] [[2019]] נאלץ מסוק יסעור לנחות [[נחיתת חירום]] ועלה באש. תחקיר חיל האוויר העלה שהתאונה נגרמה בעקבות [[כשל טכני]] שהיה ידוע ליצרן, אך לא דווח לחיל האוויר.{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|צה"ל: יצרן היסעור הסתיר כשל שגרם לשריפתו באוויר|5694080|13 במרץ 2020}}}} לצוות המסוק הוענקה תעודת הערכה מ[[מפקד חיל האוויר]], האלוף [[עמיקם נורקין]], על תפקודם באירוע.{{הערה|{{אתר חיל האוויר|דור פלקוביץ|תעודת "רישום לזכות" הוענקה לצוות מסוק ה"יסעור"|9283-52303|21 ביולי 2020}}}}

====הפלות====
* ב-[[12 באוקטובר]] [[1973]], יומה השביעי של [[מלחמת יום הכיפורים]], הופל מסוק שנשא צוות לוחמים מ[[יחידת עורבי השחקים]].{{הערה|{{מרקיע שחקים|ארנון בן-דרור|האיש שצנח מיסעור|134771/האיש-שצנח-מיסעור}} - הפלת מסוק יסעור 31 עם צוות יחידת ל"א מוטסת}}
* ב-[[24 באוקטובר]] [[1973]], יומה האחרון של מלחמת יום הכיפורים, הופל מסוק יסעור מ[[טייסת דורסי הלילה]] שפינה פצועים מ[[קרב העיר סואץ]]. בהתרסקות נהרגו כל 8 החיילים שהיו על סיפונו.{{הערה|[http://izkor.iaf.org.il/Templates/SearchResults/SearchResults.aspx?letter=%D7%92&docId=47584 רס"ן גרנות-גרינשטיין מירון ז"ל], אתר יזכור לחללי חיל האוויר}}{{הערה|{{מרקיע שחקים|אבינעם מיסניקוב|הפלת יסעור 949|2021/01/09/הפלת-יסעור-949|9 בינואר 2021}}.}}
* ב-[[12 באוגוסט]] [[2006]] במהלך מבצע הנחתה גדול ב[[מלחמת לבנון השנייה]], הופל מסוק יסעור על ידי [[חזבאללה]] באמצעות [[טיל כתף]] [[נגד טנקים]]. המסוק הספיק להוריד את הלוחמים, המריא מהמקום ואז נפגע מהטיל. חמשת אנשי הצוות של המסוק נהרגו.{{הערה|{{ynet|חנן גרינברג|חיזבאללה הצליח להפיל מסוק בדרום לבנון|3290229|12 באוגוסט 2006}}{{ש}}{{מרקיע שחקים|אמיר שגב|הפלת יסעור 053|134771/הפלת-יסעור-053}}}}
* ב-[[7 באוקטובר]] [[2023]], במהלך [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|מתקפת הפתע על ישראל]], פגעו מחבלי [[חמאס]] באמצעות [[טיל נ"ט]] במסוק עמוס בכ-50 לוחמים, שהיה בשטח [[עוטף עזה]]. הטייס נפצע אך הצליח להנחית את הלוחמים בשלום תחת אש. לאחר שהלוחמים והצוות יצאו מן המסוק החל כלי הטיס לבעור והושמד על הקרקע.{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|בתחילת הלחימה: מסוק יסעור נפגע מטיל והנחית עשרות לוחמים תחת אש בעוטף|news/article/syceead11p|14 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כותרת=יסעור 2025 מס’ 985 “קונדור” - מרקיע שחקים|אתר=מרקיע שחקים|תאריך=26 ביולי 2021|כתובת=https://sky-high.co.il/2021/07/26/יסעור-2025-מס-985-קונדור/}}}}

==דגמים==
[[קובץ:Mittlerer Transporthubschrauber CH 53 G.jpg|ממוזער|CH-53G של הבונדסוור, 2005]]
* '''YCH-53A'''
::[[אב טיפוס]], שני מנועי טורבו-ציר מתוצרת [[ג'נרל אלקטריק]] מדגם T64-GE-3 בעלי דחף של 2,850 [[כוח סוס]]. יוצרו שני מסוקים.
* '''CH-53A'''
::דגם ייצור ראשון, עבור [[חיל הנחתים של ארצות הברית]]. יוצרו 139 מסוקים.
* '''RH-53A'''
::דגם CH-53A משודרג עם שני מנועי T64-GE-413 בעלי דחף של 3,925 כוח סוס, למשימות נגד [[מוקש ימי|מיקוש ימי]], עבור [[צי ארצות הברית]]. הוסבו 15 מסוקים.
* '''TH-53A'''
::דגם CH-53A משונמך למשימות אימונים, עבור [[חיל האוויר של ארצות הברית]].
* '''CH-53D'''
::דגם CH-53A משודרג עם [[תמסורת (מכניקה)|תמסורת]] משופרת, תא גדול יותר לנשיאת 55 חיילים ו[[רוטור (מסוק)|רוטור]] מתקפל אוטומטית, עבור חיל הנחתים של ארצות הברית. נבנו 126 מסוקים.
* '''RH-53D'''
::דגם למשימות נגד מיקוש ימי עבור צי ארצות הברית. מצויד ב[[מקלע]]ים בקוטר 0.5 [[אינץ']] וגשוש ל[[תדלוק אווירי]]. נבנו 30 מסוקים. שישה מסוקים מדגם זה יוצאו ל[[איראן]] לפני [[המהפכה האיראנית]] ב-[[1979]]. למסוקים בגרסה זו יכולת נשיאת מטען ב[[מתלה מטען]] חיצוני במשקל 11,340 ק"ג.
* '''VH-53D'''
::שני מסוקים בתצורת [[אח"מ]] לשימוש [[נשיא ארצות הברית]], מופעלים על ידי חיל הנחתים של ארצות הברית.
* '''VH-53F '''
::שישה מסוקים בתצורת אח"מ עבור חיל הנחתים והצי. הבנייה לא הושלמה.
* '''CH-53G'''
::גרסה של דגם CH-53D עבור [[הגיס האווירי של צבא גרמניה]]. נבנו 112 מסוקים מגרסה זו, כולל שני מסוקי קדם ייצור שנבנו בארצות הברית ועוד 110 מסוקים שנבנו בגרמניה.
* '''CH-53GS'''
::שדרוג של גרסה CH-53G שנעשה בסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20]]. נוספו אמצעים נוספים להתגוננות מפני [[טיל נ"מ|טילים]], שודרגו מערכות התקשורת והניווט ונוספו שני מכלי דלק חיצוניים. מאוחר יותר הוחלפו המנועים למנועים מדגם T64-100 המותאמים לפעולה בתנאי החום והגובה של [[אפגניסטן]]. נוספו גם מקלעים מדגמי [[MG3]] ו[[M3M]].
* '''CH-53GE'''
::תצורה מבוססת על גרסה CH-53GS למשימות חיפוש וחילוץ קרבי (combat search-and-rescue, {{כ}} CSAR). השדרוג כולל מערכות אלקטרוניות משופרות, שני מכלי דלק חיצוניים, אמצעי נגד ללוחמה אלקטרונית ומסנני אבק למנועים. השדרוג נועד למשימות באפגניסטן.
* '''CH-53GA'''
<blockquote>שדרוג נוסף לגרסה GS עם [[תא הטייס|תא טייס]] חדש, מערכת בקרת טיסה חדשה, [[טייס אוטומטי]], מערכות קשר וניווט, מערכות [[FLIR]], מערכות לוחמה אלקטרונית ואמצעים לשיבוש טילים, ומכלי דלק פנימיים נוספים. טיסת הבכורה של המסוק המשודרג הייתה ב-[[2010]] והשדרוג הושלם עד [[2013]].</blockquote>
* '''[[סיקורסקי CH-53K קינג סטליון|CH-53K]]'''
<blockquote>דגם חדש של המסוק שמפותח למען חיל הנחתים האמריקאי. המסוק כולל מנועים חדשים, להבי רוטור מ[[חומרים מרוכבים]], מערכת ראש רוטור [[אלסטומר|אלסטומרי]], [[מערכת בקרת טיסה]] מסוג [[טוס-על-חוט]], יכולת נשיאת מטען משופרת ו[[תא מטען]] מוגדל.</blockquote>

==מפעילות==
{{GraphMap|basemap=WorldMap-iso2.json|
scale = 50|DE=blue|IL=blue|MX=blue|
IR=blue|AT=red|US=red}}

{{מקרא2|blue|מפעילות בהווה}} {{מקרא2|red|מפעילות בעבר}}

[[קובץ:Sikorsky S-65Oe (S-65C-2), Austria - Air Force AN1828200.jpg|ממוזער|סיקורסקי S-65 של חיל האוויר האוסטרי, 1974]]
* {{דגל|איראן||+}}
**[[חיל הים האיראני|חיל הים של הרפובליקה האסלאמית של איראן]]
* {{דגל|גרמניה||+}}
**[[לופטוואפה (בונדסוור)]]
* {{דגל|ישראל||+}}
**[[חיל האוויר הישראלי]]
* {{דגל|מקסיקו||+}}
**[[חיל האוויר המקסיקני]]

===מפעילות בעבר===
* {{דגל|אוסטריה||+}}
**[[חיל האוויר האוסטרי]]
* {{דגל|ארצות הברית||+}}
**[[חיל האוויר של ארצות הברית]]
**[[חיל הנחתים של ארצות הברית]]
**[[צי ארצות הברית]]
* {{דגל|גרמניה}} גרמניה המערבית
**[[הגיס האווירי של צבא גרמניה]]

==מאפיינים==
<small>נתונים עבור דגם CH-53D</small>
===נתונים כלליים===
* '''צוות''': 2 טייסים, [[מכונאי מוטס]] אחד או שניים
* '''קיבולת''': עד 55 חיילים או 24 אלונקות או מטען במשקל 3,630 ק"ג
* '''אורך''': 26.97 מטרים
* '''גובה''': 7.6 מטרים
* '''רוחב''': 8.64 מטרים (כולל כנפיים) 4.7 מטרים (גוף בלבד)
* '''משקל ריק''': 10,740 ק"ג
* '''משקל המראה מקסימלי''': 19,100 ק"ג
* '''מנועים''': שני מנועי [[טורבו-מניפה|טורבו ציר]] [[ג'נרל אלקטריק]] T64-GE-413 בעלי הספק של 3,925 כוח סוס כל אחד
* '''קוטר הרוטור הראשי''': 22.01 מטרים
* '''שטח דיסקת הרוטור''': 380.48 מ"ר

===ביצועים===
* '''מהירות מקסימלית''': 196 [[קשר (יחידת מידה)|קשר]] (315 קמ"ש)
* '''מהירות שיוט''': 173 קשר (278 קמ"ש)
* '''טווח''': 1,000 ק"מ
* '''[[סייג רום]]''': 16,750 [[רגל (יחידת מידה)|רגל]] (5,106 מטרים)

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://www.sikorskyarchives.com/S-65H-53D%20SEA%20STALLION.php S-65/H-53A/D Sea Stallion/ H-53E Super Stallion] באתר [http://www.sikorskyarchives.com/index.php sikorskyarchives.com]
* [http://www.aviastar.org/helicopters_eng/sik_s-65.php Sikorsky S-65 / CH-53 Sea Stallion] באתר [http://www.aviastar.org/ aviastar.org]
* [http://www.all-aero.com/index.php?option=com_content&view=article&id=10145:sikorsky-s-65--ch-53-sea-stallion--s-80&catid=35 Sikorsky S-65 / CH-53 Sea Stallion / S-80] באתר [http://www.all-aero.com/ all-aero.com]
* [http://www.airvectors.net/avskbig_1.html#m2 S-65 Origines/US Marines CH-53A & CH-53D Sea Stallion] באתר [http://www.airvectors.net/ airvectors.net]
* [https://www.militaryfactory.com/aircraft/detail.asp?aircraft_id=178 Sikorsky CH-53 Sea Stallion] באתר [http://www.militaryfactory.com/ militaryfactory.com]
* {{אתר חיל האוויר|2=סיקורסקי CH-53 (יסעור)|3=208-18301}}
* {{מרקיע שחקים|אמיר שגב|מסוקי יסעור בחיל האוויר|134771/מסוקי-יסעור-בחיל-האוויר}}
* {{בטאון חיל האוויר|1=אהרון לפידות|2=היסעורים שבאו מעבר לאלפים|3=148|4=15|5=ספטמבר 1985}}
* {{בטאון חיל האוויר|דרור מרום|יומן נוכחות - 20 שנה ליסעור|172|65|דצמבר 1989}}
* {{כלכליסט|[[ניצן סדן]]|מסוק היסעור: הענק הירוק שהפך לגיבור טראגי|3859510|16 באוקטובר 2020}}
* {{mako|ניר דבורי|המהלך ההיסטורי בשמיים שישנה את המבצעים המיוחדים בשטח האויב|da239616d3a2981026|news-military/2023_q3|6 ביולי 2023}}
* {{ynet|יואב זיתון|ירי מקלעים מהאוויר ומערכת נגד טילים: המסוקים הישנים שעדיין טסים רחוק|news/article/r1igesyvr#autoplay|14 ביוני 2024}}

==ביאורים==
{{ביאורים}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{מסוקים של חיל האוויר הישראלי}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:מסוקי תובלה]]
[[קטגוריה:אמצעי לחימה של צה"ל במלחמת יום הכיפורים]]
[[קטגוריה:מסוקי סיקורסקי|CH-53 סי סטליון]]
[[קטגוריה:מסוקים של חיל האוויר הישראלי]]