עבדאללה אלהררי
עבדאללה בן מחמד בן יוסף בן עבדאללה בן ג'אמע א-שיבי אלעבדרי אלהררי (בערבית: عبد الله بن محمَّد بن يوسف بن عبد الله بن جامع الشَّيبي العبدري الهرري; 1906-2008) היה חכם דת מוסלמי ממוצא אתיופי, אשר נודע בשל מומחיותו בתחום החדית' והפיקה[1]. העביר את מירב שנותיו בלבנון, שם עסק בהוראה. ייסד את אלאחבאש (בערבית: الأحباش)[2].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אל-הררי נולד בשנת 1906, בהרר שבאתיופיה.
בשנת 1983, פרץ אל התודעה הציבורית כאשר יסד את ארגון הצדקה האסלאמי "אלאחבאש", בביירות, לבנון. ארגון "אלאחבאש" צמח והפך לכדי תנועה סופית של ממש, אשר עסקה בעיקר בפעילויות צדקה, ובהוראת והכרת האסלאם לציבור הרחב. מפני שעיקר הפעילות של התנועה הייתה בלבנון, ומפני שהתנועה הפכה לפופולרית מאוד, קיבלה התנועה את התואר הלא רשמי של "הקול הסופי הלבונני"[3].
אל-הררי היה חבר במסדר סופי, מה שמכונה "טריקה". על פי מקורות רשמיים, היה אל-הררי חבר בטריקה הנודעת ששמה קאדריה, והיה פעיל בסניפיה שבירושלים, דמשק, וביירות.
אחד ההישגים הבולטים של אלהררי, היה שהוא קיבל רישיון רשמי מהסניף הלבנוני של אוניברסיטת אל-אזהר[4].
בהשקפותיו ודעותיו, נודע אלהררי כאדם מתון ורציונלי, אשר מזוהה, כמו רוב המוסלמים ברחבי העולם, עם האשעריה[5].
ב-2 בספטמבר 2008, נפטר עבדאללה אלהררי מסיבות טבעיות, בגיל 102.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של עבדאללה אלהררי- אתר האינטרנט הרשמי של עבדאללה אלהררי
- אתר האינטרנט הרשמי של עבדאללה אלהררי
- אתר האינטרנט הרשמי של עבדאללה אלהררי
- אתר האינטרנט הרשמי של עבדאללה אלהררי
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Muslims in Poland and Eastern Europe : widening the European discourse on Islam, Warsawa: University of Warsaw, Faculty of Oriental Studies, 2011
- ^ Seddon, David., A political and economic dictionary of the Middle East, 1st ed, London: Europa Publications, 2004
- ^ A Sufi response to political islamism: Al-ahbash of Lebanon, ddc.aub.edu.lb (ארכיון)
- ^ Michele L. Kjorlien, Peace Monitor: 16 May-15 August 1999, Journal of Palestine Studies 29, 1999-10-01, עמ' 106–119 doi: 10.2307/2676445
- ^ Mustafa Kabha, Haggai Erlich, Al-Ahbash and Wahhabiyya: Interpretations of Islam, International Journal of Middle East Studies 38, 2006, עמ' 519–538
