עבודה שחורה (שיר)
 | |
| סינגל בביצוע אהוד בנאי והפליטים | |
| מתוך האלבום אהוד בנאי והפליטים | |
| יצא לאור | 27 בנובמבר 1987 |
|---|---|
| שפה |
עברית  |
| אורך | 5:44 דק' |
| כתיבה | אהוד בנאי |
| לחן | אהוד בנאי |
| הפקה | יוסי אלפנט |
  | |
עבודה שחורה
|
|---|
|
"האחים כהי העור שבאים מאתיופיה |
| הבית הראשון של השיר |
עבודה שחורה הוא שיר של אהוד בנאי מתוך אלבומו הראשון "אהוד בנאי והפליטים", אשר יצא בשנת 1987. השיר נכתב והולחן על ידי בנאי, במחאה על הפלייתם של היהודים בני העדה האתיופית.
רעיונות מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
 |
ראו גם – הפגנות יוצאי אתיופיה#פרשת הגיור |
במהלך הבית הראשון של השיר בנאי מדגיש את קשר הדם של בני העדה האתיופית לעם היהודי. הוא מתאר את "תלאות" הדרך של בני העדה, שאותם הוא מכנה "האחים כהי העור" ו"הבנים האבודים", כינוי אשר בא לרמוז על היותם צאצאיהם של עשרת השבטים, אשר הופרדו מעם ישראל לאחר שיצא לגלות.[1] הביטוי "האחים כהי העור" מרמז עוד על הקשר של העדה, אשר הביאה עימה "מסורת מופלאה ועתיקה", לעם היהודי.
לקראת סוף הבית הראשון בנאי יוצא כנגד הקביעה של הרבנות הראשית, שלפיה אתיופים שבמוצאם התערבבו גם לא־יהודים היו צריכים לעבור טבילה במקווה כדי להיחשב יהודים לכל דבר, פעולה שלפי בנאי "שוטפת את התמימות" של בני העדה שהביאה אותם לעלות לארץ מתוך אמונתם ביהדות. בשורה החותמת את הבית הראשון (ואף את השני) בנאי שואל "ומי יֵדע אם אברהם לא היה שחור", כדרך להדגיש כי אין מקום להפליה על רקע גזעי וצבע העור, שכן בהיעדר הוכחה היסטורית חותכת ניתן אף לשער כי אברהם אבינו היה שחור.
בבית השני בנאי מציג את המציאות הקשה של עולי אתיופיה לאחר הגיעם לישראל: הם חיים במרכז קליטה בטבריה, הרחק ממרכז הארץ, מנסים להיקלט במדינה החדשה והמודרנית ולקלוט את אורח החיים השונה בתכלית ממה שהורגלו אליו. וכפי שמתאר זאת בנאי: "מאצל המדורה, מעבר להרי החושך אל הרחוב המקומי, הדיגיטלי, המבולבל". גם בבית זה מודגש הפער שבין חלומם של בני העדה למציאות הקשה – הם חלמו שנים על בית בישראל וכעת הצליחו להגשים את החלום, אך בתחושתם הגלות עדיין נמשכת, בשל היחס המפלה כלפיהם.
בבית השלישי מתוארת צעדת המחאה של בני העדה לירושלים. העמידה שלהם מול הבניין – לפי הנרמז מדובר בהיכל שלמה – מתוארת כעמידה מול "לב של אבן". לפי דויד פרץ, בשימוש בביטוי זה בנאי מרמז לשורה הידועה מהשיר "הכותל", שכתבו יוסי גמזו ודובי זלצר: "יש אנשים עם לב של אבן, יש אבנים עם לב אדם". העולים מאתיופיה עומדים מול ממסד אטום, שמתאפיין ב"לב של אבן", ומחכים שהדלת תיפתח להם מבפנים ושהממסד הישראלי יקבל אותם אל חיקו.
סוף השיר מבהיר את האכזבה הגדולה שנחלו בני העדה בישראל. המשפט "ועכשיו מה שנשאר זו עבודה שחורה" מלמד כי ההפליה כלפי יוצאי אתיופיה היא ברקע צבע עורם השחור, וכל שנותר להם לעשות בארץ החדשה הוא "עבודה שחורה". הביטוי, המשמש כשם השיר, הוא דו־משמעי: הוא מכוון גם לעבודות קשות ולא מקצועיות, וגם לכך שעבודות אלה נועדו למי שצבע עורם שחור.
סגנון השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההפקה המוזיקלית של הגיטריסט ומפיק האלבום יוסי אלפנט עטפה את השיר במרכיבים של מוזיקה אפריקאית (בתיפוף המודגש ובקולות השבטיים), לצד מרכיבים של מוזיקת רוק (הגיטרות החורקות), אולם אין בשיר מרכיבים של מוזיקה אתיופית או משירת הקודש של ביתא ישראל.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מילות השיר "עבודה שחורה" באתר שירונט
- דויד פרץ, על השיר עבודה שחורה מאת אהוד בנאי, באתר "תרבות•il"
- מילים לשיר עבודה שחורה עם תרגום ותעתיק לאנגלית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דויד פרץ, על השיר 'עבודה שחורה' מאת אהוד בנאי, באתר "תרבות•il"