יוסי אלפנט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסי אלפנט
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 25 ביולי 1959
רמת גן, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 בספטמבר 1991 (בגיל 32)
הלוגוס, תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה פרדס חנה כרכור
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19831991 (כ־8 שנים)
סוגה גל חדשפוסט פאנקרוק אלטרנטיבירוק קלאסי
סוג קול בריטון
שפה מועדפת עברית, אנגלית
כלי נגינה גיטרה
חברת תקליטים הליקון
נענע דיסק
שיתופי פעולה בולטים להקה רטורית, אהוד בנאי והפליטים
חלק מההרכבים המוזיקליים אהוד בנאי והפליטים
להקה רטורית
צאצאים יסמין אלפנט
מספר צאצאים 1
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוסי אלפנט (25 ביולי 1959 - 6 בספטמבר 1991) היה גיטריסט, זמר-יוצר מעבד ומפיק מוזיקלי ישראלי. זכה לפרסום בעיקר בזכות היותו הגיטריסט המוביל בלהקת "הפליטים" של אהוד בנאי, בזכות קול הבריטון שלו ושיריו הדרמטיים, היכולות הווירטואוזיות שלו כנגן גיטרה, ולהקתו "להקה רטורית" ולהיטם "סדר יום", שהפכו אותו לסמל במוזיקת הרוק הישראלי, וכן עבודותיו במספר רב של הפקות מוזיקליות ללהקות, ביניהם החברים של נטאשה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלפנט נולד ברמת גן, והחל לנגן בגיטרה כבר בגיל 8. בגיל 14 אובחן כחולה לב, נאסר עליו לבצע פעילות גופנית והוא נאלץ לעבור צנתור. בתחילת שנות ה-80, לאחר שירותו בצה"ל כמתנדב, עבר להתגורר בכרכור עם חבריו, בהם עופר הררי, אותו הכיר בזמן שירותם הצבאי. בתקופה בה גרו בכרכור ניגנו אלפנט והררי בעיקר בג'אמים ליליים, אליהם הצטרף מדי פעם גם אהוד בנאי. אחרי תקופה של כשלוש שנים בכרכור חזרו השניים למרכז במטרה להקליט את החומרים שלהם ולהוציא תקליט. בזכות חבר מרמת גן שעזר להם לממן את שעות האולפן, הקליטו אלפנט והררי, תחת השם "ז'קו והאניות" (כשאיתם בהרכב דפנה שדה בבס), מאסטר לשיר ראשון בשם "משטרה". שדה עזבה לאחר תקופה קצרה, והשניים חברו לאריה צוקר והקימו את "להקה רטורית" - יוסי אלפנט (גיטרות, סינטיסייזר ושירה), עופר הררי (כלי הקשה) ואריה צוקר (בס)[1].

הלהקה ניסתה להשיג חוזה הקלטות עם חברת תקליטים, אך לא הצליחה וחברי הלהקה מימנו בעצמם את ההקלטות של מקסי סינגל, עם ארבעה שירים. לאחר שסיימו את ההקלטות, חתמו על חוזה הדפסה והפצה של אלף עותקים עם חברת "ישראפון", בסיוע ניצן זעירא. הצ'ק שנתן זעירא לחברה חזר ואביו, דב זעירא, שהיה בעלי חברת "התקליט חיפה" סייע לכיסוי החוב. במהלך ההקלטות הגיע העיתונאי אייל גודלשטיין לראיין אותם, באותה עת הלהקה חיפשה נגן קלידים וגודלשטיין הצטרף להרכב כנגן סינטיסייזר[2][3].

את התקופה שבין יציאת תקליט המקסי סינגל שלהם, שיצא לסוף בדצמבר 1983, לבין הופעת הבכורה שלהם כ"רטורית" ניצלו אלפנט והררי להקמת הרכב מוזיקלי נוסף בשם "Undertaker Contractor". הלהקה, אליה הצטרף גם דני אברהם (בס), שרה בסגנון פוסט-פאנק באנגלית (פרט לשיר "סדר יום"). והושפעה בעיקר מהשירים של איאן קרטיס, סולן להקת "ג'וי דיוויז'ן". הלהקה הופיעה במועדונים בכל רחבי הארץ, ביניהם "מועדון הפינגווין" ו"קולנוע דן"[4].

מאוחר יותר התחלפו חברי "להקה רטורית" עם מוסא נחמיאס (בס), ירון בכר (קלידים) ויניב עצמון (תופים). בסוף 1984 נסעו אלפנט ונחמיאס לניו יורק, שם הקליטו תחת השם "חדר 101" (מקור השם בספר "1984" מאת ג'ורג' אורוול) עם בת זוגו עדנה דה-בר ודויד גרוואי. באותה תקופה, החל אלפנט להשתמש בסמים קשים. בארצות הברית כינה את עצמו "Why elephant" ("למה פיל?") כמשחק מילים עם כתיב שמו: Y. Elephant.

ב־1986 שב אלפנט לישראל והשתתף כגיטריסט, מעבד ומפיק מוזיקלי בלהקת "הפליטים" של אהוד בנאי, בין היתר במסגרת אופרת הרוק "מאמי", בה השתתף גם בשירה[5].

ב־1987 הפיק את אלבום הבכורה של אהוד בנאי והפליטים והשתתף באלבום בנגינה (סולו הגיטרה בשיר "עיר מקלט", אליו מובילה האמירה "לך אלפנט" מפי אהוד בנאי) ובהלחנה ("קסם גלילי" שנוגן בהופעות של ״הפליטים" ויצא ב"אוספ אלפנט")[6]. אלפנט גם השתתף בסיבוב ההופעות של "אהוד בנאי והפליטים", כולל הופעה בערב "רוק רטוב" בבריכת השחייה בפסטיבל ערד[7]. בסוף אותה שנה הפיק מוזיקלית את סיבוב ההופעות של קורין אלאל "פירות אסורים"[8].

בקיץ 1988 התאחדה "להקה רטורית" לסיבוב הופעות קצר ב"מועדון הפינגווין" ולהקלטת תקליט בהופעה חיה של הלהקה ("הופעה רטורית"). באיחוד השתתפו בנוסף לאלפנט, עופר הררי בתופים ומשה נחמיאס בבס, ואת מקומם של ירון בכר ויניב עצמון תפסו אורי מילס, בקלידים (שהיה אז גם חבר בלהקת בטאטו), וישראל נחום בכלי הקשה[9][10][11]. במקביל לפעילותו עם "להקה רטורית" המתחדשת ועם אהוד בנאי, הקים הרכב נוסף בשם "למה פיל" והקליט עמו מספר שירים. באותה שנה גם ניגן באלבום הבכורה של הזמרת ליליה[12].

ב-1989 הופיע עם ההרכב "למה פיל", והוציא בחברת נענע דיסק תקליט שדרים ראשון בשם "איך כש..."[13][14]. בנוסף ניגן באלבום הבכורה של ורד קלפטר, שם שימש גם בתפקיד המפיק המוזיקלי, לצידה של קלפטר וברי סחרוף[15][16].

1990 הייתה שנת שיא בפעילותו המוזיקלית, והוא עבד בשנה זו בין היתר עם "למה פיל", כתב והלחין את "ענן מאושר" לאלבום של גידי גוב ("אין עוד יום")[17], בהופעות עם הלהקות "האחים המכוערים" ו"בלוז ראש פינה", השתתף בהלחנה והפקה של אמנים שונים, ושיתף פעולה עם פורטיסחרוף, אהוד בנאי ולהקת "החברים של נטאשה".

ב־1991 נולדה בתו יסמין אלפנט, מיחסיו עם בת זוגו נעמי גולדנר. בשנה זו הוא גם הפיק ללהקת "החברים של נטאשה" את אלבומם השני "שינויים בהרגלי הצריחה". האלבום זכה להצלחה עצומה וכמעט כל השירים מתוכו הפכו ללהיטי רדיו. אלפנט נפטר חודשיים לאחר סיום הקלטת האלבום, לפני יציאתו לאור. השיר הקצר "כמעט אופטימי" המופיע באלבום נכתב לזכרו.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסי אלפנט נפטר מדום לב, רגע לאחר שסיים לנגן וירד מהבמה, בהופעה במועדון הלוגוס בתל אביב, קצת אחרי חצות ב-6 בספטמבר 1991. ביום שישי בבוקר, שעות אחדות לפני הקבורה, נותחה גופתו במרכז הלאומי לרפואה משפטית, וסיבת המוות שנקבע הייתה קשורה למחלה ממנה סבל. אלפנט סבל משריר לב מעובה, שסיכן את חייו. אנשים שהיו במועדון אותו לילה טענו שניידת טיפול נמרץ של מגן דוד אדום, שהוזעקה, הגיעה באיחור. דובר מד״א, מסר שהניידת הגיעה עשר דקות לאחר הקריאה. בפועל לאנשים שהיו אתו לקח כרבע שעה להבין שמצבו קשה ולהזעיק עזרה[18].

הוקרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1991, לאחר מותו, יצא אלבום מהקלטותיו בשם "אלפנט", וכן אלבום אוסף כפול, "אוספ אלפנט" (1996).

ב-1997 הוציאה להקת "כשניקו תתחיל לדבר", שיר בשם "מתגעגעים ליוסי", לזכרו של יוסי אלפנט.

ב-2001 התקיים ב"האנגר 11" מופע מחווה לזכרו בהשתתפות חבריו ואמנים איתם שיתף פעולה לאורך הקריירה, בהם: החברים של נטאשה, כנסיית השכל, אהוד בנאי, חמי רודנר, מוניקה סקס, ירמי קפלן, ורד קלפטר, יובל בנאי ושלומי ברכה, רמי פורטיס וברי סחרוף[19].

ב-2003 ביצעה להקת מוניקה סקס גרסת כיסוי לשירו "שומר אריות" באלבומם "חיות מחמד"[20][21].

ב-2008 הופק הסרט התיעודי "חייב לזוז", בו מתועדת דרכם המשותפת של יוסי אלפנט וחברו הטוב, אהוד בנאי.

בספטמבר 2011 התקיים במועדון הבארבי בתל אביב מופע מחווה, אותו ארגן והנחה יואב קוטנר, לציון עשרים שנה למותו. במופע השתתפו, בין השאר, ברי סחרוף, אהוד בנאי, מיכה שטרית, בתו של אלפנט, יסמין, ואחרים[22][23].

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמית שהם, לא יצא מכאן חי - הרוק הישראלי איבד את יוסי אלפנט, חדשות, 8 בספטמבר 1991
  2. ^ יוסי חרסונסקי, "להקה רטורית": מחתרת כחול-לבן?, מעריב, 9 בפברואר 1984
  3. ^ ביקורת על המקסי סינגל - גידי אביבי, הטריק מיפן - ,להקה רטורית', כותרת ראשית, 4 בינואר 1984
  4. ^ ביוגרפיה של יוסי אלפנט, בארכיון האינטרנט (מאתר MOOMA - המוזיקה של ישראל)
  5. ^ איציק יושע, חלומו של כל דפוק, חדשות, 20 בנובמבר 1986
  6. ^ יוני הראל, קליטים חדשים - ישראלי - חשוב- אהוד בנאי והפליטים, חדשות, 3 בספטמבר 1987
  7. ^ אבי מורגנשטיין, 4000 בני נוער הריעו בבריכת השחיה העירונית, מעריב, 22 ביולי 1987
  8. ^ יוני הראל, מי שאומר שהיה נפלא, משקר, חדשות, 29 באוקטובר 1987
  9. ^ גיורא פרבר, שובה של להקה רטורית, חדשות, 26 במאי 1988
  10. ^ דני אמיר, לא למות מסומם בסוהו, חדשות, 23 ביוני 1988
  11. ^ ביקורת על ההופעה - אבי מורגנשטרן, הערה רטורית, מעריב, 3 ביולי 1988
  12. ^ רונן טל, הכרה, חדשות, 22 בדצמבר 1988
  13. ^ גיורא פרבר, דבק אפוקסי, חדשות, 19 באוקטובר 1989
  14. ^ למה פיל ?יוסי אלפנט. כל מי שניגן איתי, חדשות, 20 באוקטובר 1989
  15. ^ טל פרי, ורד קלפטר ולהקת "לגמרי לא שקטים", מעריב, 6 בינואר 1989
  16. ^ טל פרי, אלבום לגמרי לא שקט, מעריב, 27 ביולי 1990
  17. ^ גידי גוב - ענן מאושר, סרטון באתר יוטיוב, 1991
  18. ^ יואב בירנברג, אלפנט מת על הבמה, כמו רוקר, חדשות, 8 בספטמבר 1991
  19. ^ גידי אביבי, זוכרים את יוסי אלפנט, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2001
    איך כש... - מופע לזכרו של יוסי אלפנט - האנגר 11, סרטון באתר יוטיוב, 2001
  20. ^ אלבום חדש ל"מוניקה סקס", באתר הארץ, 5 בפברואר 2003
  21. ^ מוניקה סקס - שומר אריות, סרטון באתר יוטיוב, 2001
  22. ^ עידן חגואל, עכבר העיר, מחווה ליוסי אלפנט: קיבל במותו את הכבוד שהגיע לו בחייו, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2011
  23. ^ גיא סידיס, זכרון של פיל: איך היה ערב המחווה ליוסי אלפנט?, באתר nrg‏, 23 בספטמבר 2011