דובי זלצר

דובי זלצר

דובי זלצר, 2007
לידה	26 בינואר 1932 (בן 91) ח' בשבט ה'תרצ"א יאשי, רומניה
שם לידה	ברנרד (בנו) זלצר
מוקד פעילות	ישראל, רומניה
תקופת הפעילות	1945–הווה (כ־78 שנים)
עיסוק	פסנתרן, מנצח, מלחין, מעבד
שפה מועדפת	רומנית
כלי נגינה	פסנתר
בת זוג	גאולה גיל (שנות ה-50–1968); גרציאלה פונטנה (1968–)
פרסים והוקרה	כינור דוד (1966, 1968) פרס אקו"ם (1984) פרס מאנגר (1985) פרס אופיר (1997) פרס שר התרבות המדע והספורט (2007) פרס ישראל (2009)
http://www.dovseltzer.co.il

דב (דוּבִּי) זֶלצֶר (נולד ב-26 בינואר 1932 ברומניה) הוא פסנתרן, מנצח, מלחין ומעבד ישראלי; חתן פרס ישראל לזמר העברי (תשס"ט).

ביוגרפיה

ברנרד (בֶּנוֹ) זלצר נולד ב-1931 בעיר יאשי שבמולדובה, רומניה, ובהמשך, עבר עם משפחתו לבירה בוקרשט. בגיל חמש החל ללמוד נגינה בפסנתר ובגיל 11 כבר למד תאוריה וקומפוזיציה. בגיל 14, הלחין את המחזמר הראשון שלו, שנקרא "הארץ ללא מבוגרים" והועלה על במת "התיאטרון המקצועי לילדים" בבוקרשט.

בסוף 1947, בגיל 16, העפיל לארץ ישראל עם אחיו חיים באונייה "עצמאות" במסגרת "עליית הנוער". אונייתם נתפסה על ידי הבריטים והמעפילים הועברו למחנות המעצר בקפריסין, שם עיברת את שמו ל"דב". עם הקמת המדינה, שוחרר מהמחנה, זלצר עלה לישראל והשלים את לימודיו בקיבוצים בית זרע ומשמר העמק. בנוסף, למד מוזיקה ונגינה בפסנתר במוסדות שונים - בין היתר, אצל מרדכי סתר ופרנק פלג. בהמלצת פלג, הוא קיבל מלגה ללימודי המשך במוזיקה בקונסרבטוריונים בחיפה ואחר כך בתל אביב.

ב-1950, שנתיים בלבד לאחר עלייתו ארצה, נמנה זלצר עם מקימי להקת הנח"ל, התמנה למנהלה המוזיקלי הראשון והלחין ללהקה את שיריה הראשונים, בהם "הורה היאחזות" ו"יא ירח". בלהקת הנח"ל הוא הכיר את מי שהפכה לאשתו, הזמרת גאולה גיל, עימה נסע באמצע שנות ה-50 לניו יורק ושם הקימו את להקת "אורנים צבר" (Oranim Zabar Troupe), שביצעה שירי פולקלור ישראליים.

זלצר המשיך ללמוד והשתלם בקומפוזיציה ובניצוח באוניברסיטת ניו יורק. הוא ניהל מוזיקלית להקות ותזמורות שונות בארצות הברית ובארץ וניצח עליהן, וכן עסק בהוראת המוזיקה. באמצע שנות ה-60 שבו בני הזוג לישראל.

בני הזוג גיל וזלצר התגרשו בניו יורק ב-1968. מספר ימים לאחר מכן, נישא זלצר למעצבת האופנה האיטלקייה גרציאלה פונטנה , שהגיעה לישראל מיד לאחר מלחמת ששת הימים. לאורך שנים, חילקו בני הזוג את זמנם בין ישראל (בה התגוררו ביפו העתיקה) לפריז ולאיטליה. בעשור השלישי של המאה ה-21, הם מתגוררים ברומא.

יצירתו

זלצר הלחין שירים למחזות זמר ולסרטים ישראליים רבים. הוא שילב בלחניו מגוון סגנונות מוזיקליים, מבלדות ועד פופ.

בין יצירותיו הידועות:

• הלחנת שירי מחזות הזמר "קזבלן" ("יש מקום", "כל הכבוד", "כולנו יהודים"), "עוץ לי גוץ לי" ("בוקר טוב"), "איי לייק מייק" ("לחיי העם הזה", "מה בסך הכל צריך בן אדם?") והמחזמר "אלוף בצלות ואלוף שום", הלחנת שירי המחזה היידי "המגילה" של איציק מאנגר וחלק משירי המופע "שוק המציאות" של אלתרמן ("בובות שעווה").
• הלחנת פסקול לסרטי הקולנוע "אני ירושלמי", "טוביה ושבע בנותיו", "שלושה ימים וילד", "מבצע יונתן", "שמונה בעקבות אחד", "אני אוהב אותך רוזה" "הרשלה", "עדות מאונס" ואחרים.
• הלחנת שירים ללהקות צבאיות ("הורה היאחזות", "יא ירח", "הימים האחרים", "נאחז בכל משלט", "יונתי בחגוי הסלע", "המפקד תמיד צודק" ועוד).

הזמר יהורם גאון הרבה לבצע את שיריו של זלצר, בהם הלהיטים מ"קזבלן" ("יש מקום", "כל הכבוד") וכן להיטים רבים נוספים, כולם למילותיו של חיים חפר, איתו הרבה זלצר לשתף פעולה, ביניהם : "הנני כאן", "השר משה מונטיפיורי", "אני עושה לי מנגינות" (שלושתם מהסרט "אני ירושלמי"), "המלחמה האחרונה", "העיירה של טוביה", "רוזה", "לא נפסיק לשיר", "בית אבי", "שימרי לי על המנגינה" ו"המלחמה האחרונה".

לזמרת גאולה גיל הלחין בין היתר את "דבר אלי בפרחים", "הגבעות הכחולות", "מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה", "נערה ושמה כנרת", "אם זה בספטמבר", "למנצח שיר מזמור", "אולי תרדו שם", "שמונה בעקבות אחד", "לשיר ילדה לשיר" ועוד.

בסוף שנות ה-70, זלצר הוציא לאור תקליט אינסטרומנטלי ששילב בין דיסקו למוזיקה מזרחית.

ב-1995 כתב, יחד עם חיים קינן, את שיר הנושא לסדרת הטלוויזיה "רמת אביב ג'", "איתך", אותו שרה הזמרת ליאורה.

בשנות ה-80 החל לכתוב בעיקר בתחום המוזיקה הקלאסית.

זלצר חיבר יצירות סימפוניות. ביניהן, "הפיוט והנבואה של התנ"ך" (אותה ביצעה בשנות ה-60 התזמורת הסימפונית של וינה עם הזמר תיאודור ביקל כקריין היצירה; כמו כן "קינה ליצחק" (הרקוויאם לזכרו של יצחק רבין); וכן את "בערוב ימים" (שנוגנה ב-2007 על ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של זובין מהטה).

בשנת 2007 זכה זלצר בפרס על מפעל חיים שניתן על ידי שר התרבות בתחום הזמר העברי. השופטים נימקו את קבלת הפרס במילים הבאות:

זלצר הוא אחד היוצרים הפוריים והמגוונים ביותר בשדה הזמר הישראלי... הוא ידע לשקף את ההוויה המקומית של ארץ ישראל בלחנים מקוריים ובשירים המושרשים היטב בנוף חיינו. שיריו אהובים ומושרים בערבי שירה בציבור, זוכים לעיבודים חדשים והם מבוצעים על ידי זמרים שעוד לא נולדו כששירים אלה הוקלטו לראשונה וכיכבו במצעדי הפזמונים.

זלצר הוא מגדולי המלודיסטים הפועלים בארץ ושיריו נושאים חותם ישראלי מובהק הקשור למקום והזמן בו הם נכתבו... זלצר תרם גם לשימור תרבות היידיש והלדינו, בזכות השירים הרבים בשפות אלה שהוא הלחין או עיבד לאורך השנים.

— 2007, פרס שר התרבות

בשנת 2009 זכה זלצר בפרס ישראל לזמר עברי.

פרסים

• 1965 – פרס עבור המוזיקה לסרט "ידיים" של אמציה חיוני
• 1966 – כינור דוד: מלחין השנה
• 1967 – בחירת "עוץ לי גוץ לי" כמחזמר הטוב של השנה
• 1968 – זכייה בכינור דוד: מלחין השנה
• 1968 – בחירת "קזבלן" כמחזמר הטוב של השנה
• 1984 – פרס אקו"ם - פרס השופטים על מפעל חיים
• 1985 – פרס מאנגר – על תרומה לתרבות ומוזיקה יהודית
• 1987 – פרס בית שלום עליכם – על תרומתו לתרבות ולמוזיקה היהודית
• 1997 – פרס האקדמיה הישראלית לקולנוע - "פרס אופיר" עבור מפעל חיים בכתיבת מוזיקה לסרטים
• 2000 – פרס ראש הממשלה על יצירה המנציחה את זכרו של מנהיג – "קינה ליצחק"
• 2000 – פרס קרן לרנר על מפעל חיים לתרומה לתרבות היידיש
• 2001 – תעודת הוקרה של עיריית ירושלים לפעילות מבורכת ויוצאת דופן בתחום הזמר העברי
• 2003 – פרס מגן הכנסת על מפעל חיים בתחום הזמר העברי
• 2007 – פרס שר התרבות המדע והספורט על מפעל חיים בתחום הזמר העברי
• 2009 – פרס ישראל על פעילותו בתחום הזמר העברי
• 2013 – פרס התיאטרון הישראלי על מפעל חיים
• 2021 – אות "גיבור תרבות" מטעם תיאטרון הבימה

הוקרה

• אוקטובר 2021, מופע הצדעה בתיאטרון הבימה, במלאת לו 90

מחזות זמר ותיאטרון

(חלק ממחזות הזמר זכו להפקות מחודשות עם השנים)

• עוץ לי גוץ לי - לטקסט של אברהם שלונסקי, הצגת בכורה עם התיאטרון הקאמרי, 1966
• המגילה - לטקסט של איציק מאנגער ודברי קישור מאת חיים חפר, 1966
• קזבלן - מחזמר לטקסט של יגאל מוסינזון ויואל זילברג מילים לשירים: חיים חפר, עמוס אטינגר ודן אלמגור, תיאטרון גיורא גודיק, 1967
• רביזור - לטקסט של גוגול, תרגום לעברית נסים אלוני ומילים לשירים חיים חפר, תיאטרון העונות, 1967
• איי לייק מייק - מבוסס על מחזה מאת אהרן מגד, טקסט מאת יואל זילברג ומילים לשירים מאת חיים חפר, תיאטרון גיורא גודיק, 1968
• שירי חומש - לטקסט מאת איציק מאנגער ותרגום ודברי קישור מאת חיים חפר, התיאטרון העממי, א. דשא פשנל, 1969
• מגילה לידער - לטקסט ביידיש מאת איציק מאנגער, תיאטרון החמאם, 1965
• לחיות עוד קיץ - לטקסט מאת חיים חפר, תיאטרון הלן הייס, ברודוויי, ניו יורק, 1971
• שוק המציאות - למילים מאת נתן אלתרמן, התיאטרון הקאמרי, 1971
• יאוש יושב על ספסל - לטקסט מאת ז'אק פרוור בתרגום עברי של עדה בן נחום, 1969
• שלושה הוצמאך - לטקסט של איציק מאנגער בתרגומו של יעקב שבתאי, התיאטרון הקאמרי, 1978
• אלוף בצלות ואלוף שום - לטקסט של לאה נאור, ע"פ חיים נחמן ביאליק, רשות השידור, 1980
• החייט המכושף - לטקסט מאת שלום עליכם, תיאטרון יידישפיל, 2001

מוזיקה לסרטים ולטלוויזיה (רשימה חלקית)

• "משפחת שמחון" - במאי יואל זילברג, 1964
• "אולי תרדו שם" - במאי ישראל ויסלר ומפיק אמציה חיוני, 1964
• "שמונה בעקבות אחד" - במאי ומפיק מנחם גולן, 1965
• "מבצע קהיר" - במאי ומפיק מנחם גולן, 1966
• "פורטונה" - במאי ומפיק מנחם גולן, 1966
• "שלושה ימים וילד" - במאי ומפיק אורי זוהר, 1967
• "ארבינקא" - במאי ומפיק אפרים קישון, 1967
• "טוביה ושבע בנותיו" - במאי ומפיק מנחם גולן, 1968
• "מרגו שלי" - במאי ומפיק מנחם גולן, 1969
• "הפריצה הגדולה" - במאי ומפיק מנחם גולן, 1970
• "מלכת הכביש" - במאי ומפיק מנחם גולן, 1971
• "אני ירושלמי" - במאי יהורם גאון, 1971
• "אני אוהב אותך רוזה" - במאי משה מזרחי, 1972
• "קזבלן" - במאי ומפיק מנחם גולן, 1973
• "קוני למל בתל אביב" - במאי יואל זילברג, 1976
• "מבצע יונתן" - במאי ומפיק מנחם גולן, 1977
• "מיליונר בצרות" - במאי יואל זילברג, 1978
• "המגילה" - במאי אילן אלדד, 1982 (עבור הטלוויזיה הגרמנית)
• "השגריר" - מותחן שהופק על ידי חברת קנון גרופ וצולם בישראל, 1982
• "המאהב" - במאית מיכל בת-אדם, 1986
• "מקום ליד הים" - במאי רפאל רביבו, 1988
• "טיפת מזל" - במאי זאב רווח, 1992
• "רמת אביב גימל" - נעימת הפתיחה ומוזיקה לסדרה, 1995
• "השיבה מהודו" - במאי ומפיק מנחם גולן (על פי ספרו של א. ב. יהושע), 2002

יצירות סימפוניות

• הפיוט והנבואה של התנ"ך - לקריין ולתזמורת סימפונית עם תיאודור ביקל, 1963
• החוויה הישראלית - מוזיקה להצגת מולטימדיה ביפו, 1983
• סטמפניו - אגדה דרמטית מבוססת על רומן מאת שלום עליכם, לקריין, כנר סולן ותזמורת סימפונית
• מסורת - שירי עם ממסורת יהודי אירופה מעובדים לכינור סולו ולתזמורת סימפונית, 1986
• המגילה הזאת - אודה למגילת העצמאות בהשתתפות סולן, מקהלה ותזמורת סימפונית, 1986
• רפסודיה חסידית - לכינור ולתזמורת סימפונית שאותה הקדיש המלחין לכנר הסולן, לורד יהודי מנוחין, 1990
• הזהב שבאפר - פואמה רפסודית לתזמורת סימפונית, זמרת מצו סופרן ומקהלת ילדים, לציון 500 שנה לגירוש יהודי ספרד, 1991
• אסמרלדה - אופרה בארבע מערכות המבוססת על הרומן של ויקטור הוגו עלובי החיים לליברית מאת ז'אק רמפל, 1995
• יזכור ליצחק - רקוויאם לזכרו של יצחק רבין, היצירה כתובה לתזמורת סימפונית, מקהלה מעורבת, מקהלת ילדים וזמרים סולנים. את הטקסט ערך דר' שלום רצבי, 1998
• בערוב ימים - מחזור שירים לתזמורת סימפונית ולזמרת סופרן על פי מילים של המשורר בשפת היידיש אברהם סוצקבר, 2004

דיסקוגרפיה

(רשימה חלקית)

• שלישית גאולה גיל
• הפיוט והנבואה של התנ"ך, עם תיאודור ביקל ותזמורת סימפונית
• שירים אחרי המלחמה - עם שלישיית גאולה גיל
• עוץ לי גוץ לי - מחזמר
• המגילה - מחזמר עם משפחת בורשטיין
• קזבלן - מחזמר עם יהורם גאון
• איי לייק מייק - מחזמר בתיאטרון גיורא גודיק
• יהורם גאון 79 - שירי חיים חפר ודב זלצר, 1979
• Tradition - יצירות המבוססות על נושאים יהודיים, לכינור סולו ולתזמורת סימפונית, עם יצחק פרלמן
• רוויזור - מחזמר עם יוסי בנאי
• אני ירושלמי - פסקול הסרט
• שירי החומש - מחזמר
• רומנסות בלדינו - עם יהורם גאון
• שוק המציאות - עם יונה עטרי ואילי גורליצקי
• שלושה הוצמאך - התיאטרון הקאמרי
• בלב אחד עם דובי זלצר - אוסף
• דובי זלצר - המיטב, אוסף כפול, 2008
• יזכור ליצחק - עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית

לקריאה נוספת

• דובי זלצר: עושה המנגינות, כנרת זמורה ביתן, דביר - מוציאים לאור.(הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דובי זלצר בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של דובי זלצר
• דובי זלצר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• דובי זלצר, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• דובי זלצר, באתר שירונט
• דובי זלצר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• דובי זלצר, באתר Discogs (באנגלית)
• דובי זלצר, דף שער בספרייה הלאומית
• דובי זלצר, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
• דובי זלצר, בארכיון הבימה
• קורות החיים של דובי זלצר, אתר פרס ישראל
• נימוקי השופטים בהענקת פרס ישראל לדובי זלצר, אתר פרס ישראל
• בן שלו, דבר אלי בשירים, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2008
• פרס ישראל לנחום היימן ודובי זלצר, ynet ‏ 18.03.09
• טלילה אלירם, "עושה המנגינות" מאת דובי זלצר, לא מפסיק לשיר, באתר הארץ, 16 בפברואר 2011
• רפאל בשן, מונולוג של דובי זלצר, מעריב, 29 ביולי 1966
• יעקב בר-און, מנגינות פסקול ישראל, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 26 בנובמבר 2011, פורסם במקור ראשון
• טל פרי, יש כבוד לדובי זלצר: "היה לי מזל להשתלב ביצירות שהזמן עשה להן חסד", באתר גלובס, 29 בנובמבר 2012
• שלוש בגטלות לפסנתר מאת דובי זלצר בביצוע חגי יודן, סרטון באתר יוטיוב
• מחזור שירי היידיש "בערוב ימים" מאת דובי זלצר בביצוע שרון רוסטורף-זמיר וחגי יודן, סרטון באתר יוטיוב
• דובי זלצר, הפרויקט של מפעל הפיס לתיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית עם יואב קוטנר, דצמבר 2016
• דובי זלצר באסופת מלחיני שירי משוררים, בעריכת דודו אלהרר, האתר של נילי דגן
• שגיא בן נון‏, המוזיקאי דובי זלצר בן 90: "מה אעשה, אצעק ברחוב שאני הלחנתי את 'קזבלן'?", באתר וואלה!‏, 18 באוקטובר 2021
• בן שלו, גם אחרי 55 שנה הפסקול שהלחין דובי זלצר מתנפל על האוזן, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2022

הערות שוליים

הקודמת: 2012 - דבורה קידר

פרס התיאטרון הישראלי - פרס מפעל חיים 2013 - דובי זלצר

הבא: 2014 - חנן שניר