הצגת המקור של הדף "עובדיה"

{{פירוש נוסף|נוכחי=ספר ובנביא בתנ"ך}}
{{ספר תנ"כי
| שם = עובדיה
| מספר פרקים = 1
| מספר פסוקים = 21
| סדרת ספרים = [[תרי עשר]]
| ספר קודם = [[ספר עמוס|עמוס]]
| ספר הבא = [[ספר יונה|יונה]]
| דמויות מרכזיות = עובדיה
| תמונה = Obadiah (Овдий).jpg
| כיתוב = [[איקונין]] של הנביא עובדיה, ראשית [[המאה ה-18]]; [[קיז'י#כנסיית ההִשתנוּת של ישו|כנסיית ההשתנוּת]] באי [[קיז'י]] שב[[ימת אונגה]], [[רוסיה]]
}}
[[קובץ:AbadiasProfeta.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסל של עובדיה שיצר [[אלייז'דיניו]] ומוצב בחצר [[בזיליקת בום ז'זוס דה מטוזיניוס]], [[קונגוניאס]], [[ברזיל]]]]
'''עובדיה''' הוא [[ספר]] ב[[תנ"ך]], המתאר את נבואתו של הנביא עובדיה. ספר זה הוא הקצר מבין ספרי התנ"ך. הוא כולל פרק אחד ובו 21 פסוקים. זהו הספר הרביעי ב[[תרי עשר]], אחרי [[הושע הנביא|הושע]], [[ספר יואל|יואל]] ו[[ספר עמוס|עמוס]] ולפני ספר [[ספר יונה|יונה]]. ככל הנראה הספר סודר במקום זה כיוון שנבואתו, העוסקת ב[[אדום (עם)|אדום]], משלימה את נבואתו האחרונה של עמוס. כמו כן, מיקום הספר לפני ספר יונה תואם את דברי [[חז"ל]], הגורסים כי נבואת עובדיה קודמת לספר יונה בסדר הכרונולוגי. בנוסף, מופיעה בו נבואה לגויים בדומה לנבואת יונה אשר הוקדשה כולה לגויים{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224517:0|מבוא לספר עובדיה, יהודה קיל, '''דעת מקרא''', הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, תשנ"ח.}}. 

ספר עובדיה נקרא ב[[הפטרה]] של [[פרשת וישלח]].

== הרקע לנבואה ==
ספר עובדיה מתרכז בחזון נבואי המתאר את נפילת מלכות אדום. [[אדום (עם)|מלכות אדום]] שכנה על [[תוואי שטח]] הררי, והשתרעה על שטחים נרחבים ב[[ארץ ישראל בעת העתיקה|ארץ ישראל]] המקראית. צדה המערבי של אדום הוא כל מדבר הנגב עד אילת, וצדה המזרחי כולל חלקים נרחבים ממדינת ירדן המודרנית. בשל מיקום זה היא היוותה ציר מרכזי בדרך המקשרת בין [[בבל]] ל[[מצרים העתיקה|מצרים]]. רוב האדומים גרו על מצוקים בהרי [[ים המלח]], ועל כן רבים התיאורים המתייחסים לאזור טופוגרפי זה. לדוגמה: שֹׁכְנִי בְחַגְוֵי-סֶלַע מְרוֹם שִׁבְתּוֹ וכו'{{הערה|{{תנך|עובדיה|א|ג}}}}, וכן: אִם-תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר, וְאִם-בֵּין כּוֹכָבִים שִׂים קִנֶּךָ—מִשָּׁם אוֹרִידְךָ וגו'{{הערה|{{תנך|עובדיה|א|ד}}}}.

מלכות אדום מיוחסת על פי המקרא ל[[עשו]] אחי יעקב{{הערה|{{תורה|בראשית|כה|ל}}{{ש}}{{תנך|בראשית|לו|ט}}}}. בהתאם לקרבה זו, בין ישראל לאדום, ישנם ציווים רבים המורים לישראל לשמור על יחס ייחודי לאדום כמו "לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא{{הערה|{{תנך|דברים|כג|ח}}}}" - [[לא תתעב אדומי ולא תתעב מצרי|דין]] המשפיע על אופן גיורם{{הערה|ראו ספרי שם, שבניגוד לעמוני ומואבי שלא יבואו בקהל ד' עד עולם (כפי שמופיע בפסוקים הקודמים), אדומי מותר מדור שלישי ואילך}}. עם זאת, לאורך רוב ההיסטוריה של מלכות יהודה אדום הייתה עוינת לישראל; ואכן הנביא [[מלאכי]] מגלה, למרות האחוה, את הבדל בין ישראל לאדום: "הֲלוֹא אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב נְאֻם ד', וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב. וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי"{{הערה|{{תנ"ך|מלאכי|א|ב|ג}}}}. בגוף נבואתו, מאשים הנביא עובדיה את אדום כי עמדה מנגד ולא עזרה לישראל בשעת מפלתם: "בְּיוֹם עֲמָדְךָ מִנֶּגֶד בְּיוֹם שְׁבוֹת זָרִים חֵילוֹ וְנָכְרִים בָּאוּ שְׁעָרָיו וְעַל יְרוּשָׁלַ‍ִם יַדּוּ גוֹרָל גַּם אַתָּה כְּאַחַד מֵהֶם"{{הערה|{{תנך|עובדיה|א|יא}}}}. מפלה שניתן לשייך לכיבוש ירושלים על ידי [[נבוכדנצר השני|נבוכדנאצר השני]], בשנת 597 לפנ"הס, שנתמכה על ידי אדום<ref>כפי שניתן לראות ב{{תנך|תהלים|פג|ה|ח|קצר=כן}}; {{תנ"ך|תהילים|קלז|ז|קצר=כן}}; {{תנ"ך|מלכים ב|ח|כ|כב|קצר=כן}}; {{תנ"ך|מלכים ב|יד|ז|קצר=כן}}; {{תנ"ך|ירמיהו|מט|ז|יא|קצר=כן}}; {{תנ"ך|יחזקאל|כה|ח|יד|קצר=כן}}; {{תנ"ך|עמוס|א|יא|יב|קצר=כן}}; ועוד מקומות רבים.</ref>.

== זהות הנביא עובדיה ותקופתו ==
בכל ספר עובדיה, מלבד שמו לא נזכרו פרטים נוספים על הנביא כמו ייחוסו המשפחתי או קורות חייו. בעקבות כך התקשו החוקרים לזהות באיזה תקופה פעל הנביא, שכן הזיהוי יכול היה להתבסס אך ורק על הנבואה ולכן זיהוי התקופה בה פעל הנביא נהייתה למלאכה מורכבת, הנשענת על דקויות בסגנון הטקסט המאפיין תקופות מסוימות, על אירועים היסטוריים המתבטאים בנבואה ויכולים להימצא כגורמים לה ועל זהות לדמויות מקראיות נוספות העונות לשם עובדיה. אחדים טענו כי בשל חוסר הפרטים לא ניתן לדעת בוודאות באיזה דור מתנבא עובדיה וכל מה שיגידו יהיה בגדר השערות רעועות{{הערה|שם=רדק1|רד"ק על עובדיה א, א.}}{{הערה|{{ויקיטקסט|אבן עזרא על עובדיה א א}}}}. אחרים טענו כי ניתן לצמצם את הזיהוי לתקופות עיקריות כיוון שהנבואה באה בעקבות התעלמות אדום מכיבוש ירושלים והטבח ביהודים, ובזמן התנ"ך ניתן לראות שתי תקופות עיקריות העונות לתיאור זה. התקופה הראשונה היא פלישת הערבים והפלשתים למלכות יהודה בתקופת [[יהורם (מלך יהודה)|המלך יהורם]] המוזכרת ב{{תנ"ך|דברי הימים ב|כא|טז|יז}}. בתקופה זו התנבא אליהו, ומצינו כי התייחס לאדם בשם עובדיהו ב{{תנ"ך|מלכים א|יח|א|טז}}. התקופה השנייה היא בסוף ימי [[בית המקדש הראשון]] כאשר [[נבוכדנצר השני]], מלך בבל, הגלה את ישראל כמתואר ב[[תהילים קל"ז]]. בתקופה זו התנבא ירמיהו ומפרשים רבים מוצאים הקבלות רבות בין שני הנביאים (עיין לעיל), הן בסגנון והן בתוכן הנבואות ואף ניתן לראות פסוקים כמעט זהים בין שניהם (עיין למטה) מה שהביא חלק מהחוקרים לטעון כי שניהם מושתתים על מקור קדום{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224517:0}}<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=[[מרדכי כוגן]]|שם=עובדיה|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=עם עובד|שנת הוצאה=1992|עמ=6-7|סדרה=מקרא לישראל}}; והמקורות להם הוא מפנה.</ref>. לדעת התלמוד הבבלי{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|לט|ב}}}}, הנביא עובדיה הוא 'עובדיהו אשר על הבית', אשר התנבא בימי אחאב{{הערה|1=אנציקלופדיה יהודית דעת ערך [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3641 עובדיה].}}, כאפשרות הראשונה. בנוסף לכך התלמוד מדגיש כי עובדיה היה גר אדומי, ועל כן באופן יוצא מן הכלל נבחר הוא לנבא על אדום ומפלתה, על אף אי־התאמתם העקרונית של גרים לנבואה{{הערה|כדברי רש"י שם בהסבר קושיית הגמרא "מפני מה זכה עובדיה לנביאות?": "{{ציטוטון|גר היה, ואין השכינה שורה אלא על המיוחסין שבישראל}}(ע"פ קדושין ע:){{ש}}וכדברי [[הכוזרי]] המפורסמים:{{ציטוטון|כי בן ישראל רק הוא ראוי לנבואה, ואלו הגרים - תכלית אפשרותם בקבלם מבני ישראל את תורתם היא להיות לחסידים ולחכמים, אך לא לנביאים}}}} (והזוהר מרחיב על חשיבות הדבר{{הערה|{{זוהר|א|קעא|א}}}}):
{{ציטוט|תוכן=א"ר אבא גדול שנאמר בעובדיהו יותר ממה שנאמר באברהם דאילו באברהם לא כתיב מאד ובעובדיהו כתיב מאד. א"ר יצחק מפני מה זכה עובדיהו לנביאות מפני שהחביא מאה נביאים במערה שנאמר {{תנך|1=מלכים א|2=יח|3=ד|קצר=כן}} ויהי בהכרית איזבל את נביאי ה' וייקח עובדיהו מאה נביאים ויחביאם חמשים איש במערה וגו'...מאי שנא עובדיה לאדום? ... אמר אפרים מקשאה תלמידו של רבי מאיר משום רבי מאיר עובדיה גר אדומי היה|מקור={{בבלי|סנהדרין|לט|ב}}|אנגלית=|מירכאות=כן}}

==ספר עובדיה==
ספר עובדיה הוא מקטע אחד שלם המתחלק לשש חטיבות המהוות יחדיו את נבואת עובדיה:

1) הצגת החזון וקריאת הגויים למלחמה 2) תיאור חוצפת אדום ותעוזתם 3) קינה על השלל 4) המפלה 5) עשו ביום ירושלים 6) יום ה' על אדום והגויים וגאולת ישראל.

הפסוק הראשון הפותח במילים חֲזוֹן עֹבַדְיָה כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱֹיִ לֶאֱדוֹם וכו'. מהווה את החטיבה הראשונה בספר- הצגת החזון{{הערה|הרמב"ם ב[[מורה הנבוכים]] חלק ב' פרק מ"ה מונה את מדרגות הנבואה, וחזון הוא המדרגה השמינית - בדומה לאמור ב{{תורה|בראשית|טו|א}}:{{ש}}{{ציטוטון|היה דבר ד' אל אברם '''במחזה''' לאמֹר}}}}. [[מצג|בהצגה]] זו מתוארת שמועה בין גויי הארצות הקוראת לצאת למלחמה על אדום{{הערה|שם=רדק1}}, וכן מופיע בפעם היחידה בספר שם הנביא הדובר. לאחר הצגה זו עובר הנביא לתאר את אדום כעם בזוי וחלש, אשר לא מודע לעצמו וליכולותיו. הנביא משתמש ב[[מטפורה|מטאפורה]] המקבילה בין הגובה הגאוגרפי בה שוכן אדום, לבין אופי יהירותו. בשל כך מתוארת תבוסת אדום בידי [[אלוהים (יהדות)|אלוהי ישראל]] באמצעות [[אירוניה]] של הורדת אדום אף אם יגביה לגובה נשרים וכוכבים וכך נחתמת החטיבה השנייה. בחטיבה השלישית מתאר הנביא את אופן גנבת השלל מאדום. בנבואה מתואר כי גנבת אוצרות אדום תתרחש דווקא על ידי בני בריתם של אדום, אשר מתוארים כשודדים הבאים בלילה. אך שודדים אלה בניגוד לשודדים מצויים שלוקחים כפי שהם צריכים ומשאירים את [[עוללות]] הגפן בעודם חוששים מפני בעל הבית הישן, יחשפו את אוצרותיו המוטמנים בקלות, יבזזו את השדות ולא ישאירו דבר{{הערה|{{ויקיטקסט|מלבי"ם על עובדיה א ה}}, דעת מקרא שם.}}. לאחר תיאור בזיזת השלל מתחילה החטיבה הרביעית-מפלת אדום. הנביא מתאר כי בתחילת המפלה יבגדו בעלי הברית של אדום, אך מילותיו סתומות. לכן נחלקן הפרשנים על טיב המפלה יש פרשנים המפרשים בגידה זו בצורה מינורית המתבטאת בחוסר נתינת עזרה בעת צרה בניגוד להסכמים קודמים{{הערה|{{תנ"ך|עובדיה|א|ז|מפרש=רש"י}}.}}, אך אחרים מתארים בגידה זו כתמיכה ונתינת עזרה מפורשת לאויבי אדום תוך הצגת מצג שווא של השתתפות בצער אדום המותקפת{{הערה|{{תנ"ך|עובדיה|א|ז|מפרש=רד"ק}}.}}. לאחר מכן מתואר הרס האומה האדומית ב[[יום הדין]], שיתבטא באובדן החכמים האדומיים ואיתם התבונה. אובדן זה יגרום לאומה להיות אובדת עצות ללא הנהגה מוכשרת, וכן כל איש גיבור, כלומר מומחה בלחימה, יאבד בתוך ההרג שיבא בעם האדומי באותו היום{{הערה|{{ויקיטקסט|רש"י על עובדיה א ט}}}}. וכך בסוף תהליך המפלה תהיה אדום משוללת עושר, חכמה, ויכולת מלחמה{{הערה|הודה קיל, דעת מקרא עובדיה א פסוק ט}}.

החטיבה החמישית מתארת את סיבת הנפילה העתידית של אדום באמצעות תיאור הדרגתי של מקרים הולכים ומחמירים, המבטאים את בגידת אדום באחיה ישראל. בתחילה מוצגת אדום כאומה העומדת מנגד בעוד עמים זרים צרים על [[ירושלים בתקופת בית שני|ירושלים]]. לאחר שאדום רואה כי הצרים על ירושלים מנצחים הוא מצטרף אליהם. בהמשך מתוארת שמחה ולעג מצד אדום ביום אובדן יהודה ושליחת יד בשלל, ולאחר מכן מתוארת סיטואציה בה העם האדומי עומד בצומת דרכים ואורב לפליטי המלחמה מיהודה כדי לטבוח בם. בסיום החטיבה אדום מסגיר את השרידים הנותרים בחיים לאומות הצרות. פרשנים רבים מדגישים כי התנהגות זו באה רק לאחר שראה אדום כי ישראל מפסידה בקרב ולכן מזהים מעשה זה כמעשה שפל ובזוי יותר מאשר התמודדות כשותף לכתחילה{{הערה|יהודה קיל, '''דעת מקרא''', עובדיה פרק א' פסוקים י"א-י"ד}} וזאת ניתן לקשר לפסוקים הראשונים של הספר המדברים על אדום כעם שפל ובזוי. במהלך החטיבה האחרונה של הספר עובר הנביא לתאר את יום ה' הגדול בו אלוהי ישראל יפרע את חובו לאדום. הנביא מתאר את מפלת אדום תוך שימוש מפורש במידה כנגד מידה למעשיה של אדום במפלת ישראל כפי שניתן לראות באומרו בפסוק ט"ו: כִּי קָרוֹב יוֹם ה' עַל כָּל הַגּוֹיִם כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ יֵעָשֶׂה לָּךְ גְּמֻלְךָ יָשׁוּב בְּרֹאשֶׁךָ. בתחילה מתואר אדום כמבולבל ואובד עצות מרוב הפורענות שתגיע עליו כשיכור לאחר ששתה יין{{הערה|מצודות דוד על עובדיה א', ט"ז.}} וזאת כנגד שתיית היין על [[הר הבית|הר הקודש]] בעת ניצחון אומות העולם על יהודה{{הערה|תרגום יונתן על עובדיה א' ט"ז.}}. בצד נפילת אדום שארית פליטת עם ישראל ת[[קיבוץ גלויות|תקבץ לארץ ישראל]], הר הבית יתקדש מחדש ולא יעבור בו ערל וטמא{{הערה|מצודות דוד על עובדיה א' י"ז.}} וכן עם ישראל יירש בחזרה את ארצו ונכסיו. באותו יום ה' תפרוץ [[מלחמת גוג ומגוג]]{{הערה|מלבי"ם על עובדיה א' י"ח.}}. הנביא מתאר את ישראל באמצעות [[משל]] לאש המציג תקיפות ועוצמה כפי שמתאר התרגום, המכלה את אדום עד סוף כאש המאכלת ומוסיף הנביא ואומר כי זה יקרה בדבר ה' זאת כנגד הסרת כל ספק ופרשנים רבים מציינים כי דיבור זה בא כנגד מעשי אדום בעת הסגרת ישראל לאויביו והריגת הפליטים מהמלחמה על צומת הדרכים. סוף החטיבה מציין את חלוקת הארץ בין [[שבטי ישראל]] המתקבצים מקצוות הארץ. 

הספר נחתם בפסוק המבטא את גאולת ישראל בידי המושיעים: וְעָל֤וּ מֽוֹשִׁעִים֙ בְּהַ֣ר צִיּ֔וֹן לִשְׁפֹּ֖ט אֶת־הַ֣ר עֵשָׂ֑ו וְהָיְתָ֥ה לַֽה' הַמְּלוּכָֽה׃ נחלקו הפרשנים מיהם אלו המושיעים, יש שסברו כי אלו שני משיחי ישראל, משיח [[משיח בן יוסף|בן יוסף]] ומשיח בן דוד, [[שבעת הרועים]] ושמונה נסיכי אדם (מיכה ה, ד){{הערה|רד"ק, מלבי"ם, מצודות דוד על עובדיה א' כ"א.}}, אחרים טענו כי הכתוב מתכוון לשופטי ישראל או לשריו בלבד{{הערה|אבן עזרא, רש"י על עובדיה א' כ"א.}}. שלושת המילים האחרונות מבטאות את חזון הגאולה המתבטא בשלל מקומות בתנ"ך בו כל הגויים מכירים באמיתות היהדות ובהמלכת ה' עליהם כאלוה{{הערה|מצודות דוד על עובדיה א' כ"א.}}, לעומת זאת{{הערה|דעת מקרא על אתר}} יש אומרים כי משמעות המילים היא שמלכות ה' בעולם תראה בגלוי{{הערה|אבן עזרא על עובדיה א' כ"א.}}.

החוקר [[משה צבי סגל]] ציין כי פסוק כ': "וְגָלֻת הַחֵל-הַזֶּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר-כְּנַעֲנִים עַד-צָרְפַת וְגָלֻת יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּסְפָרַד יִרְשׁוּ אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב" נראה כתוספת מאוחרת, וייתכן שלא נכתב בידי עובדיה{{הערה|מ"צ סגל, '''מבוא המקרא''', א-ב, קרית ספר, ירושלים,1967, עמ' 472–473.}} 

==מקבילות לספרים אחרים==
חוקרים מסוימים<ref>{{צ-ספר|מחבר=[[מרדכי כוגן]]|שם=עובדיה|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=עם עובד|שנת הוצאה=1992|עמ=6-7|סדרה=מקרא לישראל}}; והמקורות להם הוא מפנה.

{{צ-ספר|מחבר=[[מרדכי כוגן]]|שם=יואל|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=עם עובד|שנת הוצאה=1994|עמ=7-8|סדרה=מקרא לישראל}}.

מבוא לספר עובדיה, [[יהודה קיל]], '''דעת מקרא''', הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, תשנ"ח.

{{צ-ספר|מחבר=[[יצחק אבישור]]|שם=תרי עשר א'|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=|שנת הוצאה=|עמ=199-200|סדרה=עולם התנ"ך|עריכה=גרשון גליל}}.

{{צ-ספר|מחבר=[[יחזקאל קויפמן]]|שם=תולדות האמונה הישראלית|עמ=363|כרך=ח'}}. מ"צ סגל, '''מבוא המקרא''', א-ב, קרית ספר, ירושלים,1967, עמודים 472–473.
</ref> ניסו למצוא הקבלות בין ספר עובדיה לספרים אחרים במקרא, ובפרט ל[[ספר ירמיהו]] ו[[ספר יואל]]. במטרה לנסות להבין מתי נכתבו ספר עובדיה ויואל שזמנם מוטל בספק, ומה טיב הקשר ביניהם לבין ירמיהו (עיין למעלה). בין ההקבלות שהחוקרים הנ"ל ציינו (יש נוספות):
* פסוקים א-ח מופיעים, בסדר אחר ובשינויים מעטים, בנבואת [[ירמיהו]] על אדום ב{{תנ"ך|ירמיהו|מט|ז|טז|ללא=ספר}}. הזיקה העמוקה לירמיהו מעידה על קשר של תלות, אך אין הסכמה האם אחד העתיק מהשני או ששניהם שאבו ממקור קדום על אדום.

{| class="wikitable"
|+השוואה בין עובדיה לירמיהו
! colspan="2" |עובדיה פרק א'
! colspan="2" |ירמיהו פרק מ"ט
|-
| colspan="2" |(א) שְׁמוּעָה שָׁמַעְנוּ מֵאֵת ה' וְצִיר בַּגּוֹיִם שֻׁלָּח קוּמוּ וְנָקוּמָה עָלֶיהָ לַמִּלְחָמָה
| colspan="2" |(יד) שְׁמוּעָה שָׁמַעְתִּי מֵאֵת ה' וְצִיר בַּגּוֹיִם שָׁלוּחַ הִתְקַבְּצוּ וּבֹאוּ עָלֶיהָ וְקוּמוּ לַמִּלְחָמָה
|-
| colspan="2" |(ב) הִנֵּה קָטֹן נְתַתִּיךָ בַּגּוֹיִם בָּזוּי אַתָּה מְאֹד
| colspan="2" |(טו) כִּי הִנֵּה קָטֹן נְתַתִּיךָ בַּגּוֹיִם בָּזוּי בָּאָדָם
|-
| colspan="2" |(ג) זְדוֹן לִבְּךָ הִשִּׁיאֶךָ שֹׁכְנִי בְחַגְוֵי סֶּלַע מְרוֹם שִׁבְתּוֹ אֹמֵר בְּלִבּוֹ מִי יוֹרִדֵנִי אָרֶץ
| colspan="2" |(טז) תִּפְלַצְתְּךָ הִשִּׁיא אֹתָךְ זְדוֹן לִבֶּךָ שֹׁכְנִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע תֹּפְשִׂי מְרוֹם גִּבְעָה
|-
| colspan="2" |(ד) אִם תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר וְאִם בֵּין כּוֹכָבִים שִׂים קִנֶּךָ מִשָּׁם אוֹרִידְךָ נְאֻם ה'
| colspan="2" |(טז) כִּי תַגְבִּיהַ כַּנֶּשֶׁר קִנֶּךָ מִשָּׁם אוֹרִידְךָ נְאֻם ה'
|-
| colspan="2" |(ה) אִם גַּנָּבִים בָּאוּ לְךָ אִם שׁוֹדְדֵי לַיְלָה אֵיךְ נִדְמֵיתָה הֲלוֹא יִגְנְבוּ דַּיָּם אִם בֹּצְרִים בָּאוּ לָךְ הֲלוֹא יַשְׁאִירוּ עֹלֵלוֹת
| colspan="2" |(ט) אִם בֹּצְרִים בָּאוּ לָךְ לֹא יַשְׁאִרוּ עוֹלֵלוֹת אִם גַּנָּבִים בַּלַּיְלָה הִשְׁחִיתוּ דַיָּם
|-
| colspan="2" |(ו) אֵיךְ נֶחְפְּשׂוּ עֵשָׂו נִבְעוּ מַצְפֻּנָיו
| colspan="2" |(י) כִּי אֲנִי חָשַׂפְתִּי אֶת עֵשָׂו גִּלֵּיתִי אֶת מִסְתָּרָיו
|-
| colspan="2" |(ח) הֲלוֹא בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' וְהַאֲבַדְתִּי חֲכָמִים מֵאֱדוֹם וּתְבוּנָה מֵהַר עֵשָׂו
| colspan="2" |(ז) לֶאֱדוֹם כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת הַאֵין עוֹד חָכְמָה בְּתֵימָן אָבְדָה עֵצָה מִבָּנִים נִסְרְחָה חָכְמָתָם
|}
*
* יש דמיון מסוים בין סגנונו של עובדיה לזה של [[ספר יואל|יואל]] (ובעיקר סופו) בתיאור [[יום הדין]].

{| class="wikitable"
|+השוואה בין עובדיה ליואל
! colspan="2" |עובדיה פרק א'
! colspan="2" |יואל פרק ד'
|-
| colspan="2" |(א) וְצִיר בַּגּוֹיִם שֻׁלָּח קוּמוּ וְנָקוּמָה עָלֶיהָ לַמִּלְחָמָה
| colspan="2" |(ט) קִרְאוּ זֹאת בַּגּוֹיִם קַדְּשׁוּ מִלְחָמָה ... יַעֲלוּ כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה
|-
| colspan="2" |(י) מֵחֲמַס אָחִיךָ יַעֲקֹב
| colspan="2" |(יט) מֵחֲמַס בְּנֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר שָׁפְכוּ דָם נָקִיא בְּאַרְצָם
|-
| colspan="2" |(יא) וְעַל יְרוּשָׁלַ‍ִם יַדּוּ גוֹרָל
| colspan="2" |(ג) וְאֶל עַמִּי יַדּוּ גוֹרָל
|-
| colspan="2" |(טו) כִּי קָרוֹב יוֹם ה'
| colspan="2" |(יד) כִּי קָרוֹב יוֹם ה'
|-
| colspan="2" |(טז) גְּמֻלְךָ יָשׁוּב בְּרֹאשֶׁךָ
| colspan="2" |(ד) אָשִׁיב גְּמֻלְכֶם בְּרֹאשְׁכֶם
|-
| colspan="2" |(יז) וּבְהַר צִיּוֹן תִּהְיֶה פְלֵיטָה
| colspan="2" |(פרק ג', פסוק ה') כִּי בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַ‍ִם תִּהְיֶה פְלֵיטָה
|-
| colspan="2" |(כא) וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו
| colspan="2" |(ב) וְנִשְׁפַּטְתִּי עִמָּם שָׁם
(יב) כִּי שָׁם אֵשֵׁב לִשְׁפֹּט אֶת כָּל הַגּוֹיִם מִסָּבִיב
|}
*
* שימושו של עובדיה במושג " יום ה' " מופיע אצל [[ספר יואל|יואל]] פעמים רבות<ref>{{תנ"ך|יואל|א|טו|קצר=כן|ללא=ספר}}; {{תנ"ך|יואל|ב|א|קצר=כן|ללא=ספר}}; {{תנ"ך|יואל|ב|יא|קצר=כן|ללא=ספר}}; {{תנ"ך|יואל|ג|ד|קצר=כן|ללא=ספר}}; {{תנ"ך|יואל|ד|יד|קצר=כן|ללא=ספר}}; {{תנ"ך|יואל|ד|יח|קצר=כן|ללא=ספר}}</ref> וכן ב[[ספר ישעיהו|ישעיהו]] י"ג<ref>{{תנ"ך|ישעיהו|יג|ו|ללא=פרק|קצר=כן}}; {{תנ"ך|ישעיהו|יג|ט|ללא=פרק|קצר=כן}}; {{תנ"ך|ישעיהו|יג|יג|ללא=פרק|קצר=כן}}</ref>, [[ספר עמוס|עמוס]] ה'<ref>{{תנ"ך|עמוס|ה|יח|ללא=פרק|קצר=כן}}; {{תנ"ך|עמוס|ה|כ|ללא=פרק|קצר=כן}}</ref>, [[ספר צפניה|צפניה]] א'<ref>{{תנ"ך|צפניה|א|ז|ללא=פרק|קצר=כן}}; {{תנ"ך|צפניה|א|יד|ללא=פרק|קצר=כן}}</ref> ו[[ספר מלאכי|מלאכי]] ג'<ref>{{תנ"ך|מלאכי|ג|כג|ללא=פרק|קצר=כן}}</ref> ובמקומות נוספים בתנ"ך. ייתכן שהיו מסורות משותפות לגבי "יום ה'" שהשפיעו על הביטויים הדומים, ולפיכך לא ניתן ללמוד מכך על תיארוך יואל.

==קבר עובדיה==
קבר עובדיה הוא נושא שנוי במחלוקת. מקום קבורתו אינו מתואר בתנ"ך, וקיימות מספר מסורות לגביו מ[[המאה ה-12]].

===כפר חיטים===
[[פתחיה מרגנסבורג]] ([[1175]]) מתאר את קבר עובדיה בהר ב[[כפר חיטים]].
{{ציטוט|והר געש גבוה מאד, ובהר געש קבור עובדיה הנביא, ורחוק ממנו [[ניתאי הארבלי]] ב[[ארבל (יישוב עתיק)|ארבל]]… וההר עשוי מעלות שעולים בו, ובאמצע ההר [[יהושע בן נון]] קבור, ואצלו [[כלב בן יפונה]]}}

===מושב דוב"ב===
יש הנוקטים שמקום ציונו נמצא ב[[דוב"ב]] ויום ה[[הילולא]] שלו הוא ב[[ראש חודש]] [[א' בניסן]] כמובא בלוח [[דבר בעתו]] מאת הרב [[מרדכי גנוט]].
{{ציטוט|ושם דרומית למושב דוב"ב, ליד [[בית עלמין|בית העלמין]], נמצאים קבריהם של רבי [[נחמן קטופא]], [[מר זוטרא בר מר זוטרא]] ו[[עובדיה הנביא]]}}

===ברעם===
ר' [[שמואל ב"ר שמשון]] (1210) בספרו "מסע דפלסטינא" מתאר את קבר עובדיה ב[[כפר ברעם (יישוב עתיק)|כפר ברעם]].
{{ציטוט|ומצאנו בעיר...קבר עובדיה ואבן שיש עליו, ובה חקוק: 'זה קבר עובדיה הנביא הירא את השם מנעוריו, שנפטר בשנת תק"ע ליציאת מצרים'}}

בשנת 2007 פורסם בספר 'מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל', מחקר אודות קבר עובדיה שהצליח לאתר את המקום עליו הצביעו עולי הרגל כקבר עובדיה במשך הדורות.
{{ציטוט|על פי תיאור עולי הרגל, עובדיה קבור בסמוך לבית הכנסת שלו, מרזב מציין את המקום שתחתיו המערה בה נקבר, ובסמוך לו מערות ששם החביא את הנביאים. תיאור זה הינו במדוייק המקום שתארנו. (בטעות הוא מצויין כיום במקום הנמצא צפונה במרחק רב מבית הכנסת שלו, ואין שם לא מערה ולא מערות ששם החביא הנביאים){{הערה|מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל}}}}

===שומרון===
בספר 'מבשרת ציון' מתאר את קברו ב[[שומרון]].
{{ציטוט|שומרון… רבים ממלכי ישראל קבורים שם, גם בה קברי אלישע ועובדיה הנביאים}}

===גאחלאף===
הרב [[יחיאל היילפרין (רב)|יחיאל היילפרין]] בספרו [[סדר הדורות]], כותב כי נקבר ב'גאחלאף' וייתכן שהתכוון ל[[גוש חלב]]. אך מכל מקום הרב היילפרין לא היה נוסע או עולה רגל ומעולם לא היה בארץ ישראל, ושאב את ידיעותיו ממקורות חיצוניים.
{{ציטוט|עובדיה הנביא אמרו [[חז"ל]] שהיה בימי [[אחאב]] ו[[איזבל]], כמו שכתב [[רד"ק]] בראש ספר עובדיה… הוא עובדיה ששימש ל[[אליהו הנביא]] ([[מלכים]] א, יח) קברו בעיר גאחלאף}}

==יום השנה ויום ההילולא==
מקובל לציין את [[יום השנה (יהדות)|יום השנה]] ועשיית [[יום ההילולא]] של עובדיה הנביא ב[[ראש חודש]] [[א' בניסן]] ובאים לציונו הנמצא ב[[דוב"ב|מושב דוב"ב]]{{הערה|כפי המובא בלוח האלמנך [[דבר בעתו]] מאת הרב [[מרדכי גנוט]]}}.

==לקריאה נוספת==
* פירוש [[דעת מקרא]] על [[תרי עשר]].
* [[אוריאל סימון]] ומרדכי כוגן, '''עובדיה, יונה''', סדרת "[[מקרא לישראל]]", [[הוצאת מאגנס]] ו[[עם עובד]], 1992.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Obadiah|תצוגה=עובדיה}}
{{ספר תנ"ך|שם=עובדיה|תורת אמת=d_root__002_navi__18_ovadya|ממרא=16}}
* {{אוצר ישראל|ז|302|עֹבַדְיָה (עבדיהו)|עמודים=295–296}}
* {{בריטניקה}}
* {{אוצר הספרים היהודי|תנ"ך/עובדיה|ספר עובדיה}}
* ב"צ לוריא, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/betmikra/haoyev.htm האויב מדרום - אדום]. מאמר באתר '''דעת'''
* יהודה איזנברג, [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/trayasar/ovadya1.htm ישראל ואדום]. מאמר נוסף באתר '''דעת'''
* {{רמב"י נושא|עובדיה ספר||ספר עובדיה|רשימה=כן}}
* {{הקלטה}} [https://ilanabc.co.il/עבדיה/ פרק 109 – דברי הימים: ואל תעמוד על הפרק – על ספר עובדיה] ב[[פודקאסט]] דברי הימים בהגשת אילן אבקסיס{{ltr|
* J. M. P. Smith, W. H. Ward., & J. A. Bewer, [http://archive.org/stream/criticalexegetic24smituoft ''Micah, Zephaniah, Nahum, Habakkuk, Obadiah and Joel''] (International Critical Commentary), Edinburgh: T. & T. Clark, 1911. Online copy at the [[ארכיון האינטרנט|Internet Archive]]
}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{תרי עשר}}
{{ספרי התנ"ך}}
{{הברית הישנה}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:נביאים בתנ"ך]]
[[קטגוריה:תרי עשר]]
[[קטגוריה:גרים בתנ"ך]]
[[קטגוריה:פרשת וישלח]]