עופרית הכף
 עופרית הכף
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | צמחים וסקולריים |
| סדרה: | ציפורנאים |
| משפחה: | עפריתיים |
| סוג: | Plumbago |
| מין: | עופרית הכף |
| שם מדעי | |
 Plumbago auriculataלאמארק | |
| |
עֹפְרית הכֵּף (שם מדעי: Plumbago auriculata) היא מין של שיח מטפס יְרֹק-עַד ממשפחת העופריתיים. מוצאה מתפרס ממוזמביק ועד דרום אפריקה ומכאן שמה[1][2]. הוא נפוץ בישראל כצמח נוי. לסוג עופרית ישנו נציג בר בישראל - עופרית אירופית.
היא גדלה לגובה של עד שני מטרים, ויכולה להתפשט לרוחב של מספר מטרים ולטפס על עצים ועצמים סמוכים. ניתנת לגיזום לצורה ולגודל רצוי. היא פורחת מספר חודשים בשנה בצבע תכלת.
העופרית היא פונדקאית לפרפר כחליל האספסת. בחודשי הקיץ ניתן לעיתים קרובות לראות עשרות פרטים של כחליל זה על שיחים פורחים של העופרית.[3]
מאפיינים המין[עריכת קוד מקור | עריכה]
המין עופרית הכף הוא שיח מטפס, ענף ולא קוצני.
הגבעולים מצולעים ונושאים עלים לכל אורכם(בשונה מהמין עדעד שעליהם מרוכזים בעיקר בבסיס הגבעול בצורת שושנת או שהגבעולים חסרים או חסרים כמעט עלים).
הלוואים חסרים. הפטוטרות חסרות לפחות בעלים הגבוהים.
העלים מסורגים, תמימים, ערוכים לכל אורכו של הגבעול (כאמור לעיל). בסיסם חובק את הגבעול או בעל אוזניות. העלים מוארכים או דמויי מרית (קודקודם קהה והוא הולך וצר לקראת בסיסו) קהים בקודקודם ולעיתים בעלי חוד קצר ביותר, אורכם כ-5 ס"מ, בסיסם מוצר ועובר לפטוטרת קצרה[4][5].
פרחים דו-מיניים, בעלי שחלה עילית, נכונים (בעלי סימטריה רדיאלית), בעלי עטיף כפול, מאוחי עלי כותרת, ערוכים בשיבולים קצרות בקצות הענפים. כל פרח יושב ומלווה בשלושה חפים ירוקים. הפרחים בצבעי לבן או בגווני כחול ותכלת.
הגביע דמוי צינור, בעל 5 אונות מאוחות וזקופות ובעל 5 צלעות, קרומי וירוק ומלווה 3 חפים ירוקים בבסיסו. הגביע מכוסה שערות בלוטיות (בלוטה בעלת עוקץ קצר) שבעיקר מרוכזות בחלק העליון שלו. בבלוטות (טריכומות מפרישות) דביקות שנישאות על עוקץ (בשונה מהמין בת עופרית). מדובר בבלוטות רב-תאיות, הבנויות מכמה תאים מפרישים חומרים ומכמה תאים בסיסיים אוספים[6]. הגביע משתייר ומתפרה.
הכותרת לבנה או כחולה, בעלת 5 עלים מאוחים לכל אורכם ודמוית מסמר, צינורה ארוך מאוד, 3 עד 4 ס"מ ואונותיה מפושקות.
אבקנים 5 כמספר עלי הכותרת והם ערוכים מולם ולא ביניהם. האבקנים מעורים בתושבת הפרח ואינם מעורים בצינור הכותרת כרגיל במאוחי עלי כותרת (בשונה מבת-עופרית). המאבקים נפתחים בסדק אורך.
השחלה עילית בת עלה שחלה אחת, מגורה אחת, שיליה בסיסית וביצית אחת בסיסית הנישאת על עוקץ ארוך ועקום מקיף אותה מסביב. עמודי שחלה 5, מפורדים או מאוחים ויש אומרים 5 עמודי שחלה מפורדים או מאוחים בבסיסם או עמוד שחלה יחיד שמתפצל לחמש אונות של צלקות דמויות חוט[5].
הפרי מסוג הלקט יבש דמוי שקיק מוארך חבוי בתוך הגביע ומכיל זרע אחד. הוא נפתח אחרי הבשלתו במעגל לרוחבו בקרבת בסיסו, או במילים אחרות פתיחתו היא פתיחה היקפית – (circinotropous)[6] – פתיחה על ידי סדק רוחב, באופן שנוצר מכסה[4].
יחידת התפוצה כוללת את שרידי הכותרת ואת הפרי שעטוף בגביע משתייר. השערות הבלוטיות המצויות על פני הגביע מפרישות חומר דביק שמשמש להיאחזות יחידת התפוצה בבעלי חיים העוברים ליד הצמח.
תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
תפרחת -
תפרחת של פרחים סגורים -
תפרחות -
פרחים בודדים -
פרח של עופרית אירופית בתקריב
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עופרית הכף, באתר ITIS (באנגלית)
- עופרית הכף, באתר NCBI (באנגלית)
- עופרית הכף, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- עופרית הכף, באתר Tropicos (באנגלית)
- עופרית הכף, באתר GBIF (באנגלית)
- עופרית הכף, באתר The Plant List (באנגלית)
- עופרית הכף, באתר IPNI (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ .Plumbago auriculata Lam, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ Nico Vermeulen:"The Complete Encyclopedia of Container Plants", p. 216.
- ^ יצחק אייזנשטיין, פרפרי ארץ ישראל, הוצאה פרטית, 2003
- ^ 1 2 א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 327-330
- ^ 1 2 נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 501
- ^ 1 2 א. פאהן, אנטומיה של הצמח, מהדורה שניה, מורחבת ומעודכנת, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1989, עמ' 210