עירא היאירי
עִירָא היָאִירִי היה בנו של עקש התקועי שהיה מגיבורי דוד. היה מקורב לדוד המלך ולבניו ושירת לפני בניית בית המקדש הראשון, על פי פשט הפסוקים ככהן, אך תרגום יונתן ומפרשים אחרים פירשו את תואר "כהן" כסימן לגדולה ולא דווקא כהונה ממש.
יש מי שפירש, שעירא ובני דוד עבדו יחדיו בכהונה. הפסוקים:”וּבְנֵי דָוִד, כֹּהֲנִים הָיוּ” .[1] וכן ”וְגַם, עִירָא הַיָּאִרִי, הָיָה כֹהֵן, לְדָוִד”.[2] פסוקים אלו "שוחזרו" על ידי הפרשן קלוסטרמן לפסוק: "ועירא ובני דוד היו כהנים לדוד"[3]. ככל הנראה הוא השתייך למשפחת היאירי שגרה בעבר הירדן המזרחי.
במסכת גיטין[4] מבואר שהיה איש אשכולות אשר לא נראה כמוהו מימי משה רבנו איש אשר בו "תורה וגדולה במקום אחד".
במסכת מועד קטן[5] מופיע בתור רבו של דוד המלך. עוד מסופר שדוד נהג בו בכבוד ואף ישב בפניו על הקרקע בעת שלמד ממנו תורה.
במסכת עירובין מובא שדוד המלך היה נותן את כל מתנות כהונה שהיו לו לעירא רבו.
במדרש רבה שיר השירים ובמסכת עירובין מובא שדוד המלך לא הראה לציבור את ידיעותיו בתורה כל זמן שעירא רבו היה חי.
