מסכת גיטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

סדר הגט

ב____ בשבת ב____ יום/ימים לירח ____ שנת חמשת אלפים ושבע מאות ו____ לבריאת העולם למניין שאנו מונים כאן בעיר/מקום ____ היושב/ת על נהר ____ ועל מי מעינות אני ____ בן ____ המכונה ____ העומד היום ב____ עיר/מקום היושב/ת על נהר ____ ועל מי מעינות חפצתי ברצון נפשי מבלי שאני אנוס ועזבתי ופטרתי וגירשתי :אותך לַך אַת אשתי ____ בת ____ העומדת היום ב____ עיר/מקום היושב/ת על נהר ____ ועל מי מעינות שהיית אשתי מקודם לכן ועתה פטרתי ועזבתי וגירשתי אותך לך שתהיי רשאית ושולטת בנפשך ללכת להינשא לכל גבר שתרצי ואיש לא ימחה בידך מיום זה ולעולם והרי את מותרת לכל אדם וזה שיהיה לך ממני ספר גירושין ואגרת עזיבה וגט פיטורין כדת משה וישראל ____ בן ____ עד ____ בן ____ עד

נוסח גט בתרגום לעברית. הנוסח המקורי נכתב בארמית

מַסֶּכֶת גִּטִּין היא המסכת השישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה, ויש בה תשעה פרקים.

המסכת עוסקת בעיקר באופן שבו נעשים הגרושין. ביהדות, גירושין מתבצעים כאשר איש נותן לאשתו שטר (המכונה "ספר כריתות" בלשון המקרא, או "גט" בלשון חכמים), שבו משחרר אותה מן הנישואים. כתיבת הגט ומסירתו הם חלק ממעשה הגירושין, ועל כן עוסקת המסכת גם בפרטים אלו.

המסכת כוללת גם כפרק וחצי (סוף הפרק הרביעי וכל הפרק החמישי) העוסקים בענייני "תיקון העולם" - גזרות ותקנות שמטרתן מניעת מכשולים ותקלות.

קבוצת אגדתות מפורסמת בגמרא שעל המסכת[1] מכונה בשם "אגדות החורבן" ומספרת את סיפור חורבנם של ירושלים ובית המקדש.

בדפוס וילנה לתלמוד בבלי למסכת זו יש 89 דפים.

מיקומה של המסכת בסדר נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסח המשנה לרמב"ם, המסכת מופיעה לאחר מסכת נדרים, ולפני מסכת סוטה. הרמב"ם מסביר סדר זה כך:

וכשהשלים לדבר על הנישואין ומה שיתחייב בשבילן מהפרת הנדרים, התחיל בעניין הגירושין, שאחרי נישואין באין הגירושין, וסידר גיטין אחר נזירות. ואחר גיטין סוטה, שעניינה מעניין הגירושין, שהסוטה כשתזנה – יש לכוף האיש והאשה על הגירושין.

אולם סדר המסכתות המצוי הוא שהמסכת מופיעה אחרי מסכת סוטה, וזאת עקב הרצון שלא להפריד בין מסכתות נזיר לסוטה הקשורות זו לזו כמו שמבואר במסכת סוטה[2]: "למה נסמכה פרשת נזיר שבתורה לפרשת סוטה?[3] לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה ידיר עצמו מן היין".

פרקי המסכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. המביא גט קמא (שש משניות[4]) – דיני שליחות גט מ"מדינת הים", והקשר בין גיטין לשטרות שחרור עבדים, ובין היתר גם בגבולות ארץ ישראל.
  2. המביא גט בתרא (שבע משניות) – סיום דיני שליחות ממדינת הים, דיני כתיבת וחתימת הגט ושליח הבאה.
  3. כל גט שנכתב (שמונה משניות) – דיני כתיבת הגט לשמה, שליח גט שחלה, וחזקות.
  4. השולח גט לאשתו (תשע משניות) – דיני ביטול שליח, ודינים שנאמרו מפני תיקון העולם.
  5. הניזקין שמין להם בעידית (תשע משניות) – עוד דינים מפני תיקון העולם ומפני דרכי שלום.
  6. האומר התקבל גט זה לאשתי (שבע משניות) – עוד דיני שליחים בגט: לכתיבה, חתימה, הולכה וקבלה.
  7. מי שאחזו קרדיקוס[5] (תשע משניות) – המשך דיני שליחים, ודיני גט על תנאי.
  8. הזורק גט לאשתו (עשר משניות) – דיני קבלת הגט, גט ישן, נשים שחובה לגרשן וגט קרח.
  9. המגרש את אשתו (עשר משניות) – דיני גירושין לחצאין, עדים בגט, ועילות לגירושין.

לפי רש"י[6], הרא"ש והמאירי פרק מי שאחזו קודם לפרק האומר התקבל. זאת לעומת התוספות[7] בשם התלמוד ירושלמי הר"ן והרמב"ם שמסדרים כפי הסדר המופיע כיום.

במסכת זו 75 משניות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מדף נ"ה, עמוד ב' עד דף נ"ח, עמוד א'
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ב', עמוד א'
  3. ^ פרשת סוטה מופיעה בספר במדבר, פרק ה', פסוק י"א ועד סוף הפרק ופרשת נזיר מיד אחריה.
  4. ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
  5. ^ קרדיקוס, או: קורדייקוס, הוא מצב רפואי שהיה בימי חז"ל. על זיהויו, ראו: מהו קורדייקוס?, פרופ' יהודה לוי, באתר מכון שלזינגר; והערך "מחלות", באתר ויקישיבה, החל מהערה 183.
  6. ^ דף ע"א, עמוד ב'
  7. ^ דף ס"ב, עמוד ב'