עכביש המשפך של סידני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןעכביש המשפך של סידני
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי-רגליים
מחלקה: עכבישניים
סדרה: עכבישאים
תת־סדרה: אופיסתותלה
משפחה: עכבישי משפך אוסטרליים
סוג: Atrax
מין: עכביש המשפך של סידני
שם מדעי
Atrax robustus
פיקארד-קיימברידג', 1877
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עכביש המשפך של סידני (שם מדעי: Atrax robustus) הוא מין עכביש ארסי אנדמי לאוסטרליה, אשר מצוי בדר"כ בחלקה הדרום מזרחי של היבשת בסביבות העיר סידני (ומכאן שמו). נשיכתו מסוכנת מאוד לפרימטים ומצריכה טיפול רפואי הכולל נוגדנים לארס. נחשב ביחד עם העכביש הנודד הברזילאי לאחד משני מיני העכבישים המסוכנים בעולם.

העכביש שייך למשפחת עכבישי המשפך האוסטרליים - משפחה המונה 35 מינים, כולם תוקפנים באופיים - וכלול כאחד משישה מיני עכבישים במשפחה בעלי ארס קטלני. למרות הימצאותם של עכבישים גדולים יותר בעלי כמות ארס גדולה יותר במשפחה (משפכן העצים הצפוני - Hadronyche formidabilis (אנ')) ולפיכך גם ארסיים יותר, עכביש המשפך של סידני נחשב למסוכן שבהם בעיקר בשל הימצאותו באזורים מאוכלסים בצפיפות והרגלי הזכרים (הנושאים ארס חזק יותר משל הנקבות) המאופיינים בנדידה למטרת הזדווגות - דבר התורם למפגשים תכופים עם בני אדם.

עכביש זה דומה לטרנטולה במראה אך קטן בהרבה, באורך 1–5 סנטימטרים ומוטת הרגליים היא 5–7 סנטימטרים. צבעו כחול-כהה, שזוף-כהה או שחור, כשהראש והחזה בגוון בהיר והוא חסר שיער. העכביש בעל מצבטים מזריקי ארס גדולים ביותר ביחס לעכביש. לעכביש שני בחנינים קטנים בקצה בטנו, מהם הוא מפיק את הקורים.

כפי ששמו מרמז, תפוצת העכביש היא בקרבת העיר סידני שבניו סאות' ויילס ולעיתים יימצא גם בויקטוריה או באוסטרליה הדרומית. תחום מחייתו היא באזורים חמימים מתחת לסלעים, גזעים או לצמחייה לחה והוא מתרחק מאזורי מדבר.

העכביש מצוי במחילה, בה הוא טווה קורים דמויי-"משפך" (ומכאן שמו) ואורב לטרף של חרקים, עכבישים אחרים ואף רבי רגליים או לטאות קטנות.

ארס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזכרים קטנים מעט בגודל גופם מהנקבות, אך בניגוד לרוב מיני העכבישים, גדולים מהן במוטת הרגליים ובעלי ארס חזק יותר. הארס מכיל כמות גדולה של רעלנים כמו רובוסטוקסין, שהוא פוליפפטיד קטלני בעל רעליות עצבית. השפעתו של רעלן זה גורמת לפתיחת תעלת יונים בתאי עצבים וגורמת לכאב עז. זאת בנוסף על מצבטיו הגדולים של העכביש, אשר יכולים להיתפס בעור או אף בכפפות ולא להתנתק ללא פעולה של הקורבן.

רעלן נוסף הנמצא בארס הוא אטרקוטוקסין. בנוסף הארס מכיל רעל עצבים כמו נוירוטוקסין אשר גורם לדחף עצבי בתאים ומערכת העצבים. כתוצאה מכך נחסם שחרור האצטילכולין בסינפסות של עצבים ושרירים, מה שגורם לשיתוק ומוות.

עד שנת 1981 אירעו מספר מקרי מוות כתוצאה מנשיכה של העכביש ומקרים רבים של נשיכות שהסתיימו בנזקים בריאותיים חמורים. בחלק מהמקרים המאומתים, אירעו מקרי המוות כרבע שעה בלבד לאחר הנשיכה. עם זאת החל משנת 1981, נמצא נוגדן לארס, הפועל מהר וביעילות, ומאז לא נרשמו מקרי מוות נוספים.

למרות השפעתו הקטלנית של הארס על בני אדם וקופים, הוכח שאין לו כמעט שום השפעה על כלבים, חתולים ויונקים רבים אחרים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]