הצגת המקור של הדף "פורים"

{{פירוש נוסף|נוכחי=חג יהודי}}
{{מפנה|חג פורים|שיר בשם זה|חג פורים (שיר)}}
{{חג
| שם = פורים
| שם בשפת המקור = -
| תמונה = [[קובץ:Me'ah Berachot6.jpg|250px]]
| כיתוב = תפילת [[על הנסים]] לפורים
| סיבה = סיכול תוכניתו של [[המן האגגי]] להשמיד את כל [[יהודים|יהודי]] [[האימפריה הפרסית]] ב[[י"ג באדר]], כפי שמסופר ב[[מגילת אסתר]].{{הערה|על-פי [[הכרונולוגיה המקראית והמסורתית|מסורת ישראל]] - בשנים ג'ת"ו-ג'ת"ז, 354-355 לפני [[ספירת הנוצרים]].}}
| סמלים = קריאת [[מגילת אסתר]], [[מתנות לאביונים]], [[משלוח מנות]], שתיית [[יין]], [[רעשן|רעשנים]], [[תחפושת בפורים|תחפושות]] ו[[מסכה|מסכות]], [[אוזן המן|אוזני המן]]
| מתקשר = [[תענית אסתר]] המצוינת יום לפני פורים
| תאריך התחלה = [[#פרזים ומוקפים|פרזים]]: [[י"ד באדר]] {{תאריכים}}{{ש}}[[#פרזים ומוקפים|מוקפים]]: [[ט"ו באדר]] {{תאריכים|פורים ירושלים}}
}}
'''פּוּרִים''' הוא אחד מ[[חגי ישראל]], הנחוג ברוב המקומות ב[[י"ד באדר]] ("פורים דפרזים"), וב[[עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון|ערים מוקפות חומה]] ב[[ט"ו באדר]] ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים"). החג נקבע כ[[יום הודאה]] ל[[אלוהים (יהדות)|אלוהים]], מכיוון שעל פי המסורת ה[[יהדות|יהודית]] בחג זה ניצלו היהודים ב{{ה|אימפריה הפרסית}} מ[[רצח עם]] שזמם לבצע בהם [[המן האגגי]], ה[[משנה למלך]] [[אחשוורוש]].

מקור המסורת ב[[מגילת אסתר]], על פיה נקרא החג על שום ה"פּוּר"{{הערה|המילה '''פּוּר''' היא מילה [[שפות שמיות|שמית]], בניגוד למילים רבות במגילה שמקורן מהשפה הפרסית. מקורה של המילה הוא ככל הנראה מ[[אכדית]].}} ([[הטלת גורל|גורל]]) שהטיל המן כדי לקבוע את היום שבו יבוצע ה[[טבח]] ביהודים.{{הערה|{{תנ"ך|אסתר|ט|כו}}}} בעקבות רצף אירועים המתוארים במגילה, התהפך הגלגל, ובזכות [[אסתר]] סוכלה מזימתו של המן, ש[[תלייה|נתלה]], והיהודים הם שהרגו באותו יום באויביהם. [[י"ג באדר]], ערב פורים ויום הטבח המתוכנן, הוא יום [[תענית אסתר]].

[[מצוות]] החג כוללות את [[קריאת מגילה|קריאת מגילת אסתר]] בלילה וביום, [[מתנות לאביונים]], מסירת [[משלוח מנות|משלוחי מנות]] איש לרעהו ועריכת [[סעודת פורים]] שבה מקובל [[שכרות|להשתכר]] [[שתיית יין בפורים|"עד-דְלֹא-ידע"]].{{הערה|החיוב ההלכתי של ההשתכרות אינו ברור, והרבה [[פוסק]]ים כתבו שאפשר להסתפק בשתיית יין מרובה. ראו {{שולחן ערוך|אורח חיים|תרצה|ב}} עם הפרשנים.}} החג מצטיין במאפייני ה[[שמחה]] שבו, לבישת [[תחפושת|תחפושות]] ו[[מסכות]], [[בדחנות]] והרעשה ב[[רעשן|רעשנים]]. כמו כן, מאפה מתוק שמקובל לאכול בתקופת החג הוא [[אוזן המן]].

חג הפורים וחג ה[[חנוכה]] הם שני החגים המרכזיים ב[[יהדות]] שהמקור להם אינו מ[[דאורייתא|התורה]], אלא מ[[דרבנן]]. חגים אלו כלולים ב[[שבע מצוות דרבנן]]. עם זאת, לחג הפורים תוקף גדול יותר מחג החנוכה (הנקרא "[[דברי קבלה]]") בשל היותו תקנה מזמן ה[[נביאים]] הכתובה ב[[תנ"ך]].

==מקור החג==
===על פי מגילת אסתר===
====סיפור ההצלה====
[[קובץ:Jacob Willemsz de Wet Triumph des Mordechai.jpg|230px|ממוזער|ציור שמן: המן מוביל את מרדכי לבוש בבגדי פאר ברחבי העיר, במצוותו של אחשוורוש.]]
{{הפניה לערך מורחב|מגילת אסתר}}
על פי הכתוב במגילת אסתר, נקבע החג לציון הצלת ה[[יהודי]]ם מהשמדה ב[[אימפריה הפרסית]] בתקופה שלאחר [[חורבן בית המקדש הראשון]]. באותה עת שלטו ה[[פרסים]] על חלקים נרחבים מיבשת [[אסיה]].

על פי המסופר במגילה, ה[[מלך]] [[אחשוורוש]] גירש את אשתו ה[[מלכה]] [[ושתי]], והחל לחפש מלכה חדשה בין בתולות הממלכה. הוא בחר לבסוף בהדסה, נערה יהודייה שהסתירה את דתה מפני המלך ואנשיו בעצת בן דודה [[מרדכי היהודי|מרדכי]], והציגה עצמה בשם הנוכרי [[אסתר]]. באותו זמן [[המן האגגי]], יועצו הקרוב של אחשוורוש, החל לנטור טינה למרדכי בשל סירובו להשתחוות בפניו. שנאתו של המן הניעה אותו "להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים" שחיו בכל ממלכת פרס ולקחת את רכושם. לשם כך, הוא ביקש את אישורו של המלך, והסביר לו כי:
{{ציטוט|יֶשְׁנוֹ עַם-אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ; וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל-עָם וְאֶת-דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין-שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם. אִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב, יִכָּתֵב לְאַבְּדָם; וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר-כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל-יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה, לְהָבִיא אֶל-גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ.|{{תנ"ך|אסתר|ג|ח|ט}}}}
המלך נעתר לבקשה ופרסם כתב מלכות המורה על השמדת כל היהודים ביום [[י"ג באדר]], יום שאותו בחר המן על ידי [[הטלת גורל|הטלת פור]]. מזימה זו סוכלה הודות לשורה של אירועים במעורבותם של [[אסתר המלכה|אסתר]] ו[[מרדכי היהודי|מרדכי]], שהובילו במקום זאת ל[[הוצאה להורג|הוצאתו להורג]] של הזומם, [[המן האגגי|המן]]. על־אף שהמלך לא יכול היה לבטל את כתב ההשמדה, הוא הוציא פקודה חדשה המאפשרת ליהודים להתגונן ולעמוד על נפשם ביום המיועד.

באותו יום, י"ג באדר, הרגו היהודים כ-500 איש (וכן את [[עשרת בני המן|עשרת בניו של המן]]) ב[[שושן הבירה]] ו-75 אלף איש בשאר הממלכה, אך לא בזזו שלל. אסתר ביקשה רשות מהמלך להאריך את המלחמה בשושן הבירה, וקיבלה יום אחד נוסף. ביום זה, [[י"ד באדר]], [[תלייה|נתלו]] עשרת בניו של המן ונהרגו כ-300 איש נוספים. יהודי כלל הממלכה נחו וחגגו ב"יום משתה ושמחה"{{הערה|{{תנ"ך|אסתר|ט|יז}}}}{{הערה|{{תנ"ך|אסתר|ט|יח}}}} בי"ד באדר, ויהודי שושן הבירה חגגו ב[[ט"ו באדר]].

====קביעת החג====
[[קובץ:Esther and Haman before Ahasuerus - Jan Victors - Wallraf-Richartz Museum - Cologne - Germany 2017.jpg|230px|ממוזער|ציור שמן: אסתר מזמינה את המן והמלך אחשוורוש למשתה כדי לחשוף בפני המלך את רשעותו של המן.]]

המגילה מספרת כיצד בעקבות מאורעות אלו נקבעה חגיגה מדי שנה באותו יום שבו נחו וחגגו היהודים את נס הצלתם. מנהג זה נקבע בעקבות שתי איגרות שנשלחו מאת [[מרדכי היהודי]] ו[[אסתר המלכה]] אל כל היהודים:

{{ציטוט|תוכן=וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים ... לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ ... יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים ... {{ש}} וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַת אֲבִיחַיִל וּמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי אֶת כָּל תֹּקֶף, לְקַיֵּם אֵת אִגֶּרֶת '''הַפֻּרִים''' הַזֹּאת הַשֵּׁנִית ... לְקַיֵּם אֶת יְמֵי '''הַפֻּרִים''' הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם ... וּמַאֲמַר אֶסְתֵּר קִיַּם דִּבְרֵי '''הַפֻּרִים''' הָאֵלֶּה וְנִכְתָּב בַּסֵּפֶר.|מקור={{תנ"ך|אסתר|ט}}}}

===במחקר===
ב[[הממלכה האחמנית#היסטוריה|דברי ימי הממלכה האחמנית]] לא מופיעות הדמויות עליהן מסופר במגילת אסתר, כגון מלך בשם אחשורוש, מלכה בשם אסתר או משנה למלך בשם המן או מרדכי. אין גם אזכור של אירועי האלימות הנרחבים המתוארים בסוף המגילה, בהם נהרגו 75,000 מתושבי הממלכה בידי היהודים. מסיבה זו, ומכיוון שהמגילה תואמת דפוסים ספרותיים שהיו נפוצים ב[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|תקופה ההלניסטית]], המחקר האקדמי אינו מחשיב את המגילה כתיעוד של אירועים היסטוריים אלא כ[[רומן היסטורי|נובלה היסטורית]], כלומר כיצירה בדיונית המתרחשת בתקופה היסטורית, וכסיפור [[אטיולוגיה|אטיולוגי]], כלומר כיצירה שנועדה לספק בדיעבד הסבר לחג הפורים, שכבר היה מקובל בצורה זו או אחרת בזמן כתיבתה.{{הערה|Jona Schellekens,[https://www.jstor.org/stable/25610170 Accession Days and Holidays: The Origins of the Jewish Festival of Purim], Journal of Biblical Literature
Vol. 128, No. 1 (Spring, 2009), pp. 115-134{{ש}}ראו בעיקר עמ' 116, 132}}{{הערה|על מגילת אסתר כסיפורת בדיונית ראו Adele Berlin, [https://www.jstor.org/stable/3268590?seq=1 The Book of Esther and Ancient Storytelling]{{ש}}לעניין האטיולוגיה ראו שם, עמ' 7}}

בתחילת המאה ה-20 התגלתה בארכיב המנהלתי של פרספוליס {{אנ| Persepolis Administrative Archives}} תעודה מסוף ימי [[דריווש הראשון]] או תחילת ימי [[חשיארש הראשון]], אשר מוזכר בה פקיד בשם marduka, והיו חוקרים שסברו כי מדובר במרדכי היהודי אשר מוזכר במגילת אסתר.{{הערה|1=פרופסור מיכאל הלצר, אנציקפלודיה עולם התנ"ך, עמוד 213}}{{הערה|1=ד"ר חיים חפץ, שם, "בטבלאות בית האוצר, ממצאים ארכאולוגיים שנתגלו בפרספוליס, ניתן לדעתי לזהות את מרדכי היהודי"}}{{הערה|1=Yamanuchi, Edwin M, Persia and bible, Grand Rapids Michigen, Baker Book House, 1990, p.235|כיוון=שמאל}} חוקרים אחרים טענו כי הדמיון בשמות אינו מספיק לקביעה כזו, משום שהתעודה לא מזכירה שאותו פקיד היה יהודי, או משושן הבירה, או קרוב של המלכה,{{הערה|1=David J.A Clines, "The Quest For The Historical Mordechai, www.academia.edu|כיוון=שמאל}} וכי בתעודות מאותה תקופה מוזכרים ארבעה אנשים שונים באותו שם,{{הערה|דייוויד מ. הווארד הבן, [https://books.google.co.il/books?id=Pzigv2umDpEC&dq=marduka+marduku+mordecai&pg=PA369&redir_esc=y#v=onepage&q=marduka%20marduku%20mordecai&f=false An Introduction to the Old Testament Historical Books], עמ׳ 309}} שמשמעותו היא "עבדו של [[מרדוך]]", והיה כנראה נפוץ ברחבי האימפריה האחמנית.{{הערה|רבי שמאי אנגלמאייר, [https://jewishstandard.timesofisrael.com/highlight-of-the-gods/ Highlight of the Gods?] באתר Jewish Standard, מרץ 2014}}
====דמיון לחגים אחרים====
[[קובץ:Ester y Mardoqueo escribiendo la primera carta del Purim (Ester, 9-20-21) - Aert de GELDER - Google Cultural Institute.jpg|שמאל|ממוזער|230px|אסתר ו[[מרדכי היהודי|מרדכי]] כותבים את סיפור פורים.]]

מקורו ההיסטורי של החג אינו ברור.{{הערה|[https://www.britannica.com/topic/Purim הערך "פורים"] ב[[אנציקלופדיה בריטניקה]]}} יש חוקרים שמצאו דמיון בין מנהגי החג לחגים אחרים שנחגגו ב[[מסופוטמיה]] בסוף ה[[חורף]] או בתחילת ה[[אביב]], כגון זגמוק {{אנג|Zagmuk}} הבבלי או סאקיאה (Sacaea) הפרסי, חגים שכללו חגיגות, הוללות, היפוך תפקידים בין המלך לפושע שהוצא להורג בסוף החג, ומוטיבים דומים נוספים.{{הערה|לואיס ספנס {{אנג|Lewis Spence}}, [https://www.wisdomlib.org/mesopotamian/book/myths-and-legends-of-babylonia-and-assyria/d/doc7163.html Myths and Legends of Babylonia and Assyria, Chapter III]}} 

בין החגים האיראניים הנחגגים בתקופה זו של השנה:
* החג [[נורוז]] החל ב[[נקודת השוויון|יום השוויון האביבי]], שבו מחלקים מתנות לאביונים, בוחרים מלכה ליום אחד, ונוהגים ב"נהפוך הוא"{{דרוש מקור}}; 
* החג מגפוניה, שבו חוגגים את הרג המַגִים על ידי דריווש {{דרוש מקור}}; 
* החג [[מרדגיראן]], שבו גם כן נוהגים ב"נהפוך הוא";{{מקור|נושא=יהדות}}
* החג [[פרוורדיגאן]] {{אנג|Frawardigan}}, המזכיר את פורים בשמו, חג המתים או חג האבות, שבו מבקרים את מקום קבורת המתים ומניחים אצלם מנות.{{הערה|Julius Lewy, [http://www.jstor.org/stable/23503154 "The Feast of the 14th Day of Adar"], Hebrew Union College Annual 14 (1939), pp. 127-151, [[JSTOR]] website, (free subscription required)|כיוון=שמאל}} 

בנוסף, נמצא דמיון לחגים עתיקים מתרבויות אחרות: 

* חג לאַכִיתוֹ ה[[בבל]]י, סמוך לתחילת חודש ניסן, שבו חגגו את ראש השנה והטילו גורלות (פור) לקביעת גורל השנה החדשה {{דרוש מקור}};
* חג ה[[דיוניסיה]] ההלניסטי, שבו נהגו לשתות מן היין החדש, להציג קומדיות וטרגדיות ולעטות מסיכות, וגם הוא נחגג באופן שונה בעיר ובכפר.  

התלמוד{{הערה|{{בבלי|עבודה זרה|יא|ב}}}} מזכיר חג בבלי נוסף ביום [[י' באדר]]. 

בהיעדר ראיות ברורות המקשרות את פורים לאחד מן החגים הללו, העמדה המקובלת היא כי יש לראות את מקור חג הפורים באקלים המשותף שבו מתפתחים חגים ומנהגים, ובו כל חברה מפתחת היבטים ייחודיים לחגיגה. חגיגות של פריקת-עול, תחפושות והיפוך הסדרים נפוצות גם בימינו, כגון [[הקרנבל הברזילאי|הקרנבל]] הקתולי, [[ליל כל הקדושים]] וחגים נוספים.<ref>{{צ-ספר|מחבר=מישאל ציון (בעריכת אביגדור שנאן)|שם=מגילת אסתר פירוש ישראלי חדש|מו"ל=בית אביחי|שנת הוצאה=תשע"ט, בעמ' 19}}</ref>

====שאלת קדמות החג====
במגילה נאמר שכל היהודים קיבלו עליהם לחגוג את פורים מיד לאחר הנס. חוקרים חיפשו עדויות חוץ-מקראיות לזמן שבו הפך חג פורים לחג משמעותי אצל היהודים.

המקדימים טוענים שחג הדומה לפורים נחגג באופן נרחב, בשמחה ובמשלוח מנות, כבר בסוף תקופת [[בית המקדש השני]]. חוקרים אלו מביאים כראיה את אזכורו של "היום המורדוכאי" ב[[ספר מקבים ב']] (פרק ט"ו),{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.daat.ac.il/he-il/hagim/hodashim/purim_adar/lando-taanit.htm|הכותב=בצלאל לנדוי|כותרת=תענית אסתר במסורת ישראל|אתר=דעת|מידע נוסף=מחניים, גיליון ס"ז|תאריך=1962|תאריך_וידוא=31 בינואר 2018|ציטוט=אף בספר חשמונאים ב' (פרק ט"ו, ל"ה-ל"ו) נזכר "יום ניקנור" שנקבע יום לפני "יום מרדכי", הוא חג הפורים.}}}} את אזכור פורים ב[[מגילת תענית]] כיום שאין להתענות ואין [[הספד|להספיד]] בו, את אזכורו ב[[קולופון]] ל[[תרגום]] ה[[יוונית|יווני]] למגילת אסתר שנשלח ל[[מצרים]] בשנת [[79–70 לפנה"ס|77/76 לפנה"ס]], ואת אזכורו בדברי [[יוסף בן מתתיהו]] כחג הנחגג בכל תפוצות ישראל.{{הערה|תומכי שיטה זאת כוללים למשל את פרופסור [[יוסף תבורי]], בספר "מועדי ישראל בתקופת המשנה והתלמוד" ואת פרופסור [[בצלאל בר כוכבא]] ב"[[סיני (כתב עת)|סיני]]", תשרי-טבת תשנ"ח, "חג הפורים בימי הבית השני ומגילת אסתר ב"אסיה"; "גישה היסטורית" ו"היסטוריה אורתודוקסית", עמודים לז-פה}} המאחרים, לעומת זאת, טוענים כי עדויות אלו אינן מעידות על יותר מניצנים קדומים של חג אשר היה בעל חשיבות מועטה, וכי אי-אזכורו של החג בדברי [[פילון האלכסנדרוני]] וב{{ה|ברית החדשה}} מעיד שאופיו היה מצומצם.{{הערה|פרופסור [[אהרן אופנהיימר]], [https://www.jstor.org/stable/23563419 למשל].}}{{הערה|המקדימים מציינים שתוכנם והיקפם של כתבים אלו הוא כזה שאין להתפלא על אי אזכור פורים, ושגם [[חנוכה]] לא זכה בהם לאזכור נרחב, ולכן אין מהם ראיה}} מגילת אסתר היא היחידה מבין ספרי ה[[תנ"ך]] שלא נמצאה בין [[המגילות הגנוזות]] שב[[קומראן]], והיו ששיערו שאנשי הכת שכתביה נחשפו שם לא קיבלו אותה כאחד מ[[כתבי הקודש]], ואכן חג הפורים לא נכלל ב[[לוח השנה במגילות קומראן#החגים|רשימות החגים]] של כת זו.

ה[[משנה]] ב[[מסכת מגילה]], שנכתבה בדור שלאחר [[מרד בר כוכבא]], עוסקת בעיקר בדיני קריאת המגילה, מה שמעיד על כך שב{{ה|מאה ה-3 לספירה}} כבר היה נהוג לקרוא את מגילת אסתר בחג פורים.

==מצוות החג==
[[קובץ:FrozenPurim.jpg|230px|ממוזער|[[מקרא מגילה|קריאת מגילה]] בבית כנסת [[רפורמי]] ב[[סיינט פול]], [[ארצות הברית]]]]

בהלכה נקבעו ארבע [[מצווה|מצוות]] החלות בפורים, שאותן נהוג לסמן כ"ארבעת ה[[מ|מ"ם]]": [[מקרא מגילה|'''מ'''קרא מגילה]], [[מתנות לאביונים|'''מ'''תנות לאביונים]], [[משלוח מנות|'''מ'''שלוח מנות]] ו[[סעודת פורים|'''מ'''שתה ושמחה]]. תחפושות אינן כלולות במצוות החג, והן מהוות מנהג מאוחר יותר. [[אישה|נשים]] מחויבות במצוות אלו אף על פי שהן לא מחויבות ב[[מצוות עשה שהזמן גרמן]], משום שגם הן ניצלו בנס פורים. על מצוות אלו פסק [[הרמב"ם]]:
{{ציטוט|מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו. שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים.|{{רמב"ם|מגילה וחנוכה|ב|יז|ספר=זמנים}}}}

===קריאת מגילת אסתר===
{{ערך מורחב|מקרא מגילה}}
על כל אדם לקרוא מגילה פעמיים במהלך החג, פעם אחת בליל החג ובפעם שנייה ביום החג, כחלק מ[[פרסום הנס]] וההודיה לקב"ה. הקריאה נעשית מתוך מגילת [[קלף (יהדות)|קלף]], בנעימה מיוחדת של [[טעמי המקרא]], וכל השומעים את הקריאה יוצאים ידי חובה. מקובל לקיים את קריאת המגילה באופן פומבי ב[[בית כנסת|בית הכנסת]], כחלק מסדר [[תפילת ערבית]] ו[[תפילת שחרית]] ביום הפורים. אף על פי שלכתחילה יש לקרוא את המגילה דווקא בציבור, אם אי אפשר לאסוף מניין מותר לקוראה אפילו ביחיד,{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|תרצ|יח}}.}} להבדיל מ[[קריאת התורה]].

[[קובץ:Flickr_-_Israel_Defense_Forces_-_Soldiers_Celebrate_Purim_with_At-Risk_Children.jpg|230px|ממוזער|חיילי צה"ל מחלקים מתנות לילדים בסיכון ועוזרים להם להתכונן לחג. [[מתנות לאביונים]] היא אחת ממצוות החג.]]
===מתנות לאביונים===
{{ערך מורחב|מתנות לאביונים}}
חובה לתת ביום זה [[צדקה]] לשני נזקקים. כל "מתנה" חייבת להיות בערך של מנה שאדם יכול לשבוע ממנה, ולכן גם כמה שקלים בודדים מספיקים כדי לצאת ידי חובה. אפשר למסור את הצדקה על ידי [[שליח (הלכה)|שליח]] (כמו [[בית תמחוי]]), אך היא חייבת להימסר לעני ביום החג. את המתנה הבסיסית אסור לתת מדמי [[מעשר כספים]], אך אפשר לתת מעבר לסכום החובה ולחשב את התוספת מהמעשר.

[[קובץ:Purim22.jpg|שמאל|ממוזער|170px|ילד מחופש ל[[בוקר (מקצוע)|קאובוי]], אוחז ב[[משלוח מנות]]]]
===משלוח מנות===
{{ערך מורחב|משלוח מנות}}
מלשון הכתוב, "משלוח מנות איש לרעהו", בה המילה "מנות" כתובה בלשון רבים והמילה "רעהו" בלשון יחיד, הסיקו [[חז"ל]] שעל כל אדם לשלוח לפחות שני פריטי מאכל לאדם אחד. הטעם המקובל למצווה זו הוא חיזוק האחדות ב[[עם ישראל]]. טעם נוסף, לוודא שלכולם יהיה אוכל ראוי לסעודת פורים, ולכן יש המקפידים לשלוח מצרכים המתאימים לסעודה. כיום מקובל לחלק משלוחי מנות רבים המכילים [[חטיף|חטיפים]], [[ממתק]]ים ו[[מגדנאות|מגדנות]], לשכנים ולמכרים.

===סעודת פורים===
{{ערך מורחב|סעודת פורים}}
כנאמר במגילה, ימי פורים נקבעו להיות "ימי משתה ושמחה". אף על פי שהחג מתחיל בלילה, נקבע בתלמוד ([[מסכת מגילה]]) שמצוות ה[[סעודה]] מתקיימת דווקא ביומו של החג. כחלק מקיום המצווה, מוזכרת בתלמוד [[שתיית יין בפורים|החובה לשתות יין]] "עד דלא ידע בין 'ארור המן' ל'ברוך מרדכי'". בקרב הפוסקים שתי דעות מרכזיות בנוגע למידת השכרות אליה התכוונו חכמים: האחת טוענת כי יש להשתכר עד שבאמת לא ידע האדם להבדיל בין רשע לצדיק, והשנייה טוענת כי על כל אדם לשתות מעט יותר ממה שהוא רגיל כדי לחוש בערעור שיקול דעתו. יש גם הטוענים שמספיק להשתכר במידה המעודדת שינה, ובעת שנתו לא יבחין האדם בין ארור המן לברוך מרדכי ([[מנחם המאירי|המאירי]]).

===איסורים===
ב[[מסכת מגילה]]{{הערה|{{בבלי|מגילה|ה|א}}}} למדו חז"ל מהמילים {{ציטוטון|שמחה ומשתה ויום טוב}}, המאפיינות את החג לפי המגילה,{{הערה|{{תנ"ך|אסתר|ט|יט|קצר=כן}}}} כי ישנם שלושה איסורים בחג פורים:
* '''שמחה''': מלמד שאסור ב[[הספד]].
* '''משתה''': מלמד שאסור ב[[תענית]]. בזמן שנהגה [[מגילת תענית]], היה איסור להתענות גם בימים שלפני ואחרי פורים, אך כיום מותר להתענות ולהספיד בסמוך לפורים.{{הערה|[[תוספות]] על {{בבלי|תענית|יח|א}}.}}
* '''[[יום טוב]]''': מלמד שאסור בעשיית [[אבות מלאכה|מלאכה]]. בהמשך נלמד מה[[גמרא]] שהיהודים לא קיבלו עליהם איסור זה, אך עם זאת נפסק להלכה כי {{ציטוטון|אין לעשות מלאכה בפורים, ומי שעושה בו מלאכה – אינו רואה מאותה מלאכה סימן ברכה לעולם.|[[קיצור שולחן ערוך]], סימן קמ"ב}} הכוונה אינה לאיסור מלאכה כמו ביום טוב ממש, אלא שאסור לעשות מלאכות שאינן לצורך היום, בדומה ל[[חול המועד]]. הבנקים ובתי הספר בישראל אינם פועלים ביום זה, אך במקומות אחרים מסתפקים בקיצור יום העבודה.

==מנהגי החג==
===מחיית זכר עמלק===
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - P.M. YITZHAK SHAMIR WAVING A NOISEMAKER.jpg|שמאל|ממוזער|230px|ראש הממשלה לשעבר [[יצחק שמיר]] מרעיש ב[[רעשן]] בעת קריאת מגילת אסתר בפורים ה'תשנ"א.]]

כאשר מוזכר שמו של [[המן האגגי|המן]] בקריאת המגילה, מרעישים המתפללים ב[[רעשן|רעשנים]] או בכלים אחרים כדי ששמו לא יישמע, ובכך לקיים באופן סמלי את [[מחיית זכר עמלק]], שלפי המסורת המן הוא מזרעו. יש שהתנגדו למנהג זה. גם כשמוזכר [[עמלק]] בקריאת התורה, יש המוחים את שמו באמצעים שונים.

===תחפושות===
{{ערך מורחב|תחפושת בפורים}}
[[קובץ:Purim Street Party in Tel aviv (16143597793).jpg|230px|ממוזער|אנשים מחופשים ברחובות תל אביב, פורים תשע"ה]]

נהוג לעטות [[מסכה|מסכות]] ו[[תחפושת|תחפושות]], מנהג שהחל ב[[ימי הביניים]] ב[[ונציה|וונציה]], כנראה בהשפעת [[קרנבל המסכות בוונציה|קרנבל המסכות]] המקומי. אחת ההתייחסות הקדומות למסכות ב[[הלכה]] מובאת ב[[רמ"א]], שם הן מכונות "לבישת פרצופים". ברמ"א נראה שהסיבה למנהג היא כ"מנהג שמחה".{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|תרצו|ח}}.}}

בהגות היהודית ניתנו הסברים שונים למנהג. בעל ה[[שפת אמת (ספר)|שפת אמת]] כתב שהתחפושת מלמדת את הרעיון שהפנימיות של האדם יכולה להשתנות בעקבות מעשים חיצוניים. מחבר ה[[בני יששכר]] כתב שמתחפשים כדי לרמוז לכך שהתבוללות יהודים בימי אחשוורוש הייתה רק כלפי חוץ. הרב [[שלמה אבינר]] הסביר שכל הדמויות הראשיות בסיפור המגילה מתחפשות במובן מסוים:{{ש}}
'''אסתר המלכה''' מסתירה את זהותה, את חששותיה ואת כוונותיה; '''אחשוורוש''' נראה כאדם העושה ככל העולה על רוחו, אך כל צעדיו מכוונים על ידי הסובבים אותו; '''המן''' מציג חזות של נחישות וביטחון עצמי, אך נטפל לחלשים מתוך פחד למעמדו; '''[[מרדכי]]''' עובד כפקיד נאמן בחצרו של אחשוורוש, אך שומר בסתר על נאמנות מוחלטת לעמו; '''ה[[יהודים]]''' אף הם מתחפשים לפי דברי חז"ל ב[[מסכת מגילה]], לפיהם היהודים באותו דור חטאו ב[[עבודה זרה]] וב[[התבוללות]] אך נותרו נאמנים בלבם. '''[[הקב"ה]]''' הוא המתחפש הראשי בשל היותו נעדר לגמרי מהסיפור, בעוד שהמגילה רצופה בצירופי מקרים לכאורה,{{הערה|במקרה אחשוורוש מצווה להביא את ושתי, במקרה היא מסרבת, במקרה נבחרת אסתר במקומה, במקרה מרדכי שומע את מזימת בגתן ותרש וכו'.}} המבטאים למעשה את ידו הנסתרת של הקב"ה.

=== בובת המן ===
{{ערך מורחב|בובת המן}}אחד המנהגים המרכזיים של חג הפורים הוא הכנת בובת המן. בובה זו מיוצרת לרוב מחומרים שונים כמו בד, [[נייר]], או חימר, ומייצגת את [[המן הרשע]]. במהלך החג, הבובה מוצגת ביישובים רבים ומשמשת כאובייקט שנוי במחלוקת במהלך קריאת [[מגילת אסתר]], כאשר הילדים והממתינים מרעישים ברעשנים ומביעים את שמחתם על התבוסה של המן. במקומות מסוימים נוהגים אף לתלות את הבובה על עץ או לשרוף אותה, כסמל לניצחון היהודים על אויביהם בתקופת מלכות [[אחשוורוש]]. המנהג נועד להזכיר את ההצלה והניצחון של היהודים ואת עונשו של המן.

===בידור וצחוק===
[[קובץ:Teatr zydowski march2009.jpg|230px|ממוזער|מופע [[פורים שפיל]] בתיאטרון היהודי בפולין]]

החל מ[[המאה ה-13]] הופיעו [[פרודיות לפורים|פרודיות ספרותיות לפורים]], העושות צחוק מסיפור המגילה, מאלמנטים שונים בחיים היהודיים וממנהגי פורים בפרט. ביניהן ידוע במיוחד הפיוט [[ליל שיכורים]], המשתייך לתת-סוגה של פרודיות העוסקות באהבת ה[[יין]] בפורים, ובשנאה כלפי אויבו הגדול, ה[[מים]]. בתת-סוגה זו מופיעות לעיתים קרובות יצירות המהוות [[פרפרזה]] על טקסטים יהודיים [[ליטורגיה|ליטורגיים]], המוסבים לשבח היין והשכרות.

הצגות מיוחדות הקרויות "[[פורים שפיל]]" מועלות ביום זה, ועוסקות לרוב בסיפור [[מגילת אסתר|המגילה]] באופן היתולי. ב[[ישיבה|ישיבות]] נהוג למנות מבין התלמידים את "[[רב פורים]]", שבין היתר דורש דרשה פסבדו-תורנית מצחיקה המובילה לאווירה מבודחת.

נוהגים לחלק לילדים [[דמי כיס]] הידועים בשם "דמי פורים" או "מעות פורים".

בחלק מהערים ב[[ישראל]] נהוג לקיים בפורים מצעד היתולי בשם "[[עדלאידע]]" ברחובות העיר. תהלוכת פורים הראשונה נערכה ב[[תל אביב]] בפורים [[תרע"ב]] ([[1912]]), ועד היום מתקיימות עדלאידות הכוללות מצעד, רקדנים, משאיות ובובות ענק (למשל בעיר [[חולון]]).

==== צעצועי נפץ ====
בעת המודרנית נוצרה תופעה של ילדים ובני נוער המשתמשים ב[[נפץ (צעצוע)|נפצים]], [[חזיז]]ים ו[[זיקוקין די-נור|זיקוקים]], [[רימון עשן|רימוני עשן]] ו[[פצצת סירחון|פצצות סירחון]]. סחר בצעצועים אלה או שימוש בהם מנוגד לחוק במדינת ישראל. הפיצוצים מסכנים חיים, מבהילים בני אדם ובעלי חיים, פוגעים בסובלים מ[[פוסט-טראומה]] ועלולים לגרום פציעות קשות למשתמשים בהם ולסובביהם.

המשטרה והרשויות המקומיות מנסות להילחם בתופעה באמצעות הסברה ואכיפה,<ref>{{ynet|אתי אלטמן|פורים שמח גם לבעלי החיים|3369379|25 בפברואר 2007}}; ; {{ynet|רענן בן צור|בן 13 נפצע בינוני מנפץ שהתפוצץ בידו בהרצליה|5678374|15 בפברואר 2020}}; {{מעריב אונליין|אלון חכמון|בעזרת ביקורי פתע: מבצע משטרתי נרחב נגד שימוש לא חוקי בנפצים|news/law/Article-747635|12 בפברואר 2020}}; {{סרוגים|אברהם בלוך|המשטרה עצרה קטינים כי החזיקו נפצים לקראת פורים|418957-המשטרה-עצרה-קטינים-כי-החזיקו-נפצים-לקר|11 בפברואר 2020}}; {{קישור כללי|כתובת=https://ashdodnet.com/אשדוד-בקהילה/די-לנפצים-ולצעצועים-המסוכנים-498916|הכותב=שחר כחלון|כותרת=המלחמה באביזרי וצעצועי פורים|אתר=אשדוד נט|תאריך=22 בפברואר 2022}}</ref> בעוד אנשי חינוך עוסקים באזהרת ילדים מעיסוק בצעצועים מסוכנים. [[הרבנים הראשיים]] ורבנים מכל המגזרים מדגישים מעת לעת את האיסור להשתמש בנפצים אלו, ואף קוראים לדווח למשטרה על מוכרי נפצים לא חוקיים.<ref>{{סרוגים|צבי שיימן|הרבנים הראשיים: איסור תורה להשתמש בנפצים בפורים|42661-הרבנים-הראשיים-איסור-תורה-להשתמש-בנפצ|21 בפברואר 2013}}{{ש}}{{קישור כללי|כתובת=https://www.hidabroot.org/article/1166549|הכותב=הידברות|כותרת=ונשמרתם מאוד לנפשותיכם: הרבנים הראשיים נגד סכנת הנפצים|אתר=Hidabroot|תאריך=1 בפברואר 2022}}{{ש}}{{ynet|חגי עינב|פסק הלכה: אסור להשתמש בנפצים בפורים|3226716|12 במרץ 2006}}{{ש}}{{קישור כללי|כתובת=https://www.beithillel.org.il/post-80/|הכותב=|כותרת=קולות נפץ הפוגעים בנפש - הימנעות משימוש בנפצים בפורים - (הרב מאיר נהוראי) - בית הלל - הנהגה תורנית קשובה|אתר=בית הלל - הנהגה תורנית קשובה|תאריך=6 ביוני 2018}}{{ש}}{{קישור כללי|כתובת=https://www.hidabroot.org/article/218260|הכותב=נעמה גרין|כותרת=פסק הלכה: מצווה להלשין על מוכרי נפצים לאחר שהתרו בהם|אתר=Hidabroot|תאריך=4 בפברואר 2017}}{{ש}}{{בחדרי חרדים||הרבנים קבעו: "נפצים זה 'לא תרצח'"|751181|25 בפברואר 2014}}</ref>

==זמניו השונים של החג==
===פרזים ומוקפים===
[[קובץ:94523_purim_in_the_mea_shearim_neighborhood_PikiWiki_Israel.jpg|ממוזער|שמאל|250px|שושן פורים ב[[מאה שערים]] בירושלים]]

[[חז"ל]] קבעו בהלכה זמנים שונים לציון חג פורים: בערים שאינן מוקפות חומה (המכונות "פרזים") נקבע החג בי"ד באדר, והוא מכונה "פורים דפרזים"; בערים שעל פי המסורת [[עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון|מוקפות חומה מימות יהושע בן נון]], כמו [[ירושלים]] ו[[שושן (עיר)|שושן]], נקבע החג בט"ו באדר, והוא מכונה "פורים דמוקפים" או "פורים שושן" (או [[שאילת מילים|בעקבות]] ה[[יידיש]]: "שושן פורים"). ישנה דעה הלכתית שנדחתה, לפיה הזמן הקובע להגדרת עיר כמוקפת חומה אינו ימות [[יהושע בן נון]] אלא ימות [[אחשוורוש]]. [[תלמוד ירושלמי|התלמוד הירושלמי]] מסביר את הבחירה בימות יהושע בכך ש"חלקו כבוד ל[[ארץ ישראל]]", שהייתה חרבה בזמן המגילה ועל כן הרחיקו לזמן שבו הייתה בנויה.

בערים עתיקות שבהן יש ספק אם הייתה חומה בימות יהושע בן נון, חוגגים את פורים בשני הימים ומברכים על קריאת המגילה בי"ד באדר בלבד. רוב הערים העתיקות בישראל הן ערים שקיים לגביהן ספק כזה, כמו [[צפת]], [[יפו]] וכו'. [[טבריה]] היא מקרה מיוחד כיוון שהספק לגביה הוא לא על מציאות קיומה של חומה מימות יהושע, אלא שאלה הלכתית האם [[הכנרת]] יכולה להיחשב כחומה של העיר. ישנם מקומות עתיקים שבהם התחדש היישוב היהודי, כמו [[היישוב היהודי בחברון|חברון]] ו[[שילה (יישוב)|שילה]], שגם בהם מציינים את החג במשך יומיים מחמת הספק. בשל ההלכה "סמוך ונראה" מ[[מסכת מגילה]], שעל פיה כל הסמוך לעיר מוקפת והנראה ממנה נכלל בתוכה, הספק מורחב לעיתים גם לערים אחרות, כמו [[בני ברק]].{{הערה|{{מעריב||פורים שני קויים בבני-ברק הנוהגת כ"עיר חומה"|19620321|101}}.}} גם בערים מסוימות מחוץ לארץ ישראל חוגגים את פורים במשך יומיים, בהן [[איזמיר]] שב[[טורקיה]], [[חלב (עיר)|חלב]] שב[[סוריה]] ו[[בגדאד]] שב[[עיראק]].

בהלכה קיים דיון מפורט ובו דעות שונות לגבי "[[בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר]]": אדם שנוסע בימי הפורים מעיר מוקפת חומה לעיר שאינה מוקפת חומה, ולהפך. הנושא נדון ב[[שאלת רב|שאלות רבות לרבנים]], מחמת מורכבותה של ההלכה בנושא. הדבר תלוי, בין היתר, במועדי נסיעתו ובכוונותיו של הנוסע בשעת נסיעתו.

===פורים משולש===
"פורים משולש" הוא כינוי מקובל למצב ההלכתי שנוצר כאשר פורים המוקפים, ט"ו באדר, חל ב[[שבת]] (המקרה המקביל, שבו י"ד באדר חל בשבת, אינו אפשרי לפי כללי [[הלוח העברי]] הקבוע). מסיבות שונות, חלק ממצוות פורים אינן יכולות להתקיים בשבת, ובשל כך, על פי השיטה המקובלת, מקיימים חלק מהן ביום ששי וחלק מהן ביום ראשון. מצב זה מכונה "פורים משולש" מכיוון שמצוות החג מתפרסות על שלושה ימים רצופים. פורים משולש הוא אירוע נדיר יחסית הקורה רק בכ-11.5% מהשנים, באותן שנים בהן חל [[ערב פסח שחל בשבת|ערב פסח בשבת]] (שנות [[שנת השא|השא]], [[שנת זחא|זחא]] ו[[שנת החא|החא]]).

הבעיה העיקרית היא קריאת המגילה, שאינה יכולה להיעשות בשבת. ב{{משנה|מגילה|א|ב}} נאמר שכאשר פורים חל בשבת, מקדימים לקרוא את המגילה ביום שישי, י"ד באדר (שבו קוראים גם בני הפרזים). ב[[תלמוד בבלי|תלמוד]] מבואר כי אף שמעיקר הדין אין מניעה לקרוא מגילה בשבת, אסרו חז"ל לקראה בשבת משום [[גזירה דרבה]]: "שמא [[מלאכת הוצאה מרשות לרשות|יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים]]".{{הערה|שם=מגילה ד ב}} הקריאה אינה יכולה להידחות ליום ראשון, מפני שאין קוראים את המגילה לאחר יום ט"ו באדר.{{הערה|{{בבלי|מגילה|ב|א}}. שם כתוב שמסיקים זאת מהפסוק "ולא יעבור" במגילה.}} הסבר אחר לאיסור הקריאה בשבת נובע מהזיקה בין קריאת המגילה למצוות מתנות לאביונים, שאינן יכולות להינתן בשבת (שהשימוש ב[[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] אסור בה).{{הערה|{{בבלי|מגילה|ד|ב}}.|שם=מגילה ד ב}} טעם זה מחייב גם את הצמדת הענקת המתנות לאביונים לקריאת המגילה, ולכן שתי המצוות מתקיימות ביום שישי.
[[קובץ:Purim painting Safed.png|280px|ממוזער|"חייב איניש לבסומי עד דלא ידע..."]]

מועד עריכת סעודת פורים פחות ברור. אף על פי שלכאורה אין מניעה לקיים סעודה זו בשבת, נאמר ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] שאין לקיימה בשבת, כדי לא לערב בין שמחת הפורים, הנקבעת בידי אדם, לשמחת השבת, הקבועה ועומדת מששת ימי בראשית. בשל כך, קובע הירושלמי, יש לדחות את הסעודה ליום ראשון.{{הערה|{{ירושלמי|מגילה|א|ד}}.}} נימוק נוסף שלא לעשות את הסעודה בשבת הוא שהסעודה תלויה במשלוח מנות (שנועד לצורכי הסעודה), ואין לשלוח מנות בשבת (או בשל איסור [[הוצאה מרשות לרשות]] או בשל איסור קניין בשבת).{{הערה|[[כלבו (ספר)|כלבו]], [[s:כלבו/מה|סימן מה]], בסוף; [[בית הבחירה למאירי]], [https://shas.alhatorah.org/Dual/Meiri/Megillah/5a.6#m7e0n0 מגילה ה. ד"ה סעודת פורים].}} כיוון שאין התייחסות לנושא ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]], רוב פוסקי ה[[הלכה]] ה[[ראשונים]] פסקו לפי התלמוד הירושלמי, וכתבו שמאחרים את הסעודה ליום ראשון.{{הערה|[[רי"ף]] מגילה [[s:רי"ף מגילה מהדורת ש"ס ווילנא דף ג ע"א|ג ע"א]]; [[ר"ן]] על הרי"ף [[s:ר"ן_על_הרי"ף/מגילה/פרק_א|שם]]; פסקי ה[[רא"ש]] מגילה, [[s:רבינו_אשר_על_הש"ס/פסקי_הרא"ש/מגילה/פרק_א#סימן_ז|פרק א', סימן ז]]; [[כלבו (ספר)|כלבו]], [[s:כלבו/מה|סימן מה]], ועוד, ובעקבותיהם פסק כך ב{{שולחן ערוך|אורח חיים|תרפח|ו}}.}} מקצת מהראשונים קיבלו את דעת הירושלמי שלא לעשות סעודה בשבת, אך הכריעו שעדיף להקדים אותה ליום שישי, יחד עם קריאת המגילה.{{הערה|[[בית הבחירה למאירי]], [https://shas.alhatorah.org/Dual/Meiri/Megillah/5a.6#m7e0n0 מגילה ה. ד"ה סעודת פורים]; רבי [[עובדיה מברטנורא]], {{משנה|מגילה|א|ב}} ו[[דרכי משה]] {{טור|אורח חיים|תרפח|ללא=שם}}, אות ג, בשם יש אומרים.}} ברם, ראשונים רבים דחו את דברי הירושלמי, וקבעו שיש לערוך את הסעודה בשבת.{{הערה|שיטת ה[[רא"ה]] המובאת ב[[ר"ן]] על הרי"ף [[s:ר"ן_על_הרי"ף/מגילה/פרק_א|מגילה ג.]]; חידושי ה[[רשב"א]], [[s:חידושי_הרשב"א_על_הש"ס/מגילה/פרק_א#דף_ה_עמוד_א|מגילה ה. ד"ה גרסינן]]; חידושי ה[[ריטב"א]] [[s:חידושי_הריטב"א_על_הש"ס/מגילה/פרק_א#דף_ה_עמוד_א|שם ד"ה עוד]]; וכן פירשו רבים בדעת ה[[רמב"ם]] שלא הזכיר שיש לשנות את מועד הסעודה כשחל בשבת.}} התפרסמו במיוחד דברי רבי [[לוי בן חביב]], רבה של ירושלים ב{{ה|מאה ה-16}}, שהכריע כראשונים אלה, ונהג למעשה לערוך סעודת פורים ולשלוח מנות בשבת עצמה.{{הערה|[[שו"ת]] מהרלב"ח, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/ralbach/ralbach05.pdf סימן ל"ב].}} רוב הפוסקים דחו את ראיותיו של רבי לוי בן חביב, וטענו שהתלמוד הבבלי לא הכריע בסוגיה זו ולכן יש לפסוק לפי התלמוד הירושלמי,{{הערה|[[מגן אברהם]] [[s:מגן_אברהם_על_אורח_חיים_תרפח#סעיף_ו|סימן תרפ"ח, ס"ק י]]; שו"ת [[נודע ביהודה]] קמא, [[s:נודע ביהודה (קמא)/אורח חיים/מא|אורח חיים מא]]; {{משנה ברורה|תרפח|יח}}.}} וכך המנהג הרווח כיום – לערוך את סעודת הפורים ולשלוח מנות ביום ראשון.{{הערה|רבים מהפוסקים האחרונים כתבו שראוי להחמיר גם כדבריו, ולצד הסעודה העיקרית ביום ראשון, לשלוח משלוח מנות אחד ולערוך סעודה גם בשבת עצמה. (למשל, {{אוצר החכמה|רבי [[יוסף חיים זוננפלד]]|סדר הפורים המשולש|10239|ירושלים תר"ע||עמוד דיגיטלי=3}})}} בניגוד לכך, חלק מיוצאי [[תימן]] נוהגים כשיטת רבי לוי בן חביב, משום שגם מדברי ה[[רמב"ם]] משתמעת שיטתו.{{דרוש מקור}}

בתלמוד הבבלי נאמר שיש לשאול ולדרוש בהלכות פורים בשבת זו.{{הערה|{{בבלי|מגילה|ד|א}}.}} לדעת הרמב"ם זהו חיוב מיוחד משום שנגרעה קריאת המגילה,{{הערה|{{רמב"ם|מגילה וחנוכה|א|יג|ספר=זמנים}}.}} ואילו לדעת ה[[שולחן ערוך]] זה חיוב בפורים שכזה ככל המועדים.{{הערה|ראו [[ביאור הגר"א]] ל{{שולחן ערוך|אורח חיים|תרפח|ו}}.}}

[[קובץ:Channel 2 - Purim.webm|שמאל|ממוזער|230px|קטעי וידאו על פורים]]
סדר הדברים לפי הדעות שהתקבלו להלכה ולפי המנהג הרווח:
* ביום שישי, [[י"ד באדר]] – [[מקרא מגילה|קוראים את המגילה]] ונותנים מתנות לאביונים. מצוות מתנות לאביונים צמודה למגילה מכיוון שהאביונים נושאים עיניהם לקריאת מגילה.
* ביום שבת, [[ט"ו באדר]] – מוסיפים ב[[קריאת התורה]] ל[[מפטיר]] את הקריאה המיוחדת לפורים, ומוסיפים ב[[תפילת העמידה]] וב[[ברכת המזון]] את תפילת "[[על הנסים]]". בנוסף, נוהגים להפטיר את הפטרת [[שבת זכור]], "פקדתי את אשר עשה עמלק".
* ביום ראשון, [[ט"ז באדר]] – שולחים [[משלוח מנות]] ומקיימים את [[סעודת פורים]], לרבות [[שתיית יין בפורים|שתיית יין]]. מצוות משלוח מנות צמודה לסעודת פורים, מפני שטעמה הוא שהמנות ישמשו לסעודת החג.

===כפרים המקדימים את פורים===
הלכה עתיקה שאינה מתקיימת בימינו מתייחסת לדינם של "כפרים", שהם מקומות יישוב קטנים מאוד (שאין בהם עשרה "בטלנים" – אנשים הבטלים ממלאכת כפיים כדי לעסוק בצורכי ציבור או ב[[לימוד תורה]] וב[[תפילה (יהדות)|תפילה]]). במקומות אלו הייתה המגילה נקראת בתקופת חז"ל גם לפני [[י"ד באדר]], כדי שהקריאה תתקיים בימי [[שני וחמישי]], שבהם היו אנשי הכפרים מגיעים ל[[שוק (מסחר)|שווקים]]. כך יכלו לקיים את מצוות [[מקרא מגילה]] מבלי שתיפגע פרנסתם. בשיטה זו יכלו להקדים את קריאת המגילה עד יום [[י"א באדר]].{{הערה|{{משנה|מגילה|א|א}}}}

===פורים קטן===
פורים קטן הוא כינוי לימים בתאריך חג הפורים, י"ד ו-ט"ו באדר, המתקיימים בחודש [[אדר א']] ב[[שנה מעוברת#הלוח העברי|שנה מעוברת]]. בעוד בשנים רגילות יש חודש [[אדר]] אחד, בשנה מעוברת יש שניים: חודש אדר א' וחודש [[אדר ב|אדר ב']]. בשנה מעוברת חג הפורים נדחה לחודש [[אדר ב']]. אמנם יש דעות ב[[תלמוד]] שעל החג לחול באדר א', וכך נוהגים ה[[קראים]]{{הערה|ראו לוח לשנת [[ה'תר"ג]] הנמצא ב{{ה|ספרייה הלאומית הרוסית}} (yevr II A.1841), תצלומו נמצא באתר [[פרויקט פרידברג לחקר הגניזה]].}} (שהרי במגילת אסתר כתוב שפורים נחוג ב"חודש השנים עשר" מניסן, ובשנה מעוברת החודש השנים עשר הוא אדר א' ולא אדר ב'), אך לא כך נפסק להלכה.

המשנה קובעת כי קריאת המגילה ומתנות לאביונים אינן נוהגות בפורים קטן.{{הערה|{{משנה|מגילה|א|ד}}.}} אף על פי כן, התלמוד קובע כי פורים קטן אסור בתענית ובהספד, ואין אומרים בו [[תחנון]]. כך פסקו רוב הראשונים, אך יש החולקים.{{הערה|ב{{שולחן ערוך|אורח חיים|תרצז|א}} מובאות שתי הדעות.}} מקצת מן הראשונים (כגון רבי [[יחיאל מפריז]]) סברו ש[[סעודת פורים|מצוות שמחה]] נוהגת בפורים קטן כמו בפורים רגיל, ולכן ערכו סעודה גדולה גם בפורים קטן וקראו למוזמנים להצטרף ל"שמחת פורים". למעשה כתב ה[[רמ"א]] שאף שאין הלכה כדעתם, ראוי להרבות בסעודה כדי לצאת ידי דעת המחמירים.{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|תרצז}}.}} יש שכתבו כי מי שמחמיר לקיים סעודה, ראוי שיחמיר אף במשלוח מנות.{{הערה|{{היברובוקס|סופר, אברהם שמואל בנימין בן משה, 1815-1871|כתב סופר על התורה|14083||עמוד דיגיטלי=316}}}}

==מאכלי החג==
[[קובץ:Shalom Kosher interior bakery 09.jpg|ממוזער|210px|"[[אוזן המן|אוזני המן]]" - מהעוגיות המסורתיות לפורים]]
[[קובץ:מקרוד.png|ממוזער|210px|ה[[מקרוד]] שהיא עוגית פורים מקהילות לוב ותוניס, ועם הגעתה לארץ הפך נפוץ גם בקהילות נוספות.]]

בניגוד לרוב הניסים שנעשו לעם ישראל, שהיו גלויים וברורים לכול, נס פורים היה נסתר באופיו, ולכן הכינו בו מאכלים המשלבים חומרי גלם מוסתרים.{{דרוש מקור|סיבה=האם לא מדובר בנימוק שבדיעבד?}} נהוג במיוחד לאכול "[[אוזן המן|אוזני המן]]", [[קרעפלאך]], [[פלודן]] (אצל יהודי אשכנז), [[מקרוד]], [[ספרה (עוגה)|ספרה]], [[סמבוסק]], [[חומוס]] (אצל יהודי ספרד) - כולם מאכלים ממולאים.

אוזני המן היו במקור עוגיות עם מילוי [[פרג]], אך במשך השנים השתכלל המנהג. השם "אוזני המן" הוא [[בדיחה]] לפורים בשפת ה[[יידיש]]. כיסוני פרג נקראים ביידיש "מאהן טאשן". "מאהן" (פרג) נשמע כמו "המן" וצורת הכיסונים דומה לאוזניים, וכך נוצרו "אוזני המן". מאז התפשט המנהג בכל העדות, וה[[כיסונים]] מולאו בשלל מילויים שונים. ב[[אוקראינה]] מולאו אוזני המן בדבש ובאגוזים, בצ'כיה בשזיפים, ובפולין מולאו באגסים ובאגוזים.

בלוב ובתוניס הכינו היהודים עוגיות מיוחדות לפורים הנקראות דבלה, ספרה ומקרוט - שיחד נקראו יחד "חלאוות' פורים". בהונגריה הכינו עוגיות "קיפלי" בצורת חצי סהר שמולאו באגוזים. בהודו הכינו מאפה הנקרא "פורן פולי בהקרי" שמולא בחומוס ממותק. במרוקו הכינו עוגיות "שבקיה" או "ברקוקש" שהוא [[קוסקוס]] חלבי מתוק. בכמה מקומות במרוקו הכינו גם חלה מתוקה עם ביצים קשות הנקראת "אפו בוייז'ו". בעיראק הכינו "סמבוסק מטוגן" לזכר הזרעונים שאכלה אסתר המלכה בארמון המלך אחשוורוש. באפגניסטן הכינו היהודים מאכל מתוק שנקרא "חלווה" שעשוי מ[[אורז]] קלוי עם [[סוכר]], זעפרן, אגוזים ותבלינים. בכמה מקומות באפגניסטן נהגו להכין עוגיות בצורת הדמויות של מגילת אסתר או להחביא ביצים קשות בתוך עלי בצל. בסוריה ובלבנון הכינו לפורים תבשיל של שעועית לבנה. בטורקיה וביוון הכינו היהודים מאפה מטוגן לחג שנקרא "אצבעות המן". בגרמניה נהגו לאכול בשר [[עישון מזון|מעושן]].

==סדרי התפילה==
[[קובץ:אץ קוצץ מתוך כת"י דרזדן A.46.a עמוד 70א.jpg|210px|ממוזער|הפיוט "[[אץ קוצץ]]" מאת אלעזר קליר, מתוך מחזור אשכנז משנת [[1290]]]]

==== שבת זכור ====
ה[[שבת]] שלפני פורים קרויה "[[ארבע פרשיות#שבת זכור|שבת זכור]]", משום שקוראים בה בתורה את [[פרשת זכור]] שנזכרת בה [[מצוות זכירת מעשה עמלק]] ו[[מחיית עמלק|החובה למחותו]] (סוף [[פרשת כי תצא]]). קריאת פרשה זו היא מצווה מן התורה לפי רוב הפוסקים, וחז"ל קבעו לקיים אותה דווקא בסמוך לפורים, משום שלפי המסורת המן היה מזרע עמלק.

בשבת זו נוהגים בני ה[[יהודי-ספרדי|ספרדים]] ו[[עדות המזרח]] לקרוא לפני קריאת התורה או אחריה את הפיוט "[[מי כמוך ואין כמוך]]" שכתב [[רבי יהודה הלוי]] העוסק בסיפור המגילה. לפי מנהג ה[[אשכנזים]] אומרים פיוטי [[יוצר (פיוט)|יוצר]] ו[[קדושתא]] מרבי [[אלעזר הקליר]] בברכות [[קריאת שמע]] ובחזרת הש"ץ של שחרית (כיום פיוטים אלו נאמרים רק בקהילות מעטות), בהם הפיוטים [[בלשון אשר הזכרת לזוכריך]] ו[[אץ קוצץ]].

==== על הניסים ופיוטים ====
[[קובץ:ויאהב אומן מתוך מחזור ליפסיא 46ב.jpg|ממוזער|210px|תחילת ה[[קרובה]] לפורים '[[ויאהב אומן|וַיֶאֱהַב אוֹמֵן יְתוֹמַת הֶגֶן]]', מאת ה[[פייטן]] הארץ-ישראלי בן [[המאה ה-7]], רבי [[אלעזר בירבי קליר]]]]

ב[[תפילת העמידה]] של פורים, וכן ב[[ברכת המזון]], מוסיפים קטע הודיה על הנס בשם "[[על הנסים]]", במטרה לזכור את הנס. בערים מסופקות (שיש ספק היום היו מוקפות חומה) יש נוהגים להוסיף את הקטע בשני הימים ויש שנוהגים רק ביום הראשון. ב[[נוסח אשכנז]] נהגו לומר את הפיוט [[ויאהב אומן]] – [[קרובה|קרוב"ץ]] ב[[חזרת הש"ץ]] מ[[אלעזר בירבי קליר|רבי אלעזר הקליר]]. כיום פיוטים אלו נאמרים רק בקצת קהילות. בסידורי אשכנז (המזרחי) מופיע גם פיוט "[[מאורה (פיוט)|מאורה]]", פיוט לפורים הנאמר לפני חתימת ברכת יוצר המאורות ב[[ברכות קריאת שמע]]{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/42807 סדר עבודת ישראל], נוסח פולין, רעדלהיים תרכ"ח, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42807&st=&pgnum=692 עמ' 673].}} כמנהג קצת קהילות, והוא נאמר כיום בקהילות ספורות בעולם בכלל.

ב[[מחזור ויטרי]] מובא [[פיוט]] מיוחד ל[[תפילת ערבית]] של ליל פורים בשם '[[ליל שיכורים]]', שהוא למעשה [[פרודיה]] על פיוט '[[ליל שמורים אותו אל חצה|ליל שימורים]]' לתפילת ערבית של פסח.

בתפילה [[קריאת התורה|קוראים בתורה]] את פרשת [[מלחמת עמלק]] מתוך [[פרשת בשלח]]. בערים המסופקות יש שנוהגים לקרוא בתורה רק ביום הראשון ויש שנוהגים בשני הימים.

בזמן אמירת [[ברכת המזון]] שלאחר [[סעודת פורים]] נוהגים לומר '''מיגדול''' כבימים שיש בהם מוסף ולא '''מגדיל''' כבשאר ימות השנה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.sefaria.org/Siddur_Edot_HaMizrach,_Post_Meal_Blessing.59?lang=he|כותרת=Siddur Edot HaMizrach, Post Meal Blessing 59|אתר=www.sefaria.org|תאריך_וידוא=2024-02-11}}</ref>

==== שיר של יום ====
ברוב עדות ישראל (למעט חלק מהאשכנזים) אומרים [[שיר של יום]] מיוחד לפורים, כשבחלק מהמקומות הוא נאמר במקום השיר הרגיל ובחלק בנוסף לו. ה[[נוסח הספרדים|ספרדים]] וחלק מהאשכנזים הנוקטים בשיטת [[הגר"א]] ואומרים את מזמור [[תהילים כ"ב]], ה[[נוסח איטליה|איטלקים]] אומרים את מזמור [[תהילים ז']], וה[[תכלאל|תימנים]] אומרים את מזמור [[תהילים פ"ג]]. בחלק מקהילות האשכנזים אין אומרים מזמור מיוחד לפורים.

==== הלל ====
בניגוד לחגים אחרים, ובפרט [[חנוכה]], אין אומרים בפורים [[תפילת הלל|הלל]]. בתלמוד הבבלי{{הערה|{{בבלי|מגילה|יד|א}}.}} נתנו לכך שלושה הסברים:
* הנס קרה בחוץ לארץ ולא תיקנו הלל על נס שלא אירע ב[[ארץ ישראל]].
* סיפור פורים, אף שסופו טוב, מותיר את היהודים נטולי עצמאות מדינית וכפופים למרותו של מלך זר.
* קריאת המגילה עצמה ממלאה את תפקיד [[קריאת ההלל]].

ישנם [[פוסק]]ים שכתבו כי לפי ההסבר שקריאת המגילה מהווה תחליף להלל, משמע שקיים חיוב עקרוני לקרוא את ההלל בפורים, אך כיוון שקוראים את המגילה אין צורך לקרוא הלל; ולכן מי שאינו יכול לשמוע את קריאת המגילה מסיבה כלשהי, חייב לקרוא את ההלל בפורים.{{הערה|בית הבחירה [[מנחם המאירי|מאירי]], מסכת מגילה דף יד עמוד א}}

==ייחודו של פורים==
* פורים הוא החג היחיד בלוח השנה העברי שפוצל לשני ימים (ולעיתים אף לשלושה, ב[[#פורים משולש|פורים המשולש]]) המשתנים ממקום למקום. בערים שהיו מוקפות חומה בימי יהושע בן נון, חוגגים את החג יום אחד אחרי יישובים וערים שלא היו מוקפים חומה בזמן [[יהושע בן נון]]. שאר [[חגי ישראל]] נחגגים בכל המקומות באותו זמן (אם כי ב[[חוץ לארץ]] מוסיפים [[יום טוב שני של גלויות]]).
* פורים הוא חג שמדגיש ומעודד [[שתיית יין בפורים|שתיית יין]], כמאמר [[חז"ל]]: {{ציטוטון|חייב אדם לבסומי עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי|{{בבלי|מגילה|ז|ב}}}}.
* בפורים תיקנו עשיית מעשים גשמיים, כ[[סעודת פורים|סעודה]] וכ[[משלוח מנות|מעשי רעות]], להודיה על הנס, שלא כמו ב[[פסח]] וב[[חנוכה]] שבהם תיקנו תפילת הודיה - [[קריאת ההלל]], כדי להודות על הניסים. על פי הרב [[מרדכי יפה]], סיבת הדבר היא כי בפסח ובחנוכה הייתה הצלה [[רוחניות|רוחנית]], להבדיל מחג הפורים שבו הייתה הצלה [[גשמיות|גשמית]] (פיזית).{{מקור|נושא=יהדות}}
* על־פי מדרש מפורסם, {{ציטוטון|כל המועדות בטלים לעתיד לבוא, חוץ מפורים שאינו בטל, שנאמר: 'וזכרם לא יסוף מזרעם'}}.{{הערה|[[ילקוט שמעוני]] תתקמד, וגם ב[[סילוק (פיוט)|סילוק]] של ר' [[אלעזר הקליר]] לשבת זכור.}} יש מסבירים כי בפורים מתגלה שגם על ידי אכילה ושכרות ניתן להגיע ל[[קדושה (יהדות)|קדושה]].{{דרוש מקור}}
* דרשה המובאת ב[[תיקוני הזוהר]] מציינת את חשיבותו היתרה של החג, בכך שהיא מקשרת את פורים ל[[יום הכיפורים]]:{{ש}} {{ציטוטון|פּוּרִים אִתְקְרִיאַת עַל שֵׁם יוֹם הַכִּפּוּרִים, דַּעֲתִידִין לְאִתְעַנְגָא בֵּיהּ, וּלְשַׁנּוּיֵי לֵיהּ מֵעִנּוּי לְעֹנֶג."{{ש}}תרגום: "פורים נקרא על שם יום הכיפורים, שעתידים להתענג בו, ולשנות אותו מעינוי לעונג.|[[s:תיקוני זהר נז ב|תיקוני זהר נ"ז, ב']]}}
* הדמות המרכזית באירועים שהובילו לביטול הגזירה היא [[אישה]], אסתר המלכה, שהפכה לאישה החזקה ביותר ב[[אימפריה הפרסית]]. גם עצם הפיכתו של מאורע ההצלה לחג היסטורי נזקף, על פי רבי שמואל בר יהודה ב[[תלמוד הבבלי]], ליוזמתה של אסתר, שביקשה מחכמי ישראל באותה תקופה: {{ציטוטון|קבעוני לדורות}}. חכמי ישראל דחו את בקשתה בטענה שהדבר יגרום לקנאת אומות העולם בישראל, אך אסתר השיבה שהמאורע ממילא נרשם בספר דברי הימים למלכי [[ממלכת פרס|פרס]] ו[[מדי]].{{הערה|{{בבלי|מגילה|ז|א}}}} בנוסף, נשים חייבות בכל מצוות החג אף שאלו [[מצוות עשה שהזמן גרמן]] שבדרך כלל נשים פטורות מהן, מכיוון שאף הן היו באותו הנס (לפי ה[[רשב"ם]] הן היו עיקרו של הנס, לפי בעלי ה[[תוספות]] הן ניצלו בזכות הנס, ולפי ה[[ריא"ז]] הן היו זרז לנס).{{הערה|{{בבלי|פסחים|קח|א}}}}

==פורים שני==
{{ערך מורחב|פורים שני}}
ישנן קהילות ומשפחות שהנהיגו להן ולצאצאיהן לקיים יום שמחה פרטי בתאריך שבו קרה להן נס הצלה מיוחד. בשל הדמיון לחג הפורים שמציין אף הוא נס הצלה, חגים כאלה כונו בשם 'פורים שני', למרות שהם יכולים להתקיים בכל זמן בשנה.

{{קישורי פורטל|שבת ומועדי ישראל}}

==לקריאה נוספת==
* [[שולחן ערוך]] חלק [[אורח חיים (שולחן ערוך)|אורח חיים]], סימנים תרפ"ה-תרצ"ז; [[s:קיצור שולחן ערוך קמא|הלכות מגילה]] ו[[s:קיצור שולחן ערוך קמב|פורים]] ב[[וויקיטקסט]].
* הרב [[מרדכי אליהו]], '''הלכות חגים'''.
* הרב [[משה הררי]], '''[https://mikraeikodesh.org.il/book.php?c=purim_1 מקראי קודש - הלכות פורים]'''.
* [http://ph.yhb.org.il/category/זמנים/15-פורים-ומקרא-מגילה/ הלכות חג פורים], מתוך [[פניני הלכה]], הרב [[אליעזר מלמד]].
* הרב [[יעקב משה חרל"פ]], '''[[מי מרום]]''' על [[חנוכה]] ופורים, (ט"ז).
* הרב [[אליהו כי-טוב]], '''[[ספר התודעה]]'''.
* '''קיימו וקיבלו''', שיחות רבני [[ישיבת מרכז הרב]] לפורים, בהוצאת [[מכון מים חיים]], ירושלים תשע"ט.
* [[הרב שג"ר]], '''פור הוא הגורל: דרשות לחג הפורים''', מכון כתבי הרב שג"ר, 2005.
* '''[http://www.rambish.org.il/results.php?SearchFunction=find&SearchCode=F2_WVL&SearchRequest=408 קבעוני לדורות]''', [[מכון הר ברכה]], תשס"א.
* [[יונתן גרוסמן]], '''אסתר: מגילת סתרים''', ספרי מגיד, 2013.
* עזגד גולד, '''מגילת אחשוורוש, פרשנות למגילת אסתר ולחג הפורים''', הוצאת [[רסלינג]], 2017

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=פורים|ויקישיתוף=Category:Purim|שם ויקישיתוף=חג פורים|ויקיטקסט=חג פורים|ויקימילון 2=שושן פורים}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007550906205171|פורים}}
* [https://www.nli.org.il/he/discover/music/jewish-music/piyut/yearly-cycle/purim שער פורים באתר הפיוט והתפילה]

===מידע כללי===
* [http://lib.cet.ac.il/pages/sub.asp?kwd=142 פורים], באתר [[הספרייה הווירטואלית של מטח]]
* {{HebrewBooks|[[יום-טוב לוינסקי]] (עורך)|'''ספר המועדים''', כרך ו: פורים, ל"ג בעמר, חמשה עשר באב|41737|תל אביב: [[עונג שבת (אגודה)|אגודת עונג שבת]] על ידי [[דביר (הוצאת ספרים)|דביר]], תשט"ו}}
* [https://www.nli.org.il/he/discover/judaism/holidays/purim פריטים ומידע על פורים] באתר [[הספרייה הלאומית]]
* {{בריטניקה}}
;ספרים ומאמרי לימוד דתיים לפורים
* {{דעת|1=|2=daat/shabat/adar.htm|3=פורים וחודש אדר}}
* [http://sites.google.com/site/purimlinks/sifreikodesh אוצר ספרים על פורים] באתר Purimlinks
;חומרי הדרכה והוראה על פורים
* [http://www.education.gov.il/moe/hagut/purim חג פורים], באתר [[משרד החינוך]]
* [https://holi.co.il/purim2024/ מה מיוחד בפורים 2024]? ב[https://holi.co.il/ אתר חגי ומועדי ישראל]
* [http://web.nli.org.il/sites/NLIS/he/Education/Pages/itemPage.aspx?ItemID=NNL03_EDUSP5138 פורים: פריטי מקור ומשאבי הוראה], באתר החינוך של [[הספרייה הלאומית]]
* {{האקדמיה ללשון העברית - מילה|שמחת פורים|2013/02/17|שמחת-פורים}}
* [http://www.zionistarchives.org.il/Pages/PurimKrazot2022.aspx אוסף כרזות פורים] מתקופת היישוב וראשית ימי המדינה, באתר [[הארכיון הציוני]], 2022

=== הרקע ההיסטורי לפורים ===
* [https://www.ranlevi.com/2020/03/03/osim_tanach-purim/ מגילת אסתר: אגדת דיסני?], על ההבחנה בין האגדה לריאליה במגילת אסתר, ב[[פודקאסט]] עושים תנ"ך, באירוח [[חוקר המקרא]], ד"ר שחר ענבר
* {{קטעים בהיסטוריה|פרק 93- חג פורים (פודקאסט היסטוריה)|2014/03/12|פרק-93-פורים-סיפור-על-אגדות-מנהגים-ואוכ}}
* {{הארץ|אילון גלעד|למה אוכלים אזני המן בפורים (ועוד כמה מנהגים)|1.2573749|24 בפברואר 2015}}

=== חגיגות פורים לאורך ההיסטוריה ===
* [http://www1.yadvashem.org/yv/he/exhibitions/our_collections/purim/index.asp?WT.mc_id=wiki חג הפורים במקומות שונים - לפני השואה, בתקופת השואה ולאחריה], בתוך התערוכה "מבעד לעדשת ההיסטוריה: מבחר תצלומים מאוספי יד ושם", באתר [[יד ושם]]
* [https://web.archive.org/web/20080324112943/http://jnul.huji.ac.il/dl/music/purim/purim_heb.htm פוטפורים - לקט צלילים לפורים], באתר [[הפונותיקה הלאומית]] ב[[בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי]]
* "הפגנה אידאולוגית, סיפור של תקופה: ההיסטוריה של התחפושות בפורים", יצחק טסלר, ynet ידיעות אחרונות.{{הערה|{{ynet|יצחק טסלר|הפגנה אידיאולוגית, סיפור של תקופה: ההיסטוריה של התחפושות בפורים|judaism/article/hj11be3efc|17 במרץ 2022}}}}
* {{הספרנים|נתי גבאי|שיא המתיקות: ככה התחפשנו פעם|שיא-המתיקות-ככה-התחפשנו-פעם|10.02.2017}}
* {{הספרנים|חן מלול|"רכבת התשועה" יוצאת לחגוג את פורים הראשון של מדינת ישראל|train-of-hope|פברואר 2021}}
* {{הספרנים|חן מלול|כשתל אביב עצרה את החגיגות עקב מרד גטו ורשה (1943)|bitul|פברואר 2021}}
* {{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=e4Y58vWJunU&feature=em-uploademail חגיגת פורים], [[יומני כרמל]] 1952 (התחלה 4:00)
* {{עונג שבת|דנצ'וּ ארנון|שמח ומבדח: חגיגות פורים בירושלים ובבני ברק|2022/03|14}}
* {{העין השביעית|[[אליהוא כ"ץ]] ומנחם בלונדהיים|מסגורם של חגים: המקרה של פורים|466893|1 באוקטובר 2022}}
* {{הארץ|עופר אדרת|גן החיות בתל אביב ערך תחרות תחפושות. הפרס למקום הראשון: קוף (1949)|1.9568896|26 בפברואר 2021}}
* {{תמונות}} [https://merhav.nli.org.il/primo-explore/search?query=any,contains,%22Purim%20Customs%20and%20practices%22&tab=unified_tab&search_scope=uni&sortby=lso01&vid=NLI&lang=iw_IL&offset=0&cachekey=commonformats&cachekey=ag-commonFomatsItemsQuery&mfacet=rtype,include,photograph,1&_gl=1*1tfuhwb*_ga*MjQ2NzAwNzI0LjE2MzY0NjcwNjY.*_ga_8P5PPG5E6Z*MTY0NzI2NDY0Ny41MC4xLjE2NDcyNjU4MjYuNTg.&_ga=2.92125789.65502430.1647254476-246700724.1636467066 תצלומים המתעדים חגיגות פורים], [[דנצ'ו ארנון]], אתר [[הספרייה הלאומית]]
* קבצים היסטוריים שונים - מוזיקה, תווים, תמונות וטקסטים - {{מרחב}}

===הלכות===
* {{אתר ישיבה1|2=הלכות פורים|3=346|5=Midrash/Category}}
* [http://ph.yhb.org.il/category/זמנים/15-פורים-ומקרא-מגילה/ הלכות פורים] מתוך [[פניני הלכה]] מאת [[אליעזר מלמד|הרב אליעזר מלמד]],
* יוסף דוד וינגרטן, [https://web.archive.org/web/20110819061011/http://www.dinonline.org/2010/02/24/laws-of-purim/ הלכות פורים], באתר Din
* [http://www.moreshet.co.il/web/shut/advancedSearchResult.asp?i=0&nop=20&WholeWord=0&shut=10009&x=6&y=5 שאלות ותשובות מרבנים בנושא פורים], באתר מורשת
* [http://www.kipa.co.il/ask/?text=פורים שאלות ותשובות מרבנים בנושא פורים], באתר [[כיפה (אתר אינטרנט)|כיפה]]

===מחשבה והגות===
* {{אנצ תלמודית}}
* {{אנצ דעת|2596}}
* {{אסיף|סוג=נושא}}
* {{אתר ישיבה1|5=midrash/category|3=101 |2=שיעורי תורה על פורים וחודש אדר}}
* {{היברובוקס|הרב [[ישראל דנדרוביץ]]|משתה ושמחה בימי הפורים|50513|בתוך: [[אור ישראל (מונסי)]], גיליון מב, טבת תשס"ז, עמ' קכג-קכו|ללא|עמוד דיגיטלי=123}}.
* {{כיפה|הרב רונן נויברט|כיפורים כ-פורים|יהדות/חגים/פורים/כיפורים-כ-פורים/|22 בפברואר, 2013 14:27}}
* [https://www.sivanrahavmeir.com/holiday/פורים/ תכנים על פורים] באתר של [[סיון רהב-מאיר]]
* {{הארץ||'''אנתולוגיית שירה לפורים''', ליאור וינשטיין, תמי כץ לוריא, משה עזוז, עידן קרקו, טל פאר, שולמית אורבך, חגית מסיקה, [[אלון ארד]], [[גיל אליאס]], נאור יצהרי, [[אילן ברקוביץ']] (עורך)|1.10678351|16 במרץ 2022}}
* [[רחל אליאור]], [https://benyehuda.org/read/24776 פורים – מסכות, תחפושות, רדיפות והמרות – בין אסונות לשמחות, מה עוד מסתתר מאחרי קריאת המגילה במרחבי ההיסטוריה?]
* [[זיוה שמיר]], '''[https://www.zivashamir.com/post/%D7%9E-%D7%99-%D7%A8-%D7%90-%D7%94-%D7%90-%D7%99%D7%9A-%D7%93-%D7%95-%D7%93-%D7%94-%D7%9C-%D7%90-%D7%94-%D7%9E-%D7%AA-%D7%97-%D7%A4-%D7%A9-%D7%AA-%D7%9C-%D7%A6-%D7%A4-%D7%A8-%D7%93-%D7%A2 מִי רָאָה אֵיךְ דּוֹדָה לֵאָה מִתְחַפֶּשֶׂת לִצְפַרְדֵּע?]''' חג פורים ביצירת הילדים של '''[[לאה גולדברג]]''', אתר [https://www.zivashamir.com '''''מב"ע'''''], מרץ 2024

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{חגי ישראל ומועדיו}}
{{פורים}}
{{בקרת זהויות}}

{{הבהרה הלכתית}}

[[קטגוריה:פורים|*]]
[[קטגוריה:מצוות ותקנות דרבנן]]
[[קטגוריה:אדר]]
[[קטגוריה:דברי קבלה]]