שיחה:פורים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gtk-dialog-question.svg ערך זה הוא נושאו של קטע "הידעת?" המופיע בתבנית:הידעת? 15 בינואר - סדרה 2

אגדה על דריוש[עריכת קוד מקור]

באיזו אגדה (על דריוש) מדובר? מה מקורה?

איפה האגדה הזאת נמצאת, שראית לנכון לשאול עליה? לא מצאתי. יוסף שמח 22:00, 14 מרץ 2006 (UTC)
הוא כנראה מתכוון לזה שדריווש היה בנם במשותף של אחשוורוש ואסתר. -- נחום 12:16, 15 מרץ 2006 (UTC)
אה, זה כתוב במדרש רבה. שמתי הערה. יוסף שמח 16:30, 15 מרץ 2006 (UTC)

הקשר לארץ ישראל[עריכת קוד מקור]

מה המקור למידע זה: "הקשר בין שושן פורים לערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון דווקא, בא לבטא את הזיקה לארץ ישראל ולכיבושה בידי יהושע שחילק את נחלאות השבטים." ? אף פעם לא שמעתי על זה. יש לו בכלל מקור? טל שחר 13:16, 6 מרץ 2006 (UTC)

בתלמוד ירושלמי מסכת מגילה דף א/ב
"כרכים המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר. ר' סימון בשם רבי יהושע בן לוי: חלקו כבוד לארץ ישראל שהיתה חריבה באותן הימים ותלו אותה מימות יהושע בן נון"
ובעקבות הירושלמי, הרמב"ם בפירוש משנה מסכת מגילה כותב:
"והטעם שסמכו עליו לכרכים המוקפים חומה, מה שזכרו בירושלמי והוא אמרם חלקו כבוד לא"י שהיתה חרבה באותן הימים ותלו אותו בימות יהושע בן נון," (מגילה פרק א משנה א)
והרע"ב כותב על זה באופן דומה:
"ותקנו שהכרכים המוקפים חומה מימות יהושע אע"פ שאין להם חומה עכשיו, יקראו בחמשה עשר כמו שושן, כדי לחלוק כבוד לארץ ישראל שהיתה חרבה בימי מרדכי ואסתר, כדי שיהיו קורין כבני שושן ויחשבו כאילו הם כרכים המוקפים אע"פ שהם עתה חרבין, ויהיה זכרון לארץ ישראל בנס זה." --אפי ב.שיחה • 18:20, 14 מרץ 2006 (UTC)
הכנסתי להערת שוליים. יוסף שמח 16:16, 15 מרץ 2006 (UTC)
תודה. --אפי ב.שיחה • 16:25, 15 מרץ 2006 (UTC)

מקור החג[עריכת קוד מקור]

אני לא מבין למה אתם חוסמים ערכים מעריכה..זה לא נוגד את הרעיון..? רציתי להוסיף:

ביום נפילת הפור חגגו היהודים את הצלחתם אצל השלטון והרגו כ500 גויים בשושן הבירה ואת עשרת בני המן ביום המיוחד שנתן להם המלך. אסתר דרשה וקיבלה מין המלך יום נוסף של הוללות מותרת ובו נתלו עשרת בני המן מעץ ,בשושן נהרגו 300 איש וביתר הממלכה 57 אלף. היהודים לא נגעו בביזה בימי הוללות אלו.

--מי 21:05, 8 מרץ 2006 (UTC)

הוספתי בעצמי.--מי 15:13, 10 מרץ 2006 (UTC)

מה זה אומר "ימי הוללות"? אלה היו ימי מלחמה. והיהודים לא התאספו "לחגוג את נצחונם על השלטון" ומתוך כך החליטו גם לערוף כמה ראשים. הם התקבצו כדי לנקום באנטישמים ולהציל את נפשם. מאיפה הבאת את ההגדרות האלה? יוסף שמח 23:46, 11 מרץ 2006 (UTC)
אין ציון במגילה על רצח מוקדם מידי תומכי המן ,נראה לכאורה שהיהודים ביצעו טבח מקדמי בהנתן להם האות ,כנקמה על התכנון של המן. לא מתוארת במגילה מלחמה. --מי 16:02, 15 מרץ 2006 (UTC)
תזכור ש"הנחתם בטבעת המלך אין להשיב". היהודים היו אמורים ללכת כצאן לטבח. כל מה שהשתנה זה שניתן להם אישור מלכותי להתקבץ ולהתגונן. יש להניח שזו היתה מלחמה, הם לא הלכו לחפש אנשים, הרבה "מעמי הארץ מתיהדים", אבל כנראה שהיו גם אלה שציפו לאותו יום כדי להרוג יהודים. היו שני צדדים, מלחמה. בכל מקרה "הוללות" נראה לי ממש לא קשור. יוסף שמח 17:36, 15 מרץ 2006 (UTC)
מוזר, בעיניי הטקסט מאוד חד משמעי בעניין: היתה תוכנית להרוג את היהודים והיא התבטלה. היהודים, שקיבלו סמכות מהמלך לבטל את רוע הגזירה, ניצלו את ההזדמנות וטבחו במאות אלפי אנשים. אודי רז 04:09, 4 במרץ 2007 (IST)

פורים הוא יום הודאה[עריכת קוד מקור]

ההתייחסות אל פורים כאל חג אינה נכונה.
יש לערוך את הערך בהתאם לכללים המופיעים בערך ימי הודאה.

עשיתי צעד קטן לקראתך. גם יום העצמאות הוא חג בעיני, אף שלשיטתך אינו חג, ואף אינו יום הודאה (מהו, אם כן? הרי תסכים אתי שאינו סתם יום של חול). אין זאת אלא שלמילה חג יש שתי משמעויות: הדתית הקפדנית וזו שאינה דתית, אף שמובן שבמקרה של פורים היא יונקת את מקורותיה מהדת. דוד שי 22:36, 9 מרץ 2006 (UTC)
למה פורים אינו חג? ולמה שיום העצמאות לא יהיה? יוסף שמח 13:56, 10 מרץ 2006 (UTC)
כי חג הוא יום שבו היו מקריבים קורבן חגיגה בזמן שבית-המקדש היה קיים. ‏conio.h ‏• ‏שיחה‏ 14:00, 10 מרץ 2006 (UTC)
אתה צודק, בעקרון. אבל זו כבר סמנטיקה מיותרת. כל מועד נקרא היום חג, אני לא רואה צורך לדקדק בזה כאן. יוסף שמח
אם כבר סמנטיקה - אז החג/מועד היחיד שבאמת נקרא "חג" (מהתורה) הינו חג הסוכות. אבל זו באמת סמנטיקה מיותרת. האם למשל לא היית קורא לחנוכה "חג"? אגב סמנטיקה, "פורים" נקרא במגילת אסתר "יום טוב". האם היית מסכים להגדרה הזו? דתי ברשת 12:30, 15 מרץ 2006 (UTC)
כל דבר הוא "סמנטיקה מיותרת", ובאנציקלופדיה שום דבר איננו "סמנטיקה מיותרת". בהתחשב בכך שיש לנו ערך שמסביר את הנושא, ועוד ערך על ימי הודאה המיוחד דווקא למועדים שאינם חגים, לקרוא לסיווג הערכים באנציקלופדיה לפי המידע הכתוב באנציקלופדיה עצמה "סמנטיקה מיותרת", זו פעולה די מיותרת. ‏conio.h ‏• ‏שיחה‏ 22:52, 11 מרץ 2006 (UTC)
אתה מצחיק. אני מסכים שזהו המקור לשמם של חגי התורה ושיש הבחנה עקרונית בין שני הדברים. אך אף שיש שני ערכים, בהם עצמם יש ערבוב והצהרה שזו הבחנה לא מקובלת אז די בזיון וקצף.
להרחבה - ימי הודאה | חגי ישראל ומועדיו
בברכה, יוסף שמח

אולי כדאי להרחיב במקצת על פורים שנחגג בעיר מוקפת חומה ועיר שאינה מוקפת חומה???[עריכת קוד מקור]

... אולי, למה? מה חסר, לדעתך? יוסף שמח

אני מסכים שחסר המון בנושא הזה. קודם כל אין הסבר על הערים המסופקות שחוגגות פורים יומיים, ויש הרבה ערים כאלו בארץ וגם בעולם, הרבה יותר מערים מוקפות (למשל:צפת,טבריה,חברון,ועוד. גם בחו"ל יש את חלב בסוריה, איזמיר בטורקיה ועוד). חסר גם הסבר על בן עיר שהלך לכרך וכד'. פשוט אני עצלן מכדי לכתוב את כל הפירוט הזה. אני אשמח אם מישהו ירים את הכפפה. אסי אלקיים 14:59, 12 מרץ 2006 (UTC)

ישנה טעות נוראית בדף[עריכת קוד מקור]

משלוח מנות איש לרעהו משלוח יחיד שני מנות. באתר רשום שני אנשים זו טעות... שולחים שני מנות לאיש אחד...

כך כתוב: "על כל אדם לשלוח לפחות שתי מנות לאיש אחד". דוד שי 17:39, 14 מרץ 2006 (UTC)
גם לך יש טעות - משלוח אחד, אבל שתי מנות. יוסף שמח 21:59, 14 מרץ 2006 (UTC)

תודה שתיקנתם.. כשאני שלחתי זה לא היה טוב... ולא לומדים מרעהו אל ממשלוח...משלוח זה ביחיד מנות זה ברבים ומיעוט רבים זה 2 לכן שולחים שתי מנות לאיש אחד.. (משולח ההודעה הזאת)

הסרת חסימה[עריכת קוד מקור]

למה נחסם הדף אני לא יודע, כתוב שיש הסבר בדף השיחה, איפה...? בכל אופן, עבר החג, אני מניח שאפשר להעביר את החסימה התורנית לפסח... ;) יוסף שמח 21:16, 18 מרץ 2006 (UTC)

ההגנה הוסרה. דוד שי 21:42, 18 מרץ 2006 (UTC)

החג חזר וההגנה ביחד איתו - הוא מקושר מכל דף בוויקיפדיה. ‏Almighty ~ שיחה 19:22, 3 במרץ 2007 (IST)

חלק מהדברים שתחת הכותרת "לקריאה נוספת" הם מאמרים מלאים על הרשת, לא הפניות לספרים מודפסים שאינם און-ליין. אם אני מבין נכון את החלוקה, טקסטים מלאים און-ליין צריכים להופיע בקישורים החיצוניים. האמנם? משתמש:אוהד עמיחי 21:36, 21 בספטמבר 2006 (IDT)

אכן. הללשיחה תיבת נאצות 12:42, 26 בפברואר 2007 (IST)

"חגי פורים שניים"[עריכת קוד מקור]

האם ראוי להכניס בתוך הערך הנ"ל של פורים קטגוריה מעין ערך מורחב תחת השם פורים שני ? כוונתי למה שבא לידי ביטוי במאמר שבקישור המצורף http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/tetzaveh/orf.html מדובר על תאריכים שונים בלוח העיברי שבהן קהילות ספציפיות חגגו פורים מיוחד משלהן על הצלה אישית שהיתה להן בדור מן הדורות מעין סיפור פורים חלקן אף כתבו מעין מגילות על כך . מדובר בתופעה שאולי יש מקום לציינה בכמה משפטים בערך הנ"ל ולהרחיבה באופן ספציפי לגבי כל אחד ואחד מהתאריכים במסגרת אירועים בלוח העיברי . אודה לתגובה בנידון מי-נהר 05:20, 4 במרץ 2007 (IST)מי-נהר

אפשר לכתוב ערך נפרד, שיוזכר במשפט אחד בערך שלפנינו. דוד שי 07:31, 4 במרץ 2007 (IST)

תודה רבה - אנסה לעשות זאת בלנ"ד ואקרא לו בשם "פורים שני" מי-נהר 20:33, 4 במרץ 2007 (IST)

פתחתי ערך פורים שני אבל אני מתקשה מאד לנסח ולמצוא את המקום בערך הזה של פורים בו יוכנס משפט מתאים שיקשר לערך שפתחתי אודה למי שיציע רעיון או ישכתב המשפט בערך בבקשה - תודה מי-נהר 02:31, 6 במרץ 2007 (IST)

הקדשתי לכך סעיף בסוף הערך. דוד שי 07:22, 6 במרץ 2007 (IST)

אובייקטיביות[עריכת קוד מקור]

לא מובן לי דבר אחד- למה לא מוזכר בכל הערך כי מגילת אסתר היא סיפור בדיוני? אני נוטה להאמין כי כותב הערך הוא איש דת ולא אדם שבאמת מבין בהיסטוריה. רוב ההיסטוריונים כיום רואים את מגילת אסתר כאגדה לכל דבר, מאשר למקור הסטורי- משום שהיא המקור היחיד לכל הטענות שהיא מעלה. כגון- קיומם של המן, מרדכי, אסתר ובכלל כל נסיון הטבח ביהודים באותה תקופה. אין ולו שום אזכור לכל הדברים האלה במקומות אחרים. דרושה עריכה רצינית של הערך להתאמתו לסטנדרטים של ערך אנציקלופדי. אם אף אחד לא יראה נכונות לתקן אותו, אעשה זאת בעצמי. הוספתי קישור למאמר באתר "חופש" המבאר את הפרשה.

השאלה האם מגילת אסתר היא סיפור בדיוני נדונה בערך מגילת אסתר#הרקע ההיסטורי של המגילה. בערך פורים, די שנכתב כי מקור החג הוא "על פי המסופר במגילת אסתר". דרך אגב, מה זה אתר "חופש" שאתה מזכיר? לדעתי אין אתר כזה, וייתכן שהמצאת אותו. דוד שי 20:03, 4 במרץ 2007 (IST)
חופש . הידרו 20:04, 4 במרץ 2007 (IST)
הצחקת אותי. איך אפשר לדעת שזה אתר אמיתי, ולא זיוף אלקטרוני, מהסוג שנפוץ באינטרנט? האם תוכל להוכיח לי שהאתר ממש קיים? האם אפשר למשש אותו? דוד שי 20:08, 4 במרץ 2007 (IST)
זו עמותה אמיתית וידוע מאוד. הידרו 20:11, 4 במרץ 2007 (IST)
זה באמת אתר ותיק וידוע. שם לו למטרה להילחם במחזירים בתשובה, משום מה. הללשיחה תיבת נאצות 20:12, 4 במרץ 2007 (IST)
אוף, רק עכשיו הבנתי מה כתבת. לא רע, דוד. הללשיחה תיבת נאצות 20:13, 4 במרץ 2007 (IST)


שושן הבירה[עריכת קוד מקור]

בעיר חמדאן קוראים את המגילה בי"ד אדר ואם כן אינה שושן הבירה

מה המקור שאסתר משבט בנימין[עריכת קוד מקור]

האם אסתר היתה משבט בנימין? מרדכי כתוב!

(תשובה לשואל שלא חתם את שמו)

בפרק ב' פסוק ט"ו במגילת אסתר כתוב :"וּבְהַגִּיעַ תֹּר-אֶסְתֵּר בַּת-אֲבִיחַיִל דֹּד מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר לָקַח-לוֹ לְבַת..." זה כבר מצמצם לך את האפשרויות . במיוחד לאור העובדה שבאותם ימים נהגו לרוב להתחתן בתוך בני השבט ובמיוחד כאשר מדובר היה בשבט בנימין שכידוע כמעט נכחד בעבר וגם תמיד ראו עצמם מיוחסים בגלל משפחת המלך הראשון בישראל - שאול בן קיש ומסיבות נוספות הקשורות להיסטוריה של שבט בנימין . ובכל מקרה הייחוס השבטי עובר דרך האב ולא האם .מי-נהר 16:57, 7 במרץ 2007 (IST)

יום השמחה?[עריכת קוד מקור]

מחיפוש זריז בגוגל מתברר ש"יום השמחה" הוא מושג מקומי לגבעת שמואל, ולא מספיק חשוב להופיע בערך. (או בערך אדר). דעתכם? דוד 22:14, 13 באוקטובר 2007 (IST)

אני חושב שאתה צודק. ‏DGtal‏ 22:15, 13 באוקטובר 2007 (IST)
הסרתי. דוד 23:40, 20 באוקטובר 2007 (IST)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]

הוספתי קישור להלכות פורים ומקרא מגילה באתר ישיבה - האם משהו חושב שקישור זה לא מועיל?

(לדעתי הוא בהחלט מועיל למי שמעוניין ללמוד את הלכות החג באופן מפורט הלכה למעשה כפי שנכתב על ידי אחד ממחברי ספרי ההלכה שבימנו, ולא רק מה שנכתב על ידי מאן דהוא בויקיפדיה, כשאם שאני רואה ערך להוספת קישור לקיצור שולחן ערוך)

(אני שואל כי פעם שעברה הורידו לי את הקישור ואשמח לדעת מה הקוראים חושבים)

בהרצל 01:01, 17 בפברואר 2008 (IST)

מרשימת ההמתנה[עריכת קוד מקור]

איך אף אחד עוד לא המליץ על הערך פורים? ערך מושקע, כתוב היטב, פשוט ערך ראוי להגיע לכאן. ‏Yes, This is me‏ • ‏(and my talk) כ' באדר א' ה'תשס"ח 14:59, 26 בפברואר 2008 (IST)

רק היעדרה של פסקת היסטוריה מעידה שהערך לא ראוי להיות כאן. נוי - שיחה 18:03, 26 בפברואר 2008 (IST)
"מקור החג" לא מספיק מפורט? הוא עונה בדיוק על שאלת ההיסטוריה, לרבות הדעות השונות במחקר. לדעתי הערך עצמו טוב מאוד, צריך להביא מקורות לכמה פרטים קטנים, למחקרים הרלוונטיים וכו' וגם לייפות את הציטוטים המנוקדים, אך בעיקרון הוא מדוייק וראוי. ‏DGtal‏ 19:38, 26 בפברואר 2008 (IST)
ממש לא, מאז שהתקבע מנהג החג ההיסטוריה שלו נגמרה? נוי - שיחה 19:40, 26 בפברואר 2008 (IST)
אמנם אני לא בטוח, אך כמדומני שמה שלדעתך נוי לא כתוב בערך, דווקא כן כתוב בו. ‏Yes, This is me‏ • ‏(and my talk) כ"א באדר א' ה'תשס"ח 14:06, 27 בפברואר 2008 (IST)
לא ממש - איפה התפתחות מנהגי החג? לתחפושות מיוחד משפט אחד, שריפת המן לא מוזכרת כלל, ובכלל פסקת מנהגי החג מצטיינת במשפטים לקוניים. דניאל צבישיחה 03:21, כ"ג באדר א' ה'תשס"ח (29.02.08)

רקע היסטורי דל, והתפתחות המנהג פטורה כאן בלא כלום. אורי רדלר - שיחה 14:34, 29 בפברואר 2008 (IST)

חומר היסטורי ניתן למצוא כאן [1] איתןשיחה 00:06, 1 במרץ 2008 (IST)

שאלה[עריכת קוד מקור]

כמה ימים לוכך פורים שי אבידן - שיחה 19:42, 30 במרץ 2008 (IDT)

תשובה פורימית: פורים לוכך יומים.עוז - שיחה 22:28, 3 במרץ 2009 (IST)

ותשובה רצינית: קרא בערך. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 22:42, 3 במרץ 2009 (IST)

לקריאה נוספת / קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]

  • הרב יוסף ויכלדר, 'פתשגן הכתב' בתוך "המבשר" ערב פורים תשס"ט

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]

שלום, פגשתי אתר בשם 'אחינו' ברשת והוא מלא בתוכן ובעניין, ומכיוון שעכשיו אני מתעניין בנושאי הפורים - חיפשתי שם על פורים ויש באתר הזה הרבה מאוד חומר ערוך ומסודר. הוספתי קישור להלכות ווידאו על פורים - האם משהו חושב שקישור זה לא מועיל? (אני שואל כי הורידו לי את הקישור)

האם בדקת ומצאת שבקישורים הקיימים, לא מופיע חומר דומה, לקישור שהוספת? טיפוסי - שו"ת 13:15, 10 בפברואר 2011 (IST)
כן, יש שם הרבה הרצאות וידאו על ימי הפורים, וידאו מעניין שלא מוכר, וגם במדור של המאמרים יש שם מאמרים מעניינים מאוד. ההלכות שם מסודרות באופן בהיר וברור. ובכלל שמתי לב שיש בקישורים החיצוניים כאן על פורים כמה קישורים לאותו אתר. למשל 3 קישורים לאתר כיפה - אז ממש לא הבנתי מה הייתה הבעיה בקישור ששמתי לוידאו ולהלכות באתר 'אחינו'. 2.54.28.101 12:24, 21 בפברואר 2011 (IST)

משוב מ-25 בפברואר 2012[עריכת קוד מקור]

לדעתי ערך זה הוא מלא, מעניין וחשוב ביותר!!! מי כתב אותו? דרור09 - שיחה 10:16, 25 בפברואר 2012 (IST)

המקור המצויין בהערה 11, כמדומה שהוא טעות.

משוב על פורים[עריכת קוד מקור]

סבבה :) הוא ממש עזר לי 93.173.129.118 18:26, 28 בפברואר 2012 (IST)

מצוות פורים[עריכת קוד מקור]

האם יש עוד מצוות??? כי לא הגיוני רק 4 84.228.215.26 15:51, 29 בפברואר 2012 (IST) המצוות שלדעתי הם: 1) קריעת מגילת אסתר 2) סעודת פורים 3) משלוח מנות 4) מתנות לאביונים 5) להתחפש ועוד כמה פשוט לא הגיוני רק 4

להתחפש אינה מצווה, זהו מנהג שלא ברור בדיוק מה מקורו. יש הרבה הלכות לפורים, אבל 4 המצוות - קריאת מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים ומשתה ושמחה הינן ייחודיות לפורים. החבלןאשמח לתגובות מועדון החלל הוויקיפדי ממריא 16:02, 29 בפברואר 2012 (IST)

האם זה נכון שבכל מגילת אסתר אין כל אזכור לאלוהים?

כן. דוד שי - שיחה 20:27, 9 במרץ 2012 (IST)

פורים קטן[עריכת קוד מקור]

פורים קטן חוגגים בשנה מעוברת בה יש שני חודש אדר שאז חוגגים את ימי הפורים באדר השני ביום יד' בכל הארץ, וביום טו' בירושלים (ובעוד כמה ערים). אמנם יש דעות בתלמוד שעל החג לחול באדר א' (שהרי במגילת אסתר כתוב שפורים נחוג ב"חודש השנים עשר" מניסן, ובשנה מעוברת החודש השנים עשר הוא אדר א' ולא אדר ב' שטכנית הוא החודש השלושה-עשר). באדר הראשון יש מנהגי קצת שמחה בימי יד ו-טו, ונקראים בשם "פורים קטן" להבדילו מהפורים הגדול שיחול בעוד כחודש, והיו מגדולי הראשונים (כגון רבי יחיאל מפריס) שעשו סעודה גדולה גם בפורים קטן וקראו מוזמנים לשמחת פורים. ויש שנהגו גם במשלוח מנות כמו בפורים. ככלל לא נוהגות שאר מצוות הפורים כגון קריאת המגילה, או מתנות לאביונים, ועל כל פנים פורים קטן אסור בתענית ובתחנון. פורים שני 46.121.102.82 18:51, 24 בפברואר 2014 (IST)

הסרת מידע מפוקפק[עריכת קוד מקור]

לפני כשנה הוסיף אנונימי מידע ונתן כמקור את הספר הפרסי جعفری دهقی، بازشناسی منابع و مآخذ تاریخ ایران باستان،. הסרתי את רובו היום מכיוון שהוא מלא אי דיוקים. ‏עמיחישיחה 00:00, 30 בדצמבר 2015 (IST)

דיווח על טעות - 9 במרץ 2017[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]

איזה טמבל הוסיף את השורה: "גם את לא מושלמת גאיה!!!!!" וטמבל אחר אישר וזה שם!! תמחקו את זה

מנהגי החג מחיית זכר עמלק בעת קריאת המגילה, כאשר מוזכר שמו של המן מרעישים המתפללים ברעשנים או בכלים אחרים כדי לקיים באופן סמלי את מחיית זכר עמלק, אשר לפי המסורת המן הוא מזרעו. יש שהתנגדו למנהג זה. כמו כן גם בקריאת התורה שכמוזכר עמלק (שהמן יצא מחלציו) יש המוחים את שמו באמצעים שונים. -----------------גם את לא מושלמת גאיה!!!!!---------------------- דווח על ידי: 79.181.98.196 18:08, 9 במרץ 2017 (IST)

תודה רבה, מחקתי.
אם יש השחתה נוספת שנשארה בערך, נשמח אם תבדוק ותגיד לנו. אלדדשיחה 18:12, 9 במרץ 2017 (IST)
אתה יכול לתקן בעצמך בפעם הבאה, אפשר לערוך כאן גם בלי להירשם, כמו שעשה המשחית. ואגב, אף אחד לא אישר את זה, העריכה הייתה מסומנת כלא-בדוקה עד עכשיו. ביקורת - שיחה 19:27, 9 במרץ 2017 (IST)

לעניות דעתי יש פה שגיאה[עריכת קוד מקור]

"החג היחיד המעודד שתיית יין" זה אינו מדויק, שכן גם בשלושת הרגלים ישנה מצוות שמחה, וכמו שכתבו הרמב"ם והפוסקים בעקבות מאמר הגמ' בפסחים קט. "אין שמחה אלא בבשר ואין שמחה אלא ביין". מה גם, שבליל הסדר לכו"ע יש חובה לשתות ארבע כוסות.

פורים אינו חג![עריכת קוד מקור]

כתוב בתהילים קי"ח פסוק כז'
אִסְרוּ-חַג בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ.

כלומר המלה חג מובנה "קורבן" - ו-"ימי חג" הם ימים בהם הוקרב קורבן לפי הוראת התורה!!

למועדים שאינם ימי-חג  רצוי לקרא  "ימים טובים" - "מועדים לשמחה וששון" יותר מאשר " ימי חג" או "חגים"

נכון לומר "יום הפורים" - "ימי החנוכה" -- "יום העצמאות"

אך לא "חג פורים" ולא "חג החנוכה" ולא "חג העצמאות"

דוגמא נוספת:: צריכים לומר "ימי הפסח" כיון שכתוב בשמות י"ג פסוק ו'

שִׁבְעַת יָמִים, תֹּאכַל מַצֹּת; וּבַיּוֹם, הַשְּׁבִיעִי, חַג, לַיהוָה.   כלומר רק היום השביעי של פסח הוא "יום חג"!!

אך בשל שלמעשה הוקרב קורבן אפשר "לסלוח" לאומרים "חג הפסח"


ובנוסף:: למרות הטעות שמלמדים באקדמיה לרצח הלשון העברית אין פועל דקדוקי "לחגוג" - ואין זה קשור להשערה ש-"הולכים במעגל" כיון שללכת במעגל זה "לחוג" עם "ו" ("חוגה" או "מחוגה" מאותו שורש!)

הפועל הנכון הוא "לחגֹּת" כפי שכתוב בשמות י"ב פסוק י"ד ::

וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן, וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיהוָה: לְדֹרֹתֵיכֶם, חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ.


למי שרוצה לנהל נושא בעברית, בוויקיפדיה, ראוי לדעת עברית נכונה ולא עברית קלוקלת שרוב הישראלים נהגים לדבר בה...

תודה שהקשבתם! - ומקווה אני שתקחו זאת לתשומת הלב, ולטובת הלשון העברית שלמעשה נרצחת ע"י אלו שמתימרים להיות "שומרי השפה העברית" Al.Qudsi (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום

דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]

בדף כתוב שהחג נחגג ביד באדר וזה לא נכון. החג נחגג יום לפני, כלומר ביג באדר. דווח על ידי: 46.31.103.35 16:08, 2 במרץ 2019 (IST)

שלום לך. פורים נחוג בתאריך י"ד באדר, אך על פי היהדות תחילתו של היום הוא מהלילה, (תוכל לקרוא על כך בערך יום) כך שכבר מיום י"ג בלילה מתחיל 'פורים'. חג שמח. בברכה בן-ימין - שיחה 14:40, 3 במרץ 2019 (IST)
אממממ לא. על פי היהדות כאמור היום מתחיל בשקיעה, ולכן הלילה שקודם לשעות האור של י"ד באדר - גם הוא י"ד באדר. "יום י"ג בלילה" הוא הלילה שקודם לתענית אסתר. --Joalbertine - שיחה 14:26, 28 בפברואר 2020 (IST)
Joalbertine, ליל י"ג הוא הלילה שלפני יום י"ג אבל י"ג בלילה שווה לליל י"ד כמו שכתוב (ספר שמות, פרק י"ב, פסוק י"ח) בָּרִאשֹׁ֡ן בְּאַרְבָּעָה֩ עָשָׂ֨ר י֤וֹם לַחֹ֙דֶשׁ֙ בָּעֶ֔רֶב תֹּאכְל֖וּ מַצֹּ֑ת עַ֠ד י֣וֹם הָאֶחָ֧ד וְעֶשְׂרִ֛ים לַחֹ֖דֶשׁ בָּעָֽרֶב: יוסף יצחק-שיחה, כ"ט בסיוון ה'תש"ף. 17:37, 21 ביוני 2020 (IDT)
מעולם לא שמעתי על הבחנה כזאת. הבנת הפשט של הפסוק שהבאת הוא שקורבן הפסח נשחט בארבעה עשר ובערב שלאחר מכן הוא נאכל, ולכן אין צורך לפרט שוב את התאריך. לא זכור לי שימוש בביטוי "במספר יום בערב/לילה" כדי לציין את הלילה של היום הבא אם הוא לא הוזכר קודם לכן בטקסט. זה פשוט יהיה חסר היגיון. Joalbertine - שיחה 17:31, 24 ביוני 2020 (IDT)
Joalbertine, הפסוק מדבר על מצות, מה הקשר לקרבן פסח? יוסף יצחק-שיחה, ד' בתמוז ה'תש"ף. 05:27, 26 ביוני 2020 (IDT)
ודאי שיש קשר – את קורבן הפסח יש לאכול על מצות ומרורים. כבר מוני המצוות תהו איך אפשר להפריד בין פסח למצה (ובסוף הכריעו שאפשר). בכל מקרה... מזמן מזמן סטינו מכל צורה של דיון רלוונטי לעניין, אז אולי כדאי לסיים כאן. --Joalbertine - שיחה 14:24, 7 ביולי 2020 (IDT)

תיקון הדרכים[עריכת קוד מקור]

Joalbertine, לא טענתי שהמשנה נכתבה קודם פורים, ואפילו לא שלא נהגו את תיקון הדרכים החל מפורים. מה שטנעתי, זה שזה לא נעשה בגלל שזה פורים, אבל בגלל שזה היה בט"ו באדר, ולכן זה אולי צריך להיות בערך ט"ו באדר, אבל לא בערך פורים. david7031שיחה • ג' באדר ה'תש"ף • 13:27, 28 בפברואר 2020 (IST)

הבנתי היטב, תודה. התכוונתי שלאור הכתוב, תצטרך להוכיח שאין קשר בין הדברים. --Joalbertine - שיחה 14:18, 28 בפברואר 2020 (IST)
לא הבנתי. לא כתוב בשום מקום שתיקון הדרכים שנעשה במשנה הוא חלק ממצוות/דיני חג הפורים. נאמר שזה נעשה באותו יום. אני מקווה שאתה לא חושב שישיבת השולחנות היא חלק ממצוות הפורים. david7031שיחה • ג' באדר ה'תש"ף • 14:21, 28 בפברואר 2020 (IST)
בוודאי שלא. כך גם אכילת סמבוסק חומוס. --Joalbertine - שיחה 14:27, 28 בפברואר 2020 (IST)
אבל כן ממנהגי חג הפורים. אין מנהג שקשור לפורים לתקן את הדרכים. זה לא נהג בשום קהילה בחו"ל, ולא נזכר בפוסקים. זה עוד דבר, שבתקופת הבית נהג גם הוא בט"ו באדר. זה כמו לכתוב בערך על יום ירושלים שנהגו לעלות לקבר שמואל הנביא. שזה נכון, אבל נעשה כי על פי חלק מהמסורות הוא נפטר בכ"ח באייר, ולא בגלל שזה יום ירושלים. david7031שיחה • ג' באדר ה'תש"ף • 14:33, 28 בפברואר 2020 (IST)
יפה. הסברת בעצמך את הערתי לגבי המשנה. אם היו מפרסמים כיום מאמר מרכזי על יום ירושלים שבו נזכר בתמימות שהתקיימה צעדה אל העיר העתיקה בעוד המונים עלו לקבר שמואל הנביא, אז כנראה היה מקום להזכיר את שני האירועים בערך על יום ירושלים. אנחנו לא עושים זאת כי אין שום חפיפה בין האירועים - לא בפועל ולא בספרות. --Joalbertine - שיחה 14:46, 28 בפברואר 2020 (IST)
א. אם כבר אז הפוך. המקבילה היא אם היה מאמר שמספר שבעוד שמתקיים ריקוד הדגלים, המונים עלו לקבר שמואל הנביא. ואז באמת לא היה צורך לציין זאת בערך יום ירושלים. בכל מקרה, אני מבין שממך לא תבוא הישועה, אז מתייג את בעלי הידע ביהדות.david7031שיחה • ג' באדר ה'תש"ף • 15:06, 28 בפברואר 2020 (IST)
תיקון הדרכים אינו קשור לפורים כי אם לתאריך, שהרי בזמן המשנה זה נהג בחמשה עשר באדר גם בערי הפרזים. זה חלק מהדברים שנהגו שלושים יום קודם לרגל הפסח, כמו ששואלים ודורשים בהלכות החג מתאריך זה (שגם זה ברור שאינו ממנהגי הפורים, לדרוש בהלכות פסח, ומימי לא ראיתי דורשים בירושלים בפורים שלהם על הלכות פסח אלא אם חל בשבת וגם אז בקושי).--Nahum - שיחה 15:15, 28 בפברואר 2020 (IST)
הוספתי לאחר התנגשות עריכה: הסיבה שתיקנו את הדרכים אז, לא הייתה בגלל פורים אלא בגלל עולי הרגלים בפסח, והתחילו את העבודות 30 יום קודם החג. (פירוש מפורש של רע"ב על המשנה (הפניה למשנה בויקיטקסט)). --דוד-- Cumputer guyשיחה • ג' באדר ה'תש"ף • 15:18, 28 בפברואר 2020 (IST)
פשוט כדברי David7031. אם לציין את זה איפהשהו, זה בערך ט"ו באדר. בן עדריאלשיחה • ה' באדר ה'תש"ף 13:08, 1 במרץ 2020 (IST)
David7031, נראה לי שאפשר כבר למחוק את הפסקה. Joalbertine, אתה מסכים? --דוד-- Cumputer guyשיחה • ו' באדר ה'תש"ף • 23:42, 1 במרץ 2020 (IST)