פיליפ השלישי, רוזן הנאו-מינצברג
 | |||||||||
| לידה |
30 בנובמבר 1526 הנאו, רוזנות הנאו-מינצברג   | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
14 בנובמבר 1561 (בגיל 34) הנאו, רוזנות הנאו-מינצברג | ||||||||
| מדינה |
גרמניה | ||||||||
| בת זוג | הלנה, רוזנת פפאלץ-זימרן | ||||||||
| שושלת בית הנאו | |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
פיליפ השלישי, רוזן הנאו-מינצברג (בגרמנית: Philipp III. von Hanau-Münzenberg; (30 בנובמבר 1526 - 14 בנובמבר 1561) היה רוזן הנאו מינצברג החל משנת 1529 עד מותו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיליפ השלישי היה בנו השני של פיליפ השני (17 באוגוסט 1501 - 28 במרץ 1529) ואשתו יוליאנה משטולברג, אחיו הבכור מת בינקותו, ופיליפ השלישי היה בן שלוש בלבד כאשר ירש את הרוזנות, אמו וקרוביו פנו לבית המשפט הקיסרי כדי להקים מועצת עוצרות שתכלול את:
- אמו של פיליפ השלישי, יוליאנה משטולברג
- וילהלם הראשון, רוזן נסאו-דילנבורג, בן דוד שני של פיליפ השלישי, מאוחר יותר הוא נישא לאמו יוליאנה משטולברג.
- בלתזר, רוזן הנאו-מינצברג, דודו של פיליפ השלישי (אחיו הצעיר של אביו), נראה שעשה את מרבית העבודה במועצה, מת בשנת 1534
- הרוזן ריינהרד הראשון רוזן Solms-Hohensolms-Lich, בן דודו של פיליפ השלישי
אך הייתה בעיה: פיליפ השני תבע שאחיו הצעיר בלתזר יוותר על דרישותיו לרוזנות בטרם יהא לעוצר, תביעה זו נכתבה, אך פיליפ השני מת קודם שחתם עליה, ונטען כי אינה תקיפה עוד מבחינה משפטית, וכי לבלתזר זכות לשליטה בהנאו-מינצברג ואם כן אינו יכול לקבל את העוצרות עליה, הבעיה נפתרה באמצעות הטענה כי אי חתימת התביעה בידי פיליפ השני, מוכיח כי חזר בו מדרישתו.
פיליפ השלישי ואחיו הצעיר ריינהרד למדו באוניברסיטאות מיינץ ואינגלושטאט, ולאחר מכן באורלינס ובבורז.
שלטון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
רפורמציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופת שלטונו - למעשה בעוד מועצת העוצרים שולטת בשמו - השתלטה הרפורמציה על מחוז הנאו-מינצברג, במועצה היה דודו בלתזר תומך הרפורמציה, בעוד בן דודו ריינהרד הראשון התנגד לה, בתחילה הוכנסה הרפורמציה בהדרגה: כאשר פרש צוות הכנסייה, מונה במקומם צוות לותרני, הכומר אדולף ארבורגאסט שהתמנה לכנסיית סנט מרי, במקום להשקיע בדרשותיו העדיף להפיץ את הבשורה, אך המפיץ הרפורמיסט האמיתי של הנאו היה יורשו, פיליפ ניונהלר, במהלך כהונתו התחזקה יותר ויותר האמונה החדשה. אף על פי שהאמונה הקתולית מעולם לא נאסרה, הרי מספר כמריה הלך ופחת עקב העובדה שכאשר פרשו - הם לא הוחלפו.
שולט עצמי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1544, הרוזן פיליפ הוכר כמבוגר, אף על פי שהיה רק בגיל 18 וגיל ההסכמה היה 25, ככל הנראה אפוטרופוסיו רצו להשתחרר מן הטרדה שבשמירה עליו, אף על פי שהיו עדיין מחויבים לשמירת אחיו הצעיר, ריינהרד.
ב-1561 הרוזן פיליפ השלישי רכש מספר טירות והרחיב את שלטונו, בתקופתו הושלם שיפוץ טירת הנאו, ובניית מבצר הנאו, הוא אף שילם את המס הקיסרי למלחמת טורקיה.
ירושת רינק
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרוזן פיליפ השלישי מרינק פעל בשיתוף פעולה עם הרוזן פיליפ השלישי מהנאו-מינצברג, וכיוון שהיה צפוי שרוזן רינק ימות ללא יורש זכר, הוא ביקש מהקיסר קרל רשות להוריש את רינק להנאו-מינצברג, בשנת 1555 ניתנה כך הרשות, אחד מן הטיעונים לכך היה הדמיון בן סמלי החיילות שהראו לכאורה על אבות משותפים, אך זה לא היה הסיבה.
אך הקיסר קרל החמישי התפטר באותה שנה, וכאשר ניסה הרוזן פיליפ השלישי מהנאו-מינצברג, לאשר את הבקשה מיורשו פרדיננד הראשון, בשנת 1558, הוא שכח להביא את חתימת הקיסר קרל, וכך נמנע ממנו לאשר הירושה, רוזן רינק מת ב-3 בספטמבר 1559, קודם תיקון השגיאה והטריטוריה שלו חזרה לידי הארכיבישוף של מיינץ והבישוף של וירצבורג, כך שפיליפ השלישי היה יכול לרשת רק את סמל הנשק ואת תואר רוזן רינק.
מוות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרוזן פיליפ השלישי חלה ומת ב-14 בנובמבר 1561, לאחר שש שנות חולי ונקבר בכנסיית סנט מרי לצד אשתו, מצבותיהם השתמרו עד היום.
רוזני הנאו-מינצברג מתו בדרך כלל בגילאי 20–40, מותירים אחריהם קטינים כיורשים, מן הסתם הם סבלו ממחלה תורשתית לא ידועה, תשעה רוזנים עוקבים שמתו קודם גיל 40 אינו מסתבר כצירוף מקרים.
נישואים וצאצאים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-22 בנובמבר 1551 נישא הרוזן פיליפ השלישי להלנה, רוזנת פפאלץ-זימרן, וממנה נולדו לו חמישה ילדים.
- פיליפ לודוויג הראשון (21 בנובמבר 1553 - 4 בפברואר 1580)
- דורותיאה, (4 בפברואר 1556 - 16 בספטמבר 1638), נישאה ראשית לרוזן אנטון מאולדנבורג ושנית, לרוזן וולרד מגלייכן-קרניכפלד-אהרנשטיין-בלנקנהין.
- ריינהרד וילהלם (28 בספטמבר 1557 - 17 בפברואר 1558) נקבר בכנסיית סנט מרי בהנאו.
- יוהאן פיליפ (6 בנובמבר 1559 - 22 באפריל 1560) קבור גם בכנסיית סנט מרי.
- מריה (20 בינואר 1562 - 15 בפברואר 1605) נולדה אחר מותו, מתה בלי להתחתן.
אילן יוחסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]| ריינהרד הרביעי, רוזן הנאו-מינצברג | קתרינה משוורצבורג-בלנקבורג | בודו השמיני, רוזן שטולברג-ורניגרוד | אנה מאפשטיין-קוניגשטיין | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פיליפ השני, רוזן הנאו-מינצברג | יוליאנה משטולברג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פיליפ השלישי, רוזן הנאו-מינצברג | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Adrian Willem Eliza Dek: De Afstammelingen van Juliana van Stolberg tot aan het jaar van de vrede van Munster, Zaltbommel, 1968.
- Reinhard Dietrich: Die Landesverfassung in dem Hanauischen, in: Hanauer Geschichtsblätter, vol. 34, Hanau, 1996, ISBN 3-9801933-6-5.
- Reinhard Suchier: Genealogie des Hanauer Grafenhauses, in: Festschrift des Hanauer Geschichtsvereins zu seiner fünfzigjährigen Jubelfeier am 27. August 1894, Hanau, 1894.
- Reinhard Suchier: Die Grabmonumente und Särge der in Hanau bestatteten Personen aus den Häusern Hanau und Hessen, in: Programm des Königlichen Gymnasiums zu Hanau, Hanau 1879, pp. 1–56.
- Ernst J. Zimmermann: Hanau Stadt und Land, 3rd ed., Hanau, 1919, reprinted 1978.
