פרוקרוסטס
 | |
| איור של תסאוס ופרוקרוסטס על כלי אמפורה | |
| תרבות |
מיתולוגיה יוונית  |
|---|---|
| אב |
פוסידון |
| בן או בת זוג |
Sylea |
| צאצאים |
סיניס |
  | |
פּרוֹקרוּסְטֵס (ביוונית: Προκρούστης) המכונה גם "המותח [אשר מעצב את המתכת]", היה במיתולוגיה היוונית נוכל ושודד מאטיקה, אשר נודע במנהגו לתקוף אנשים ולמתוח או לכרות את רגליהם, כדי שיתאימו לגודלה של מיטת מתכת. סיפורו של פרוקרוסטס מתקשר ומקביל לסיפור הידוע בתרבות היהודית לגבי מיטת סדום. בפרט, בשפה האנגלית משמש המושג 'Procrustean bed' (מיטה פרוקרוסטית) במשמעות זהה לזו של המושג 'מיטת סדום' בשפה העברית, ובא במקומו.
במיתולוגיה היוונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]במיתולוגיה היוונית, פרוקרוסטס היה בנו של פוסידון, אשר החזיק מבצר במרומי הר קורידאלוס, ב'דרך הקדושה' שבין אתונה ואלוסיס. במבצר הוא החזיק את מיטת המתכת שלו, אליה הזמין כל עובר אורח להעביר את הלילה, ועליה הוא היה מותח את אותם עוברי אורח כך שיתאימו למיטה. בגרסאות מאוחרות יותר של הסיפור, נאמר כי אם האורח היה גבוה מדי, פרוקרוסטס היה כורת את האורך העודף. כמו כן, איש מעולם לא התאים למיטה בדיוק, שכן הוא החזיק בסתר שתי מיטות שונות. פרוקרוסטס המשיך במשטר הטרור שלו עד אשר הוא נתפס בידי תסאוס, אשר "התאים" אותו לאותה המיטה. הריגתו של פרוקרוסטס הייתה הרפתקתו האחרונה של תסאוס במסעו מטרויזן לאתונה.
ההקבלה למושג מיטת סדום
[עריכת קוד מקור | עריכה]סיפורו של פרוקרוסטס מתקשר ומקביל לסיפור הידוע בתרבות היהודית לגבי מיטת סדום, ומובא לעיתים בהקשר אליו. כך, השתמש השופט יצחק אנגלרד בשני המושגים יחד כדי לתאר שתי חלופות רעות, אשר אחת מהן גרועה מהאחרת:
- "אם הוראת סעיף 17(3) לחוק נמשלת למיטה האגדתית שבעיר סדום עבור האורחת בדמותה של מניית הבורסה, הרי הוראת סעיף 17(4) לחוק היא עבורה המיטה הקטלנית שעליה נהג להשכיב השודד המיתולוגי היווני פרוקרוסטס את אורחיו שלו".[1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרוקרוסטס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ע"א 4294/97 אובזילר טוביה ואחרים נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, ניתן ב־21 בנובמבר 2001