טרויזן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טריזינה (רשות מקומית)
Τροιζήνα
Troizen blossom.jpg
מדינה יווןיוון  יוון
שטח 190.70 קמ"ר
גובה 23 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ ברשות המקומית 6,507 (2001)
קואורדינטות 37°28′00″N 23°25′00″E / 37.4666666666667°N 23.4166666666667°E / 37.4666666666667; 23.4166666666667קואורדינטות: 37°28′00″N 23°25′00″E / 37.4666666666667°N 23.4166666666667°E / 37.4666666666667; 23.4166666666667
http://www.dimos-trizinas.gr

טְרוֹיזֵןיוונית: Τροιζήν) הוא שמה הקדום של עיירה קטנה בצפון-מזרח הפלופונסוס שביוון, על מורדות הר אדרס, דרומית-מערבית לאתונה, הנקראת כיום טְרִיזִינָה (Τροιζήνα) ובטורקית דמאלה (Damala). טריזינה היה גם שמה של הרשות המקומית לשעבר (עד 2010) של אותו אזור, שמרכזה בגלאטאס (Γαλατάς) ושטחה 190 קמ"ר, אשר הפכה לרשות המקומית טריזיניה-מתאנה במסגרת היחידה האזורית האיים (אנ') החדשה שבמחוז אטיקה.

העיר טרויזן במיתולוגיה היוונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרויזן היה בנם של פֶּלוֹפְּס והִיפּוֹדַמֵיָה ואח לפִּיתֶאוּס. שני האחים שלטו על ערים נפרדות, זה על הִיפֶּרֵיָה והאחר על אַנְתֵיָה. לאחר מות טרויזן איחד פיתאוס את שתי הערים לממלכה אחת וקרא לה על שם אחיו המת.[1]

טרויזן נזכרת במיתולוגיה היוונית בעיקר בהקשר עם תֵסֶאוּס. כאן נולד הגיבור-המייסד של אתונה לאַייתְרָה בת פּיתֶאוּס מלך טרויזן מזרעם של האל פּוסֵיידוֹן ושל אַייגֵאוּס מלך אתונה.[2]

בטרויזן גם גדל הִיפּוֹלִיטוֹס, בנו של תסאוס מאשתו האַמַזוֹנָה, ובה אף מצא את מותו כאשר נמלט מזעם אביו לאחר שפַיידְרָה, אמו החורגת, העלילה עליו כי אנס אותה.

על פי אחת מגרסאות המיתוס, בטרויזן ניטהר אורסטס לאחר שהרג את אמו קליטמנייסטרה וכך נפטר מרדיפת האריניות.[3]

טרויזן הוא מקום עלילת הטרגדיה היפוליטוס של אוריפידס, המגוללת את סיפור בנו של תסאוס, שנפל קורבן לתשוקתה של פיידרה, אמו החורגת. העלם הצעיר נמלט מן העיר, ובשעת מנוסתו תקף והפך את מרכבתו שור שעלה מן הים והוא נהרג. מחזות אחרים על אותו נושא נכתבו על ידי סנקה וז'אן רסין, וגם בהם מקום העלילה הוא טרויזן.

בעיר הקדומה נבע מעיין, שנוצר על פי המסופר במקום בו ירד מן השמיים פגאסוס, הסוס המכונף.

טרויזן בתולדותיה של יוון העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר התקיים פולחן, שנוצר בעקבות האגדה אודות היפוליטוס. על פי המסורת המקומית, הקדישו נערות העיר להיפוליטוס תלתל משערן קודם נישואיהן.

בעת פלישת קסרקסס מלך פרס ליוון (480 לפנה"ס), לפני קרב סלמיס, הועברו נשות האתונאים וילדיהם למקום מבטחים בטרויזן על פי הצעתו של המדינאי האתונאי תמיסטוקלס. ב-1959 נתגלה בבית קפה מקומי בטרויזן לוח שיש, ועליו כתובת המנציחה את החלטת תמיסטוקלס לפנות את אתונה מתושביה. כתובת זו מתוארכת על ידי חוקרים מודרניים לתקופה המאוחרת במאתיים שנים לקרב סלמיס, והיא קרוב לוודאי העתק של נוסח ההחלטה המקורית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אהרן שבתאי, המיתולוגיה היוונית. תל אביב, ספרי תל אביב, תש"ס-2000.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טרויזן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Pausanias, 2.30.9 .
  2. ^ Apollodorus, 3.15.7 .
  3. ^ Pausanias, 2.31.4; 2.31.7-9 .