לדלג לתוכן

פרנסיסקוס דונדרס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרנסיסקוס דונדרס
Franciscus Donders
לידה 27 במאי 1818
טילבורח, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 במרץ 1889 (בגיל 70)
אוטרכט, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Franciscus Cornelis Donders עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת ארצות השפלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Cemetery Oud-Zuilen עריכת הנתון בוויקינתונים
פעילות בולטת חקר בריאות העין
ידוע בשל הטבעת המונח רטיניטיס פיגמנטוזה עבור מחלת ניוון הרשתית על רקע תורשתי
השכלה
מעסיק אוניברסיטת אוטרכט עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד rector of Utrecht University עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת ליידן (1875)
  • חבר זר של החברה המלכותית (14 ביוני 1866)
  • מפקד במסדר האריה של הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרנסיסקוס (פרנץ) קורנליוס דונדרס (27 במאי 1818 - 24 במרץ 1889) היה רופא עיניים הולנדי, אחד המייסדים של רפואת העיניים המודרנית.

נולד בטילבורך לליאן פרנץ דונדרס ואגנס אליזבת הג. התחנך בבית הספר דויזל ובסמינרים בטילבורג ובבוקסמיר.

בגיל שבע עשרה, דונדרס החל ללמוד רפואה בבית הספר הצבאי באוטרכט. בלימודיו גילה את התשוקה למחקר ניסיוני, במיוחד בתחום הכימיה. בגיל 22 נכנס לצבא על מנת להיות מנתח. במשך מספר שנים למד בבית החולים המלכותי ההולנדי לרפואה צבאית באוטרכט ולאחר מכן קיבל את התואר לרפואה בשנת 1840 מאוניברסיטת ליידן. לאחר תקופה כקצין רפואה בהאג, בשנת 1842 הוא מונה כמרצה לפיזיולוגיה ואנטומיה בבית הספר לרפואה הצבאית באוטרכט. בשל הישגיו בלימודיו, יצר קשרים טובים שאפשרו לו להתמקצע בעבודתו. בשנת 1847 זמן קצר לאחר מכן הוא הפך לפרופסור חבר לאנטומיה ופיזיולוגיה באוניברסיטת אוטרכט.

דונדרס הבין שספרי לימוד תורמים תרומה משמעותי לתחום הקוגניציה, אבל הוא גם ידע שלניסויים אמפיריים יש משמעות בהבנה והוכחה של תהליכים ביולוגיים.

היה בין המתרגלים הראשונים של האופטלמוסקופ. מיוחסת לו המצאת טונומטר (אנ') (1862), [1] והכנסת עדשות מנסרות לטיפול באסטיגמציה (1860).[2]

דונדרס היה הראשון שהשתמש בהבדלים של כרונומטריה מחשבתית (אנ') בכדי לאתר הבדלים בעיבוד הקוגניטיבי. הוא בדק גם "זמן תגובה פשוט" וגם "זמן תגובה בחירה", ומצא שהתגובה הפשוטה הייתה מהירה יותר. מושג זה הוא כיום אחד העקרונות המרכזיים של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית – בעוד כרונומטריה מחשבתית אינה נושא בפני עצמו, היא אחד הכלים הנפוצים ביותר המשמשים להסקת מסקנות לגבי תהליכים כגון למידה, זיכרון וקשב.[3]

דונדרס הקים את "Ooglijdersgasthuis" – בית החולים ההולנדי למחלות עיניים בשנת 1858.

פרנסיסקוס דונדרס השקיע זמן רב בלימוד וחקר ביולוגיה וקוגניציה. רק חלק קטן מזמנו בילה בלימודי רפואת עיניים.[4] למרות זאת דונדרס הטביע מושגים רבים בתחום רפואת העיניים. הוא הציג נושאים כמו שבירה, אסטיגמציה, אקומודציה, אמטרופיה, היפרמטרופיה, אפאקיה, פרסביופיה, התכנסות ופזילה. הוא גם אחראי לנוסחה המשווה את חדות הראייה של האדם.

דונדרס טבע את המונח "רטיניטיס פיגמנטוזה" למחלת ניוון הרשתית בשנת 1857. הוא כינה אותה רטיניטיס (דלקת רשתית) בשל תפיסה שגויה שמדובר בדלקת. את הביטוי פיגמנטוזה טבע דונדרס על שם הממצא הפיגמנטרי בקרקעית העין שגילה אצל הלוקים במחלה ואשר נפוץ ברוב המקרים.[5]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחתן פעמיים: תחילה ב-1845 לארנסטין צימרמן (נפטרה-1887); שנית, ב-1888 ללואיזה הוברכט.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרנסיסקוס דונדרס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Instruments of science: an historical encyclopedia edited by Robert Bud, Deborah Jean Warner
  2. ^ Internet Archive An Introduction to the history of medicine by Fielding Hudson Garrison
  3. ^ Thurtell, M.J (2 בדצמבר 2012). "Three-dimensional kinematics of saccadic and pursuit eye movements in humans: Relationship between Donders' and Listing's laws". Vision Research. 60: 7–15. doi:10.1016/j.visres.2012.02.012. PMC 3345270. PMID 22406307. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ Opstal, A.J (2018). "200 years Franciscus Cornelis Donders". Strabismus. 26 (4): 159–162. doi:10.1080/09273972.2018.1551770. PMC 6751082. PMID 31534304.
  5. ^ Sanne K. Verbakel, Ramon A. C. van Huet, Camiel J. F. Boon, Anneke I. den Hollander, Rob W. J. Collin, Caroline C. W. Klaver, Carel B. Hoyng, Ronald Roepman, B. Jeroen Klevering, Non-syndromic retinitis pigmentosa, Progress in Retinal and Eye Research 66, 2018-09-01, עמ' 157–186 doi: 10.1016/j.preteyeres.2018.03.005