פרנק נודרשר
 | |
| לידה |
19 ביולי 1880 סנט לואיס, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
7 באוקטובר 1959 (בגיל 79) קלייטון (מיזורי), ארצות הברית |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס |
| זרם באמנות |
אימפרסיוניזם |
  | |
פרנק ברנרד נודרשר (בגרמנית: Frank Bernard Nuderscher; 19 ביולי 1880 - 7 באוקטובר 1959) היה מאייר וצייר בסגנון האימפרסיוניזם האמריקאי. הוא נקרא "דיקן אמני סנט לואיס" לציין את מנהיגותו בקהילה האמנותית במיזורי.
רקע והשכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרנק נודרשר נולד בסנט לואיס, בנו של קבלן בניין מצליח. אביו רצה שהוא יצטרף לעסק המשפחתי, אבל לנודרשר תמיד הייתה משיכה לאמנות. האגדה מספרת שפרנק נודרשר שכנע את אביו לתמוך בשאיפותיו, כאשר בגיל 12 הרוויח שני דולרים ממכירת שרטוט שצייר, ולכן אביו השתכנע שהוא יכול להתפרנס כאמן.
נודרשר היה אוטודידקט - ולימד את עצמו. עם זאת, ידוע כי הוא למד בשיעורי אמנות בניו יורק, פילדלפיה, וגם למד אמנות באירופה, וכי נרשם לבית הספר לאמנויות יפות באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס.[1]
בשנת 1904, נודרשר הפנה לראשונה את תשומת לב קהילת האמנויות היפות עם ציורו של ״גשר אדס״ בסנט לואיס, שזכה בפרס הראשון בתחרות גילדת האמנים, בהשתתפות אמנים מכל העולם ביריד העולמי בסנט לואיס ב -1904. ביקסבי, פטרון אמנות ונדבן, רכש את היצירה לאוסף שלו ועודד את האמן הצעיר. ״גשר אדס״ יהפוך לנושא חוזר של נודרשר, והסטודיו העתידי שלו במרכז העיר סנט לואיס השקיף על המבנה האיקוני.
עבודות יצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
איורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת הקריירה שלו, נודרשר עשה עבודות איור רבות יותר ממה שעשה מאוחר, כאשר המוניטין שלו כצייר איפשר לו להתמקד בעיקר באמנות. כמאייר, הוא יצר פרסומות מסחריות, רישומי ארכיטקטורה, איורי ספרים וכריכות מגזינים. הוא הצליח עם אוסקר א' ברינינגהאוס, ליצור את העיצובים והרישומים עבור הפלטפורומות במצעדים ובפסטיבלים בסנט לואיס בין 1945 ל -1954.
ציורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציורי השמן המוקדמים של נודרשר שיקפו את האווירה העירונית התוססת של סנט לואיס במחצית הראשונה של המאה העשרים. הוא התמקד בסצינות תעשייתיות, נופי רחוב ומונומנטים עירוניים כמו גשר אדס. נודרשר צייר מבנים ללא קווי מתאר מוגדרים בצורה חדה וסגנונו הטונליסטי העביר את האוויר המעורפלת, האור המסונן, ואת האובך הערפילי של העיר התעשייתית.
_1921.jpg)
זמן מה לאחר 1910 גילה נודרשר כי יכולתו לצבוע את הדקויות של האווירה האורבנית איפשרה לו לתאר את האוויר והערפל המאפיינים את הגבעות והעמקים של הרי אוזרק. נופי אוזרק שלו הפכו ליצירתו האופיינית ביותר והמתאפיינים באווירת שלווה וצבעים מתונים, לעיתים קרובות פסטליים. נודרשר כל כך אהב לצייר באוזרק ולכן רכש בית בארקדיה, מיזורי והעביר את משפחתו לשם. משפחת נודרשר בילתה את רוב שנות העשרים בארקדיה, ונודרשר אף שימש כראש העיירה.[2]
אף שייתכן שנודרשר נודע יותר כצייר נופי אוזרק, הוא לא נטש את הנושאים העירוניים הקודמים שלו. הוא המשיך לצייר את סנט לואיס העירונית ואת עמק ארקדיה הכפרי ולא ראה שום קונפליקט בהצגתם יחד.[3]
ציורי נודרשר נמצאים באוספים של מוזיאון האמנות של סנט לואיס, מוזיאון ההיסטוריה של מיזורי, אחוזת מושל מיזורי, מוזיאון האמנות והארכאולוגיה באוניברסיטת מיזורי, ספריית סנט לואיס מרקנטיל באוניברסיטת מיזורי - סנט לואיס, המרכז לאמנויות בארקנסו והמוזיאון באוניברסיטת סנט לואיס.
ציורי קיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות העשרים המוקדמות המוניטין של נודרשר כצייר זיכה אותו בפרויקטים של ציור קיר בקפיטול מדינת מיזורי. הוא תכנן כמה עיצובים שונים לפרויקט לפני שהחליט על אחד הנושאים האהובים עליו, גשר אדס, ציור שהושלם בשנת 1922, הציור אהוב על מבקרי הקפיטול בגלל האשליה האופטית של הגשר הנע כשהצופה חולף על פניו.
נודרשר צייר ציורי קיר בכל רחבי ארצות הברית, כולל בעיר ניו יורק, באטלנטה ובסן פרנסיסקו. הוא היה מבוקש כצייר של ציורי קיר, במיוחד במיזורי, שם יצר עבודות בבנקים, בבתי ספר, במוזיאונים ובאחוזות פרטיות. המשימות הבולטות כללו ציורי קיר בבניין מיזורי ביריד העולמי של ניו יורק בשנת 1939, מוזיאון האוקיינוס השקט, גן החיות של סנט לואיס ובית החולים סנט לואיס.
בשנת 1955 עלה אחד מציורי קיר של נודרשר לכותרות ארציות בגלל התנועה לזכויות האזרח. בציור הקיר שלו, אפוטאוזיס של סנט לואיס, שעיטר את חדר האספה של מועצת החינוך של סנט לואיס, כלל ילדים לבנים בלבד. לאור המחלוקת של שילוב גזעי בבתי הספר הציבוריים בסנט לואיס, נודרשר התנדב לצבוע מחדש שניים מהילדים שבציור הקיר כילדים אפרו-אמריקאים ובכך לשלב את נושא שוויון הזכויות במעשה סמלי.
דיקן אמני סנט לואיס[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
לדברי היסטוריון האמנות ויליאם גרץ, נודרשר "היה הצייר האימפרסיוניסטי המשמעותי ביותר שבילה את כל הקריירה שלו במיזורי."[4] במערב התיכון, נודרשר הוערך ככזה במהלך חייו, והוא ניצל את השפעתו כדי לחנך אמנים אחרים ולקדם את האמנויות באזור.
נודרשר היה האמן האחרון ששרד במושבת האמנים בסנט לואיס. הוא היה חבר באגודה הלאומית לציירי קיר, גילדת האמנים של סנט לואיס, היה נשיא האמנים העצמאיים של סנט לואיס, והיה יו"ר של הליגה המקצועית לאמנים אמריקאיים. נורדשר גם הקים את אגודת ציירי אוזרק יחד עם קרל קראפט ורודולף פ. אינגרל.
נודרשר היה המייסד והמנהל של בית הספר לאמנות באוזרק בארקדיה, וניהל בית ספר קיץ בקימסוויק, מיזורי.
בשנות השלושים של המאה העשרים הוא שימש כמפקח האזור על פרויקט האמנויות הפדרליות של WPA באזור סנט לואיס.
במהלך כהונתו הארוכה כאמן ומורה, אימן נודרשר דורות רבים של ציירי מיזורי.
לאחר קריירה של למעלה מחמישים שנה נודרשר נפטר ממחלת לב בביתו בקלייטון, מיזורי, בגיל 79.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Morrissey, Thomas E. Gateway Heritage. "Cityscapes and Ozark Views, The Art of Frank B. Nuderscher", Winter 1990-91, p. 70
- ^ St. Louis Globe Democrat. "Frank Nuderscher Dies; Top Artist Here", October 8, 1959.
- ^ Gerdts, William H. American Impressionism. Abbeville Press, 1984, p. 252.
- ^ Gerdts, William H. Art across America: two centuries of regional painting, 1710-1920, Volume 3. Abbeville Press, 1991, p. 59.