צ'ארלס ג'ינר
| לידה |
4 במרץ 1878 קאן, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
6 בינואר 1952 (בגיל 73) לונדון, הממלכה המאוחדת |
| מקום קבורה |
Golders Green Crematorium |
| מקום לימודים |
Académie Vitti |
| תחום יצירה |
אמנות חזותית |
| זרם באמנות |
קמדן טאון |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
צ'ארלס אייזיק ג'ינר (באנגלית: Charles Isaac Ginner; 4 במרץ 1878 – 6 בינואר 1952) היה צייר נופים בריטי. הוא היה מקורב לספנסר גור והרולד גילמן וחבר בקבוצת קמדן טאון.[1]
ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]צ'ארלס אייזק ג'ינר נולד ב-4 במרץ 1878 בקאן, בנו השני של איזק בנג'מין ג'ינר, רופא בריטי. הייתה לו אחות צעירה יותר, רובי (נולדה ב־1886).
הוא התחנך בקאן במכון סטניסלס.
בגיל צעיר ג'ינר גיבש את רצונו להיות צייר אבל הוריו הסתייגו מהחלטתו. כשהיה בן שש-עשרה סבל מדלקת ריאות ונסע בספינה סביב דרום האוקיינוס האטלנטי והים התיכון כדי להחלים, בשובו לקאן, עבד במשרד מהנדסים, ובשנת 1899, בגיל 21, עבר לפריז ללמוד אדריכלות.
בשנת 1904 הסירו הוריו את התנגדותם להיותו צייר, וג'ינר נכנס לאקדמיה ויטי, פריז, שם לימד אנרי מרטין, אך ג'ינר הוכשר בעיקר עם הצייר פול ג'רוויס, שהסתייג משימושו של ג'ינר בצבעים בהירים. בשנת 1905 עבר ג'ינר ללמוד באקדמיה לאמנויות יפות בפריז, אך לאחר שנה חזר לאקדמיה ויטי, אחרי שג'רוויס עזב את המוסד ההוא. המורה החדש העיקרי שלו היה הספרדי הרמנגילדו קמרסה, שהסתייג מהערצתו של ג'ינר את וינסנט ואן גוך.
קריירת ציור
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1908 עזב ג'ינר את האקדמיה ויטי ועבד בעצמו בפריז, ולקח שעורים אצל וינסנט ואן גוך, פול גוגן ופול סזאן.
בשנת 1909 ביקר ג'ינר בבואנוס איירס, ארגנטינה, שם ערך את תערוכת היחיד הראשונה, שעזרה להכיר בדרום אמריקה את הפוסט-אימפרסיוניזם. ציורי השמן שלו הראו את השפעתו של ואן גוך על מריחת הצבע שלו.
בשנת 1910 נסע ג'ינר ללונדון, לכהן בוועדה של התערוכה השלישית של התאחדות האמנים. הרולד גילמן וספנסר גור הפכו לחבריו ושכנעו אותו להתיישב בלונדון. תחילה התגורר בבאטרסי (Battersea), אך אחר כך בקמדן טאון, שם היה השכן של גילמן וגור והשתתף בקביעות בשעות אחר הצהריים במפגשים ברחוב פיצרוי 19 ופגש את רוברט בוואן, ג'ון נאש, אלברט רוטנשטיין, ג'ייקוב אפשטיין, וולטר בייס, וולטר סיקרט ולוסיאן פיסארו.
בשנת 1911 הוא הפך לחבר בקבוצת קמדן טאון ובשנת 1913 של קבוצת לונדון, ובשנת 1914 מקבוצת שוק קומברלנד. ב-1914 הוא הופיע במשותף עם גילמן בגלריה גופיל.[2]
במהלך מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1916 לערך, גויס ג'ינר ושירת תחילה בחיל חימוש של הצבא המלכותי, ועבר לחיל המודיעין ובסופו של דבר גויס ליחידות הקנדיים, שעבורם עשה ציור של מפעל למילוי אבקת שרפה בהורפורד.
במהלך מלחמת העולם השנייה הוא היה אמן מלחמה רשמי, והתמחה בציור סצינות נמל והפצצה של מבנים בלונדון.[3]
בשנת 1942 הוא הפך לעמית באקדמיה המלכותית לאמנויות, שם דגל בקבלת אמנים צעירים יותר.
גלריית טייט בלונדון וגלריות רבות אחרות מחזיקות את עבודתו.
בגלריית הדיוקנאות הלאומית, לונדון, יש דיוקן עצמי מדויק בדרך כלל.
הוא נפטר בלונדון ב־6 בינואר 1952.
מועצת האמנויות בבריטניה קיימה תערוכה לזכרו בשנים 4–1953.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צ'ארלס ג'ינר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Ginner, (Isaac) Charles (1878–1952), painter, Oxford Dictionary of National Biography (באנגלית)
- ^ Robert Upstone, Modern Painters: The Camden Town Group, exhibition catalogue, Tate Britain, London
- ^ J. Rothenstein, 'Charles Ginner 1878–1952', in J. Rothenstein, Modern English Painters Sickert To Smith (1952), p. 188–193