צדקה חוצין (הראשון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צדקה חוצין
לידה 1699
תנ"ט
ארם צובא, איילט חאלב, האימפריה העות'מאנית
פטירה 1774 (בגיל 75 בערך)
תקל"ד[דרושה הבהרה]
מקום פעילות ארם צובא (חלב), בגדאד
תקופת הפעילות ?–1772 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים רבה של בגדאד, פוסק
רבותיו הרב רפאל שלמה לניאדו
חיבוריו אורח צדקה, מעיל צדקה, מעשה הצדקה, צדקה ומשפט,עבודת הצדקה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב צדקה חוצין (הראשון) (ה'תנ"ט, 1699 - ו' בתשרי ה'תקל"ג, 3 באוקטובר 1772), היה רבה של בגדאד במשך כשלושים שנה - בין השנים ה'תק"ג - ה'תקל"ג.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת ה'תנ"ט (1699) בחלב (ארם צובא) שבסוריה לרב סעדיה. כל אחיו נפטרו בינקותם, לכן החליטה אמו להשאירו בפתח בית הכנסת ולא לגדל אותו. נשיא בית הכנסת מצא את התינוק, ולאחר חקירה קצרה התברר לו שזהו בנו של הרב סעדיה, שכל בניו נפטרו. מתוך רחמים על התינוק החליט לגדלו בביתו, וכאשר גדל שלחו ללמוד אצל הרב רפאל שלמה לניאדו.

כבר בנערותו נודע חכם צדקה חוצין כבקי בכל התורה ואף בחכמת הקבלה. הוא כתב תשובות לשאלות הלכתיות אשר הופנו אליו על ידי רבנים מרחבי העולם. כשהיה בן שלושים ושש השתתף בדיונים הלכתיים יחד עם זקני החכמים בארם צובא.

בשנת תק"ג (1743), התרחשה בעיר בגדאד מגפת דבר. בעקבות מותם של רבים מבני הקהילה, ובהם רב העיר - הרב סלימאן ברזאני (אדוני), פנה חכם משה מרדכי, נשיא הקהילה בבגדאד אל חכם רפאל שלמה לניאדו בחלב, כדי שיבחר את אחד מתלמידי החכמים בעיר, שיכהן כרב קהילת בגדאד. חכם צדקה חוצין נבחר לתפקיד ונתמנה לראש חכמי בגדאד.

חכם צדקה חוצין שימש כרב הקהילה במשך כ-30 שנה. בתקופה זו הוא פרחו החיים התורניים בבגדאד. חכם צדקה חוצין פעל לבניית מקוואות, בתי כנסיות ובתי מדרש, תיקן תקנות ומנהגים שונים שחלקם נהוגים בידי יהודי בבל עד ימינו[1]. כמו כן נערכו שיעורי תורה בעיר בהנהגתו. הוא היה אחראי לאימוץ ההלכה והמנהגים הספרדיים בקהילה.

חכם צדקה חוצין כתב תשובות רבות לשאלות שהופנו אליו ונשא ונתן בהלכה ובאגדה עם כמה מגדולי דורו. מלבד גדולתו בתורת הנגלה, היה גם בקי עצום בכתבי האר"י ובתורת הקבלה.

בשלהי שנת תקל"ב פרצה בבגדאד מגפת דבר נוספת, ובה נפטרו שלושה מתוך חמשת בניו. דרשתו בשבת שובה הפכה להספד על בניו ועל שאר המתים הרבים במגפת הדבר. לאחר מספר ימים, בו' בתשרי תקל"ג, נפטר חכם צדקה אף הוא במגפת הדבר ונקבר בבגדאד.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב צדקה חוצין השני הוא בן נינו, וגם רבי שלמה בכור חוצין וגיא בכוֹר הם צאצאים שלו.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך חייו כתב חיבורים רבים, אולם רק חלק מהם הובאו לדפוס. הוא שלח חיבורים מכתבי ידו מבגדאד לארם צובא כדי להדפיסם בוונציה, אבל השליחים נשדדו, והספרים אבדו. בשנת תשפ"ב הודפס הספר תשובה וצדקה מכתיבת יד המחבר על ידי מכון ניר דוד רמת גן.[דרוש מקור]

  • צדקה ומשפט - שו"ת, בנוסף מוזכרים בספר זה תולדותיו של המחבר. ספר זה נדפס בידי הרב יצחק נסים.
  • אורח צדקה - על ארבעה טורים
  • מעיל צדקה - על ארבעה טורים
  • מעשה הצדקה - שו"ת
  • עבודת הצדקה - פירוש על התורה
  • תשובה וצדקה - דרשות ומוסר ותולדות המחבר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כמו מנהג קריאת תהילים בחבורות בראש השנה, ראו בהקדמה ל'צדקה ומשפט', עמוד 10. ועוד