גיא בכור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גיא בכור
גיא בכור.jpg
לידה 11 בדצמבר 1961 (בן 59)
גבעתיים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי חקיקה, מזרחנות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ישראלישראל  ישראל
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות המרכז הבינתחומי הרצליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה הפרס הישראלי לביקורת התקשורת ע"ש אברמוביץ' (2014) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.gplanet.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גיא בכוֹר (נולד ב-11 בדצמבר 1961) הוא פרשן לענייני המזרח התיכון, עיתונאי, ד"ר למזרחנות, היסטוריון ומשפטן ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכור נולד בגבעתיים. הוא צאצא של הרב צדקה חוצין.[1] בשנים 19801984 שירת ככתב לעניינים ערביים בגלי צה"ל, ולאחר מכן בעיתון "חדשות", עד שנת 1991. בשנים 19911998 שימש פרשן לענייני ערבים בעיתון "הארץ". למד משפטים והיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב, וערך במקביל את עיתון הסטודנטים של הפקולטה למשפטים. בשנים 19881989 התמחה בפרקליטות המדינה.[2]

ב-1999 קיבל את התואר השלישי מאוניברסיטת תל אביב, בהתמחות במשפט האזרחי של מצרים. בשנת 2009 שימש חוקר אורח בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת הרווארד. בין השנים 1998–2012 שימש כראש חטיבת לימודי המזרח התיכון בבית הספר לאודר לממשל, אסטרטגיה ודיפלומטיה של המרכז הבינתחומי הרצליה.

קריירה עיתונאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר לימודיו החל בקריירת כתיבה ופרשנות לענייני המזרח התיכון בכלי תקשורת שונים בארץ ובעולם.[3] משנת 2006 מנהל בכור בלוג הנושא את השם Gplanet, הכולל פרשנות וחדשות מתחומי המזרח התיכון, האקטואליה הישראלית, כלכלה ועוד. הייתה לבכור פינה קבועה העוסקת בעולם המוסלמי בתוכנית "העולם הבוקר" בערוץ רשת 13.

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004 קרא גיא בכור למפלגת העבודה לחבור לממשלת שרון מתוך מטרה לפעול יחדיו להתנתקות מן השטחים וסבר שזוהי הזדמנות היסטורית שראוי שלא תוחמץ.[4] שנים לאחר מכן סבר שההתנתקות הייתה הרת אסון: "המתנחלים בגוש קטיף היו שכפ״ץ של ישראל, ולתושבי עוטף עזה אין זכות לבכות על השריפות אצלם היום, כי הם היו בעד ההתנתקות".[5] לקראת המשט לעזה בשנת 2010 ארגן גיא בכור משט-נגד,[6] בו הציגו ספינות ישראליות כרזות המדגישות את האסלאמיזציה של טורקיה תחת רג'פ טאיפ ארדואן.

הוא קורא לקו קשוח מול מדינות ערב ומול הארגונים הפלסטיניים. בין היתר הוא תוקף את תהליך אוסלו ורואה בהסכמי אוסלו חלק מאחיזת עיניים מתעתעת לגבי שלום עם הערבים. לדעתו, עמדה זו שקרית ומוצגת לציבור הרוצה בה כסוג של משיחיות שקר חילונית.[7]

על פי פרשנותו של גיא בכור, המזרח התיכון משוסע באופן חסר תקנה לעדות, אמונות ושבטים המתעבים זה את זה מאות שנים ויותר. כל הסדר פוליטי במזרח התיכון שאיננו מתחשב בחלוקה העדתית או באינטרסים היבשים הוא הסדר רופף שיתפרק במוקדם או במאוחר. בהתאם לפרשנות זו מטיף ד"ר בכור להימנע ממעורבות במהפכות ובמלחמות האזרחים המתרחשות בעולם הערבי.[8][9]

ב-2014 קרא בכור להקים גדר בגבול ירדן, לאור ההתפתחויות במלחמת האזרחים בעיראק,[10] ובהחלת ריבונות על בקעת הירדן וצפון ים המלח על מנת לבצר את הגבול המזרחי, וזאת לאחר שב-2007 היה מראשוני הקוראים להקמת הגדר בגבול מצרים.

בכור הוא תומך נלהב של המפלגה הרפובליקנית ושל נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.[11][12] לאחר הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020 פרסם בכור תחקיר שבו טען כי ביידן ניצח בעזרת זיופים ורמאויות.[13] לאחר השבעתו של ג'ו ביידן לנשיא ארצות הברית קרא בכור לממשלת ישראל לשקול כריתת ברית עם סין, במקום הברית עם ארצות הברית, שהיא לדבריו מעצמה שוקעת [14].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכור נשוי לשופטת בית המשפט המחוזי בדימוס נאוה בכור ואב לשלושה. מתגורר ברמת השרון.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "לקסיקון אש"ף", משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1991, 1995
  • "חוקה לישראל - סיפורו של מאבק", הוצאת מעריב, 1996
  • "בין הרצוי למצוי, המשפט בעולם הערבי", הוצאת המרכז הבינתחומי הרצליה, 2002
  • "בחיפוש אחר סדר חברתי: סנהורי והולדת המשפט האזרחי הערבי המודרני", המרכז הבינתחומי הרצליה, 2004
  • Bechor, Guy, "The Sanhuri Code and the Emergence of Modern Arab Civil Law (1932-1949)", Brill, 2007
  • Bechor, Guy, "Mudawwanat al-Sanhūrī al-Qānūnīya, Nushūʾ al-Qānūn al-Madanī al ʿArabī al-Muʿāsir (1932-1949)", al-Shabaka al-ʿArabīya lil-ʾAbḥāth wa-al-Nashr, Beirut, 2009
  • Bechor, Guy, "God in the Courtroom: The Transformation of Courtroom Oath and Perjury between Islamic and Franco-Egyptian Law", Brill, 2012

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גיא בכור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עוד תגובות והפתעות שלא ידעתי על אבא. הפעם מכם, הגולשים.
  2. ^ בפייסבוק
  3. ^ דוגמאות לפרשנות בענייני המזרח התיכון שנתן בכלי התקשורת: עם דן שילון לגבי רצח מבחוח (28 בפברואר 2010), שבתרבות עם מני פאר בעקבות המהפכה במצרים, "ישראל אינה לבד" (אנגלית) באתר ידיעות אחרונות (ויינט). מקום בגיהנום - חשיבה מחדש של תומכי ההתנחלות - על פרשנותו של גיא בכור בכתבת בראדלי בורסטון בהארץ מ-20 בספטמבר 2010
  4. ^ גיא בכור, הזדמנות היסטורית, באתר ynet, 12 באוגוסט 2004. ראו עוד את דבריו בעניין בתוכנית העולם הבוקר, 4 במרץ 2019, יוטיוב
  5. ^ חדשות חמות מהתנור (4 ביוני 2018), דוקטור גיא בכור: מה יש לעשות עם ערביי עזה | הצביעות של תושבי עוטף עזה שעולה להם כיום ביוקר, בדיקה אחרונה ב-18 באוגוסט 2018 
  6. ^ המשט הנגדי והתקשורת הטורקית מאמר באתר האקטואליה של ד"ר גיא בכור
  7. ^ קבצני האשליות מאמר מרכזי באתר גיא בכור
  8. ^ חוקי המזרח התיכון באתר GPlanet
  9. ^ המדינה הסלפית הראשונה באתר GPlanet
  10. ^ המאבק ההיסטורי למחיקת הגבולות: דאעש מתקרב לבגדד ולירדן מאמר באתר האקטואליה של ד"ר גיא בכור
  11. ^ הסרטון המרגש עם הנשיא הדגול והמרגש שלנו
  12. ^ הלם נוסף למשטר באיראן קאסם סולימאני חוסל
  13. ^ הונאת הבחירות הגדולה בהיסטוריה, גיא בכור, GPlanet 5/11/2020
  14. ^ [https://www.gplanet.co.il/מיוחד-על-רקע-צניחת-ארהב-האם-הגיע-הזמן-ל/?fbclid=IwAR1vsM8ZvDzbx_A8ZIQ6qMe2LdqjQY04Fdgp2pHDgqc_oj7byxFQzas6itw על רקע צניחת ארה"ב, האם הגיע הזמן להיפתח לברית עם סין?], 26 בינואר 2021
  15. ^ זוכים בפרס לביקורת התקשורת שנת 2014 באתר האגודה לזכות הציבור לדעת